בית פורומים בחדרי חרדים אלעד

*** ספסרי הילדות על הכוונת ***

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-20/11/2006 23:48 לינק ישיר 

חלק מהבנות חזרו שנה נוספת לגן חובה,



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-21/11/2006 19:02 לינק ישיר 

עדכון של *ידידים *

------------------------



++










 


http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2089217



תוקן על ידי כתב_מהשטח ב- 16/04/2007 20:46:11




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/12/2006 12:27 לינק ישיר 

לא בבית ספרינו: לא התקבלה לבית הספר בגלל לבוש אמה
בית המשפט חייב את בית הספר הדתי חורב שבירושלים לשלם פיצוי בשל כך שסירב לקבל ילדה בת שש בגלל שסבר שלבוש אמה אינו צנוע
סיגל ברנע  15:42 04.12.06
בי"ס חורב הוא בי"ס דתי בירושלים, הידוע בחינוך שהוא מעניק לתלמידיו, הן בתחום הדתי והן בתחומי החול. מוסדות חורב מדווחים באופן קבוע כי חרטו על דגלם את האמרה "תורה עם דרך ארץ". שלושה מילדיהם של התובעים למדו בבית הספר חורב שבירושלים. שלושת ילדיהם הגדולים של התובעים למדו בביה"ס חורב במועד בו נרשמה אחותם בת השש, ללימוד במוסד, וכשם שלמד גם אביהם בשעתו. לשם כך הכירה חברות חדשות ותכננה עמן תכניות שונות לקראת הלימודים.

לאחר שביה"ס שלח לתובעים מכתב קבלה שהודיע על קבלת הילדה לבית הספר, הגיעה האם לביה"ס להשלמת הליך רישום בתה. תוך כדי הליך הרישום, הודיע לה מנהל בית הספר בחדר סגור, כי בתה לא תוכל ללמוד בבית הספר וזאת בשל לבושה של האם. זאת למרות שהאם נוהגת ללבוש באופן קבוע, כיסוי ראש, ולבושה תמיד בחצאית ולא במכנסיים. על פי עדותו של המנהל, יום אחד הופיעה האם בהופעה בוטה מן הרגיל שגרמה לפגיעה בו ובהורים אחרים כאחד. עוד ציין שיש כיסוי ראש ויש כיסוי ראש.

התובעים, הורי הילדה והילדה תבעו מבית הספר ומהמנהל, פיצוי כספי בשל עוגמת הנפש שנגרמה להם ולביתם בת השש שחיכתה בציפיה להתחיל ללמוד בבית הספר.

בית המשפט קיבל את התביעה וקבע, כי נגרם לתובעים נזק כיוון שבתם הרביעית לא התקבלה לביה"ס בשל לבושה של אמה. הנזק הוא רובו ככולו נזק לא ממוני, שבא לידי ביטוי בעוגמת נפש ובעלבון. גם לפי מבחן האדם הסביר, אי קבלת הבת לבית הספר הייתה בגדר הוקעה ונידוי אישיים המלווים בהטלת דופי אישי, בין היתר לגבי היקף ואיכות האמונה הדתית, ותוך יצירת דין שונה בין ארבעה אחים, וכן בשל הצורך לחפש בית ספר חדש ברגע האחרון, לאחר שתקופת ההרשמה עמדה להסתיים.

עוד נקבע, כי גם אם היו מצד התובעים הפרות של הקריטריונים שנקבעו על ידי בית הספר, אין כל הצדקה לכך שהטיפול בהפרה ייעשה בצורה כה פוגעת ומעליבה. ההליך של הרחקה מביה"ס או של אי קבלה לביה"ס הינו הליך קשה וכואב ובענייננו מדובר בנסיבות פוגעות וכואבות שבעתיים בשל ההיסטוריה המשותפת, בשל ההפליה בין הילדה לבין אחיה ובשל התוצאה, וכן בשל המועד המאוחר בו נמסר לתובעים על כך.

לאור כל האמור חויבו הנתבעים לשלם לתובעים סכום של 10,000 שקל בגין עגמת נפש וסבל נפשי שנגרמו להם.

מאתר ביזפורטל - תודה למ.ו.

_________________

אוי לשכן
ואוי לשכנו




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/12/2006 13:15 לינק ישיר 

לא בבית ספרנו, תרתי משמע...



