בית פורומים אגודה אחת

אינטרנט כשר? תפסת מרובה לא תפסת

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-13/6/2007 16:10 לינק ישיר 

לגבי הבאנרים באתרי החדשות הישראלים הגדולים - הרי אין דבר פשוט מלבקש מהנ"ל מערכת login ודפים מותאמים, שזו טכנולוגיית צד שרת הכי אלמנטרית. ובודאי ישושו על השוק החדש כמוצא שלל רב.

ברור שכל הפתרונות הם חלקיים. אבל גם הפתרונות של שמירת האדם בצאתו לרחוב הם חלקיים וטרם קמה ועדה לכריתת הרגליים.
כשרות לאינטרנט היא משימה יומרנית, אבל שיפור המצב ברמה מסויימת: סינון לאינטרנט הביתי מתוך הבנה שאין מעצור למזיד (גם לא איסור גורף על האינטרנט) - ויצירת מרחב וירטואלי נעים לגולש הצנוע. דבר זה בהישג יד. אבל לעשות אינטרנט כשר פירושו לעשות עולם כשר - וזה אינו בהישג ידינו.
את החסרון בכשרות הרשת נשלים ע"י ההשתדלות להיות אדם כשר.
זה כבר מספיק.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/6/2007 16:26 לינק ישיר 

מי שמבין שזה דבר חמור ולט טוב האינטרנט אז הוא ישתדל לא להסתכל אבל אם הוא רוצה באמת אז לא עזור כלום

כי כולם סקרנים כל איד בתחום שלו האסור או המותר...........



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/6/2007 20:47 לינק ישיר 

כמה הערות.

א. לגבי בעית הצפנה - אפשר להתנות שחומר מוצפן לא יעבור. לא?

ב. אפשר גם להתנות שיש זכות ל"מבקרים" לעיין מדי פעם בלינקים שכל אחד מסתכל בהם. זו בדיקה אקראית, אבל בסופו של דבר כל אחד עלול להיתפס ופוחדים.

גם הרמב"ם מביא שבחול המועד ממנים שוטרים שישבו בגנים ויבדקו שלא מגיעים לעשות עבירות. ובדומה לכך כאן.

ג. ללומד, לא שמעתי שרוצים לעשות אינטרנט לילדים וזה לא יעבוד. אף אחד לא יסכים לזה.

אבל אם כבר רוצים, אפשר לעבוד עם "רשימה לבנה". ילדים אינם צריכים לעיין במקומות שמישהו מקצועי כמו צולניק זקוק להם.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/6/2007 21:22 לינק ישיר 

כמה דברים.

א. לומד, מה זה התמונה שיש לך שם מיהם שני האנשים ?

ב. אהבתי מאוד - את דברי "לב העברי" :"אבל לעשות אינטרנט כשר פירושו לעשות עולם כשר" - אוי כמה שזה נכון.
אני לא בטוח אם המשורר עצמו ידע והבין כמה הוא קלע כאן להגדרה, אין זו כלל מליצה. העולם שלנו הוא בעצם כמו שהוא משתקף ברשת.
אני לא אומר שהעולם הוא 40% פורנוגרפיה, אבל הרעיון ברור.

ג. מיימוני, לא שייך מבחינה טכנית של יחסי עלות/תועלת לבדוק מה מוצפן, כי ברגע שזה עובד ברמה של עונה-מוצפנת מה שנקרא SSL השרת לא יודע מה עובר שם ומבחינתו זה יכול להיות מידע בנקאי או חיבור מאובטח לשרתי המייל של GMAIL.
אפשר מבחינה תיאורטית לטפל בזה אבל זה מסובך להחריד ולא יישים בעליל.

ד. הנושא של "מבקרים שיעברו אקראית על היסטורית גלישה של משתמשים כבר נטחן ודובר בו הרבה.
הוא דבר לא טוב, ואני אסביר למה.
1) מחשב שמשתמשים בו כמה אנשים - לאף אחד לא יהיה אכפאת שיחשבו שהשני גולש במקומות לא ראויים.
2) בעיית אבטחה חמור, ברגע שהלוגים של השרת פתוחים לעיון, אתה יכול להכנס להרבה מקומות גם ללא סיסמה, ישנם הרבה שאתים של מוסדות ואף כמה קופות חולים שאת פרטי הגישה מכניסים לתוך ה URL , וגם כאלו שמבוססים על מנועי SQL (תראה פעם את ה URL של GMAIL,  שם ספציפית רק הכתובת לא תעזור כי הם גם מוצפנים וכו'). אבל הנושא מאוד לא אתי.
3) כמה היית משלם לאיזה זב חוטם שייתן לך את דפי הגלישה של לב לבייב, אני הייתי מאוד שמח לדעת באיזה מניות הוא מתעניין.... והשלם את החסר כראות עיניך.


עכשיו הערה כללית,
שמעו בדיחה, פעם מהנדס תוכנה יצא לטיול עם הבן שלו לטיול ( HIKING  בלע"ז) ואז הבן ניצל את העובדה שאבא לא בעבודה והתחיל לשאול אותו, אבא למה השמש זורחת במזרח ושוקעת במערב ? ולמה הירח זורח במערב ושוקע במזרח ? ולמה ולמה...

