בית פורומים עצור כאן חושבים

גלגוליו והתפתחותו של סידור התפילה

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-31/10/2005 09:02 לינק ישיר 

הרב ב.ש. המבורגר, "כפילת מילים בסוף קריאת שמע", שורשי מנהג אשכנז, בני ברק תש"ס, כרך שני, עמ' 107.
ובהמשך שם: "רצף קריאת שמע עם הברכה שאחריה", עמ' 161.

מסקנתו: מנהג אשכנז (וספרד) הקדום היה שלא לחזור על המלים "ה' אלהיכם אמת".

(אגב, מנהג זה מוכר לי מנערות.

מסקנתי: למה כל המחקר הזה, אפשר פשוט לשאול את השכן )


נוהל שכן
זה כאן!





דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-31/10/2005 09:28 לינק ישיר 

דרום חוקר,

לא הבנתי מה רצית מהדגשתך שחסידים הראשונים תיקנו קריאת שמע. הלוא הן הן דברי שמואל בגמרא, שהיא מצוה דרבנן.

בנוסף, אמנם זכינו ויש לנו נוסח רס"ג (ומסתבר שגם הוא משובש קמעא מהמקורי), אך סדר רע"ג (שאומרים שהוא המקור לנוסח אשכנז) אינו נמצא בידינו, שכן כל כתב יד שלו משתמש בנוסח תפילה אחר, זה שהיה נוהג במקומו של הכותב. כך שלמעט דברים יוצאי דופן, מציין גולדשמיט שהוציא את הסידור, אי אפשר ללמוד ממנו על ענייני נוסחאות.

בנוסף, "עלינו" ו"על כן נקוה" לכאורה הן שתי תפילות, המקובצות יחד; למרות הופעתן יחד כבר במחזור.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-31/10/2005 09:51 לינק ישיר 

הדבר הפליא אותי, כי להלכה קריאת שמע היא מהתורה, אבל גם אני סובר שקריאת שמע תיקנוה חכמים, ואת דעתי ביארתי במקום אחר, ואין זה נושא הדיון כעת.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-4/1/2010 18:27 לינק ישיר 

(ואני תפילתי - סידור ישראלי (קונסרבטיבי)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3829337,00.html



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/1/2010 09:22 לינק ישיר 

סתם שאלה אידיוטית
מהו החתך הסוציואקונומי של משתמשי הסידורים האלו?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/1/2010 10:36 לינק ישיר 

אגב לגבי ברכת שעשני כרצונו

"מש י"ג תשרי נתפרסם מכתבו של ר' דובער יוניק אל רבינו משנת תשמ"א בקשר להשקו"ט ביגדיל תורה והערות הת' אם נשים צריכות לומר הברכה שעשני כרצונו ואיך מנהג בית הרב בזה.


יוניק מציין ששאל את פי הרבנית ח"מ איך היתה נוהגת אמה הרבנית ע"ה וענתה שכמדומה שלא אמרה הברכה, וכן בנו שמע מפי בתו הבכירה של אדמו"ר מוהריי"צ שסיפרה שפעם היו מסובים על השולחן אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ והרבנית ש"ש ע"ה ואולי עוד כמה אנשים ודברו אודות ברכת שעשני כרצונו, והרבנית ש"ש האט זיך געשטעלט זייער שטארק אנטקעגן דעם, וכן בתו הבכירה של מוהריי"צ בעצמה אינה אומרת ברכת שעשני כרצונו.

ע"כ שואל יוניק את דעת הרבי האם אפשר להסיק מהנ"ל שמנהג "בית הרב" שלא לאמרה. ואם כן האם אפשר לפרסם זאת. והשיב הרבי בכתיבת ידו: כהנ"ל שייך לראב"ד דב"ד ליובאוויטש שי'. זיסקינד "



http://www.hydepark.co.il/topic.asp?whichpage=2&topic_id=476565&forum_id=5047

תוקן על ידי צענערענע ב- 05/01/2010 10:38:32




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/1/2010 12:16 לינק ישיר 

צענע
 אולי תסבירי לי במה כוחה -של הרבנית החשובה-  גדול.שהיא יכולה לבטל דין מפורש בש"ע

שולחן ערוך אורח חיים סימן מו סעיף ד

צריך לברך בכל יום: שלא עשני עובד כוכבים; שלא עשני עבד; שלא עשני אשה. והנשים מברכות: שעשני כרצונו.



