בית פורומים עצור כאן חושבים

אמור

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-3/5/2007 12:52 לינק ישיר 

דרום חוקר
הכל נכון ויפה אבל אם כך למה הכפילות??



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/5/2007 13:26 לינק ישיר 

הכפילות היא לתספת הבהרה - השבת היא ביום קבוע - כל שבע ימים. אבל האחרים "תקראו אותם במועדם". ולא לפי מספר ימים. אלא לפי יום בחודש.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/5/2007 13:55 לינק ישיר 

ירוחם

דרך לשון המקרא להתחיל נושא, ואז לעבור לנושא אחר הקשור אליו, ואז לחזור שוב לנושא הראשון ע"י כפילת פסוק מקשר.

יש לכך הרבה דוגמאות במקרא, וגם רס"ג כתב זאת בפירושו למקרא, אם תדזמן לי דוגמה אכתוב.

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/5/2007 14:52 לינק ישיר 

מיכה
אז לפי דעתך רק בגלל התוספת של במועדם כתבו את כל התוספת?

דרום חוקר
אנחנו אמונים על זה, כי אין מילה או אות מיותרת בתורה( כידוע התורה אינה רק יצירה ספרותית, היא אמנם מקפידה על תפארת הלשון, אבל דורשים בה את כל מה שלכאורה מיותר,  את האתים
האכים ורקים את ה ו ים,
לומדים לימוד מכל פסיק ורמז הלכות חרות גורל, שלא כתובים ורק מרומזים, וכאן כתובים פסוקים, לכאורה שאפשר לותר עליהם, ואתם דוחים אותי בקש?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/5/2007 17:11 לינק ישיר 

רעיון האשכול לפי פרשיות לא מוצא חן בעיני כי מתערבבים בו נושאים שונים. אבל כיון שנפתח האשכול אכתוב כאן:
 דין המגדף לא יכול היה להיות עפ"י התראה כי בזמן שחטא עדיין לא פורש אם חייב מיתה. לרבנן בסנהדרין עח: כל פרשיית המגדף היא הוראת שעה, אבל לר' נחמיה לא, והוא לומד ממנה דין ששמים במחבוש  את מי שעוד לא הוכרע במציאות אם חייב מיתה, כמכה חברו ולא ידוע אם ימת החבר. ווהתראה? כנראה ר' נחמיה  כר"י בר יהודה  שלא ניתנה התראה אלא להבחין בין שוגג למזיד, והמגדף היה חבר שלא צריך התראה (ואלי לאיסור פשוט כזה כ"א הוא חבר?) אבל קשה על ר' נחמיה: אם לדעתו המגדף בזמן הגידוף חטא בחטא שחומרתו היא של איסור סקילה, ורק לא היה ידוע לנו באותו זמן שהוא איסור סקילה וזה התגלה בסוף, אז אינו יכול ללמוד מכך שחובשים את מכה רעהו שזה באמת דבר שלא הוכרע במציאות ולא רק לא ידוע לנו- יש הבדל בין מי שאולי חייב סקילה עכשיו למי שאולי יהפך לכזה בעתיד.לעומת זאת אם בשעת הגידוף עדיין לא היה האיסור הזה איסור סקילה, איך סוקלים אותו?




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/5/2007 17:23 לינק ישיר 

ירוחם

הדוגמה תהיה מהתורה, בכדי שלא יאמר האומר, דברי תורה לחוד ודברי נביאים לחוד.

ספר שמות

ו,י
וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  ו,יא בֹּא דַבֵּר, אֶל-פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם; וִישַׁלַּח אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאַרְצוֹ.  ו,יב וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, לִפְנֵי ה' לֵאמֹר:  הֵן בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לֹא-שָׁמְעוּ אֵלַי, וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה, וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם.  {פ}

ו,יג וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן, וַיְצַוֵּם אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאֶל-פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם--לְהוֹצִיא אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.  {ס}

ו,יד אֵלֶּה, רָאשֵׁי בֵית-אֲבֹתָם:  בְּנֵי רְאוּבֵן בְּכֹר יִשְׂרָאֵל, .....  
ו,כז הֵם, הַמְדַבְּרִים אֶל-פַּרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם, לְהוֹצִיא אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם; הוּא מֹשֶׁה, וְאַהֲרֹן.  ו,כח וַיְהִי, בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֶל-מֹשֶׁה--בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.  {ס}

ו,כט וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר, אֲנִי ה'; דַּבֵּר, אֶל-פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, אֵת כָּל-אֲשֶׁר אֲנִי, דֹּבֵר אֵלֶיךָ.  ו,ל וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, לִפְנֵי ה':  הֵן אֲנִי, עֲרַל שְׂפָתַיִם, וְאֵיךְ, יִשְׁמַע אֵלַי פַּרְעֹה.  {פ}

בהתחלה הובאה בקשתו של ה' אל משה שילך לדבר עם פרעה, משה השיב שהוא ערל שפתים, לאחר מכן הובאה רשימת היוחסין של השבטים ראובן עד לוי, בכדי שנדע מי הוא זה משה, ואז שוב נכפלה בקשתו של ה' אל משה שילך לדבר עם פרעה, ושוב נכפלה תשובת משה שהוא ערל שפתים

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/5/2007 18:15 לינק ישיר 

דרום חוקר
כל מה שהבאת יש לדרוש, ואכן דורשים.
אבל אינו דומה  התורה כשמספרת  סיפור. לבין התורה המדברת חוקים ומצוות. או אולי אינך מקבל את דרשת חזל, שכל מילה ואות יש לה משמעות?

