בית פורומים עצור כאן חושבים

הטייה אקדמית ב'אקדמות'

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-19/3/2006 15:11 לינק ישיר 

אז טעית.

חשוב להבחין בין בעיה שמטרידה הרבה אנשים לבין מצוקה מוצדקת.
מאד מציק לאנשים רבים לא לדבר לשון הרע, לאכול כשר או לשמור שבת. אלא מאי, שמצוקה כזו מצביעה על חוסר מחוייבות לתורה ולהלכה, ולכן היא אינה מוצדקת מן הבחינה ההלכתית-תורנית.
ישנם אנשים רבים שהיו מוכנים להיות מחוייבים הרמטית להלכה, ובלבד שהיא לא תחייב מאומה. או מחוייבים למוסר אם הוא לא יחייב אותם לשלם מחיר. אז באמת כדאי לשקול אולי ביטול גורף של קבלת מצוות בהר סיני, או שיקולי מוסר.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/3/2006 15:16 לינק ישיר 

זו טאוטולוגיה.

אתה יכול לאסור הרבה דברים. ומי שיתלונן ישמע ממך שזה שההלכה קשה לו זו לא בעייה מוצדקת.

אם משהו מותר לפי הדין הבסיסי ובתנאי השטח מאד קשה להחמיר בו, זו סיבה לשקול היתר.

לא אמרתי שמוצדק להתיר את האסור בשל הקושי, אבל זה שאיסור מסוים קשה מאד לקיים זו בעייה מוצדקת.
אתה יכול לטעון שלמרות מוצדקות הבעייה אין מקום להתיר. אבל פרופ' זוהר טוען שיש מקום להתיר.

מה שחזרנו אליו הוא שיש שתי שאלות:
1) האם קיימת מצוקה או לא. לדעתי קיימת מצוקה מאד קשה. וזה זועק.
2) האם יש דעות שמתירות או לא. שוב לרוב הראשונים יש היתר בדין "פילגש". הרב אריאל טוען שזה חל רק בתנאים מאד מסוימים, ואני חושב שזה חידוש של הרב אריאל.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-19/3/2006 16:03 לינק ישיר 

אני מסכים לגמרי. רק שכחת שאלה שלישית: האם ההצעה אכן פותרת את המצוקות (כמו אברכי כולל חזו"א שיחיו עם פילגשיהם בהיכל הכולל, או מי שרוצה לבוא על זוגתו שתחיה באופן חד פעמי, מה שחז"ל כינו: להטיחה תחת העץ).
אגב, הדברים מזכירים לי כעת משהו: מדוע חז"ל אסרו לקדש בביאה? מה הבעיה אם אדם רוצה להיות צדיק ולקדש את פילגשו? הרי על פילגש רצוי וראוי לבוא בכל עת (אל הקודש מבית לפרוכת). אם כן, מה רע בקידושי ביאה?

אני שוב צובט את עצמי על כך שבכלל אני טורח להתווכח עם ההבלים הללו.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/3/2006 20:16 לינק ישיר 

תחילה אציג את עצמי - שמי שמואל אריאל, כותב אחד המאמרים הנידונים כאן. וסליחה שקפצתי פתאום משולחן הניתוחים.

רציתי להגיב לדבריו של "לא יודע כל".

אכן הוא צודק בכך, שהטענה שלי, שמתירי הפילגשות התכוונו רק למסגרת קבועה לגמרי, מקבילה למסגרת הנישואין ורק ללא קידושין, היא לכאורה חידוש. וגם לא הבאתי לזה הוכחות גמורות בלשון הראשונים, אלא דיוקים שונים בלבד. גם אני התלבטתי בזה, ודנתי עם חברים, ואנסה להסביר את העניין.

החידוש הזה באמת לא מתחיל מן הדיוקים בלשון הראשונים. הוא מתחיל מן העיון בפשטי הכתובים, ששם זה המקור היחידי לקיומה הלגיטימי של הפילגשות בפועל. שם ברור לענ"ד, שהפילגשות היא מצב קבוע לגמרי, ואיש לא ייחס למעמד זה מימד של זמניות.