ספר אבודרהם ברכות השחר ד"ה כששומע קול

 והנשים נוהגות לברך במקום שלא עשני אשה שעשני כרצונו  כמי שמצדיק את הדין על הרעה הבאה עליו


רבנית כעסה כעס גדול - ושאלה את בעלה הרב, איך זה שהעגלון הפרוסט- מברך שלא עשני אשה?  והיא  הרי אשה משכילה חכמה- וכותבת בעצכ"ח?
השיב לה הרב- דעי לך  כי הפחות שבזכרים שווה יותר מהמעולה שבנקבות,
נשכה הרבנית את לשונה, והתאפקה, למחרת בשלה לו במיוחד מרק ובשר מתרנגול רזה- ולא מתרנגולת שמנה כהרגלה,
אכל הרב ועיקם את פניו, ושאל- מה קרה היום עם האוכל?
בישלתי לך במיוחד היום מתרנגול רזה. הרי לא כך אמרת כי הפחות שבזכרים שוה יותר מהמעלה בנקבות?
השיב לה הרב- זה כשהם בחיים .אבל לאחר המוות הנקבות עדיפות.

צענע- זה בצחוק לא לכעוס.

  .

_________________

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/1/2010 14:34 לינק ישיר 

בסידור הר"ש מגרמייזא משמע שגרס "אז בקול רעש גדול, אופנים וחיות משמיעים קול, מתנשאים לעומת שרפים, לעומתם ברוך יאמרו".

_________________

אש שלי תוקד עד בוא משיח,
!we must moshiah now
דידן נצח!




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/1/2010 07:39 לינק ישיר 

ממה שכתבתי בעבר באתר אחר (עם שינויים קלים).

גדלתי בין אנ"ש, ואני תמה אם ניתן להתייחס לרבים ממנהגיהם כאל יותר מ"כך עושים כולם", ולא כאל "כך נהגו כולם".

אין ספק שיש הבדל רב ביניהם.

אנ"ש שבארץ בה אני גר, הם חסידים "דור ראשון", ללא מסורת אבות או ידיעה שהיא על מקורו של המנהג אותו הם נוהגים ל"עשות", ולא אחת כששאלתי מי מהם למקורו של מנהג, שמעתי את התשובה: אני לא יודע, אך אני זוכר שב"התקשרות" היה כתוב שכך הוא מנהג חב"ד.

מה ערך יש למקור זה?

בימינו שבהם התקשורת מפותחת, וה"התקשרות" מופצת ברבים חינם, הדיווחים על קיומם של המנהגים, די בהם כדי להפוך מנהגים שלא היו, למנהגים שהכל נוהגים בהם.

ס'שטייט בפיירעש אין התקשרות!

ה"התקשרות" של פרשת לך לך, חוברת תקצ, עמודים 18-19 http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2475&CategoryID=777), עוסק  בשני "מנהגים חבדיים", ושניהם עוררו אצלי תמיהות.

הראשון: "מודה אני לנשים".

שאלה:

"האם לפי נוסח חב"ד, אשה המתעוררת בבוקר אומרת "מודֶה אני" כשאות ד' בסגול, או בקמץ כמו הגברים?

כמובן שכותב השאלה קצת "התבלבל", והשאלה היתה:

האם לפי נוסח חב"ד, אשה המתעוררת בבוקר אומרת "מודֶה אני", כשהאות ד' בסגול כמו הגברים, או בקמץ?]

תשובה:

"הרבי ענה על שאלה זו, (וכן אם לומר שלא עשני עבד או שפחה): כמנהג המקום בזה. (שערי הלכה ומנהג או"ח סימן נ). המנהג הרגיל בין אנ"ש הוא, שהנשים אומרות באותו נוסח כמו הגברים". (ההדגשה שלי).