אז המהנדס אמר, לא יודע למה זה כך, אבל אם זה עובד אל תיגע בזה !!!

אני יודע מידיעה ברורה, שאחוז התקלות הגבוהה כ"כ שיש בכמה דגמים מהסלולריים הכשרים (בעיקר ה V180 וה V191 נובע מזה שהמהנדסים של מוטורולה בארץ שיחקו עם התוכנה המקורית של המכשיר כדי להתאימו לדרישות הכשרות המחמירות של הועדה וזה גרם להמון בעיוץת.

מה אני בא לומר, שמערכות מורכבות כמו שירותי אינטרנט, ואני לא מדבר רק החלק של ספק שירותי הגישה שהוא בעצם רק צינור ותו לו, אלא בכלל על כל המנגנונים הם כל כך מורכבי ותלותיים אחד בשני שמאוד קשה לשנות אחד בלי שיהיה לך מהר מאוד בעיות בכל רשת.
כלל האצבע של אנשי ה IT, הטמעת טכנולגיה או שידרוגה תיקח 300% אחוז זמן יותר ממה שההגיון אומר שצריך לקחת.
ויש לי ניסיון, זה באמת לא פשוט.
כך שהרבה רעיונות מאוד יצירתיים פשוט לא יישימים, צריך לקחת את זה בחשבון, שסה"כ אנחנו כפופים לנורמות ולסטנדרטים המקובלים בתעשיה. ואם AJAX הולך להיות הדבר הבא , אז אתמול היינו כבר צריכים לראות איך זה משתלב בדוקטרינה שלנו של האינטרנט הכשר.

מקווה שהצלחתי להעביר את המסר.
אני לא רוצה להשמע מיואש (אפילו שאני קצת כן) כי להפריח רעיונות כל אחד יכול, אבל צריך מי שמכיר את המערכת מבפנים (וזה לא אני) להגיד מה יישים ומה לא.

הסיבה האמיתית שאני מיואש, שאני בטוח לא משנה כמה ידברו עם כל האנשים הרלוונטים והנוגעים בדבר, אם יהיו חתימות של רבנים זה לא יהיה רלוונטי לאף משתמש נורמלי.
אם תהיה הסכמה שבשתיקה לפרוייקטים מסחריים פרטיים, בתור בדיעבד, אז יש לזה סיכוי כלשהוא.

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-13/6/2007 22:10 לינק ישיר 

בעזהי"ת


   צולניק הנכבד. תודה על ההשקעה.
   אני מזדרז עכשיו לכתוב עוד כמה מילים, לפני התייחסות ארוכה יותר לאשר כתבת בתגובות האחרונות.

   א. המדובר כאן, על ספק אינטרנט, כמובן.
  
   ב. המילה כשר, אולי לא מתאימה. נקרא לו, ובדיוק לפי רוח דברי חבירנו "לב העברי"; "ספק אינטרנט הגון". ברחוב שלך התנחלו כמה Gangsters, שהפכו את החיים לכמעט בלתי אפשריים. אתה רוצה לסלק אותם, לא מתוך אשליה להשיג מתוך כך גן עדן, אלא כדי להחזיר את היכולת ללכת ברחוב כאחד האדם.

   ג. למעשה, רוב הגולשים בארץ משתמשים באותם חמישים אתרים. אם תיקח רשימה כמו היידפארק, תפוז, פרש, וואלה ו-Ynet, כבר הקפת חלק מהותי מנפח הגלישה בארץ.
   נגדיר חלוקה ראשונית של אתרים, לאתר לבן, אתר אפור ואתר שחור. אתרים לבנים, כדוגמת אתרי יהדות, מקבלים מייד אישור ואינם צריכים מיפוי פנימי. אתרים שחורים מייד נחסמים. ואתרים אפורים... 

  איך מתמודדים עם אתר אפור?
  הצעה ראשונה היא לגשת אליו ברמת פורטל, כמו ש-Google תמונות פותחים לך כשתקיש על תמונה מסויימת. וכמובן שאת הפורטל מכיילים לחסום לינקים כאלה וכאלה בסרגל של האתר המשני, ואולי להסתיר אותם בכלל. 

  השלב השני כאן, הוא בהחלט צוות של שבעה או עשרה עובדים (ממש לא צריך שכולם יהיו מומחים. מספיק לך כאלה שיודעים לגלוש באינטרנט, כשעליהם מפקח ומשגיח וובמאסטר טוב) שמתלבשים לך על נניח אתר 'תפוז', ומתחיל לחסום בו פורומים וספריות פנימיות. בעבודת צוות טובה, אפשר לסנן ברמת מאקרו את תפוז תוך שעות ספורות לכל היותר.

