בית פורומים עצור כאן חושבים

האם אפשר לומר 'קים לי' בעניני אמונות ודעות

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-3/6/2012 19:24 לינק ישיר 



תודה. עניננו מוזכר שם בהרחבה בעמ' 99-100 ובהערות נערכים כמה נסיונות סנגוריה, אלא שהכותב דוחה אותם לרוב מחמת דוחקם.

ובעמ' 120 כותב:

"שד"ל למעשה כופר במעמדן של ההלכות מן התורה ודן אותן כתקנות, כלומר הוא רואה בהן דינים מדרבנן. זוהי למעשה כפירה  בתורה שבעל פה במובן המקובל על חכמינו לרבות הרמב"ם"

 
א"כ מסקנתו דומה למה שהעלתי לעיל.




תוקן על ידי ספרן ב- 03/06/2012 19:55:42




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/6/2012 19:42 לינק ישיר 

פשוט ששד"ל התכוון לגילוח שלא בדרך השחתה. אם היה מפרש את הפסוק כקבלת חז"ל אז אולי היה מפרש את הפשט שגילוח, בין בדרך השחתה ובין שלא בדרך השחתה, אסור.





דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/6/2012 20:13 לינק ישיר 

מעניין אותי אם מישהו טרח להקביל בין שד"ל לבין הצדוקים. קיבלתי לאחרונה רושם שיש קשר בין התנועה של הצדוקים להסתלקות הנבואה מעם ישראל, כמאה שנה קודם. ייתכן שהצדוקים ראו בהסתלקות הנבואה מעין סילוק של האלוקים מעולמו, ומעכשיו המשימה היא "להסתדר עם מה שיש", שלטעמם זו היא היצמדות לכתוב באופן מוחלט וקנוניזציה מושלמת של מה שיש עד עכשיו. אין ספק שהפרושים לא סברו כך, אלא שהאלוקים ממשיך לתת הוראות דרך הפרשנות של התורה, שכפופה באופן מוחלט לפרשנותם של חז"ל. האם ייתכן שזהו שורש המחלוקת? האם קמו בעם ישראל במשך הדורות צדוקים מודרנים?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/6/2012 20:42 לינק ישיר 

די לקשקש שטויות. שד"ל המשיך את מסורת פרשנות המקרא בדרך הפשט של ראשונים כגון רד"ק ורשב"ם.
הוא לחם ברפורמים, כתב דברים בגנות הצדוקים, היה גאון בפרשנות המקרא, ולא בכדי המלבי"ם קרא לו רשד"ל.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/6/2012 20:59 לינק ישיר 

לא התכוונתי לשפוט את שד"ל, אלא לחפש מקבילות בגישה. אולי אלו שטויות.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/6/2012 21:08 לינק ישיר 

מ 80

יישר כח גדול,,
אבל אכן הוא כותב שקיבל את פשטו של ראבע למעשה ,במכתב לרב שלמה יהודה רפופורט



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/6/2012 21:52 לינק ישיר 

שד"ל פירש את התורה בדרך הפשט ובמקומות שמדרשי חז"ל לא הסכימו עם הפשט, פירש את הפסוקים לפי הבנתו, שאין מקרא יוצא מידי פשוטו. כתב בהקדמתו לפירושו לתורה: "רבותינו נהגו לעתים קרובות לקשור בפסוקי המקרא חוקים וכללים שקיבלו אותם בקודמיהם במסורת נאמנה, לא מפני שזאת היתה כוונתם המפורשת של המקראות, אלא כדי לקבוע את זכר החוקים והכללים בלב התלמידים, או גם כדי שההמון יקבל אותם בהערצה הראויה, דבר שלא יהיה כן אם לא יחשוב אותם כנובעים מן המלים עצמן של המקרא. כגון זה מסיימים חכמי התלמוד לעתים קרובות: "קרא אסמכתא בעלמא". כלומר, שד"ל קיבל את הסמכות של התורה שבעל-פה כנובעת מקבלת השמועה, אולם לעתים קרובות את המדרשים שקישרו את התורה שבעל-פה לפסוקים לא החשיב כמקור ראשוני אלא כאסמכתא.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-4/6/2012 04:11 לינק ישיר 



"כיצד אפשר להסביר סתירות פנימיות אלה בדברי שד"ל?
ייתכן שגישתו החינוכית האחראית היא אשר הנחתה את המורה בבית-המדרש לרבנים בהכרזותיו. האמת חשובה מאוד, אך בדור שבו עלול ההמון להטיל ספק במהימנות הטקסט, ראה שד"ל חובה לעצמו להדגיש, שאף שחלו שיבושים מעטים בתקופה קדומה, משעה שנתקדשו ספרי הקודש, אין בהם טעויות, "רק מעט מזעיר".

