בית פורומים עצור כאן חושבים

האם יש מצווה לשפר את המידות?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-4/2/2008 08:06 לינק ישיר 

דומני שכבר הראו שהרמב"ם לא סתם העתיק מאריסטו, אלא שדרג! 

הרי שמע האמת ממי שאמרה (=לפי מה שבעיניו הוא אמת), ומאידך בחן את הדברים ותיקן לפי מה שהבין בתוך עולמו הרוחני.

אגב מעניין להשוות לדברי הראי"ה:

"מבוא גדול יש להפסיכולוגיה הפרטית וכן הכללית הלאומית והאנושית עם דרכי ההסברה של ארחות התורה והעבודה. ביחוד אנו צריכים להכנס במעמקי חכמת הנפש כדי להסביר את תוכנן של המחשבות הפועלות עלינו לרגלי המעשים והדבורים, שעל ידן אנו נכנסים ךהבנת המצוות והתפילה, וגודל ערכן על חינוכנו המוסרי ותיקון העולם בכללו. (שמונה קבצים א,כח)
 
הסדר של העלאת המדות, היא בנפש חכמה מיוחדת, שצריכה להרחבתה את כל הרכוש של תורת הנפש, עם כל ההתחדשות היותר מעובדה שבדורותינו...". (שמונה קבצים ו,קל)

ובמלים פשוטות:

לימוד הפסיכולוגיה הכללית מפרה את תורת תיקון המדות, ויש מקום ליצירת דו שיח.

הרי שהראי"ה מקבל באופן עקרוני את גישת הרמב"ם.

(אמנם דומני שהמינוח פסיכולוגיה יהודית (אם מקף, בלי מקף?) הוא מינוח יומרני, אך זה ענין לאשכול אחר.)





תוקן על ידי כמתעסק ב- 04/02/2008 8:09:41




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/2/2008 08:59 לינק ישיר 

הרב מיכי: לא הבנתי את פליאתך, הרי הרמב"ם לא קיבל את כל דבריו של אריסטו. גם בתחום המידות עצמו, עד כמה שידוע לי (ואני לא בקי בכתבי אריסטו), אריסטו דיבר על דרך האמצע בכל המידות בלי יוצא מן הכלל, והרמב"ם קבע שבמידות הגאווה והכעס יש להתרחק עד הקצה השני משום שכך כתוב בתורה ובתלמוד. מכאן חוזרת השאלה, מדוע הרמב"ם קיבל את עיקרון "דרך האמצע" בכל שאר המידות, והרי בדרכי ה' ישנן עוד הרבה מידות שייתכן שמן הראוי להקצין בהן? מי אמר לו שדווקא בנושא זה אריסטו צדק, והרי בנושאים אחרים הוא טעה?





דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-4/2/2008 09:37 לינק ישיר 

ידוע בשם הגר"א שהאדם נברא לא לשפר את מידותיו אלא לשבר את מידותיו.
מצוטט בויקיפדיה



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-4/2/2008 11:06 לינק ישיר 

סליחה שאני מבלבל לכם שוב את המח, אבל אני חוזר על השאלה:

האם מישהו מכם מכיר אדם אחד ששיפר/שיבר/תיקן את מידותיו ???

ואני לא מתכווין לזה שגילית שסיטואציה מסוימת מעצבנת אותך אז אתה מנסה לא להכנס אליה, וגם לא ליכולת שלך להשתלט על התגובה המעשית שלך לגירוי (כלומר, לא להרביץ לזה שמעצבן אותך) אלא לשיפור המידות, כלומר לשינוי הסיטואציה הנפשית כך שאותו גירוי שקודם השפיע עליך באופן מסוים כעת לא משפיע עליך באותה צורה. 

אישית אני חושב שכל הנושא של תיקון המידות במובן שציינתי הוא רמאות ואשליה מן הסוג הגרוע ביותר, ומי שמציב את האתגר הזה מול  אנשים צעירים וגורם להם לנסות לשבור את עצמם הוא פושע ורשע.  



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/2/2008 11:20 לינק ישיר 

נדב,
יש לחלק בין שיפור מידה לבין לא להתעצבן ממה שעיצבן אותך בעבר. לגבי סוג אירועים מסוים אתה יוכל לעבוד על עצמך, ולשכנע את עצמך שזה לא מעצבן ושאין מה להתעצבן מזה. כאן אני חושב שיש דוגמאות. אמנם לגבי שינוי מהותי בנפש, כמו לסלק נטייה כללית לעצבנות, המצב הוא שונה.