שאלתי בוגרת בית רבקה, מה היא התפילה הראשונה שהיא אומרת בקומה משנתה? ותשובתה היתה פשוטה: "מודה אני, (בסגול).

שאלתי אותה: והרי מודה בסגול הוא לשון זכר?

וע"כ היא השיבה: מעולם לא חשבתי ע"כ, אך כך לימדו אותי בבית רבקה.

באותו מקום היתה אשה שהיא מורה בבית רבקה, ושאלתיה: "איך את מלמדת את תלמידותייך?

והיא ענתה: כמו שכתוב בסידור.

וכששאלתיה:
 
הרי הוא בלשון זכר?

היא השיבה:

אני מלמדת את תלמידותי להתפלל מתוך סידור נוסח חב"ד, ואיש לא אמר לי לשנות ממה שכתוב בסידור, וחשבתי שכך הוא מנהג חב"ד.

ואני שואל:

האם מנהג נשי חב"ד הוא לאמר "מודה אני" (בסגול) כמו הגברים? והרי הסידור נכתב עבור הגברים, בזמן שבו השתמשו הנשים ב"צאינה וראינה"?

האם מנהג שנוצר ע"י ש"לא אמרו להם לשנות", דינו כמנהג?

שמתי לב שב"סידור "תהלת ה' החדש", מופיעה ההערה: שנשות חב"ד לא נהגו לברך "שעשני כרצונו", מסקר שעשיתי התברר לי, שהן כן מברכות "שעשני כרצונו", או שאינן מברכות ברכות השחר. 

האם זה אומר שהוא הוכחה שאינן "חב"דיות אמיתיות" או שהן חב"דיות הנוהגות כמנהג חב"ד?

אין ספק אצלי שישנן נשים שמברכות "שלא עשני אשה", כי כך כתוב, וכך הוא מנהג חב"ד.

ונזכרתי בסיפור שאירע בימי ילדותי בבית הכנסת ה"ישן" שבכפר חב"ד, בימים שלפני ה"ראשון" ו"בית מנחם".

היה זה בימי חול המועד סוכות, ואבי ז"ל היה השליח ציבור בתפילת המוסף. וכאשר הוא הגיע לקרבנות היום, הוא התפלל רק "וביום... פרים.." אחד, מבלי להזכיר את היום השני, ומהקהל נשמעו צעקות: "וביום...", אלא שאבי המשיך בתפילתו מבלי לשים לב אליהם, אחרי סיום התפילה כשהוא שאל אותם: מה צעקתם? הם אנו לו: שכחת את היום ה"שני", וכשהוא אמר להם: היום השני הוא בסידור שנדפס בחו"ל, הם ענו לו: אז מה? כך נוהגים אצל הרבי וכך הוא מנהג חב"ד!

באותם הימים הייתי ילד קטן ולא ידעתי מי צדק.

לא ידעתי שבארץ ישראל אין לומר את שני הימים, אף שהם כתובים בסידור.

ראיתי שציינו בסידור "תהילת ה' החדש", על הנוסח השונה בארץ ישראל, ואני תמה, כמה "חב"דניקים", המשיכו לומר את היום השני הכתוב בסידור, מפני שהם חשבו שכך הוא מנהג חב"ד.

האם גם ה"מודֶה אני" של הנשים, הוא "מנהג חב"ד" שכזה?