http://mikrarevivim.blogspot.co.il/2011/10/blog-post_12.html



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/6/2012 09:38 לינק ישיר 

 

יהיאור

[לדעתי, שאינך מקבל, שההלכה אינה בהכרח קולעת לאמת ואינה מתיימרת אפילו לקלוע, כי אולי אין אמת הלכתית, זה פחות קשה כי י"ג עקרים נסובים אודות אמת. ההלכה לגבי התנהגות נקבעה ע"י הר"מ  ע"פ מה שחשב כאמת אך אינה זקוקה לאמת. אמנם לפי"ז  "יורידו" מי שאולי צודק, אך כשל זה קיים גם בכל פסיקת הלכות שבת שיכולה להשתנות].

למאמרך:

א.       בקטע שכותרתו אם אפשר שתהיה מח' בעקרים-  1. טיעון מעגלי. יש עקרים הבונים את הדת. מהי  הדת? העיקרים?   2. שכר ועונש אמונה בסיסית? ללא שכר ועונש יפגע משהו אם יש לעשות מאהבה? רק המוטיבציה של הרבה אנשים 2. יחודו  אמונה בסיסית– ואם יש מעליו מישהו שמינהו והוא מסתיר מאיתנו זאת ?

ב.       בפיה"מ בסוטה וביד – שאלת בור (איני מצוי בנושא בכלל) יש לזה נפ"מ מעשית?

ג.        בקטע שכותרתו העולה מתוך עקרי הדת - גשמות אינה עיקר מרכזי ממש לפי הר"מ?

ד.       התרסה – אם אדם בטוח בדעתו עליו להסתירה?

ה.      את ביאור עומק העניין לא הבנתי.

 

כתבת שמשיח לא הוזכר בהלכות תשובה. וכ"כ מישהו באשכול שהפנית איליו על המשיח. אז כן. בתשובה פ"ג יד   ואלו שאין להן חלק לעולם הבא, אלא נכרתין ואובדין, ונידונין על גודל רשעם וחטאתם, לעולם ולעולמי עולמים:  המינים, והאפיקורוסים, והכופרים בתורה, והכופרים בתחיית המתים, והכופרים בביאת הגואל. נכון שרק שמוזכר רק ככלל ולא בפרטים אבל מילת גואל היא די חד משמעית. לפרשה כמשהו ערטילאי זה כמעט כמו לפרש מילת משיח כך.

כתבת: הכוונה שלי שבהגדרה, אם משהו הוא עיקר [=שמי שחולק עליו אינו בכלל יהודי], אז אי אפשר שתהיה מחלוקת. ברגע שיש מחלוקת מוכרח שהנושא אינו עיקר [לפחות לפי צד אחד במחלוקת, ] שהרי הוא יהודי מאמין ועכ"ז סובר את הדעה הזו, הרי שאינו עיקר [עיקר=מה שאם יפול יפול הכל. לפחות לפי הגדר של העקרים וכו'. בדעת הרמב"ם יל"ע, וכתבתי בזה למעלה.]. גם זה מעגלי. אולי הוא חושב שהוא מאמין ואינו כזה?.

 

 

ספרן

א.       שעת הדחק רוחנית אינה לשם הסבר ושכנוע עצמי או של אחרים? ואם של אחרים הרי זו הפצה ברבים.

ב.       שד"ל. האם מרידה מסמכות סנהדרין לחייב ע"פ פירושם את התורה אינה כפירה, גם לו היה פירושו של שד"ל  נכון באמת? הוא יכול לאחוז כי פירושו נכון אבל התנהג כאילו לא.

בעב

"שחכמי הדור אינם נתונים לשיםוט". זה לא מה שכתוב ברמ"ק שהביא יהיאור? (לא שאני חושב כך אבל לא החרדים, שהם מן הסתם לדעות רבות המצאה מאוחרת, המציאו זאת)

ביליצר

בהל תשובה (ג/יד-יז) כולל 13 עיקרים אם כי בשינוים קטנים מהמפורש בפיה"מ.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-4/6/2012 10:28 לינק ישיר 


תלמיד,

א. צריך לראות לשון הר"ק בפנים

ב. זה מש"כ, שהוא לכאורה בגדר "מכחיש מגידיה" וכך גם הבין הפרופ' ורגון הנ"ל שהתמחה במשנת שד"ל.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/6/2012 11:37 לינק ישיר 

תלמיד

א.      לא הבנתי מה אתה מנסה לטעון בקטע הראשון, שיש הלכה באמונה כהנהגה , או שיש הבדל בין הלכה לאמונה שכן האמונה חייבת להתבסס על אמת?