   וכך, היות שמדובר כאן על כמה עשרות או מאות אתרים בודדים אליהם מתרכזת רוב הגלישה (בדיוק כמו הדוגמא של AOL, שהרבה מהמנויים אצלם בכלל לא יוצאים מתחומי AOL. "מה שקיים ב-AOL קיים, ומה שלא -כאילו לא נמצא כלל!"... ), ונצרף לרשימה הזו עוד כמה מאות אתרים לבנים (אתרי יהדות, אוניברסיטה, אתרים מקצועיים כאלה ואחרים, אתרי ממשלה וכו'), וכמובן את חסימת האתרים השחורים, או ספריות שחורות באתרים אפורים -כבר התקדמת התקדמות משמעותית.

   השלב נוסף הוא אתרים כמו Blogspot. כאן כבר צריך מנוע חיפוש, כי מעבר לחסימה מיידית של אתרים בקטגוריות שחורות, אתה צריך לסרוק את הבלוגים עצמם (וכך גם באתרי בלוגים פנימיים -בתוך 'תפוז' למשל).
   כאן הגענו לנקודה שהבאת -אודות אתרים שלא אוהבים מנועי חיפוש ש'מחטטים להם במגירות'.
   כרגיל, אתרים כאלה יהיו אתרים בתשלום, למשל -מאגרי מידע משפטי. וכיוצ"ב. אתר שלא בתשלום, כרגיל כן ישמח על האפשרות של Google סורק אותם, כדי שגולשים יוכלו להגיע אל האתר ואל התכנים שבו -וממילא להעלות את נפח הגלישה בתוכם. 

  אני לא רוצה סתם לזרוק מספר, אבל אם נצרף את האתרים המרכזיים (שעוברים מיפוי וסריקה על ידי צוות עובדים אנושי, ולא על ידי רובוט מטומטם), ואת האתרים הלבנים, ואת האתרים שכן בנויים באופן שניתן לסרוק אותו -כבר הקפת את הרוב הגדול של האתרים שמרבית הגולשים צריכים אפילו בשביל גלישה חצי מקצועית.

   ד. הגישה כאן היא, שבדיוק כמו שאינך יכול לוודא שלא תתקל במישהו ברחוב שיפצח בסדרת קללות גסות, או כשתלך לחוף שרתון -תתקל באיזה סוטה מין, כך גם מראש אין שאיפה לחסום כל אפשרות של תוכן לא ראוי שמופיע בצורה אקראית, אלא לחסום את התוכן הלא ראוי המכוון.

   ה. ובהחלט מדובר כאן על פרוייקט מסחרי פרטי. ואם נדבר על תמריץ לפרוייקט כזה -מדובר על פונטציאל של עשרות אלפי מנויים, ואפילו מאות אלפי (אם נקח בחשבון את גולשים יהודים מחו"ל), שיקפצו כמוצאי שלל רב על רשת אינטרנט הגונה
   נכון, עדיין יהיו תחומים לא מכוסים, אבל הרי פוטנציאל עסקי הוא הזרז הטוב ביותר להעסיק אנשי תוכנה ואינטרנט, שיתמודדו באופן שוטף ברמה המיטבית-אפשרית, עם אשר צריך להתמודד.

   ו. חתימות רבנים? הם כבר יבואו בהמשך. 
   הלקוחות הראשונים שלך הם לא אלה שלא מחוברים לאינטרנט הפתוח וצריכים גישה כשרה למהדרין מן המהדרין מן המהדרין עם פלומבה של הבד"ץ על כל לינק ובאנר, אלא כל חרדי ודתי והורה חילוני שבלית ברירה משתמשים באינטרנט כמות שהוא, וישמחו לאינטרנט הגון ברמה טובה.
   בשלב יותר מאוחר, כבר תמצא ההבנה הרבנית, שאי אפשר לנוכח פרצה קוראת לגנב, לדרוש עולם אוטופי כתנאי בסיס לכל התמודדות עם הפרצה, כי גישה כזו היא בעצם להפקיר את כל צאן מרעיתם לפרצה הזו. בדיוק כמו שקרה בסופו של דבר עם הסלולרי! (להזכיר, בתחילה, לפני תריסר שנים, הגישה הייתה לאסור את הסלולרי לחלוטין לחלוטין. שום מירס ושום שמירס).

 

   בלי נדר, מחר אכתוב עוד.

_________________



לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה' צבא-ות  





תוקן על ידי 000_אלישיר ב- 13/06/2007 22:52:31




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/6/2007 23:12 לינק ישיר 

WWW.ENATIV.COM
גישה לרשימה לבנה שהלקוח מבקש ואותה בודקים ועל פי רוב מאשרים(אף אחד לא יבזה את עצמו לבקש אתרים גרועים כשזהותו ופרטיו ידועים...)התוכנה הזו היא הפיתרון המושלם!!



 

 



תוקן על ידי אחד_ואחת ב- 13/06/2007 23:13:42




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/6/2007 23:19 לינק ישיר 

צולניק
תמונה של החזו"א שמצאתי ברשת, אין לי מושג מי השני. שמתיה כבדרך אקראי, לא מתוך כוונת הצהרתיות כל שהן.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/6/2007 23:24 לינק ישיר 

בעזהי"ת


   אחד_ואחת.
   הייתה כבר באשכול הזה, התייחסות פרטנית לפתרונות כמו נתיב. יהיה נכון מצידך לקרוא תחילה את הדיון שנערך כאן, טרם כתוב את אשר כתבת.
  

