בית פורומים ספרים וסופרים

יחס ר"ד פרידמן לרי"מ פינס [עוללות מאשכול שננעל]

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-29/1/2009 17:44 לינק ישיר 

מישהו הבחין בשורה הזו: "גם ירע אליו כי הרבנית וחסידיה יגילו לראות כי נענש עי"ז"? האם יתכן שר' מרדכי גימפל יפה התייחס כך למהריל"ד?




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/1/2009 19:05 לינק ישיר 

מה מקור מכתב זה ועל איזה רקע נכתב?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/1/2009 19:49 לינק ישיר 

זוטות
גם לי היה הערה זו מזמן אודות הסיפור עם "מגן אבות", וחשבתי שצריכים לומר פשוט שאכן הסיפור אמת רק לא מדוייק בפרט אחד, לא שהמהרי"ל דיסקין היה אומר מגן אבות אלא כשהיה שומע מגן אבות מפי החזן כדין שומע כעונה, אז פניו נשתנו כלפיד אש, וכך היה גם בסוף חייו ששכב על ערש חליו.
ופשוט שצריכים לומר כן שהרי מפורסם שכל הנהגותיו של המהרי"ל דיסקין היו ע"פ הגר"א כמו שהובא גם בספרו של ר' שיינברגר, ובפרט אמירת מגן אבות שזה מקובל כמנהג ירושלים שרק הש"ץ אומרו.
ויותר מזה ראיתי כעת בספר חדש "דמשק אליעזר" מתלמידו שכתוב שם בתולדות בשם הגר"מ סלנט שליט"א בשם אביו ה"באר יוסף" שהמהרי"ל דיסקין אף תיקן פעם אחד מתלמידיו באומרו ברכה אחרונה על שתיית יין כשאמר "על פרי גפנה" כפי המקובל, תיקנו שיאמר "על פירותיה" כדעת הגר"א בשו"ע. (אגב נוכחתי לראות שם סיפורים שנראים די מקורים אודות המהרי"ל דיסקין ורבי שמואל סלנט, וייחסם אחד לשני (שזה בעצם אשכול נפרד כבר כאן)



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-29/1/2009 22:02 לינק ישיר 

ראשית יש להעיר שהנוסח הנ"ל של המכתב גדוש בבעיות הקלדה ובעיות פענוח. שנית, המכתב נכתב כשנה וחודשיים לאחר החרם הראשון על רימ"פ (חרם שלא זכה למעמד רשמי גם בקרב אנשי המהרי"ל דיסקין), ואיננו קשור לאירועי החרם, אלא יותר לפולמוס שהחל עורך 'הלבנון', ר"י ברי"ל, לנהל באותה תקופה מעל גבי עיתונו כנגד אנשי המהריל"ד בירושלים (ואכמ"ל בזה).

הפיסקה הראשונה בו נוגעת למעמדו של רימ"פ בחברת 'מזכרת משה מונטיפיורי' (הוא "הזקן") שמושבה בלונדון, ומונטגיו הנזכר להלן עמד בראשה. (בעל ה'חבצלת' הוא כמובן רי"ד פרומקין, שהילך באותה תקופה בין שתי הקצוות שבירושלים)
הפיסקה השניה עניינה ברור כמדומני (ד"ר להמן הוא הרב מאיר להמן ממיינץ, עורך 'דער איזראליט' שבאותה תקופה גם נתן את חסותו ל'הלבנון). המילים "עד אמ"ד" וכו' הם תחילת עניין חדש, וצ"ל "ע"ד אמ"ד" והכוונה לפקוא"מ ולנכונותם לסייע כלכלית ליוזמות תעסוקה חדשות בירושלים (ור"ת: ישיבת עה"ח = עץ חיים. הבק"ח - ביקור חולים. וכו'). אח"כ חוזר להסביר את הרקע לפירוד הזמני בין הרב להמן ל'הלבנון' - והאחרון, כידוע, היה הבמה העיתונאית המועדפת על הרב מרדכי גימפל יפה ורבני חוגו, עוד מסוף שנות התר"ך - ודן בטיב שאר העיתונים.
הפיסקה השלישית נוגעת לפועלו של רימ"פ בייסוד פתח תקוה (מידע רב על כך ישנו בספר היובל מתרפ"ח), ולכך שבאותה שנה נעזבה המושבה למעשה בידי יושביה, שהקימוה מחדש לאחר תקופה קצרה.
הר"פ הנזכר בסוף - ר' ירוחם פישל פינס, אחי רימ"פ ואף הוא מקורב לרמ"ג יפה.