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/4/2007 20:29 לינק ישיר 

.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/4/2007 20:30 לינק ישיר 

.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/4/2007 20:34 לינק ישיר 


במגבלות 'צו איסור פרסום' כל שנותר לומר הוא כי גורלה של "העתירה המעורערת" נתון בימים אלו בידי כוח 'עליון'.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/4/2007 20:42 לינק ישיר 

אמרת הכל.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/5/2007 06:32 לינק ישיר 

כמה הערות בנוגע לעתירה וספיחיה:


1. העתירה והערעור -

נימוקיה של העתירה הוצגו כאן בעבר כבר כשהוגשה למחוזי. לא מצאתי שם טענות כבדות משקל שקשה להתמודד איתן או עובדות שקשה להגן עליהן. בביהמ"ש המחוזי "בית יעקב" זכה בגדול, ולדעתי אין שום סיבה שהתוצאה בבג"צ תהיה שונה.

למי ששכח - העתירה מתייחסת לשתי בנות (להלן: מ' וט') שלא התקבלו ל"בית יעקב". הנימוקים לאי קבלתן היו כדלהלן: מ' לא התקבלה משום שנרשמה באיחור רב (כמה חודשים לאחר סגירת הרישום, כשכל הכיתות כבר היו מלאות), ואילו ט' לא התקבלה בגלל אי התאמה בין אורח החיים בביתה לאופיו של "בית יעקב".

העותרים טענו שהנימוקים האלו אינם אלא תירוצים, ואילו הן היו אשכנזיות הן היו מתקבלות.

הנושא נדון בביהמ"ש המחוזי, ושם פסק השופט ד"ר ורדי כדלהלן: "הוכח בפני שלגבי העותרת 1 היא נרשמה לאחר מועד הרישום הקבוע בתקנות... וזאת בזמן שבמועד רישומה היו כבר כיתות א' מלאות עד אפס מקום... זאת כשאם העותרת 1 מודה בעצמה ברישום המאוחר של בתה, ובזמן שלפי הצהרת המשיבים... לא היתה כל מניעה לקבלת העותרת 1 לבית הספר אם היתה נרשמת במועד, כפי שנתקבלה גם אחותה בעבר לבית הספר, ולכן מדובר בטעם ענייני... שבית המשפט לא יתערב בו.
לגבי העותרת 2, הוכח בפני... שמדובר בשיקול דעת ענייני של המשיבים שלא קיבלו את העותרת 2 לבית הספר מחמת אי עמידת אמה בתנאי התקנון הרוחני של בית הספר לעניין כללי הצניעות הנדרשים בתקנון מאם התלמידה."

למרות כל זאת, עו"ד בסיס החליט להתעקש ולערער על ההחלטה בבג"צ.
לעניות דעתי סיכוייו לזכות שואפים לאפס.



2. הדיון בבג"צ -

בנוגע לדיון שהתקיים השבוע - לא מצאתי אף דיווח נאמן על מה שהתרחש בדיון, אבל דיווחו של עו"ד פיני בסיס עצמו נראה לי נאמן די הצורך: לדבריו (כפי שצוטט ב-NRG) "השופטים החליטו כי בתוך 30 יום על משרד החינוך ועל הנהלת החינוך העצמאי לתת תשובה בעניין השאלונים המפלים הנהוגים בחינוך העצמאי, ובנוגע לסעיפים שונים בתקנון קבלת התלמידים."

כלומר, בית המשפט שמע את טענות הצדדים, התמקד בנקודת המחלוקת, וביקש מהמשיבים לתת תגובה בכתב. החלטה צפויה ושגרתית מאוד.

כל זה לא מפריע לעו"ד בסיס להתגאות בכך ש"מדובר בהחלטה תקדימית שלפיה ייתכן ויבוא הסוף על כל שיטות האפליה והמכסות הנהוגים בבתי הספר החרדיים", ולא מונע ממר יואב ללום להכריז שזהו "תקדים מדהים ותחילת המהפכה".

הבנתם אותם? אני לא.



3. דיווח מגמתי -

 ב"חדשות אלעד" התפרסמה השבוע ידיעה על הדיון בבג"ץ, ידיעה שחוששני שאפילו עו"ד בסיס לא יאמר שהיא מהימנה. העיתון ש"העלה את הנושא על סדר היום", כשל לחלוטין בסיקור הוגן של הנושא.

