בית פורומים עצור כאן חושבים

כמות ואיכות בנפשות ובאבל - 11.9

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-19/9/2006 09:48 לינק ישיר 

"אלה" כרשימת כמות היינו ריכוז רב כמות כאחד. בריכוז רב כמות נעוץ הכוח.....

http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?whichpage=2&topic_id=137527
בהודעת ווטו 12/07/2002 9:35 בברכה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/9/2006 09:00 לינק ישיר 

ווטו
והלא ההלכה עצמה קובעת חייך קודמים ועניי עירך קודמים ומקרא מלא הוא 'ומבשרך אל תתעלם'.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/9/2006 12:38 לינק ישיר 

ב"ט,

הגוון האיכותי מקבל את עוצמתו מהגוון הכמותי. ריבוי הפעימות של תחושה אחת מוציאה מידי מצב אטומי בלתי נבחן למצב תחושתי עוצמתי וח"ח ללינקזצר שהביא מובאה מתאימה ביותר עי' נא שם.

על "ידיעת תודעה את עצמה" דובר כבר שאין זה אלא מלל והיזוי [מלבד האירוניה שניתן להמשיכו לאין סוף שהרי יש גם ידיעה של ידיעה זו וכן הלאה שזה נושא לשעשועי פותח האשכול] וגם ב"ת"ודעה האות הראשונה מיותרת ומיוסדת על זה, כי אם נתבונן בשעת השקט חפשי מרעבון, נמצא שאין אלא את הידיעה עצמה וגם המלה ידיעה אינה אלא הצבעה על נקודת מבט מזוית גוף זה ["אני"] לעומת המבטים המוצאים מכלל זוית זו [הזולת].

לגבי שיוכי ל"פנתאיזם" כבר הוקלדו ע"ז רבבות אם לא מליוני בייטים בפורום ואציין לכמה אשכולות שלמעמיק כדאי לעיין בהם [אם כי רבים הם מלפורטם לא אלאה אותך בהם גם מעצלותי לחפש]:

מה בין האלוקים של הזוהר לזה של שפינוזה? (ווטו1)
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=392197
ההוכחה האתאיסטית לאלוקים (בוגיעלון)
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=509141
על האמונה באשכול מילון המלונקק לעיל וכן באשכול
אמונה, ידיעה קשה או הטלה? (קונילמל7)
http://hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=267626
באשכולי בפורום המפתחות בתחילתו ניסיתי להתוות את מהלך ההשכל של הנכתב כאן ובהמשכו מובאים האשכולות על האלוקות.
בל"ב,

אכן רמזתי לכך שבכך התורה מחנכתנו לשלימותנו. אך לגבי לע"ל מידי ספק לא יצאנו אם קרבות הנפש ישתנו וכמו שגם כיום נראה פשוט שידיד נפש עני הגר במרחקים קודם ל"עניי עירך".




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/9/2006 13:30 לינק ישיר 

ווטו,
הפתעתני, הרי עולם כמנהגו נוהג ובזאת התורה לא יהיה שינוי.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/9/2006 14:10 לינק ישיר 

בל"ב,

לכן הדגשתי שגם כיום הפירוש "עירך" ו"בשרך" אינו מוחלט ובפרט שאין כאן מקרא מפורש. אך כללית לגבי מצוות לע"ל תלמוד מפורש שדן בזה במס' נדה ס-ס"א [דומני] וכבר מלא הפורום בדיונים על נצחיות התורה דהיינו בכלליה הבלתי משתנים אך ביטויי הכללים בפרטים הרי ע"כ אינם זהים תמיד ותמיד השתנו.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/10/2006 20:19 לינק ישיר 

לחברי הפורום,

 

קטונתי מלהשתתף בפורום מכובד זה. אינני ידען גדול, אלא, כשמי כן אני, "בחור צעיר"  שקצת חושב. השאלה שמיכי העלה, עלתה במוחי לא מזמן, וברצוני להסב את תשומת לבכם למספר היבטים:

