בית פורומים עצור כאן חושבים

משמעותה של המיתולוגיה: נרקיסוס ושמעון הצדיק

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-10/6/2008 13:09 לינק ישיר 

מבקר,

לענ"ד דבריך האחרונים דוקא מדגישים את החשיבות שבהשוואה עם סיפור נרקיס. הסיפור בירושלמי, המדבר על היפטרות מן הבעלות (גם על הגוף ממש) בהחלט "משוחח" עם הסיפור מן המיתולוגיה המדבר על הגאוה. ה"תרגום" הירושלמי (או החסידי) ל"חטא הגאוה" הוא בשאיפה להיות בעלים של היופי והגוף, וההתמודדות עם זה באה באמצעות הנזירות (שמנכיחה את זמניותו של הגוף ואת ארעיותה של הבעלות, בגלל שבסופה ברור שיש להתגלח).
בנוסף, אני חושבת שמעבר למוטיב הקמאי הבסיסי (נניח - הגאוה האנושית או ההתאהבות העצמית), יש כאן מוטיבים ייחודיים זהים, שקשה להתעלם מהם - המבט במים, היופי, השיער וכו'.


[מיכי,

אני חושבת שהתורה נכתבה בשפה מסויימת שכבר היה מי שיכול היה להבין אותה. מה הטעם לכתוב תורה בשפה חדשה ומומצאת? מי ידע לקרוא בה? לכן, ברור שהעברית היתה קיימת לפני התורה (ואני מתנצלת על הכפירה שבדברי - אתה מוזמן להתעלם, מה גם שזה באמת לא הנושא כאן).]



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/6/2008 13:13 לינק ישיר 

[מיכי מנתח ניתוח ספרותי? אילולי דמסתפינא, הייתי אומר ששחרית ומיכי זה אותו/ה אחד/ת]



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/6/2008 13:16 לינק ישיר 

אמשלום, אני לא חושב שיש כאן כפירה. סתם אני תוהה האם באמת היתה שפה כזו. ובאופן כללי, העובדה שמשהו מוגדר ככפירה אינה פוסלת אותו. יש לבדוק האם הוא נכון ולא האם הוא כפירה.

_________________

מיכי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/6/2008 13:43 לינק ישיר 

מיכי ואמשלום
הטיעון שלי שוב הוא שסיפור בעל מוטיבים בסיסיים דומים של הסתכלות בבבואה במים ותגובה לכך יכל לצמוח גם בעוד תרבויות שלא היה יכול להיות להיות שום קשר בינן לבין התרבות היוונית כמו התרבות האינדיאנית. מעבר לזה הדמיון בעיני אינו  מוכרח (אני לא יודע למשל על חשיבות מיוחדת כלשהי לשיערו של נרקיסוס בסיפור היווני לפחות לא בגרסאות שמצאתי באינטרנט לעומת מרכזיותו של השיער בסיפור היהודי).  הטענה היא שוב שהדמיון החיצוני בחלק מהפרטים מביא אותנו לפרשנות שהיא שטחית לדעתי של סיפור שמטרתו  הצגת תגובה יהודית ליופי לעומת תגובה יוונית  לעומת פרשנות ששמה את עיקר הדגש על נסיון פנימי של חז"ל להמחיש את משמעות הנזירות ולפרש את התורה "עליך הכתוב אומר איש כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה' ".



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/6/2008 14:17 לינק ישיר 

מבקר,

אני לא חושבת שצריך לבחור בין זה לזה. מדוע לא להשתמש גם בשיטה זו וגם בשיטה זו? לענ"ד, התורה יוצאת נשכרת מן השילוב.
אגב, אני לא חושבת שהניתוח שהציע מיכי הוא רדוד או שטחי, ולטעמי הוא בהחלט מציע כיוון מעניין למחשבה.

 

[מיכי,

אם כך, האם לא סביר שהתורה נכתבה לעם שדיבר בלשון מסויימת? כיצד אם כן ניתן לומר שהתורה היא המקור לעברית?]




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/6/2008 08:47 לינק ישיר 

הלך,
אני אשמח לשמוע הצעות לניסיונות להגדיר זאת לא מתוך כורסא. כמעט כל תובנותיך על תנועות נפשיות שאובות מנפשך שלך, בדיוק כמו פרויד, ובדיוק כמוני (ההבדל הוא רק שפרויד בד"כ דיבר שטויות, כנראה מפני שהכורסא שלו לא היתה מי יודע מה. זה הכל). לכן זהו כלי ראשון במעלה, ואולי יחיד, להגדיר דברים כאלה. ניסית פעם להגדיר באופן אובייקטיבי את המושג 'צבע', או 'צבע אדום'? או אולי 'כאב', 'התרגשות', 'שנאה' וכדו'? אשמח לשמוע דיווח מדעי על הניסיונות הללו.
זה אינו עיון תיאורטי אלא תצפית. וכשהנושא הוא הנפש אז לא פלא שמושא התצפית הוא הנפש. האם לדעתך צריך להוציא את הנפש מתוכי ולשים אותה תחת מיקרוסקופ כדי לצפות בה? או שמא לערוך תצפית השוואתית בין נפשי לנפשך? אם אתה חש (=כלומר צופה אחרת מתוך נפשך שלך) אחרת ממני, אנא אמור זאת. זה חלק ממטרתי באשכול הזה (=אם תמצי לומר: לצאת מהכורסא).