נתחיל בכותרת ההזויה "תקדים: בג"צ הורה למשרד החינוך לפקח על הקריטריונים של החינוך העצמאי ובית יעקב". כותרת המשנה קרובה יותר לאמת: "בג"צ גם הורה למשרד החינוך להשיב בכתב בתוך 30 יום כיצד הוא מתכוון לפקח על התקנונים" (זה לא "גם", ומסתבר שהשאלה היתה "כיצד הוא מפקח" ולא "כיצד הוא מתכונן לפקח", אבל בואו נניח לדקויות). מה הקשר בין הכותרת הבומבסטית ובין מה שהתרחש בדיון בפועל? כנראה שאין קשר, מאחר וחובת הפיקוח של משרד החינוך קבועה בחוק, ובג"צ לא חידש השבוע שום דבר בענין.

עוד בכותרת: "השופט פוגלמן: לא מקובלות עלי הטענות של בית יעקב". סוף ציטוט. האם לא היו דברים מעולם, או שמא היו והוצאו מהקשרם? רק מי שנכח בדיון יודע.

אחר כך מסופר סיפורה של העתירה הקודמת, במחוזי. סיפורן של ילדות שנדחו בטענת "אין מקום" (המרכאות במקור, ובלי שום אזכור לנימוקים האמיתיים שניתנו על ידי בית הספר לדחייה והתקבלו בבית המשפט).  אלי גבל לא נותן לעובדות לבלבל אותו: "בעתירה הקודמת שנדונה בבית המשפט המחוזי זכתה ילדה אחת... ואילו השניה נדחתה" (בפועל, כזכור, ביהמ"ש המחוזי דחה לחלוטין את העתירה).

בהמשך מוצגות הטענות של העותרים, אחר כך מובאות המטרות של העותרים, אחרי כן מתואר בקצרה הדיון, ואחר כך שוב טענות העותרים. הסדר הזה לכשעצמו הוא דוגמה נאה לסיקור הוגן ונטול פניות, אבל בואו נתמקד בסיקור האובייקטיבי של הדיון עצמו: "הדיון בבג"צ היה די ארוך. טיעוני שני הצדדים הוקראו באריכות, ולדברי העותרים, מתח בג"צ ביקורת קשה על טענות הנתבעים. השופט עוזי פוגלמן דרש מנציג משרד החינוך להסביר מהו הפיקוח על החינוך העצמאי... השופט גם טרח לגעור במשיבים, כך על פי העותרים, ואף התבטא כי לא מקובלת הטענה שהכל נעשה במסווה של שמירה על האופי החרדי של מקום הלימודים."
(אגב, נראה לכם שטענת המשיבים היתה "שהכל נעשה במסווה של שמירה על האופי החרדי"?)

פראבדה.



4. לגופה של "אפליה" -

בלי שום קשר, אאללעעדד תומך באשכול זה בעתירה, בכל לב. הוא משוכנע שאת הנהלת בית הספר מניעה "נפולת של בורים גזעניים" שחוששת מתלמידים ספרדיים.

כמי שמתנגד נחרצות לגזענות מכל סוג, אך מצד שני שייך ל"נפולת" שתומכת לחלוטין בעמדת בית הספר, אני מבקש להבהיר את עמדתי.

א. בית יעקב הוא בית הספר היחיד בעיר שיש בו מורות אשכנזיות, שמתפללים בו בנוסח אשכנזי, ונלמדות בו ההלכות כמנהגי האשכנזים. יש בעיר עוד שלושה בתי ספר עם מורות ספרדיות, נוסח ספרדי ומנהגים ספרדיים. למרות כל זאת, למעלה ממחצית התלמידות בבית יעקב הן ספרדיות! האם זו אפליה?!

ב. טען כאן מי שטען: מתוך 126 ספרדיות שנרשמו התקבלו רק 74 (59% מהנרשמות) בעוד שמתוך 92 אשכנזיות התקבלו 86 (93%).
תשובתי היא שהחלוקה בין אשכנזים לספרדים אינה הוגנת, מכיון שהיא מכלילה סוגים שונים של ספרדים יחד, ומשווה בין עדות שההבדל ביניהן אינו רק עדתי אלא בעיקר חברתי. אם נבדוק, למשל, כמה אחוזים מהאשכנזים באלעד לומדים בכולל וכמה אחוזים מהספרדים, או כמה אחוזים מהאשכנזים גרו לפני שהגיעו לכאן בערים חרדיות וכמה מהספרדים, או לכמה אחוזים מהאשכנזים באלעד יש קרובי משפחה חילוניים (בנים, הורים, אחים וכו') ולכמה מהספרדים - האם התשובות תהיינה זהות? אכן, ברור שאף אחד מאלו אינו קריטריון בפני עצמו לקבלה או לאי קבלה לבי"ס, אבל המסקנה המתבקשת היא שמלבד המוצא העדתי יש גם הבדלים סוציולוגיים משמעותיים ורלוונטיים בין העדות, כאשר משווים אותן בהכללה זו מול זו. ולכן, כפי שאמרתי, הכללה של כל הספרדים והעמדתם כקבוצה אחת מול כל האשכנזים אינה הוגנת. אני משוכנע לחלוטין שאם נשווה קהילות ספרדיות ואשכנזיות ספציפיות, עם מאפיינים חברתיים דומים, אחוז הקבלה מתוכן לבית יעקב יהיה זהה.
ואם מישהו חושב בכל זאת שעל בית יעקב לקבל תלמידות שאינן מתאימות רק בכדי ליצור שויון סטטיסטי בין קהילות שונות - הוא הולך ללמוד, ביחד עם עו"ד פיני בסיס, שהוא טועה בגדול.