אראל,
גם החלוקה שהוא עשה כנראה יסודה בסברא, ואולי יש לכך מקור חז"לי כזה או אחר. אבל המקור הוא אריסטו (משודרג או לא). מה מאמצים ומה לא, זו כבר אינה שאלה. הכל לפי הסברא (ואולי גם מקורות).





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/2/2008 11:23 לינק ישיר 

שנרב
ואולי לזה התכוון ספר החינוך באומרו שאחר המעשים יימשכו הלבבות.

מאידך
לא רק שקשה למצוא מי ששיבר את מידותיו, אלא גם ראיתי מקרים שקווי אופי (=מידות לצןרך הענין) עוברים בתורשה מהורים לילדיהם.




תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 04/02/2008 11:23:25




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-4/2/2008 11:30 לינק ישיר 

שנרב
אישית אני חושב שכל הנושא של תיקון המידות במובן שציינתי הוא רמאות ואשליה מן הסוג הגרוע ביותר, ומי שמציב את האתגר הזה מול  אנשים צעירים וגורם להם לנסות לשבור את עצמם הוא פושע ורשע.  

מזמן לא נאמרו כן דברים כה נכונים ואמיתיים

_________________

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/2/2008 11:36 לינק ישיר 

אראל,

1. הרמב"ם עצמו אומר שזה אותו הדבר, העיקרון של "דרך האמצע" הוא המצוה ללכת בדרכי ה'.
* אך לא הבנתי את דבריו, שהרי בתיאור של דרכי ה' בתורה "רחום וחנון, ארך אפים ורב חסד ואמת..." - אין כל רמז לעיקרון של "דרך האמצע". כמובן, אפשר להגיד על כל מידה ומידה שהיא "אמצעית" על סקאלה כלשהי, אבל זה ממש לצייר את הסקאלה מסביב לחץ... לא ברור לי איך אפשר להסיק, מהמצוה להיות רחום, שיש לשמור על דרך האמצע גם בעניינים אחרים.

 
אתה מערבב בין שני תחומים שאינם נוגעים אחד לשני-  יש את דרך האדם להשגת "דרך האמצע" - ויש את דרכי ה' בהם האדם צריך להידבק - "הרחום וחנון, ארך אפים ורב חסד ואמת..." הוא שם תואר לשלמות, ה' הוא האחדות השלמה שאיננה נתפסת על ידי משיגי הגוף והביטוי לשלמות הוא בזה שאין בדבר השלם לא יתרון ולא חיסרון - כעת, אם תשים לב הרמב"ם מדגיש בתיאור של דרכי ה' את המילה נקרא - מהו הוא נקרא רחום וכו'- כלומר, כך אמור  ה' להיתפס בעיני האדם -אולם אין מדובר במקרה של דרכי ה' בעבודת המידות שעל ידי זה שאדם ישאף באופן ערטילאי להיות רחום הוא יהיה רחום - כי איזה בן אנוש יכול באמת להתיימר להיות בוחן כליות ולב, לשים עצמו כיודע התעלומות ולעשות משפט אמת חסד וצדקה?
 אם כן,  דרך האמצע אינו מושג ערטילאי שעליך לצייר לעצמך סקאלות ולחפש את המידה השווה בין שתי קצוות - מצוות התורה שנתן ה' ביד משה כדי להביא את האדם לידי שלמות, היא הדרך בה האדם מוצא את עצמו במידה האמצעית באופן אוטומטי - בשמונה פרקים הרמב"ם אינו מבקש מהאדם לחפש את דרך האמצע - הוא מסביר לו שאם יקיים את מצוות התורה כמכלול הוא ימצא את עצמו בדרך האמצע - 

2) . אפשר להגיד שהעיקרון של "דרך האמצע" קודם להליכה בדרכי ה', מעין "דרך ארץ" שקדמה לתורה: נקודת המוצא היא לשמור על איזון, אבל התורה מלמדת, שבמידות מסויימות יש לנטות לכיוון מסויים, וכפי שכתב זוהר: "דרך האמצע אינה ממש סימטרית באמצע".
* אולם, על-פי הרמב"ם, הנטיה לאחד הצדדים נקראת "חסידות", והיא אינה מצוה (כפי שכתב רודולף).