 

ב.      יודע אני כי יש כאן מעגליות, אבל בלי המעגליות הזאת הרי אין שום אפשרות לסוגיא הזו להתקיים. אם נקבל את המושג עקרים [שרבים חולקים עליו בכלל] פירושו שהוא דבר המעמיד את כל הדת. אחרת אין לנו שום דרך להגדיר את המושג עיקר בכלל וממילא מובן שאין מה לדבר כאן. [אלא שאם אין מושג כזה לכאו' חזרנו לדעת הח"ס שאותם כללי הכרעה שיש בכל התורה ישנם גם כאן, וכנראה זה מהלך מחשבתו, אבל זה אינו, דאכתי יש לחלק בין הלכה לאגדה.]  מהו הדת? אכן שאלה קשה מאד להגדיר, [והארכתי בזה בכ"מ] אבל אין מה לעשות, אם תרצה תקח אפילו ההגדרה של י"ל שהוא קיום מצוות, אבל שלא כדבריו, לזה יש יסוד לוגי שמישהו ציווה על המצוות או איזה הסבר שזה יהיה. [והם ג' העקרים של ר"י אלבו, אם כי גם שם יל"ע לגבי שכר ועונש, ולגבי זה אקבל את ההגדרה של ווטו ששכר ועונש ענינו שיש חשיבות למעשים שלנו]

 

לגבי הפרטים ששאלת, אז שכר ועונש להבנתי אינה אמונה בסיסית, מה שבסיסי הוא רק מה שמתחייב ממנה. [והרי זה דעת הרמ עצמו כנראה] הגשמה תלוי איך אתה מבין הגשמה. ועיין להלן. שניות, פוגע בעיקר האמונה כי זה מעורר כל מיני בעיות לוגיות שמערערות לכאו' על האפשרות של מחויבות לכל אל אחד. [בקיצור, טענתו של חוה"ל, או ששניהם כחם שווה, ואז למה להתיחס לזה ולא לזה, או שאחד חזק מחבירו, ואז הוא אל ולא השני]

 

הרמב"ם לכאו' כלל כמה דברים בעיקרים שקשה להבין למה הם עיקרים [וכלול בזה הגשמה, אם כי לדעתו זה שווה כמעט לשניות].  ואכן כבר הקשו עליו [ועי' ראש אמנה שמדבר בזה ומפרש את המושג עיקרים בדעת הר"מ אחרת, אלא שאז צ"ע מה הבדל בין כופר בזה לכופר בפירוש כל ענין בתורה, אלא אם תבין שהם יותר חשובים באיזשהו מובן]

 

ג.       בסוטה השאלה אם זכות תולה במים המרים, כנראה אין נפק"מ הלכתית. אן כי אולי אפשר לפלפל ולמצוא [אולי המחלוקת בענין לימוד לנשים תלוי בזה ולא עיינתי]  בכל אופן ברור שהר"מ "פוסק" גם בשאלות אמוניות כמו מי יש לו חלק לעוה"ב גם באופן שאין לזה כל נפ"מ למעשה, כמו כל הדיון בהל' תשובה אודות מחצה על מחצה ורוב וכו' [ועי' מה שציינתי למע"ר] , ולכאו' חייבים להבין כמ"ש.

 

ד.      גשמות להר"מ מרכזי מאד, אך כבר חלקו עליו בזה, ועכ"פ לגבי הגשמה מעודנת יותר, צ"ע גם להר"מ, וגם בשאלה זו גופא לכאו' עכ"פ ההלכה כראב"ד. [ואכמ"ל בראיות ודוגמאות]

ומה ששיך להגדרת עיקרים, רק אם נבין הגשמה כשוללת את התורה [כמו שהר"מ מנזה להראות ביסוה"ת] כי זה פוגע בכל יכלתו של ה'.

 

 

ה.      מה שרציתי לבאר בעומק [לפי הנראה לי עכשיו] זה לפי ההבנה שבכל שאלה יש צדדים לכאן ולכאן [אם  כמהר"ל וכו', אם פשוט מ"ט פנים טהור מ"ט פנים טמא], וההכרעה אינה אלא כיון שבעולם המעשה אי אפשר ללכת עם כולם. משא"כ בענינים בתלויים במחשבה גרידא מה רע שנישאר בידיעת כל הצדדים? [הנפק"מ לגבי מורידין ולא מעלין הרי אינה נפק"מ אלא אחרי שנבין שיש כאן איזה חטא וכדו'.