כאשר אנו עוברים לדברי הראשונים, ואנו מחפשים בהם ראיות לשאלה "כמה זמן צריך להתקיים הקשר כדי שהוא יהיה מותר", לכאורה אין אנו מוצאים ראיה ברורה לכך. אך עצם העלאת השאלה נובעת מתוך התפישה שלנו את המושג "פילגש", שיש פילגש לזמן קצר ויש לזמן מרובה. אם נקרא את דברי הראשונים מתוך המשקפיים של התנ"ך, אין בזה לענ"ד שום שאלה - ברור בכתובים, שהפילגש היא אשה שמיוחדת לאיש אחד כל ימיה. ועל זה דיברו הראשונים, ותו לא מידי.

לענ"ד יש כאן סוג של בעיה, שמופיע גם בסוגיות אחרות - מצב שבו הפוסקים משתמשים בפשיטות במושג מסויים, ולרוב פשיטותו אצלם אין הם מבארים מהו. ואנו מנסים להבין את דבריהם מבלי שיש בידינו את ההבנה הפשוטה הזו, ואז נוצר בלבול. (למשל - רבים מתקשים, שמצד אחד אנו פוסקים כר' שמעון במוקצה, דהיינו שלהלכה אין מוקצה, ומאידך, כידוע, המון דברים אסורים בטלטול. התשובה לדבר היא מן הסוג הזה - דוק ותשכח, שהמושג "מוקצה" מופיע בגמרא רק לסוג מסויים מאד של דברים, ורוב הדברים שאנו מכנים "מוקצה" כלל לא מכונים בשם זה בגמרא. וממילא, אכן הלכה כר"ש ש"מוקצה" מותר, אך בהרבה דברים גם ר"ש אוסר בטלטול, משום שאין הם "מוקצה" אלא דבר אחר. ואכמ"ל.)

אחרי התובנה היסודית הזו, ניסיתי להביא לזה גם ראיות שונות מדברי הפוסקים. אחת הראיות שהבאתי, היא עצם העובדה שבפוסקים לא דנו כלל בשאלה הנ"ל, כמה זמן צריך להתקיים הקשר. וכן ראיות נוספות. אך לא הראיות עיקר, אלא הקריאה העומדת ביסודן.

עדיין אני מודה שאין זו הוכחה מוחלטת, אך לענ"ד זה הרבה יותר מ"חצאי דיוקים", אלא זו הקריאה הפשוטה של המקורות, גם אם אינה מוכחת.

יחד עם זה, יש להוסיף טענה משמעותית אחרת שטענתי: שפשטות המקורות הראשוניים - בירושלמי, במדרשי ההלכה, ואף מעט בבבלי, מורה כדברי הראשונים הסוברים שפילגש היא בקידושין. קצת הצנעתי טענה זו, משום שזו טענה בעייתית, שהרי הגירסה המקובלת בבבלי היא שפילגש היא בלא קידושין, וכך נקטו רוב הראשונים. ולכאורה אני הולך כאן בדרך "מחקרית" ולא בכלי הפסיקה ההלכתיים.

אך ראשית, הבאתי גאונים, ראשונים ואף אחרונים (הגר"א) שנקטו במפורש בדרך זו.

ומעבר לכך, יש כאן עניין הנכנס לדיון מהותי בכללי הפסיקה. באופן כללי, ישנם שני מסלולים לפסיקת הלכה: א. עיון בפשטי המקורות, והבאת ראיות. ב. הסתמכות על המנהג המקובל. כאן, שני המסלולים מובילים לאותה המסקנה - פשטי המקורות מורים לענ"ד שפילגש היא בקידושין, ולפיכך זו השיטה המחוורת מבין שיטות הראשונים, אף שהיא מועטה במניין. וכן המנהג המקובל הוא לקיים זוגיות בקידושין בלבד. (ואין זה מנהג חדש, אלא מאז ימי חז"ל לא מצינו פילגשות בלא קידושין.) ממילא, ממה נפשך אין מקום להתיר פילגשות. ואדרבה, אילו באנו לפסוק את ההלכה בכלים "מחקריים אקדמיים" כפי שמבקש זוהר, היינו צריכים לאסור מכל וכל זוגיות בלא קידושין.