  

_________________



לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה' צבא-ות  




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/6/2007 23:42 לינק ישיר 

אלישיר

הרעיון להתיר הרבה אתרים לבנים, והרעיון שבעצם רוב הציבור לא צריך יותר מזה, נראה על פניו נכון ונבון.

אבל צריך לבדוק את המומחים.

הרעיון לאתרי חדשות ופורומים בדוקים, כלומר ה"אפורים" נראה גאוני. אבל איני יודע אם זה יעבוד.

דוגמא פעוטה: כולנו מכירים את התופעה של בעל הבלוגים הפרוצים. בח"ח הוא אינו יכול לכתוב כי אין לו אישור. אבל הוא בהחלט יכול לפרסם את עצמו בכל פורום שאינו חסום. הוא עשה זאת פעם אצלנו בעצור (אני עצמי מחקתי כמה מהפירסומים שלו).

אם לא שמת לב, כל פירסום שלו כולל לינק לאתר שלו.

אולי בעצם זה לא כל כך נורא, כי האתר שלו יהיה חסום.

אבל אי אפשר להינצל מתמונות מסוג מסויים באופן כזה. אתרים שהם פתוחים מטבעם, כמו הייד פארק, יכולים להיות מנוצלים בידי מי שרוצה בכוונה להכשיל.

זה לא קורה הרבה, אבל זה קורה.

נכון שגם ברחוב, אם תבקר בתל אביב, אתה עלול לראות פתאום משהו לא צנוע. אבל באינטרנט אני בכל זאת חושב (ולא עשיתי סטטיסטיקה) זה שכיח יותר.

ומעל לכל, ברחוב כל אחד יתבייש להסתכל על המראה הלא צנוע. כנגד המשיכה הטבעית יש את מנגנון הבושה ששומר עלינו. אבל באינטרנט? אם אתה יושב בבית ליד המחשב בתואנה כלשהי (בודק את התחזית למחר, נניח). ויצא, באמת במקרה, פירסום לא צנוע באיזה אתר אפור, מה אז? הנסיון קשה כפליים.

איני אומר שצריך לחסום את כל האתרים האפורים, אבל אני כן סבור ששום רב לא יתיר כזה סיכון. לא בחברה שלנו. (וזה לא קשור כלל לשאלה אם הוא צודק בכך. זה נושא שצריך לחשוב עליו היטב, וגם לקבל רקע מן המומחים. אני יודע על כאלו שנפלו בגלל שהתחילו בתמימות. והם לא היו אנשים רעים או שפלים. בכלל לא).

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/6/2007 17:27 לינק ישיר 

בעזהי"ת


   צולניק הנכבד, דברים נוספים:

   א. אתרים כמו YouTube, יעלו בפורטל שמסתיר את כל התמונות למעט פלאש הסרט המנוגן. כמובן שקיימת לך עדיין אופציית החיפוש, אלא שהאיתור יהיה על פי מלל ולא על פי תמונה. 
   אתר שיתוף וידאו מרכזי כמו YouTube, צריך להיות פתוח. תחשוב על כמות האתרים המקצועיים ששמחו מאוד על המציאה, ופשוט העבירו את קבצי הוידאו שלהם אל YouTube. או על מי שנכנס לשם ורוצה לראות עכשיו Tom And Jerry. 
   וראה עוד על הנושא הזה, בדברי בהמשך למיימוני.

   ב. תוכנות שיתוף הקבצים, הן בד"כ קוד פתוח. תוכניתן יכול לעבור על הקוד, להבין באיזה פורטים תוכנת השיתוף משתמשת. בד"כ בקשת קבלת קובץ או תוכנם, הוא בפורט מהורדת הקובץ עצמו. אי לכך, אם מריצים תוכנה אצל הספק הכשר, שלוכד את התקשורת בפורט הנ"ל, ומפענחת אותו כאילו שהיא למעשה אתר היעד, אז אין פה כבר סינון אקראי של חבילות, אלא אתה כתחנת ממסר שסורקת רק את מה שעובר דרכה.
   הערה: שרתי פיענוח של בקשת התוכן, הם מעטים והכתובות שלהם ידועות. לכן, א"צ לסרוק את כל האינטרנט, ולכן לא מעניין אותנו ולא צריך לפענח את התוכן החבילה שמצוי אצל משתמש הקצה השני -ממנו הקבצים מגיעים, אלא רק את השם שלה. וכמו כן אין צורך כלל בניתוח תוכן החבילות, כי אתה נכנס כאן כשרת היעד.

   (יש לציין עוד, שתוכנת הסינון שאתה מקים כאן באמצע, לא תכלול רק מילים פסולות, אלא שמות פסולים -שמות שיועלו על ידי תוכנת חיפוש שתסרוק דווקא את האתרים המלוכלים, ותרכז את כל השמות וכל החברות וכל הלא יודע מה שהיא מצאה שם -ותוסיף אותם לאינדקס השחור).
 