א. אני חושב שאסון של כמות נפשות רבה יותר, תופס מקום אצלינו, במובן של "אני מכיר את המצטערים", ואסביר: כשם שאין טעם לשאול, האם יש מקום להצטער בצער של אדם מהשכונה שלי יותר מבצער של איזה-שהוא טורקי מטורקיה. וודאי שאין טעם לומר "האם יש פגם באישיותי אם אינני, ובאמת אינני, מצטער בצען בן-השכונה שלי יותר מבצער הטורקי" (על משקל דבריך, מיכי, באחת התגובות), ודאי וודאי שיש פגם באישיותך. עד"ז הוא באסון המוני, גם אם אני לא מכיר אישית אף לא אחד מהמוני הניספים, 'ציבור אנשים' זה משהו שאני מכיר, משהו שמדבר אלי. צאו וראו מה שגור על פיות הבריות בשעת טרגדיה המונית: "חיילים צעירים", "מסכנים הילדים שלו", "כל אחד זה משפחה שלימה" וכו' וכו' (אמנם נשמעים גם משפטים כמו "3000 איש בבת אחת", אך לא רק). האדם בשעת טרגדיה המונית מצטער על צערו של האינדיבידואל, ולא באיזה-שהוא צער כללי, אלא, שכשהטרגדיה היא המונית, האדם יותר מתחבר עם האינדיבידואל. ולכן, הרגש הזה הוא נכון וחיובי. (ואני מדגיש – נכון) . אפשר גם לקשר זאת עם מה שכבר הזכירו כאן, שכשאדם שומע על טרגדיה המונית, הוא מרגיש שחייו שלו מעורערים, והדבר מדאיג אותו.

ב. בנושא של השואה, זהו עניין אחר לגמרי: א. מבחינה איכותית, השואה הייתה טרגדיה קשה לאין-ערוך משאר הטרדיות האנושיות:  איבוד כל בני המשפחה (וכבר אגיע לאיבוד כל הקהילה), העינויים המצמררים, וכו' וכו' ואין להאריך בדבר המצער. ב. כמות הניספים גרמה תוספת צער, בלבול, עד כדי שיגעון, לכל אחד ואחד מהפרטים (וכפי שאפשר להיווכח בכך כשמסתכלים בייסורים הנפשיים שעוברים ניצולי-השואה עד לימים אלה). אדם שכל העיר שלו נהרגת, כל אורח החים שלו נחרב – מרגיש שבשבילו נגמר העולם. זו השואה, וכך גם היא נחרטה התודעה הציבורית. ולכן, אין כל מקום להשוות את השאר לשאר הטרגדיות שאנו מכירים, ולומר שהייחודיות של השואה היא רק "כמותית".

וכיוון דאתינא להכי, ברצוני לצטט כאן מדבריו של הרבי מליובאוויטש שמזכיר את העניין הכמותי של השואה: "אבל בהתבוננות, גם קלה, בתוכן הקושיא, שנקודתה "השופט כל הארץ לא יעשה משפט", הרי אין כל נפק"מ בזה בין שואה הכי גדולה, לעול הכי קטן, ובסגנון חז"ל "יסורים בלא עון", בנוגע לאיש אחד, או לצבור הכי גדול - ר"ל.

דממנ"פ: באם לית דין ולית דיין, אין להקשות, או לחפש "הגיון" וצדק וסדר במה שקרה במקום הפקר גמור; וכיון שיש בעה"ב לבירה זו, בעה"ב במלא מובן המלה בתכלית השלימות, הרי פשוט - שגם פרט הכי קטן צריך להתאים ולהיות בתכלית הצדק והיושר, ועול הנכפל לשש מיליון פעמים, הרי זה משנה הכמות ולא האיכות.