באופן אחר אפשר לטעון טענה זו, וגם זה הופיע במאמרי בכמה מקומות - כאמור, בפועל לא מצינו פילגשות בלא קידושין מאז ימי התנ"ך. ואם אכן יש פתרון כה מוצלח, מדוע הוא התבטל? אפשר לנקוט באחת מארבע שיטות הראשונים שהצגתי (פילגש היא בקידושין, פילגש מותרת רק למלך, פילגש נאסרה מדרבנן, פילגש מותרת רק בייחוד לעולם). אך אם ננקוט כשיטתו של זוהר, הקושיה נשארת בעינה.

סוף דבר, לענ"ד האיסור אינו מבוסס על "חצאי דיוקים", אלא על הניתוח הישר של המקורות.

ומכאן הערה קצרה לגבי נושא הדיון כאן - ישרותו של זוהר. איני מבין, מר "לא יודע כל", כיצד אתה לא רואה בדברי זוהר סילוף, וחושב שזה "עניין עדין ולא הבדלים ברורים". אביא רק את הסילוף הברור ביותר. אני כתבתי (בסיכום החלק ההלכתי של המאמר, וכמובן אין זה קטע בודד, אלא כך היא רוחו של המאמר כולו):

הפסיקה האוסרת חיי אישות במסגרת של "חברוּת" וכדומה, אינה מבוססת על "העלמת מידע הלכתי", אלא נובעת מן הניתוח הישר והאובייקטיבי של המקורות.

והוא כותב בשמי:

האם נכון לחייב את הציבור לבחור בדרך שבעצם אינה רצויה לו, כאשר ההלכה מציעה אלטרנטיבה? שלא כמוני, רחל שפרכר ומיכל טיקוצ'ינסקי, וכן הרב שמואל אריאל, סבורים שאכן כך צריך להיות. אין זו זכותו אלא חובתו של הרב להעלים מידע הלכתי מן הציבור אם הוא משוכנע שמידע זה מנוגד ל'רוח התורה'.

אם זה לא סילוף, איני יודע מהו סילוף.




***סודרו פונטים ומרווחים [נ]

תוקן על ידי - מנהלי_משנה - 20/03/2006 0:33:07



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/3/2006 23:44 לינק ישיר 




מתוך הכתבה במעריב:

"הזורק חומר גולמי לתוך האש יקבל את עגיל הזהב" כתבו רבנים על זוהר וטענו שהוא מציג פן חד צדדי של ההלכה, ובאופן חלקי ומגמתי. אף אישה לא תסכים למעמד הבזוי של פילגש, הם טוענים, כאשר יש לה את האפשרות לבחור במעמד הרבה יותר ראוי של אישה נשואה עם זכויות הכתובה, ובכלל איפה נשמע שאיש אקדמיה יהפוך לפוסק הלכה?

אבל איש האקדמיה אינו מתרגש מהביקורת "אם הרבנים היו מוצאים את האומץ והעוז לעסוק בנושא הרגיש והכאוב הזה יתכן שהייתי פטור מכך", הוא אומר בשלווה. "לצערי, דווקא לרב קשה יותר לומר דברים בלתי מקובלים, כי הקידום שלו  תלוי ברבנים מבוגרים ושמרנים. בגישה הקתולית הכמרים היו אמורים להכיר את האמת, וכל שאר הציבור נותר בבערותו. רק ככה הצליחה הכנסיהלשמר הבדל ברור בין יודעי הספר לבין הציבור הרחב שתפקידו לציית.
ה'חתם סופר טבע את המושג התלמודי 'חדש אסור מן התורה' - שכל שינוי הוא רק רע ומאיים ומסמל חוסר יציבות, אני לא מסכים לכך, ולפי דעתי כל אחד ואחת צריך ללמוד ולהבין את התורה, ההיתרים אינם נחלת כת מצומצמת של ידענים, שעושים בהם שימוש על פי הבנתם הבילעדית. אני מאמין בדרכו של הרב דוד לוי ז"ל, שכתב שאין גמישות כגמישותה של ההלכה', והאמין שההלכה היא מלשון ללכת, להתפתח ולהתאים את עצמה למציאות המשתנה"