ג. אאללעעדד שאל: "למה לא פותחים עוד "בית יעקב" (או עוד כיתות)"? והתשובה פשוטה - בשנה"ל תשס"ז נרשמו לבית יעקב 218 תלמידות, מתוכן התקבלו 74% שנמצאו מתאימות ונדחו 26% שלא התאימו. ככל שהיו פותחים יותר כיתות היו מקבלים יותר תלמידות (שפחות מתאימות) ואם היו פותחים פחות כיתות היו מקבלים פחות תלמידות (והיו נשארים רק עם אלו שמתאימות עוד יותר). מלאכת המחשבת של ניהול מוסד חינוך כוללת גם את ההחלטה על מספר הכיתות שיש לפתוח בכדי להגיע לאיזון הנכון בין כמו ואיכות.
האם לדעתך עדיף היה לפתוח 6 כיתות וכך לקבל את כולן, גם את אלו שלא כל-כך מתאימות? (ואם כן, אז להזכירך, בפרי תואר התקבלו רק 33% מהנרשמים ואתה עצמך הסכמת שזה תקין ורצוי.)

ד. בעבר פורסמה כאן בפורום ידיעה מ"מעריב" שחשפה ש-97% מעובדי המועצה המקומית הם ספרדים. היכן הם נושאי דגל השוויון שילחמו באפליה המכוערת הזו?!




(אאללעעדד, אין שום כוונה אישית, ובכל זאת נכנסתי לכוננות ספיגה )



תוקן על ידי חצי_טון ב- 06/05/2007 6:41:25




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/5/2007 10:02 לינק ישיר 



ורק לחדד טיפה את דברי הטעם של חצי_טון,

לאשכנזיות אין עוד מוסד בעיר מלבד 'בית יעקב' שבו מתפללים/לומדים/נוהגים ע"פ מנהגיהם.

משמעות הדבר היא שכל האשכנזיות חייבות להתקבל לבית יעקב מן הטעם הפשוט: אין להם מקום אחר !!!

לספרדיות מאידך, יש עוד שלוש מוסדות שמתאימים להן - בית יעקב הוא 'עוד אופציה' עבורן.

פירוש הדברים הוא: אם יש בבית יעקב מקום ל-100 בנות וישנם בעיר 99 בנות אשכנזיות - עליהן להתקבל ראשונות !!! רק ביתרת המקום יש לבדוק התאמה מבין הספרדיות, שלהן (בניגוד לאשכנזיות) יש כאמור אופציות במקומות אחרים.

אלו שנלחמות על הכניסה לבית יעקב ופונות לבג"צ נגדו, נלחמות כי הן לא רוצות ללמוד עם ספרדיות, כי הן רוצות שהמוסד האשכנזי יקבל אותן, אבל אוי ואבוי אם כל הספרדיות יתקבלו לשם, במקרה כזה הם יעברו למוסד אשכנזי בו 'לא כל הספרדים מתקבלים'...

(ושלא לומר את הטעם ש'לא כ"כ נעים לומר' אבל מסתבר כנכון: אם הן לא רוצות ללמוד עם ספרדיות... מדוע שאנחנו נרצה ???)

אגב, לטעמי משפחה שפונה לבג"צ נגד מוסדות בית יעקב ומסיתה נגדם בכל כלי התקשורת - אינה ראויה 'רק בגלל זה' להתקבל לבית יעקב.

_________________

 
אנחנו נבחרנו לכל החיים !