מובן ג"כ, שאין בהאמור תירוץ על הקושיא, ומה שבאתי להעיר בזה, שכל אותם המצדיקים את "המרידה" שלהם ברבון העולמים ר"ל וכו' מפני השואה וכו', אין לזה כל יסוד והגיון ושכל, וכנ"ל. ו"מדוע דרך רשעים צלחה", קושיא נושנה היא, מימות משה רבנו, אשר הוא שקבל תורה מסיני, ומסרה וכו' ועד סוף כל הדורות, ולכן גם לפני השואה, צריכים היו לעמוד בתמי' האמורה, ובאם מאיזה טעם שיהי', הצלחת הרשע לא בלבלה אותם, לפני השואה, וחיו חייהם ע"פ הוראת התורה הנתונה מאת הקב"ה, הרי גם לאחרי השואה, אין כל הגיון וסיבה לש?נות בזה [אף כי מיכאל שרם של ישראל, ילמד זכות, שלאחרי השואה, אין אדם נתפס על צערו, שנגע במשפחתו, ושהי' זה בכמות מבהילה אף שאותה האיכות ממש]." (ליקוטי שיחות, כרך ל"ג בהוספות, עמ' 260)  

 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/8/2008 10:40 לינק ישיר 

קראתי את האשכול, וראיתי שגם התשובות הלכאורה הלכתיות שניתנו בו, הם בעצם פסיכולוגיות (מספר הקריאות לתשובה כמספר הנפשות וכד'.

על כן באתי לחוות אף אני דעי.

אני רואה את זה דבר מאוד פשוט.

נניח שלראובן כואב הראש. זהו "אסון" מזערי מאוד. מה משמעותו? ראובן יתעכב בלימודו, יפשל קצת בכמה דברים שהוא עושה. אבל עדיין את המשימות הקשות הוא יכול להשאיר לשמעון אחיו וחברותתו. ובכך יתיישרו ההדורים

נניח שגם לשמעון כואב הראש. כעת אין למי למסור את המשימות, והם יאלצו להבליג על הפישולים עד שיעבור כאב הראש. אם כי אם לוי יראה אותם הוא יוכל לעזור להם.

נניח שגם ללוי כואב הראש. כעת ברור שאין מפלט מלפשל.

נניח שראובן חלה נפטר. כעת העולם (ולא רק שמעון ולוי) שם לב לזה. כיוון שראובן חדל כליל מלתפקד, ומלושיט את ידו לעבוד ולעזור כשצריך.

נניח שגם שמעון חלה ונפטר כעת חסרים שני אנשים. זוהי צרה כפולה.

אבל לא רק כפולה. כי אם מת ראובן, אפשר לחלק את תפקידיו לשמעון ולוי. אם מתו יותר אנשים בכמות, מלבד החסר הגדול, גם אין אפשרות לדחוס את תפקידי הנפטרים או ההרוגים לאלו שעדיין חיים. וזאת בגלל הכמות הגדולה של התפקידים.

וזה לא משנה אם ראובן ושמעון היו אחים או לא. בכל מקרה העולם כולו סובל ממותם.

כאשר מתים אלפי אנשים, ברור שהעניין כפול ומכופל.

כאשר ששה מליון נרצחים, כפול ומכופל זה כבר לא מילה. זה פי מליונים.

גם העובדה שמדובר בטרור, והמכניות של הרצח, או כל עניין אחר, זה בעייתי לא רק מבחינה פסיכולוגית. אלא עכשיו כיוון שהטרור גדל, זה מגדיל גם את הכמות וגם את האיכות של הרע בעולם, וצריך להתמודד עם זה. זה בכלל לא דומה לכמה אנשים בני תשעים שנפטרו לאורך עשר שנים.

וכן הלאה בכל דבר ודבר, כל כמות היא גם איכות.
 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > כמות ואיכות בנפשות ובאבל - 11.9
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 סך הכל 3 דפים.

2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.