גם אצל חכמי ההלכה שהכירו בהסדר הפילגש ניכר הפער בין מה שידעו לבין המדיניות הפומבית שהתירו. מופת לכך הוא הרמב"ן, שסבר כאמור שעל פי כל חכמי ההלכה פילגש "ודאי מותרת היא", ועם זאת סיים את תשובתו לרבנו יונה במילים: "ואתה רבנו, ה' יחייך, במקומך תזהירם מן הפילגש, שאם ידעו ההיתר, יזנו ויפרצו ויבואו עליהן בנידתן". הרמב"ן האמין שיש להסתיר מידע הלכתי מן הציבור משום שאי אפשר לסמוך עליו.

שאלה: כאדם דתי, אתה לא חושש מהרבנים?

"אני לא תלוי בהם, אני מכיר את המצוקה בשטח כבר זמן רב, בתוך עמי אני יושב, אני יודע שהכתיבה של המחקר לא תזכה אותי בנקודות לא בעולם האקדמי ולא בעולם הרבני, אבל למדתי בצעירותי בישיבת מרכז הרב, ואני מקבל את עמדתו של הרב פרופ' דוד הרטמן שמי שעסק בדברי תורה לא יכול להרשות לעצמו לחשוש לעמדות של המימסד הרבני. התורה לא צריכה להיות מותנית בדעת הקהל הרבנית, אלא באמת."

שאלה: סביר שמאות צעירים דתיים ינופפו במאמר שלך כשיתירו לעצמם לחיות חיי אישות טרם חתונתם. אתה לא חושש לפריצת גדרות?

"אני לא חושב שצעירים יהפכו לעבריינים. אני מאמין שככל שיותר אנשים יבינו את מצבם ההילכתי והאנושי וישקלו אותו מתוך ידע רחב ואחריות אישית, כך הן יהיו אחראים ונקיים כלפי שמיים. ומי שיתלו במאמר שלי כדי לקיים מערכות יחסים קצרות וזולות, שזו בעיניי עבירה מוסרית, הם יהיו 'נבל ברשות התורה' וירמו את עצמם ואת אלוהיהם"




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/3/2006 00:10 לינק ישיר 

ר' שמואל

לא למדתי סוגיא זו בעיון וגם איני יודע אם אשכול זה נועד לדון בגופה של סוגיא או בשיקולי העריכה של האקדמות , אבל הערה אחת יש לי על דבריך. אתה יוצא מנקודת הנחה שהראשונים שמדברים על פילגש באים לומר שיש שני אופנים של קשר , האחד של נישואין והשני של פילגשות, ואשר על כן יש לברר מהו מוסד הפילגשות לפני שבאים להשתמש בהיתר זה. אבל לכאורה יש מקום להבנה אחרת והיא , שפילגש האמורה בתורה היא ראיה לכך שאין איסור של קדשה על ביאת פנויה , שאילו היה איסור על כך כיצד הותרו הפילגשות, לכן אין זה רלוונטי כיצד בדיוק נראתה מוסד הפילגשות. ומכאן תשובה גם לטענה המובאת בכתבה במעריב ש"אף אישה לא תסכים לחיות במעמד הבזוי של פילגש" , שכן אין המדובר כאן במיסוד קשר של פילגשות , אלא שימוש בדין פילגש כראיה לכך שיש מקום למסד קשר ללא קידושין.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/3/2006 00:58 לינק ישיר 