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/5/2007 10:57 לינק ישיר 


חצי (שתיתי שתי כוסות מים, ספרתי עד מאה ונשמתי עמוק ),


1. ייתכן והוא יפסיד, החלטת השופטים והגערה שלהם מהווים "תקדים-התערבותי".

2. הדיון היה בדלתיים סגורות לכן לא מצאת חומר על מה שהתרחש שם. שוחחתי עם שני אנשים שנכחו בדיון.

3. בג"צ הורה למשרד החינוך להסביר בדיוק רב, בתוך 30 יום, כיצד הוא מפקח על הקריטריונים. לדעת בג"צ, וע"פ גערותיו והערותיו של השופט פוגלמן, הפיקוח לוקה בחסר ו/או אין פיקוח. בנוסף, הוא מדגיש כי זה לא ייתכן שזהו המצב... או במילים אחרות: תפקחו באמת, תגידו לי איך ואני אביע את דעתי אם זה לשביעות רצון החוק/התקנון/המוסר.

4. את כל המלל (החשוב, המעניין והמרתק) שכתבת בסעיף 4, לא תשנה עובדה אחת פשוטה: הקריטריונים לא תמיד רוחניים, אלא עדתיים. זו עובדה. זה שיש "עוד שלושה בתי ספר" גם לא משנה את העובדה. לגבי ההסברים עצמם, עם רובם אני מסכים לגמרי. מי שלא מתאימה באמת - החוצה.


ושתי הערות שאני שם בנפרד כדי שלא 'ייבלעו' בתגובה:

1. צודק, השנייה נדחתה בעתירה, טעות שלי (אני מנסה לחשוב איפה הכשל ולא מצליח להיזכר).

2. שוחחתי עם שני הצדדים (ועם עוד צד אחד שלא לציטוט) והכתבה היא אכן מגמתית! לא מתבייש בזה, גאה בזה. אגב, לא כל דבר מגמתי הוא לא צודק... העיתונים החרדיים למשל, מגמתיים בעד החרדיות והם צודקים.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/5/2007 13:44 לינק ישיר 



יש לי שאלה פשוטה,

מדוע האשכנזים לא מפריעים לספרדים לפתוח מוסדות לספרדים בלבד?

ומדוע הספרדים מנסים להפריע לקיום מוסדות לאשכנזים בלבד?

אם התשובה היא שהספרדים סבורים שיש פגמים בציבור הספרדי ולכן הם אינם רוצים להיות בין הספרדים... מדוע שהאשכנזים ירצו את קרבתם של אלו שלהבנתם בעצמם הם 'נחותים'?!




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/5/2007 14:05 לינק ישיר 


אצענטער, זה דמגוגיה

ברגע שאנשים יפסיקו לחשוב בסגנון של "פגמים" ובמיוחד בצורה של הכללות, כושר השיפוט יהיה נכון יותר




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/5/2007 14:14 לינק ישיר 


דמגוגיה זה כנראה שם קוד אצלך למצב שאין לך תשובה...

אני לא מבין למה צריך לקבל לביה"ס אשכנזי - תלמידים מעדה שחושבים בעצמם שללמוד עם בני אותו המוצא זה לא רצוי...

אם הספרדים עצמם לא רוצים ללמוד עם ספרדים - מדוע שהאשכנזים שבאים מתרבות אחרת לגמרי ירצו ???

אל תענה שוב דמגוגיה, תתמודד.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/5/2007 15:00 לינק ישיר 


אחרי המילה "דמגוגיה" עניתי לך את מה שבעצם אני טוען תמיד: הנושא הזה עמוק מידיי ונרחב מידיי ומצריך דיון "על גבול האקדמי"

ולשאלתך, אני לא יכול להיות פה לאותם אלה שרוצים "דווקא אצל האשכנזים". ניסיתי להסביר למעלה באשכול, מתוך מה שאני יודע, ממה זה נובע.

אלה וגם אלה חשיבות מעוותות. הקריטריון צריך להיות קריטריון של התאמה אמיתית ולא להתחיל אותו מנקודת פתיחה גזענית

לומר "למה צריך לקבל לביה"ס אשכנזי - תלמידים מעדה שחושבים בעצמם שללמוד עם בני אותו המוצא זה לא רצוי" - זו דמגוגיה, מה לעשות, אל תיפגע, זאת לא מריבה



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > בחדרי חרדים אלעד > *** ספסרי הילדות על הכוונת ***
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 4 5 לדף הבא סך הכל 5 דפים.

2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.