   ג. להוסיף על דברי לב העברי לעיל:
   בנושא פרסומות, היות שידוע טווח ה-IP שכל ספק ברחבי הגלובוס מקבל, הרי שגולשים מהארץ לאתרים בחו"ל, בהרבה מהם רואים פרסומות בעברית. הפרסומות הללו מגיעות מחברה יעודית שעושה את הפילוח, ואיתה אתה יכול להגיע להסכם. שהרי יש לציין שחברות פילוח הפרסומות דווקא יעדיפו את הפרסומות המתאימות לסוג הגולש שיראה אותן! ואם אתה מציין שתחום כתובות IP מסוים הוא של אוכלוסיה דתית וחרדית, אדרבא ולהפך -האינטרס שלהם הוא לשלוח פרסומות מתאימות.

   ד. חלק מהתמודדות עם אתר אפור, תכלול כמובן סרגל בדפדפן שכולל כפתור "התלונן על עמוד זה". חייבת להיות מודעות מצד הגולשים, שצריך להיות כאן שיתוף פעולה ותרומה מצידם, כנגד התוכן המלוכלך האקראי, שאין אפשרות להתמודד מולו בלי לתקן את העולם המציאותי כולו. 

   ה. יש לציין שרמת החסימה של תוכנת הסינון, תכלול כמובן כתובות ישירות של תמונות שנפסלו, ולכן בכל מקרה של תלונה מוצדקת, מעבר לאפשרות של חסימת הדף או התמונה, תהיה גם חסימת התמונה הבעייתית -באופן שימנע ממנה להופיע שוב מהכתובת הנוכחית שלה.

   ו. על כל תמונה וכו', מופיע וילון הנפתח על ידי קליק. קיימת אפשרות נוספת, לפתוח זמנית באופן גורף את כל הוילונות בדף שאתה מצוי בו. 

   (לגבי אתרי תוכן חדשותי אפורים, כמו גם אתרים בתשלום, צריך להיות פרק נוסף ובו התייחסות לדברים, בל"נ בהמשך). 
   מעין קרדיט: רוב הדברים כאן נכתבו לאחר יעוץ עם אחי, וובמאסטר לא קטן בפני עצמו.

  

_________________



לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה' צבא-ות  



תוקן על ידי 000_אלישיר ב- 14/06/2007 18:10:51




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/6/2007 17:39 לינק ישיר 



בטלים ומבוטלים, לא שרירין ולא קיימין.....


תגיד לי אחי, אתה באמת חושב שמישהו באיזושהי ועדת רבנים יאשר את הרעיונות הנפלאים שלך?





_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/6/2007 17:48 לינק ישיר 

בעזהי"ת


   יעקב הנכבד:
   הגולש החרדי, כבר לא מציית בפועל לועדת הרבנים לענייני שמירת היהודי בדל"ת אמותיו של הסטנדר. האינטערנעט המשוקץ אסור מכל וכל, והנה, תראה כמה אנ"ש יש כאן!...
   לנוכח זאת, לעניות דעתי יש ערך גדול ביצירת מאמר חצי מקצועי, ובו הצעה קיימת ומעשית לאינטרנט כשר, הן כדי ליצור מודעות לעניין בקרב יזמים עסקיים, והן כדי שיהיה לך לינק זמין להעלותו בכל דיון ודיון בנושא בפורומים החרדיים -כדי להביא למודעות ולחץ על הדרג הרבני, שיבין שבזה שדורשים שלא יהיה אינטרנט חרדי (ולא, אחד_ואחת. נתיב זה לא אינטרנט חרדי. נתיב זה פשוט לא אינטרנט זה הכל), בעצם מפקירים את צאן מרעיתם לזרועות האינטרנט הפתוח לחלוטין.

_________________



לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה' צבא-ות  



תוקן על ידי 000_אלישיר ב- 14/06/2007 18:12:52




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/6/2007 18:09 לינק ישיר 

בעזהי"ת


   מיימוני היקר.

   א. הבנה ראשונית היא, כדברי לב העברי לעיל.
   והעסק גרוע עוד יותר: דווקא על ידי נסיון לתחום את היהודי מיכולת להסתובב ברחובות 'האפורים', מה שעושים בכך הוא בעצם לגרום שכל מי שיסתובב ברחוב האפור, יצטרך לעשות זאת עכשיו ללא שום אמצעי הגנה, וזאת כשבפועל ישנם לא מעט אמצעי הגנה שאפשר וחובה לספק לו.
   הנסיון לחייב את כולם להיות צדיקים פרושים מהעוה"ז, בעצם גורם לנסיונות קשים הרבה יותר בשביל הבינוניים.

   לכן, ספק אינטרנט כשר, (או הגון), דווקא דווקא צריך לספק אינטרנט פתוח ככל האפשר. נכון, יהיו לך עדיין 10% של תכנים אקראיים פסולים, אבל האם בשביל התמודדות עם אותם 10%, מותר לאבד את ה-90% הנותרים? הרי אינטרנט חסום ב-100% הוא פשוט לא אינטרנט, ואז כל מי שיצטרך אינטרנט -פשוט יתחבר אליו, ועכשיו עם חסימה תכנים שואפת לאפס.