שלום לרב שמואל. ח"ח על תגובתך המרשימה והמקיפה ב"אקדמות" לדברי צבי זוהר. יחד עם המגיבים האחרים נוצרה קשת של טיעונים חזקים - הן הלכתיים, הן מטא-הלכתיים והן יישומיים. כאן גם המקום להגיד שבשעת קריאת המאמרים חשבתי על אותם דברים כמו הרב מיכי בהודעת הפתיחה (סעיף ב'),



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/3/2006 02:11 לינק ישיר 

ש377 (הרב אריאל) כתב:
הפסיקה האוסרת חיי אישות במסגרת של "חברוּת" וכדומה, אינה מבוססת על "העלמת מידע הלכתי", אלא נובעת מן הניתוח הישר והאובייקטיבי של המקורות.

אי העלמת מידע אומר לצעוק בקול גדול:
לרוב הראשונים מותרים יחסי אישות שלא על ידי נישואין.
עדיין אני מפרש את ההיתר למקרים מאד ספציפיים. ועלי להודות שאפשר לפרש את דברי הראשונים בצורה אחרת.
כמו כן אני חושב שזה לא המנהג, ויש לי אריכות דברים בדרכי הפסק, על למה הפסק שלי צודק.

כל מי שפוסק פסק חושב שדעתו היא האמת היחידה ו"הניתוח הישר והאוביקטיבי של המקורות". להיות הוגן זה כמו חז"ל שפרשו את הכל על השולחן ואמרו שאחרי המחלוקת פסקו כדעת חכם פלוני.

לומר שאין שום בסיס לדברי פרופ' זוהר, כפי שרבים ניסו לטעון (ואין הרב אריאל מכללם), זהו מצג שווא מהסוג הגרוע ביותר.

ובנושא זה חומרתו היא קולתו. תוקן על ידי - לא_יודע_כל - 20/03/2006 2:51:29



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/3/2006 08:06 לינק ישיר 

הערה לגמרי לא הלכתית.
בימינו עם המצאת הגלולה נותק הקשר בין יחסי מין לפריה ורביה.
האם יש לזה קשר לנושאינו? אצל הרבה אנשים יחסי מין הפכו לנושא בפני עצמו ללא קשר לתכליתם. תוקן על ידי - תחשגחם - 20/03/2006 8:07:04



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/3/2006 10:15 לינק ישיר 

מהי בדיוק המצוקה שמדברים עליה, שמצדיקה את ההיתר של פילגש? א. לא ייתכן שהמצוקה קשורה לטקס הקידושין, כי זה טקס פשוט וקל, וכל חבר וחברה שרוצים לגור ביחד יכולים למצוא שני עדים כשרים ולבצע את הטקס, בלי שום צורך בדין פילגש. ב. לא ייתכן שהמצוקה קשורה להולדת ילדים, כי בזה אין הבדל בין זוג נשוי לבין זוג לא נשוי, אם לזוג לא נשוי מותר להשתמש באמצעי מניעה אז גם לזוג נשוי מותר, ואם לזה אסור - גם לזה אסור, ודין פילגש לא משנה שום דבר בנושא זה. ג. נראה שהמצוקה קשורה בעיקר לנושא הגירושין: מאחר שגירושין הם עניין מסובך ובעייתי, זוגות צעירים חוששים להיכנס למערכת שהדרך היחידה לצאת ממנה היא גירושין, ולכן מחפשים דרך לחיות ביחד באופן שיוכלו להיפרד בלי גירושין בגט. אך לפי זה, עיקר הדיון צריך להיות בשאלה: האם פילגש באמת יכולה לעזוב את בעלה ללא גט? אם הבנתי נכון (בלי לקרוא את המאמר), כל הראיות שהביא פרופ' זוהר התייחסו לכך שמותר לאדם להחזיק פילגש, אולם מניין לו שהפילגש שדיברו עליה היא פילגש שיכולה לעזוב את בעלה ללא גט? ייתכן שפילגש היא פשוט אישה עם פחות זכויות - בלי כתובה ואולי גם בלי קידושין; אך עדיין היא צריכה גט כדי להשתחרר. ואם כך, כל ההיתר לא עוזר במאומה ולא פותר שום מצוקה.