 שוב, איך אפשר לומר שדרך האמצע קדמה לתורה אם את דרך האמצע משיגים דרך קיום המצוות - יש הבדל בין נטיה לאחד הצדדים שהיא רע - לבין מעלת החסידות-  שאצל הרמב"ם ה'חסידים' הם החכמים הנוהגים לפנים משורת הדין מעט, נוטים נטייה קלה לצד היתר או החסר, על דרך הסייג והשמירה כדי להרחיק עצמם מן העבירה לכל מקרה. וזה על פי הרמב"ם מעלה שאליה מגיעים חכמים מעטים שהוא משבח ושנמצאים במדרגה עליונה - וכל הנוהג על פיה נחשב אצלו למצווה גדולה -

3). ואפשר להגיד שהעיקרון של "דרך האמצע" מפרט את המצוה ללכת בדרכי ה', כמו שכתב כמתעסק: "המושג דרך האמצע הוא מושג ישומי בתוך מידה". יש מצוה להיות רחום, והעיקרון של "דרך האמצע" קובע שיש לקיים מצוה זו בצורה מתונה, ולא להקצין.
* אולם, אם זו משמעותו של העיקרון, לא הבנתי מניין לרמב"ם עיקרון זה? אולי התורה מתכוונת שדווקא כן נקצין? אולי, כמו שצריך להקצין במידת הענוה, צריך להקצין גם במידת הרחמים?

העיקרון של דרך האמצע קובע שעליך להיות רחום בהתאם למצוות מעשיות שאתה מצווה בהם להיות רחום - אם כוונת התורה היתה שנקצין ברחמנות, היתה מצווה עלינו לתת את כל ממונינו לצדקה- ולא היתה אוסרת עלינו שבמצוות הצדקה שנעשה נשיג לעצמינו נזק או ביזיון - אם היתה רוצה שנקצין - לא היתה אוסרת עלינו נקימה ונטירה, אלא היתה מצווה עלינו "לקום וליטור"  ועל זה הדרך..

תוקן על ידי riv ב- 04/02/2008 11:44:23




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/2/2008 11:57 לינק ישיר 

שנרב,

לדעתך אדם שנחשב לקמצן - והוא מצליח להתגבר כל חודש מחדש על קמצנותו ומפריש מעשר מכוח מודעתו לציווי שיש עליו לאורך שנים ארוכות -  ושאלתי היא:  האם לא יהיה למעשה שהוא עושה לאורך השנים שום השפעה על תכונת נפשו?

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/2/2008 16:08 לינק ישיר 

שאלת ר' חיים ויטל מתבססת על פשוטו של מקרא, ולא על דרשת חז"ל שבנידון דידן הפכה למצוות עשה, והלכת בדרכיו משמעותו לקיים את מצוות ה', לאו דוקא מידות תרומיות.

אם בקבלה עסקינן, מי שידייק יגלה שאצל המקובלים הפכו רחום וחנון ושאר המידות למציאות ממש (כידוע ליודעי ח"ן) ולא לתיאורים מופשטים, כך שדעת הקבלה בעצם נגד דעת חז"ל, חז"ל ראו כאן תיאורים מופשטים לה', ואילו המקובלים רואים כאן מציאויות (לה' או לנאצליו או לאורותיו).

כיוון שכן, זכינו להבין מדוע אי אפשר להדמות בדרכיו לפי הקבלה, לפי הקבלה אנו בכלל מתחברים לה', שלב הרבה יותר דינמי, כך שכבר עברנו את שלב ההידמות ואנו קשורים ואדוקים באלהות, כידוע ליודעי ח"ן.

 

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-4/2/2008 16:14 לינק ישיר 

דרום,
הכל ידוע ליודעי ח"ן, אבל השאלה לא קיבלה כאן מענה.
רח"ו מדבר על מניין המצוות. למה להניח שהוא מדבר על פשוטו של מקרא נגד חז"ל? יתר על כן, גם ראיית המידות כעצמים אינה נגד חז"ל, אלא זוהי פרשנות שמנוגדת לתפיסתם של בעלי הנגלה. אלו שתי פרשנויות שאני לא ממש מצליח לראות את היחס שלהן לחז"ל (בעד או נגד).
ולכן גם ההידמות לה' מתפרשת לפי כל דרך באופן המתאים לה. ואין לזה קשר לנדון דידן.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/2/2008 19:30 לינק ישיר 

רִב: לדברייך, לעיקרון "דרך האמצע" אין שום משמעות מעשית. מבחינה מעשית צריך פשוט לקיים את כל המצוות (כולל להיות רחום, חנון וכו'),  והרמב"ם מודיענו, שאם נקיים את המצוות, נמצא את עצמנו באמצע, בין אם אנחנו מכירים את המושג "דרך האמצע" ובין אם לא. האם הבנתי נכון?