   ב. הגישה לבלוג של אותו רשע, תהיה חסומה.
   נכון, הוא יכול להעלות הודעות לכאן ולשם. אבל כרגיל ימחקו לו אותם.
   אם כן, כבר כאן צמצמנו את הבעיה ב-90%, וכאמור הם המטרה שלנו ולא ה"תפסת מרובה לא תפסת". אתה, וכמעט כל אחד אחר כאן, היה קופץ כמוצא שלל רב על אינטרנט מסונן ב-90%!
   אבל למעשה, כאן, באופן פרטני, תהיה הגנה נוספת: על כל התמונות בכל דף ודף שנפתח, אפשר לשים וילון וירטואלי, שאתה צריך קליק עליו כדי לפתוח אותו (וכדי למנוע הטרדת יתר של גולשים -שעלולה להביא אותם לעזוב את הספק הכשר, תהיה בכל דף אפשרות זמנית גורפת לפתוח את כל הוילונות). 
   לאחד כזה, שאחרי שיראה תוכן פסול - יגש בזדון לפתוח את התמונה שלידו, אין אנחנו יכולים למצוא פתרונות חיצוניים. גם לפני תקופת האינטרנט, מי שהיה מתעקש לחטוא, היה מוצא איזו דרך.

_________________



לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה' צבא-ות  




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/7/2007 04:51 לינק ישיר 

קראתי כעת את האשכול, ועלו אצלי כמה הערות. אנסה לסדר אותן ככל שיספיק זמני הקצר.


הנושא המרכזי שברצוני להתייחס אליו, הוא נושא שלטעמי לא הושם עליו עד כה דגש מספיק, והוא, שיש להבחין בבירור בין שני סוגים שונים של דרישת כשרות באינטרנט - הדרישה האישית והדרישה הקהילתית. להלן אפרט בהרחבה בנוגע לכל אחת מהדרישות וההבדלים ביניהן, ובין הבתרים אתייחס לנקודות נוספות. לסיום בכוונתי להציע בעז"ה רשימה מפורטת של מטרות שעל כל הצעה לפתרון בעיית "האינטרנט הכשר" לעמוד בהן.


באומרי "דרישה אישית לכשרות", כוונתי היא לדרישה המגיעה מצד אנשים רבים שמודעים לסכנות שבגלישה באינטרנט והם מעוניינים להציב גדרות סביב הגלישה, אם בפני גלישתם עצמם, ואם בפני ילדיהם, עובדיהם וכיוצא בזה.

לאנשים שונים יהיו מטבע הדברים רצונות שונים לחלוטין בתחום זה. מחד גיסא, ישנו מי שמעוניין בדוא"ל בלבד ואין לו כל צורך בגלישה בדפדפן. בדומה לזה ישנם מנהלי מוסדות שמעונינים רק בשניים-שלושה אתרים (למשל: בנק, משרד החינוך) ותו לא. מאידך גיסא, ישנם כאלו שצריכים גישה מקסימלית לאינטרנט, שתהיה מוגבלת ע"י רשימה שחורה מצומצמת מאד, וכגון עיתונאי שמחפש מידע לתחקיריו באינטרנט, שיהיה מעוניין רק בהגבלה של אתרים שתוכניהם אסורים בעליל ובלא לחסום שום תוכן אחר מעבר לכך; או בדומה לכך, טכנאי מחשבים שמעוניין בנגישות מירבית לכל חומר טכני רלוונטי הקיים באינטרנט.  באמצע הסקאלה ישנם משתמשים רבים שיהיו מעוניינים בכל מיני נוסחאות ביניים; למשל, יהיה מי שירצה להתיר את בח"ח ולאסור את YNET, ואולי יהיה מי שירצה להתיר גם את YNET, או לפחות את חלק החדשות שבו, אבל לחסום למשל את עצכ"ח, וכן על זו הדרך.

טכנית, ניתן לממש מגוון אינסופי של דרישות מסוג זה. למעשה, כבר כיום קיימות חברות רבות שמציעות מסלולי חסימה שונים, כשרבות מהן פונות גם (או בעיקר) לקהל החילוני, וחלקן פונות בעיקר לחרדים. ברור שככל שתהיה דרישה ניכרת יותר לפתרונות מסוג זה ניתן יהיה לפתח תוכניות מותאמות נוספות לפי הצורך.

כבר כיום ישנם רבים שמשתמשים בתוכניות חסימה כאלו - החל מ"נתיב", המחמירה יחסית (או תוכניות מייל-בלבד של אקטקום וספקיות אחרות) ועד תוכניות החסימה המקלות יותר המוצעות ע"י ספקיות הגישה לאינטרנט וחברות אחרות.