זילבר. על איזה מקלל בדיוק עוסק האשכול הזה. תגיד ונקלל אותו גם



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/5/2007 19:01 לינק ישיר 

זילבר
סליחה שכחתי שהפרשה עוסקת במקלל,
בתורה מסופר פעמיים על סקילת אנשים. הראשונה כאן אצל המקלל, ונאמר שם ורגמו אותו אבן.
בפעם השניה אצל המקושש נאמר -ורגמו אותו אבנים
למה שינוי הלשון בשני המקרים???

לפי התזה שלי שחוקי ה" חקוקים בתוך מהותו של כל יהודי, ויהודי לא צריך כוונה ואמונה לפני קיום או עבירה על המצוות, מקלל אינו צריך התראה.

_________________

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/5/2007 20:21 לינק ישיר 

דרום

 

לדבריך שהשבת איננה מועד

א. למה היא לא נקראת "מועד".
ב. הבא ראיה שהשבת לא נקראת מועד.
 ג. תביא ראיה מתוך הפסוקים בפרשה זו שהשבת לא נקראת מועד. ולמה מתוך פרשה זו? כי לדבריך לשון המקרא אינו מתוקן "אלה הם מועדי ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קודש" הקורא סבור שזהו המועד הראשון. אח"כ אומרים עוד פעם "אלה מועדי ה'", והקורא מבין שרק עכשיו מתחילים, אבל אם אני הקורא הייתי שואל: אולי גם פה עדיין לא מתחילים המועדות?

ירוחם

עד שדרום יבוא אביע את דעתי שאין שום הבדל בין הלכה ואגדה כי שניהם כאחד נתנו למשה מסיני. ואם מדקדקים מדקדקים בשניהם ואם לומדים בשיטת דתכב"א (דברה תורה כלשון בני אדם) אז בשניהם לא מדקדקים.

ולשאלתך עלי: אכן התורה חזרה על כך משום המילה במועדם. "כאדם האומר נחזור על הראשונות" (רש"י איפשהוא). כמובן שיש מקום לדרוש דרשות. אבל ברגע שאפשר למצוא פשט המתאים לדעת חז"ל והדרך המסורה והמקובלת - אין שום הכרח לדחות את הפשט מפני הדרש כמו שאמרו חז"ל אין מקרא יוצא מידי פשוטו.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/5/2007 21:50 לינק ישיר 

מיכה
הרש"י הוא על הפסוק, לאחר מעשה תמר, ויוסף הורד מצרימה. אומר רש"י חוזר לענין הראשון, ( אם אני זוכר נכון)

למרות מה שכתבת על השוויון בכל התורה, ואני מסכים- חז"ל משום מה באגדתות לא דרשו לא את הרכים ולא את האכים ולא את הווים. מה לעשות הם כנראה לא חשבו כמוך.
לעומת זאת כשמדובר על מצוות הם כן דורשים, ולכן הדרך היא לדרוש.
 אני לא רוצה לאיים אבל אם לא תמצאו את התשובה עד מחר לפני השבת, לא תהיה לי ברירה, רק להגיד לכם. לא חבל?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/5/2007 10:37 לינק ישיר 

אני מבין שלדעתך אנו צריכים להסתדר עם חז"ל. מנלן?




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/5/2007 14:30 לינק ישיר 

מיכה
לא אמרתי שצריכים להסתדר עם חז"ל, אפשר גם להסתדר בלי, ופעמים רבות זה גם נכון יותר.

השאלה שלי מופנית לאלו שלומדים לפי חז"ל, כמוך למשל- איך אלו מסתדרים עם הכפיליות האלה?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/5/2007 18:28 לינק ישיר 

שאלתי שאלה בכפילות המועדים
דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, מוֹעֲדֵי יְהוָה, אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ--אֵלֶּה הֵם, מוֹעֲדָי.  כג,ג שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא-קֹדֶשׁ, כָּל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ:  שַׁבָּת הִוא לַיהוָה, בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם.  {פ}

כג,ד אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה, מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם, בְּמוֹעֲדָם.  כג,ה בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן

לפי דברי החתם סופר, גם החלק הראשון מדובר במועדים ולא בשבת.
יש לנו מועדים 2 בפסח 1 בשבועות 1 ראש השנה 1 יום הכיפור ו2 בסוכות.  ששת ימים תעבוד
זה נאמר על ימי המועד שמותר לעשות בהם מלאכת אוכל נפש. וביום השבעי כלומר יום הכיפורים
שבת שבתון אסור בה לעשות מלאכת אוכל נפש.

מה ההבדל בין המקלל שכתוב בה רגמו אותו אבן,
כי הרי בנושא שלו ובעונש שלו היו כל עם ישראל בדעה אחת, כאיש אחד בלב אחד, ולכן כאבן אחת.

לעומת זאת אצל המקושש הרי היתה דעה כי לשם שמיים עשה מה שעשה, לכן הדעות גם היו חלוקות. ולכן כתוב בו אבנים
שבת שלים




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/5/2007 18:38 לינק ישיר 

נפלא. זה בפירוש "תורת משה" עה"ת?

_________________

נעם משה




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/5/2007 20:46 לינק ישיר 

משה
אבקש סליחה טעיתי זה של הגר"א. לא הספקתי לתקן בערש"ק.
אבל גם ר" משה סופר היה גאון.

הפרוש על המועדים בלבד, על המקלל לא זכור לי של מי  הרעיון



תוקן על ידי ירוחםשם ב- 05/05/2007 20:46:13

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > אמור
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 4 ... 10 11 12 לדף הבא סך הכל 12 דפים.