נ.ב. לגבי "הרבנית" וכו' - שוין, זה באמת מפתיע? בכל אופן אין זה קשור באמת ליחסו למהריל"ד עצמו.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/1/2009 00:26 לינק ישיר 

כאשר מייחסים את פעילותם של מהריל"ד ובני חוגו ל"הרבנית וחסידיה" אין כאן יותר מנימת זלזול?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/1/2009 07:44 לינק ישיר 

השאלה היא האם כל פעילות של "אנשי המהריל"ד" צריך לייחס למהריל"ד עצמו?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/1/2009 09:30 לינק ישיר 

כמנהיג פוליטי שידיו מלאות בפעילות רבה ואג'נדות ברורות (חרמות, כולל אמריקה, ועד הכללי וכו'), אם מתארים את מהריל"ד כנגרר וכאחד שלא היה מעורב בפעילותו החובקת ירושלים ומלואה, האם אינו מצטייר כאדם חלש אופי, כאדם שאין לו סמכות על אנשיו שלו, משהו בתבנית 'גדול הדור' שלנו?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/1/2009 10:24 לינק ישיר 

מה פתאום "נגרר"? הלא עיניך הרואות מה כתב הרמ"ג יפה אודות המהרי"ל דיסקין (בציטוטים המובאים במאמר שניתן לו לינק בעמ' הקודם), ובזה בעצם תלוי הכל: מי שרואה את המהריל"ד כ"מנהיג פוליטי שידיו מלאות בפעילות רבה... החובקת ירושלים ומלואה" וכו', ממילא הריהו מניח שכל דבר שיצא מתחת ידי אחרון הסובבים אותו - אותם הוא רואה כ"אנשיו", מעין חיילים המופעלים על ידו - ודאי נעשה בפקודתו הישירה או על כל פנים בידיעתו ובאישורו. לעומת זאת מי שרואה את המהריל"ד כצדיק תמים, פרוש ומצוי כל-כולו בעולמה של תורה - וכך ראה זאת הרמ"ג יפה, ובמידה ידועה גם הרש"ס (ראה דבריו שהובאו במאמר הנ"ל) - ממילא הריהו סבור שיש הפרש והבדל בינו כשלעצמו לבין [חלק מ]מעשיהם של [חלק מ]הסובבים אותו*, וחלילה אין לכך שום קשר לחלישות אופי וכו'.
ואפשר גם לסבור ששתי העמדות הללו מוגזמות במידת-מה, ושהאמת נמצאת ביניהן (על כל פנים אי אפשר להתכחש לעדויות הרבות מאד על אופיה התקיף מאד של הרבנית סוניה, גם מבלי לייחס לה מעורבות יתר בכ"מ פרשיות. ואני איני מעוניין להיכנס לכך).

___
* כדוגמה לכך שאפילו מקורבים מפורסמים לא תמיד היו כפופים בצורה מלאה למהרי"ל דיסקין, אציין מזכרונות איש ירושלים הר"ח המבורגר, המספר על אחד מרבני ירושלים הצעירים (שהיה ידידו), שכתב בהקשר של סכסוך ממוני כלשהו מכתב שהכיל בין השאר פגיעה בכבודו של המהרי"ל דיסקין, עד שהוצרך אותו רב לכתוב בו "במקום שיש חילול ה' אין חולקין כבוד לרב"; הר"ח המבורגר ניסה לשדלו שלא ישלח את המכתב, אך הוא שלח, והמכתב התגלגל לידי מנהלי בית היתומים שבנשיאות המהריל"ד. הללו "מיד עשו בו כדין על בזיון הרב, והוכרח לקבל נזיפה בחליצת נעליים וישיבה על הקרקע, ומיד התירו לו.. [=את החרם?] ועסק בעבודתו כבתחלה". ועתה הסכת ושמע - הרב הזה היה הרב יעקב אורנשטיין!