אמנם, ישנם רבים (נראה שאף רוב המשתמשים החרדיים) שאינם משתמשים כיום באף חסימה. אנסה למנות כמה מהגורמים האפשריים לכך: (1) ישנם שאינם מודעים לבעייתיות שבאינטרנט, (2) יש כאלו שסומכים על עצמם שלא יבואו לידי ניסיון, (3) ישנם כאלו שלהיפך, בהפקירא ניחא להו ואינם עומדים בניסיון, (4) יש שנמנעים בשל עצלות של "לכשאפנה אשנה", (5) יש שלא מצאו תוכנית שמתאימה בדיוק לצרכיהם, (6) ויש אולי כאלו שהשיקול הכלכלי של עלות החסימה מעכב בעדם.

המצב האידיאלי מבחינה זו הוא שיקומו חברות (והתחרות משובחת) שיציעו מגוון רחב של מסלולי חסימה שיהיו מותאמים לכל סוג של משתמשים ושמחירם יהיה שווה לכל נפש. חברות אלו יפרסמו את מוצריהן ויפעילו תעמולה שמטרתה לשכנע את אלו שטרם הצטרפו לאחת התוכניות בדבר החיוניות שבחסימה. באופן כזה יוכל כל אחד לבחור מה מתאים לצרכיו שלו - לפי היקף וסוג השימוש שלו הוא זקוק, מעלתו הרוחנית, מידת המשמעת העצמית שלו, קיומם של אחרים (בפרט ילדים/עובדים) המשתמשים בחיבור האינטרנט שלו, וכו' - וכך יוכל להתחבר לתוכנית הנכונה בעיניו.


אכן, אם "הדרישה האישית לכשרות" המתוארת לעיל היתה הדרישה היחידה בשוק, המצב היה קל יחסית לפיתרון. (זה אגב המצב בשוק החילוני, אלא ששם המודעות לסכנה נמוכה בהרבה ולכן הן היקף הדרישה לחסימה והן רמת החסימה המבוקשת נמוכות בהרבה מאשר צפוי בציבור החרדי.) אמנם יהיו כאלו שדרישתם תהיה מורכבת יותר (ולמשל תכלול הכלאה בין רשימות שחורות, רשימות לבנות, וטיפול מושכל באתרים ה"אפורים"), אולם גם זה בר ביצוע, לענ"ד, ברמה שתשביע למדי את רצונו של מי שבחר ללכת בדרך הזו.

אבל בציבור החרדי קיימת דרישה נוספת, כאשר למרבה האבסורד, דווקא קיומה של דרישה זו, הקיצונית יותר, הכשיל עד כה את דרכם של מרבית הפתרונות שהוצעו.

קראתי לדרישה זו "הדרישה הקהילתית לכשרות", ניתן גם לקרוא לה "הדרישה הפטרנליסטית". הכוונה היא לרצונם של רבנים ו/או עסקנים מסויימים למצוא דרך שתאפשר לציבור (או לפחות לראשי הקהילות ולמנהלי המוסדות, שהלחץ שלהם על הפרט חזק יותר) לדעת איזה סוג של חסימה יש לכל אדם, ולכפות על בני הקהילות רמה מסויימת של חסימה של האינטרנט.

כפי שציין מיימוני בראשית האשכול, יש סימוכין במקורות ללגיטימיות שיש לחברה לכפות על פרטיה עקרונות מוסריים שונים. אני מסכים עם דעתו, ולכן אינני רואה בעיה בעצם קיומה של הדרישה. עם זאת ישנן בעיות קשות - שעד כה לא נמצא להן פתרון הולם - בדרך היישום של הדרישה הזו.

הבעיה המרכזית בדרישת הכשרות הקהילתית היא שעליה להיות חד משמעית ושווה לכל אדם, בעוד שכמעט בלתי אפשרי (לפחות במסגרת הדרכים שהוצעו עד כה) לקבוע טווח רחב של מסלולים (כפי שתואר לעיל) במסגרתה של הוראה לציבור, ובפרט כאשר המטרה הרצויה היא להורות שכל אדם ישתמש בחסימה המקסימלית האפשרית עבורו, ושהחריגים היחידים יהיו אלו הזקוקים לחסימה פחותה לצורך פרנסתם.

כל קביעה של מסלול אחיד תיתקל בבעיה קשה: אם נקבע מסלול מחמיר מדי, יהיו כאלו שיבחרו או שיאלצו לא להישמע להוראה, או כאלו שיאבדו את מקור פרנסתם בעקבות ההוראה. הוראה כזו תפגע הן בציבור והן בסיכוייה של ההוראה עצמה להתקבל בציבור. מאידך, אם נקבע מסלול מיקל מדי, יהיו כאלו שיחשפו לתכנים לא ראויים שלא היה מקום לחשוף אותם אליהם. מצד שלישי, אם נציע מגוון של מסלולים - מי יערוב לכך שאנשים לא יירשמו למסלולים שאינם מתאימים להם?