לגבי הסתרה לא הבנתי איך זה קשור לכאן. אם מותר לו לסבור מה שרוצה למה שיהא חייב להסתירו? [אלא מסיבות של המשנה בחגיגה וככל ביאורי הרב במורה]

 

 

לגבי הזכרת משיח בהל' תשובה, לא שמתי לב, אבל יל"ע כי ברשימה של כל הכופרים לא הביאו הר"מ רק לגבי אין לו חלק לעוה"ב, ויש לחלק כי זה אין לו חלק רק כעונש , וכמפורש בברייתא הוא כפר בעוה"ב לפיכך לא יהיה לו חלק, ולא כי הוא אפיקורס שיוצא מכלל ישראל. [עכ"פ ההערה לא שלי, אחפש בספר המפתח] 
והרי באותה הלכה מנה גם בעלי לשון הרע וכו' שלכו"ע אינם מינים אלא שאין להם  חלק לעוה"ב, וי"ל שגם הכופר במשיח דינו כן. ואמנם יש מקום להתוכח בזה, עכ"פ הערה היא.



תוקן על ידי יהיאור ב- 04/06/2012 12:12:27




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-4/6/2012 11:41 לינק ישיר 

תלמיד

מה שכתבת לבעל  שברמ"ק שהבאתי כתוב שחכמי הדור לא ניתנים לשיפוט. איני יודע איך מצאתיו שם. הוא מדבר על חז"ל. ולמעשה כפי הבנתי בס"ה תובע שיהיה לנון דרך ארץ כלפיהם ולא נסתור את דבריהם כאילו יכולים אנו, אלא כי חייבים אנו לנקוט כפי הבנתנו [כמעט תעלול סמנטי, מה לעשות] 




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-4/6/2012 12:28 לינק ישיר 

ההבדל בין שד"ל למבקרי המקרא כהבדל בין אדם לקוף. שד"ל קיבל את קדושת הנוסח של התורה וטען שבנ"ך יש מעט מאד שיבושים במסירה אותם תיקן בזהירות יתירה רק כשלא הצליח לפרש את הפסוק כפשוטו בעזרת המקורות והמפרשים שקדמו לו. להבדיל, מבקרי המקרא אינם מקבלים את קדושת הנוסח של התורה, ממהרים למצוא שיבושים ולהציע תיקונים קלי-דעת בהתאם לתיאוריות אקדמיות מתחלפות.

שד"ל היה איש אמת. אמר בפירושיו דברים בשם אומרם, אם בשם חז"ל, אם בשם מפרשים אחרים, ואם בשם תלמידיו. קיבל את האמת ממי שאמרה, אם מחז"ל, אם מרש"י, אם מרמב"ן, אם מראב"ע, ואם ממפרשים אחרים.
ובפירושיו השתדל לקיים: החכם יודע מה שהוא אומר, דהיינו הקדים לימוד ביגיעה ובעיון ובירר דברים לפני שאמרם.



 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-4/6/2012 22:58 לינק ישיר 

האשכול הזה מלמד על שאמונה היא לא נושא שאדם מאמין אלא אמונה היא שיטה של אדם שבו מאמינים.
הרי אם אתה מאמין במה שאותו קים לי אומר, הרי בזה אתה מאמין ומה משנה אם אפשר לומר קים לי או לא. ואם אתה לא מאמין בזה מה יעזור שתאמר קים לי. אמונות הם תוצאה של בחירה באיזה מאן דאמר להאמין?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-4/6/2012 23:36 לינק ישיר 

רבינו מנחם ,שאלה יפה שאלת,אלא שזאת התפסה משאלה הרת גורל אחרת ,אמונה ,,איך מחייבים על אמונה בה,?דממה נפשך וכו,
ולכאורה תשובה לפחות חלקית היא שבן אדם מאמין במה שנח לו להאמין ועל זה המחייב ,
השאלה אם זה בחירתי או דטרמיניסטי,
לגבי שאלת הקים לי השאלה של כל מבקש קים לי הוא הורדת לחצי חרדות העונשים המצוטטים על כפירה בעיקרים בטענת קים לי כר, יוסף אלבו לדוגמא,,



תוקן על ידי ביליצר ב- 04/06/2012 23:39:29




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > האם אפשר לומר 'קים לי' בעניני אמונות ודעות
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 4 5 לדף הבא סך הכל 5 דפים.