 


__________________

ולמען עזוב העניין הנ"ל, שאינו כ"כ לרוחי ואיני רוצה לדוש בו, אפרסם כאן לראשונה מסמך הקשור לנושא האשכול, ועל קיומו מסרתי כבר טפח באשכול "חרם הקדמונים שלא לעשות פשקווילים". מדובר בכרוז שהוצא בעקבות פרסום פשקווילים והשמצות שונות כנגד נשוא האשכול רימ"פ, בתחילת קיץ תר"מ (בהקשר חשדות שהיו שהעלו נגדו כאילו הוא מתכנן לפתוח בירושלים שקאלעס). המסמך שלפני הינו העתק אמנם, ואין בידינו ידיעות נוספות המאמתות את התרחשות האירוע (ולפיכך איני מוצא מקום לפרסמו בצורה רשמית), אך לאותנטיות שלו תורמת העובדה שהוא כתוב כולו בכתב ידו האופייני של סופר בית דינו של הרש"ס (אותו כתב יד בו נכתבו כל המסמכים שיצאו באותם שנים מתחת ידי הרש"ס ובית דינו).
המעניין במיוחד בכרוז הוא ראשית כל התוכן שלו - איסור להדביק פשקווילים, שנית העובדה שמחד הוא בא להגן על רימ"פ ומאידך בראש החתומים עליו נמצאים דיינים המזוהים במידה ידועה עם המהריל"ד, היושבים בכנישתא בבית הועד הכללי עם ראשי סיעת הרש"ס (אם כי מדובר כאן לפני התרחשות אפילו החרם הראשון), ושלישית שבחיבור מעניין נוספה לכרוז זה גם הכרזה נוספת על איסור לימוד הלשונות הזרות בצורה מסודרת (ואכמ"ל בזה, אבל מכל מקום לענ"ד עובדה זו מאששת ביותר את אותנטיות הכרוז).


 

ב"ה

נוסח הכרוז שנמסר מאת הרבנים הג' שליט"א ביום י"ד אייר תר"מ לשמשי בד"צ להכריזו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות

 

ידוע מכבר פעה"ק כי הרבנים הגאונים בימים הקדמונים ז"ל [=?] אסרו איסור חמור לבלי הדביק כתבי פלסתר פאסקווילין, וחומר האיסור עודנו בתוקפו ובכחו.

והנה בימים האלה נמצאו מחבלי כרם ה"צ [=ה' צבא-ות] שהדביקו כתבי פלסתר פאסקווילין, ומבזים בהם כבוד איש יקר ונכבד הרב המפורסם מו"ה מיכל פינס נ"י. ועוד הוסיפו סרה בדברי שקר לאמר כי עשו זאת בידיעת הרבנים ובד"צ.

ע"כ מודיעים הרבנים הג' והבד"צ כי שלא בידיעתם נעשתה התועבה הזאת, ומי שעשה זאת יחוש לנפשו [=!]. ומי שיראת ה' נגע בלבבו יחוש לנפשו מלהתחבר אל האנשים החטאים עושי הפאסקווילין, כי איסור חמור רובץ על זה.

גם מודיעים הרבנים הג' לכל איש ואשה מכוללות האשכנזים הי"ו עוד הפעם את גודל האיסור של לימוד לשונות זרות בכנופיא בבתי לימוד המיוחדים לכך, כי חמור הוא מאד, ושומר נפשו ונפש בניו ירחק מהם. ולהשומעים יונעם ותבא עליהם ברכת טוב.

ואנחנו בד"צ דכוללות אשכנזים הי"ו, מודיעים בייחוד כי שלא בידיעתנו נעשו הפאסקווילין הנז'. וכאמור לעיל. ובאנו עה"ח יום א' י"ד אייר תר"מ, פעה"ק ירושלים ת"ו

נאם יעקב יהודא לעווי      נאם יעקב במו"ה משה ד"ץ      ונאם מרדכי במו"ה ארי' ליב ד"ץ

כל זה נעשה בהתאסף יחד גדולי ורבני וראשי כוללות הפרושים הי"ו בבית הועד הכללי.

ואלו הם הנאספים הנכבדים, בקנאם קנאת האמת והצדק: הגאון מו"ה שמואל סלאנט נ"י. הרבנים הגאונים מו"ה משה נחמי' כהניו, מו"ה בנימין משטויבץ, מו"ה יהושע בצלאל [=ממאלטש], מו"ה יעקב יהודא לעווי, מו"ה יעקב במו"ה משה ממאטעלע, מו"ה מרדכי מ"ץ מלופעלאוו [=במו"ה ארי' ליב, הנ"ל].