בעיה נוספת בדרישה "הקהילתית" היא שעליה להיות ניתנת לאימות ציבורי. כדוגמא אזכיר שבפרשת הטלפונים הסלולריים לא הסתפקו בכך שהקו והמכשיר יענו לכללי "כשרות" מסויימים, אלא הוסיפו גם דרישה של סימנים מזהים חיצוניים (קומת המספרים הכשרה, ואות כשרות ייחודי המוטבע על המכשיר) שיקלו על החברה הסובבת את האדם לדעת אם הוא משתמש במכשיר כשר או לא (ובהתאם לכך לנהוג באותו אדם, כל קהילה לפי דרכה).

בנוגע לאינטרנט הדרך סבוכה יותר. רק לאחרונה התבשרנו שהאדמו"ר מגור נקט בדרך גורפת בענין זה ואסר על חסידיו להחזיק כלל מחשבים בבתיהם (אמנם לא רק בעיית האינטרנט עמדה לנגד עיניו אלא גם סרטים וכיו"ב). דרך זו אכן מאפשרת לדעת בקלות יחסית מי נשמע להוראה ומי לא. אולם אם מכירים בכך שהאינטרנט הוא כלי חיוני, לפחות לחלק מן הציבור, ושהאינטרנט אינו כלי פסול לכשעצמו הגם שמעורבים בו תכנים פסולים לרוב (וזוהי דעתי העניה, ומן הסתם רבים כאן יסכימו עמי), אזי נדרש פיתרון שיאפשר גישה לאינטרנט אך תחת הגבלה. בדרך כזו, המעקב אחרי ישום ההוראה ואכיפתה הופכים למורכבים הרבה יותר, אולי אף בלתי אפשריים.


מכאן אני מגיע להגדרת הדרישות העומדות בפני מי שרוצה להציע פתרון לבעיית האינטרנט בציבור החרדי. תקוותי היא שההגדרות שאתן להלן יקלו במעט על המומחים הטכניים (ואני מניח שקיימים כאן כאלו) להציע פתרונות ראויים לבעיה.

1. הצעה של פתרון לבעיית האינטרנט עשויה להציע פתרון לצורך האישי, פתרון לצורך הקהילתי, או את שניהם גם יחד.  כמובן שהשאיפה צריכה להיות שילוב של פתרונות המתאימים לשני הצרכים ובמידה מירבית.

2. הצעה הכוללת פתרון לצורך האישי, עשויה להציע פתרון לסוג מסויים של משתמשים, או מדרג של פתרונות עבור סוגים שונים של הצרכים האישיים. עבור כל מסלול שנכלל בהצעה, יש להגדיר (1) את רמת החסימה של המסלול, (2) את קהל היעד שלו (פרט זה אינו הכרחי), ו-(3) את הדרך הטכנית בה תיושם החסימה באותו מסלול.
בחלק זה, השאיפה היא להציע פתרון רב-מסלולי, אשר מבחינת הגדרת המסלולים יאפשר לכל אדם למצוא מסלול אשר יתאים לו, ומבחינת היישום הטכני של המסלולים יבטיח שכל מסלול ייתן חסימה ברמה קרובה ככל האפשר לזו שמשתמשי אותו מסלול רוצים בה. רצוי מאוד לדון גם בהיתכנות הכלכלית של התוכנית המוצעת.

3. הצעה הכוללת פתרון לצורך הקהילתי צריכה לכלול הגדרה או נוסחה של הוראה לציבור אשר עשויה להיות חד-אנפית (הוראה זהה לכל האנשים) או רב אנפית (הוראות שונות לאנשים שונים, או הוראה כללית עם חריגים), אך בכל מקרה עליה לענות על כל הדרישות הבאות: (1) ההוראה תהיה מחמירה, במידה שהרבנים ישתכנעו שלא ניתן או לא ראוי להורות על חסימה מחמירה יותר ממנה; (2) היא תהיה ברת יישום מבחינה טכנית; (3) היא תהיה ברת יישום מבחינה מעשית (כלומר - התוכנית תתחשב בצרכים השונים (בהווה, ובעתיד הניתן לצפיה) של המשתמשים, ולא תהיה כזו שאין הציבור יכול לעמוד בה); (4) רצוי מאוד שיהיה ניתן, בדרך כלשהיא, לאמת אם אדם מסוים מקיים את ההוראה או לא.
בחלק זה השאיפה היא פשוט (למען האמת, זה לא כל כך פשוט) למצוא נוסחה שתענה על ארבע הדרישות המנוגדות שלעיל. ברם, מאחר ולרבנים שונים יש דעות שונות, ניתן להציע בחלק זה הצעות שונות אשר עשויות להתקבל על דעתם של רבנים שונים.

המפרט שלעיל מהוה רק טיוטה שנכתבה בחופזה. אשמח לקבל תיקונים, ואשמח עוד יותר אם היא תקרב מעט את בואו של הפיתרון המיוחל - "האינטרנט הכשר".



תוקן על ידי עוצו ב- 04/07/2007 5:01:02




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-4/7/2007 08:36 לינק ישיר 

הניתוח שלך מרשים מאוד.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > חברה וקהילה > אגודה אחת > אינטרנט כשר? תפסת מרובה לא תפסת
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 4 לדף הבא סך הכל 4 דפים.