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-4/2/2008 19:38 לינק ישיר 

נדב שאל: "האם מישהו מכם מכיר אדם אחד ששיפר/שיבר/תיקן את מידותיו? ואני לא מתכווין... ליכולת שלך להשתלט על התגובה המעשית שלך לגירוי, אלא לשינוי הסיטואציה הנפשית כך שאותו גירוי שקודם השפיע עליך באופן מסוים כעת לא משפיע עליך באותה צורה"

קודם כל, מניין לך שהמושג "תיקון המידות" אכן מתייחס לשינוי הסיטואציה הנפשית? אולי כל מתקני המידות מתייחסים לשינוי התנהגותי? אם זו כוונתם, אז ודאי גם אתה מודה שזה אפשרי, ולכן הדברים שלך הם הוצאת דיבה פושעת ומרושעת (בלשונך).

לפי המובן השני, אין לי אפשרות להתייחס לאנשים אחרים (כי אני לא רואה מה קורה בתוך נפשם, אני רואה רק את התגובות החיצוניות שלהם), אבל ממה שאני יודע על עצמי, נראה לי ברור שזה אפשרי. אני יכול לחשוב על דוגמאות רבות לדברים שעיצבנו אותי בעבר, ולאחר מחשבה הגעתי למסקנה שאין טעם להתעצבן מהם, כך שאותו גירוי לא משפיע עליי באותה צורה. והדבר נכון לא רק לגירויים של כעס אלא גם לגירויים אחרים, ואכמ"ל.



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-5/2/2008 09:51 לינק ישיר 

נכון מאוד, ואני אבהיר שוב שנהיה בטוחים שהבנו אחד את השניה -המשמעות המעשית לדרך האמצע  היא בקיום מצוות התורה שהיא רפואת הנפש ( ולכן הרמב"ם כה מקפיד בהלכות עבודה זרה לא לעשות ממנה רפואת הגוף ומאשים את אלה שמנסים להפוך את היוצרות כאילו יש בכוח התורה לרפאות את הגוף, בעבודה זרה) - כשאדם חולה בגוף התורה ממליצה לו שילך לרופא  - אבל כשיש לאדם בעיה עם קיום איזו מצווה, ההמלצה היא ללכת  לחכמי התורה שהם רופאי הנפשות - עיין ערך הרוצה להיבעל למי שהיא אסורה עליו-  לדידם של רופאי הגוף התרופה צריכה לבוא וכמה שיותר מהר, כסיפוק צרכיו של אותו אדם- גם אם הוא 'מפר' בזאת את מה שקבע שהוא מקבל על עצמו כציווי - לעומתם רופאי הנפשות  יאמרו לו "ימות ולא תיבעל לו" כלומר רופאי הנפשות יכוונו את האדם לצאת מהתאווה הבלתי נשלטת שהוא רוי בה על ידי זה שינתקו אותה ממנה-  ולאט לאט ילמד להתגבר על אותה תאווה- ויצא נשכר בזה שידע שהוא כבר הצליח להתגבר פעם אחת והשמיים לא נפלו ועל כן הוא לבטח יותר חזק מול אותו היצר קודם שעבר את המשבר- ובכל זאת, זה לא אומר שמובטח לו שיעמוד ביצרו בפעם הבאה שאמרו כבר חז"ל "אל תאמן לעצמך עד יום מותך"  ולכן ההשפעה על תיקון הנפש בקיום המצוות באופן הכי אפקטיבי שלה הוא רק תוך כדי קיום המצוות ואם תעזבנו יום יעזבך יומיים -
 "ודע כי כל מעשה העבודות הללו, כקריאת התורה והתפילה ועשיית שאר כל המצוות אין תכליתן אלא שתוכשר בהתעסקות במצוותיו יתעלה מלעסוק בעינייני העולם, כאילו התעסקת בו יתעלה לא בזולתו..." (מו"נ פרקי הסיום)

 

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/2/2008 10:07 לינק ישיר 

דרום
כרמב"םניסט מושבע, אול תוכל להסביר לי את רמב"ם-  מצווה ללכת בדרכיו -של ה'- מה הוא רחום -מה הוא חנון וכו',
הי זה האנשה(פרסוניפיקציה) של הבורא? אנו מיחסים לה' תכונות אנושיות!!!
איך זה מתישב  עם -אין לו גוף ולא ישיגיהו משיגי הגוף, ואין לו דמיון כלל?

_________________

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > האם יש מצווה לשפר את המידות?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 4 6 7 8 לדף הבא סך הכל 8 דפים.

2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.