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-20/3/2006 10:20 לינק ישיר 

ייתכן שההיתר הזה היה יכול לפתור מצוקה מסויימת - מצוקתם של גברים (רווקים או נשואים) שרוצים להחזיק חברה בלי מחויבות, שיוכלו לגרש אותה מתי שירצו בלי שום מגבלות. אולם: א. ה"פתרון" הזה בא על חשבון זכויות האישה, ולא נראה לי שהוא ייחשב למוסרי בימינו. ב. בכל מקרה, בימינו, כשחדר"ג אוסר לגרש אישה בלי רצונה, גם זה לא יעזור.



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-20/3/2006 10:45 לינק ישיר 

אראל,

כתבת -
לא ייתכן שהמצוקה קשורה לטקס הקידושין, כי זה טקס פשוט וקל, וכל חבר וחברה שרוצים לגור
ביחד יכולים למצוא שני עדים כשרים ולבצע את הטקס, בלי שום צורך בדין פילגש.

העובדה היא, שרוב האנשים והנשים (ולא רק שומרי ההלכה שביניהם) מייחסים חשיבות ומשמעות לטקס הקידושין, ואינם נוהגים בו זילות שכזו. בעולם החילוני הרחב (איני מתכוונת דוקא לאנשים החילונים, אלא לעולם התרבותי החילוני) יש הפרדה בין המחויבות שיוצר טקס הקידושין (או לחילופין - טקס רישום נישואין אצל פקיד ממשלה, במדינות שאינן ישראל ואצל אנשים שאינם יהודים) לבין יחסי חברות-זוגיות (הכוללים גם יחסי מין), ואפילו ארוכי טווח. מסתבר, שגם בעולם האורתודוכסי יש יותר ויותר אנשים ונשים המבקשים לערוך את ההפרדה הזו, וזו לענ"ד טענה חדשה לחלוטין.
מן הבחינה הזו, אני מקבלת את הדיוק של מייציץ לעיל - הדיון הנוכחי אינו על היתר פילגשוּת, אלא על נסיון להתיר הלכתית יחסי מין בין פנויים. לצורך זה, הועלתה הקטגוריה ההלכתית של פילגשות, שיכולה (ע"פ חלק מהדעות לפחות) לעזור במציאת היתר כזה. נדמה לי שגיוס הכוחות מול טענת הפילגשות מונע, למעשה, דיון הלכתי רציני בשאלה האמיתית.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/3/2006 11:31 לינק ישיר 

.


אמאשלום:


דומני שאין ספק כי ליבת הדיון ומהותו היא קיום יחסי אישות ללא מסגרת של נישואין.

דומני כי גם אין חולק על כך שהסיבה לפניה לדיני פילגש היא נסיון למצוא עוגן שיצדיק - הלכתית - מערכת הכוללת יחסי אישות ללא קידושין.

אלא שיש כאן פספוס מסויים, לענ"ד, בכל הגישה לכיוון זה - שאלת הזמן.


וכעת, ארחיק עדותי כדי להבהיר נקודה מסויימת הקשורה לשאלת הזמן:

==================

האסלאם נחלק לשני זרמים מרכזיים - הסונה והשיעה. הזרם הסוני - הגדול והמוכר יותר - מול הזרם השיעי, שמוכר לנו יותר מסיבות הקשורות למאבקים לאומיים ולטרור, אך לא בכך יחודו. מבחינות רבות, השיעה ליברלית יותר, ומקלה יותר על אימוץ רפורמות.
בשיעה מוכר, בין השאר, מנגנון של נישואין קצובים בזמן - מראש (מוּתעָה). כלומר, יכול גבר לקדש אשה בנישואין שמראש נקבע כי יפקעו במועד מסויים. מנגנון זה, עורר ביקורת רבה - בעיקר אצל אנשי דת סונים אך לא רק - בשל היותו מקל מאד על זנות. ואכן, במקרים רבים מאד נוצלה האפשרות לנישואין זמניים כדי להכשיר את הזנות מבחינה הלכתית.