והרבנים הגאונים ממוני הכוללות: מו"ה אברהם אייזנשטיין, מו"ה מאיר מאניקשט, מו"ה אליעזר דן בהרלב"ג, מו"ה יצחק צבי הלוי, מו"ה יעקב ממינסק, מו"ה שמואל מונ' [=?], מו"ה אברהם גוטמאן, מו"ה דוד גוטמאנן, מו"ה נתן גרינגאדט, ורבים מיחדי סגולה יקירי ירושלם.

 



תוקן על ידי תכלת_דומה ב- 30/01/2009 10:55:12




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/1/2009 12:23 לינק ישיר 

מעניין שר' אליעזר דן רלב"ג נתן ידו לכרוז זה, והלוא הוא מוכר כנושא כליו ובן ביתו של מהריל"ד.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/1/2009 16:31 לינק ישיר 

נכון, אבל מאידך הוא גם היה תלמיד וותיק מר' שמואל סלנט וראש ישיבת עץ חיים שר' שמואל עמד בראשה.
ראיתי סיפור עליו (בתולדות ספרו דמשק אליעזר) שפעם מהריל"ד שלח אותו בשליחות להעביר מסר קשה לר' שמואל סלנט בענין שחלק עליו, הוא הגיע עד דלת ר' שמואל ושב על עכביו, וכששאלוהו על הנהגה מוזרה זו השיב "שעד מפתן בית ר' שמואל היה לי ציווי רבי המהריל"ד, וממפתן בית ר' שמואל מתחיל כבוד רבי ר' שמואל". 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-31/1/2009 22:39 לינק ישיר 

'תלמיד' של ר' שמואל סלנט? האם היו לו תלמידים, מישהו שמע פעם על תופעה כזו?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/2/2009 03:23 לינק ישיר 

תולדות ירושלים התחיל גם לפני שנת תרל"ח, בשנות תר"י - תר"כ היו לר' שמואל סלאנט הרבה תלמידים שומעי לקחו, הדבקתי כאן כמה קטעים מלוח ארץ ישראל אודות תקופה זו
(גם ר' יעקב אורנשטיין היה תלמידו של ר' שמואל סלאנט כפי שאפשר לראות מחוברות תורה מציון שהיה מביא חידו"ת ממנו, רק לאחר עלות המהרי"ל דיסקין החל להיות תלמיד המהרי"ל)

לוח ארץ ישראל אברהם לונץ שנה א' עמוד 152

נתמנה הרה"נ ר' אליעזר דן בהרלב"ג ז"ל חתן הרה"ג ר' יהוסף

שווארץ ז"ל ותהי ישיבה קטנה נכבדה מאד במנין ובבנין הרב

ר' אליעזר דן ז"ל הי' תלמיד מובהק להגאון הרש"ס נ"י ממקשיבי

לקחו משנת תרי'א ובשנה ההיא בעת הי' לר"מ הי' ' מקבל תורה

גם מפי הגרש'ס נ"י וגם מפי הנאון מקוטנא זצ"ל  בבוקר שאב ממעין החיים אשר להנאון הרש"ס נ"י ובצהרים ממעין החיים אשר להנאון מקוטנא זצ"ל ואחר השקה את צאן קדשיו הבחורים שומעי

שיעורו שלו   

 

ועוד שם עמוד 155

בשנה ההיא שנת התר"ך נסע מרן הגרש"ס לחו"ל  עפ"י

בקשת פקידי אמשטרדאם לסדר את הסכסוכים בנוגע להכפרים

הבאים ממדינתם ובמשך כשלשה ירחים גמר את שליחותו משם נסע

לרוססיא על משך זמן קצר ע"ד פירוד הכוללים שהחל לפרוץ

בארץ ובזה לא הצליח כי כבר אחר המועד וישב עוד בשנה ההיא

ירושלם ולרגל נסיעתו זו נפסק שעורו שדרש כעשר שנים כי

בשובו הגיד עוד השיעור בכל יום בקביעות מפני

טרדות הצבור שרבו עליו

ויהי אז רב גדול אחר מחו"ל ושהי' מגיד שעור בביהמ"ד

מנ"צ לפני בע"ב כאשר נסע הגרש"ס שליט"א לחו"ל החל להגיד

הרב ההוא בביהמ'ד שערי ציון אך לא הי' יכול למשוך אליו את

האברכים בעלי התריסין משומעי שעורו של הגרש"ס נ'י' ובגלל

זח לא ארך שעורו ימים רבים והיותר מצויינים של תלמידי הנרש'ס נ"י היו לתלמידי הגאון מקוטנא זצ"ל  שלמד אתם בביתו...