תוקן על ידי נישטאיך ב- 06/01/2010 08:10:49




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/1/2010 08:37 לינק ישיר 

מה שונה אי הזכרת היום השני בקרבנות מהדלקת נר חנוכה בפנים או מברכת כהנים (שמעתי, והשמועה אינה מאושרת אצלי, שבחב"ד גם בארץ נוהגים לישא כפים רק ביו"ט כמו בחו"ל, פרט מאשר בירושלים)



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/1/2010 10:02 לינק ישיר 

נישט
שמתי לב שב"סידור "תהלת ה' החדש", מופיעה ההערה: שנשות חב"ד לא נהגו לברך "שעשני כרצונו", מסקר שעשיתי התברר לי, שהן כן מברכות "שעשני כרצונו", או שאינן מברכות ברכות השחר


בכדי ליישב -  לפי דעת רוב הפוסקים האחרונים אין לברך בשם ומלכות על שעשני כרצונו- מכיון שלא אמוראים תיקנו  אמירה זו,  הוסיפו זאת מאוחר לסידור התפילה.
הנשים אומרות שעשני כרצונו ולא מברכות!

נשמתה של כל אשה הוא בעלה- ולכן היא אומרת בלשון זכר

_________________

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/1/2010 12:12 לינק ישיר 

בעל

<(שמעתי, והשמועה אינה מאושרת אצלי, שבחב"ד גם בארץ נוהגים לישא כפים רק ביו"ט כמו בחו"ל, פרט מאשר בירושלים)>

ראה כאן:

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15787&st=&pgnum=162&hilite

ובדף שלאחריו
____________________

ירוחם

<לפי דעת רוב הפוסקים האחרונים אין לברך בשם ומלכות על שעשני כרצונו- מכיון שלא אמוראים תיקנו אמירה זו, הוסיפו זאת מאוחר לסידור התפילה. הנשים אומרות שעשני כרצונו ולא מברכות!>

ראה שו"ת יחווה דעת חלק ד סימן ד.

ואת הברכה "הנותן ליעף כח" כן תיקנו אמוראים?

בהודעתי הקודמת כתבתי:

''הרבי ענה על שאלה זו, (וכן אם לומר שלא עשני עבד או שפחה): כמנהג המקום בזה".

כנראה שמנהג המקום תלוי באם הנשים באותו מקום נוהגות לשקר בבוקר
.



תוקן על ידי נישטאיך ב- 06/01/2010 12:19:54




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/1/2010 16:15 לינק ישיר 

נישט

מהיכן שהכית אני מחזיר

שו"ת יחווה דעת חלק ד סימן ד ד"ה אולם לענין

ועכ"פ ברכת שעשני כרצונו שלא הוזכרה בספרי הגאונים כלל לכל הדעות אין לאומרה.+ ולכן נראה שהנשים יאמרו ברוך שעשני כרצונו בלי שם ומלכות. וכן פסק הפרי חדש (סימן מ"ו סעיף ד'). והסכים לדבריו הגאון רבי יהודה עייאש בספר מטה יהודה שם. וכן פסק מרן החיד"א בספר עבודת הקודש (קשר גודל סימן ה' אות כ"ג). ובאמת שכן מבואר בדברי הרדב"ז בספר מצודת דוד (מצוה ע"ד), שכתב, ראיתי נשים שמברכות שעשני כרצונו בהזכרת שם ומלכות, וקרוב הדבר בעיני שהיא ברכה לבטלה, מכיון שלא נתקנה על ידי רבותינו חכמי התלמוד. ע"ש. וכן פסק בשלמי צבור (דף נ"ד ע"ב),

_________________

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/1/2010 09:20 לינק ישיר 

ירוחם

בעודך שם אולי תמצא את המקור האמוראי לברכה בשם ומלכות על הדלקת נרות שבת, ואת המקור בגאונים על ברכה על נרות יום טוב.

הבנשק

<אש שלי תוקד עד בוא משיח>

מהפה שלך לאוזני נסיכי המפרץ הפרסי.

תוקן על ידי נישטאיך ב- 07/01/2010 09:31:27




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/1/2010 10:33 לינק ישיר 

נישט
את הברכה להדליק נר של שבת- תיקנו אמוראים, -והם כידוע לך ודאי בעיני רוב הפוסקים-- כאילו מפי הגבורה ניתנו.
להסבר בלבד - ולא להסכמה-כתבתי

_________________

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > גלגוליו והתפתחותו של סידור התפילה
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 4 5 לדף הבא סך הכל 5 דפים.