המותעה, איננה כוללת פרק זמן מינימלי, ותאורטית, יכולים זוג להנשא לפרק זמן של שעה.


עובדתית, המותעה נוצלה כדי להכשיר זנות "הלכתית", כל שהיה צורך בו, הוא שני עדים שישהו בזמן סגירת העסקה בין האשה הנישאת לשעה (זונה, בלשון המילונית) לבין הגבר הנושא אותה לשעה (השרליל שהלך לזונה, בלשון העם).

עד כאן, הרחקת העדות למחוזות דרום לבנון.

===========================


ובחזרה לענייננו:

מבחינת ההלכה, יחסי אישות שאינם מוסדרים, הם זנות. ניתן לייפות את המציאות, להמציא לה כינויים חדשים ולצפותה בצלופן מרשרש שנותר ממשלוחי המנות של פורים, אולם מתחת לתחפושת, תסתתר לה אותה מלה בלתי נעימה, ובידוע, שהחזקה שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות - אינה קיימת כיום.

גם ה"פתרון" של פרופ' זוהר, לא יפתור את הבעיה של צעירים החיים בקונפליקט בין העולם ההלכתי לבין העולם המערבי הנשקף אליהם מבעד לסרטי הקולנוע והפרסומות שבהפסקה. הרי הפתרון שלו אינו פותר משאלה בנושאי טהרת המשפחה, בעניין המתנת שלושה חודשים לאחר מתן גט (לחומרה או שלא לחומרה) כדי לדעת אם היתה מעוברת, ובעוד שאלות רבות ונוספות שבהן לא רוצה להתחבט אותו אחד שראה את "כשהארי פגש את סאלי" או את "סינגלס" (כן, אני מודע לכך שרמת העדכון שלי בסרטים רומנטיים היא לא משהו, סורי).


כן. החיים למי שמכפיף אצמו להלכה אינם קלים. אינם פשוטים. על הדרך, אם פרופ' זוהר רוצה להקל על חייהם של אנשי הציבור, אני חושב שכדאי שימצא דרך להקל על הולכי הרכיל, שהרי אנשים הולכים רכיל גם בשבועיים של הנידה, כך שלפחות סטטיסטית - הבעיה חריפה יותר.


 











דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/3/2006 12:09 לינק ישיר 

מואדיב

מאן הוי ליומא , מאן הוי ליומא.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/3/2006 12:24 לינק ישיר 


מואדיב,

אתה צודק בזה שהפיתרון שמציע הפרופ' הוא לא אי אי אי - אבל גם אתה תודה בודאי שזה לא חדש שחכמים נקטו במדיניות של הסתרת מידע מפני ההמון. ואי אפשר לבטל את דברי פרופ' זוהר בטענה ש'אין להם ביסוס הילכתי' - ויתרה מזו  פרופ' זוהר אינו מביא את דברי הרמב"ן להצביע על כך שיש ביסוס הילכתי לדבריו (על אלו אין מה להיתווכח) כפי שכותב הרמב"ן לחותנו ששאל על דין פילגש -"להודיעך דעתי, על דרך האמת, ודאי מותרת היא" אלא שההדגשה היא על סיום תשובתו לרבנו יונה במילים: ואתה רבנו, ה' יחייך, במקומך תזהירם מן הפילגש, שאם ידעו את ההיתר, יזנו ויפרצו ויבואו עליהן בנידתן"



בקיצור, החידוש של הפרופ' הוא בזה שהוא לא חושב שההמון מטומטם והוא נותן לו קרדיט שהמידע הרחב שיהיה בידו ישמש אותו לטוב ולא לרע.





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > הטייה אקדמית ב'אקדמות'
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 4 ... 8 9 10 לדף הבא סך הכל 10 דפים.