גם בתולדות דמשק אליעזר מובא שרא"ד נסמך ע"י ר' שמואל סלאנט להוראה בשנת תר"י בערך




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/2/2009 03:33 לינק ישיר 

ועיין עוד באוצר החכמה ספר באר רואי- החינוך המקורי במשך הדורות  

"עד בוא הגאון בעל זית רענן לירושלים בשנת תרי"ז הי' הגאון ר' אליעזר דן רלב"ג שבראשונה הי' תלמיד הגרש"ס הי' אח"כ ל"חוזר" שלו (זה הרב הג"ר אליעזר דן שמשנת תרמ"ז אחרי פטירת הרב הגאון רבי משה נחמי' הי' הוא הר"מ לעץ חיים עד שנת תרנ"ה אולם מן שנת תרי"ז הי' הר"מ העיקרי בעל זית רענן כי הוא הי' יותר פנוי להשתעשע עם תלמידים אלא שגם הגרש"ס לא פסק מלהיות ר"מ זקני ירושלים היו מרבים לספר על תכונות שני סוגי השעורים של שני הגאונים הללו"




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/2/2009 04:02 לינק ישיר 

ועיין עוד תלפיות שנה ו חוברת ג-ד עמוד 750-760
אגרות רי"מ פינס לרי"מ סאלומאן בדבר יסוד כולל אמריקה בירושלים

מאת א. ר. מלאכי
וגם הערה 29 עמוד 158ר' יעקב אורנשטיין היה חתנו חורגו של הרש"ס ובשנות עלומיו גם כתב מפיו

את הידושי התורה שלו והדפיסם ב"תורה מציון" אבל ב"פוליטיקה" היה ממתנגדי הרש"ס

?(והתנגדות זו גברה ביחוד אחרי שהרש"ס לא נעתר לבקשתו למנותו ראש ישיבת "עץ

חיים" במקום ר' אליעזר דן בהרלב"ג שנפטר בשנת תרנ"ה) ?

 

 

 




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/2/2009 22:44 לינק ישיר 

אני מבקש להזכיר שוב שהכרוז הנ"ל נעשה אפילו לפני החרם הראשון, כך שאין ניגוד אמיתי בין חתימת הראל"ד רלב"ג עליו לבין עמדתו של המהרי"ל דיסקין (וכפי שנזכר במאמר הנ"ל, באירועי החרם עצמו לא רק שהראל"ד רלב"ג התייצב לימין ש"ב המהריל"ד, אלא שגם היה כמעט היחיד מבני כולל רייסין שעשה כן). ובאותו כיוון אזכירכם שראש החותמים הרב יעקב יהודה לעווי נחשב באותן שנים לאב"ד בבי"ד הנפרד של המהריל"ד! (ולענ"ד העובדה שדווקא שלושת הדיינים האלה חתמו בראש, על אף שלא הם היו הדיינים הקבועים בביד"צ הרשמי של האשכנזים, היא מפני שהם אלה שכנראה נטען שהפשקווילים נעשו בידיעתם).


אמנם, עובדה מכיוון אחר לנטייתו של הראל"ד רלב"ג לכיוון הרש"ס יותר משאר חבריו מקורבי המהרי"ל דיסקין - מעבר לעצם היותו ראש ישיבת עץ חיים, מינוי שהציב אותו במרכז היישוב הישן - היא חתימתו על מכתב הברכה מכ"ט אייר תר"ן שפרסמו חו"ר ירושלים לקראת בוא הרב שמואל מוהליבר ופלמייתו: בכל התיעוד המפורט של הביקור, ובכל המכתבים שנתפרסמו באותה עת, אין זכר לאף אחד ממקורביו של המהריל"ד, שכנראה לא הפגינו ידידות מרובה כלפי הרב מוהליבר - ובכל זאת הראל"ד רלב"ג היה בעניין זה בסיעת הרש"ס דווקא.


___
נ.ב. בס"ד נמצאה הוכחה מוחלטת למהימנות ההעתק הנ"ל, ובעז"ה יופיע בדפוס.



תוקן על ידי תכלת_דומה ב- 01/02/2009 23:23:21




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > ספרים וסופרים > יחס ר"ד פרידמן לרי"מ פינס [עוללות מאשכול שננעל]
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 4 5 לדף הבא סך הכל 5 דפים.