דומני שכמה מהמגיבים כאן באשכול מצאו את מה שאני אומר גם ב'תצפיותיהם' שלהם, ולכן זה מאושש את טענתי. אשמח לשמוע על מה אתה מתבסס, שהרי אתה ודאי לא מסתפק בישיבה בכורסא גרידא, אלא צופה באופן אובייקטיבי באידיאת הנפש האוניברסלית וכך אתה מגבש את עמדותיך האובייקטיביות והמדעיות לגביה.

צענע,

בהחלט כן. רגש של הורים כלפי ילדיהם ממש נראה לי אהבה במובנה המקובל. ודאי יש גוונים שונים לזו לעומת הרגש לבת/בן זוג, או לחבר, ועדיין זה בהחלט נראה לי מאותה משפחה. לעומת זאת, הרגש כלפי עצמי אינו נראה לי שייך למשפחה הזו. ואני לא חושב שזה רק בגלל שניחנתי באלטרואיזם צרוף מדי, כך שאני מניח שגם אחרים כשיבחנו את העניין מחדש (מהכורסא או לא) יגיעו למסקנה דומה.

_________________

מיכי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/6/2008 01:40 לינק ישיר 

למיכי
אולי קשת הרגשות המובעת בשירו הנפלא של נתן זך אולי תשכנע אותך שאת כל סוגי הרגשות,כולל אהבה,האדם יכול לחוש כלפי עצמו.רק כך הוא יכול להגיע למודעות עצמית ומתוך כך להזדהות ורגישות כלפי זולתו

 

אדם חי בעולם שאותו הוא עושה לעצמו.

מן התאוות שבשרו מתאווה לעצמו,

מן הנופים שבהם הוא ממתיק לעצמו,

את הפחדים שבהם הוא מפחיד את עצמו,

מן האהבה שאותה הוא אוהב לעצמו

ומן השנאה שאותה הוא שונא לעצמו.

ובקיץ הוא יוצא אל מחוץ לעצמו,

ובסתיו הוא חוזר חזרה לעצמו

ורואה מה עשה לעצמו בקיץ

ומה לא עשה לעצמו

מבחין בין זה לזה

ומבין לעצמו.

 




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-29/6/2008 08:44 לינק ישיר 

.



צענערענע:


על אהבה כתבו כל כך הרבה, שעל נקלה נוכל להביא ציטוטים המוכיחים אחרת ואף ההיפך. שמא נתחיל בספרו של אבן חזם "ענק היונה"?



משום מה, תמיד נראה לי שכל הוגה דעות שכתב על האהבה, כתב מנסיונו האישי.








דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/6/2008 10:39 לינק ישיר 

מספרים על אחד האדמורים, שציווה על אחד מחסידיו, יהודי עשיר גדול,( שהיה מסתגף וחיי בצניעות מרובה, והיה מסתפק במועט שבמועט למחייתו)

ציוה הרבי- אתה חייב כל יום לאכול שלש סעודות כיד המלך,- יין ישן, בשר ודגים, וכל מאכל תאווה שתמצאה,

שאלו אותו חסידיו, רבי? מה ראית לצוות על הנאות העולם הזה?

השיב הרבי- אם הוא יאכל ברבורים שלוו  ודגים, יבין שלעניים  צריך לתת לחם  ומאכלים,

אבל לפני זה, שהוא לא אהב את עצמו, הוא לא חשב שהעני צריך ממשהו לחיות.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/6/2008 20:54 לינק ישיר 

ירוחם
אכן הסיפור ממחיש בעוצמה את הרעיון.התורה לא כתבה "ואהבת לרעך" אלא "ואהבת לרעך כמוך"
מפני שכמוך זהו תנאי ל"ואהבת לרעך"

מואדיב

אמנם יש הרבה יצירות בנושא. אבל הנושא המדובר כאן הוא אהבה עצמית והשיר של נתן זך הוא די יחודי.תספור כמה פעמים המלה "בעצמו" מופיעה.
אגב זהו לדעתי אחד השירים החזקים העוסקים בחזרה בתשובה ובחשבון הנפש אם תחליפו את המילה "ובסתו" למילה "ובאלול".




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > משמעותה של המיתולוגיה: נרקיסוס ושמעון הצדיק
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 סך הכל 3 דפים.