בית פורומים עצור כאן חושבים

הסבר החזו"א לאיסורים בשם חז"ל

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-6/7/2012 00:25 לינק ישיר 

ומי אמור להחליט האם החשש רחוק או קרוב? האם באמת זה אסור ללא שאף פוסק יחשוב על זה בכלל?

משום מה נראה לי שכמה ראיות שיש ליסוד הזה, יש עשרות ראיות להיפך.

ונראה לי שיש כאן התחמקות של החו"א למצוא דרך לתקן תקנות ולגור גזרות בלי להגיד שהוא מתקן כאן תקנה וגזרה ולוקח לעצמו סכמות פורמלית.

ודרך אגב, למה לחלק בין תקנות וגזרות? אם תקנה נראית מתבקשת, למה לא להגיד שהיא כבר כלולה בכל תקנות העולם השונות שישנם כבר? מה הסברא לחלק? 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/7/2012 00:30 לינק ישיר 

לפי החזו"א הזה כל דיון בפוסקים בהלכה דרבנן שמסתמך על מקורות וראיות מהגמרא הוא מיותר לגמרי. צריכים רק לדון האם נראה שיש חשש להגיע לידי איסור  במצב הזה או לא. [כלומר כל פעם שהפוסקים לומדים משהו מזה שהגמרא לא אוסרת משהו, לאפוק כאשר לומדים מגמרא מפורשת שאז יש ראייה שהגמרא לא סברה שזה חשש וכדו'. ]



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/7/2012 03:14 לינק ישיר 

בבלי ברכות יט,א [הרחבה פרשנית]
ואמר ר' יהושע בן לוי: בכ"ד מקומות בית דין מנדין על כבוד הרב, וכולן שנינו במשנתנו. אמר ליה ר' אלעזר היכא, אמר ליה לכי תשכח. נפק דק ואשכח תלת... אפילו הכי נדוי במתניתין לא תנן, אלא בכ"ד מקומות היכא משכחת לה ? ר' יהושע בן לוי מדמה מילתא למילתא, ור' אלעזר לא מדמה מילתא למילתא.

בבלי חולין קי,א (וכן בעירובין ו,א ועוד)  [סמכות הרב לאסור, כפי שכבר הוזכר]

...דרב איקלע לטטלפוש. שמעה לההיא איתתא דקאמרה לחבירתה: ריבעא דבשרא, כמה חלבא בעי לבשולי ? אמר: לא גמירי דבשר בחלב אסור ? איעכב וקאסר להו כחלי.

ב"מ צא,ב (וכן ביצה יד,ב ועוד) [איסור נקודתי]
מהו להכניס מין ומינו, ושאינו מינו לדיר... ופשטי להו לאיסורא דלא כהלכתא משום פריצותא דעבדי.
שאני בי מר שמואל דאיכא פריצותא דעבדי.

מנחות צט,ב (ועוד) ודבר זה אסור לאמרו בפני עמי הארץ.
שבת יב,ב (ועוד): הלכה ואין מורין כן

לשון התלמוד "מהו דתימא נגזור" היא ברמת הטקסט, ולא ברמת יצירת הגזירה. כלומר, לולא פירשה המשנה שלא נאסר פרט זה, היינו טועים לחשוב שגם עליו עמדו למנין וגזרו.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/7/2012 07:02 לינק ישיר 

<ודבר זה אסור לאמרו בפני עמי הארץ>

את זה אמרו גם שנים רבות לאחר הגמרא:

הפמ"ג (אשל אברהם סוף סימן תסד) כותב, ש"יש נוהגין שלא לאכול שום בפסח ואיני יודע למה, מ"מ עתה אין להקל בפני עם הארץ, ובצנעא לת"ח אין להחמיר".

האם לאותם האוסרים/הגוזרים היתה סמכות "מרא דאתרא" של אותו מקום?


תוקן על ידי נישטאיך ב- 06/07/2012 07:03:17




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/7/2012 08:15 לינק ישיר 

אין למרא דאתרא שום סמכות לתקנות יותר מאחרים ופירושו של יעבץ למהו דתימא נגזור אינו על דרך הפשט סתם כך אין שום קריטריון מי יכול לתקן תקנות בית דין הם כל שלשה אנשים עמידה למניין היא רק ספירת הקולות האם הרוב מסכימים התנאי היחיד הוא שיתקבלו דבריהם והא איתא



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/7/2012 13:09 לינק ישיר 

יהי,
א. מי שמחליט האם החשש הוא רחוק או קרוב הוא כל פוסק. בה במידה שכל פוסק מחליט כל החלטה הלכתית. גם שם תוכל לשאול: מי מחליט מהו פיקו"נ? מי מחליט מה נכנס לגדרי צניעות? מי מחליט מהו בורר, ומה נכנס לתקנת שוק?
ב. הדיונים לא מיותרים שכן אם החשש לא מובן מאליו אז יש צורך שיהיה מניין שיאסור אותו.
ג. לגבי תקנות, אני מסכים.
ד. ה'התחמקות' של החזו"א היא על השולחן. הרי זה גופא מה שהוא אומר: במקום לגזור אנחנו אומרים שיש גזירה מכללא. כך שהביטוי 'התחמקות' אינו מוצלח בהקשר זה. זה טיבן של פיקציות משפטיות, והחזו"א עשה לא מעט כאלה בכל מיני הקשרים.

אמאי,
מדוע אתה חושב שלמרא דאתרא אין סמכות לתקן במקומו? זה אחד מתפקידיו המובהקים. גם לז' טובי העיר יש סמכות כזו, אלא שהיא מקומית (כלומר שהיא לא תיכנס לשו"ע, אלא אם מזלך האיר לך פנים ואתה ז' טובי העיר של קראקא במאה הט"ו-טז, שאז הרמ"א יכניס את תקנותיך לשו"ע. הכל תלוי במזל ואפי' ס"ת שבהיכל). הוא הדין למרא דאתרא יש סמכות מקומית כזו.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/7/2012 14:37 לינק ישיר 

לא אמרתי שאין לו אלא שאין שום מקור בהלכה לסמכות מיוחדת יותר מכל חכם אחר, כל מי שדבריו התקבלו תקנתו תקנה ומחייבת לפי ההלכה עד שיבטלה ב"ד אחר



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/7/2012 17:58 לינק ישיר 

ואמאי,
אני לא מסכים. למרא דאתרא יש סמכות יתירה, שהרי התושבים במקומו חייבים לקבל את דבריו, משא"כ לגבי כל חכם אחר.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/7/2012 18:28 לינק ישיר 

אין שום חיוב כזה, סורי



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/7/2012 17:12 לינק ישיר 

שו"ת ציץ אליעזר חלק ה סימן א פרק ד

"... ובסוף דברי תשובתו הוא מזכיר העובדא שהזכיר בשיורי ברכה וכותב ולא אכחד דשמעתי דבאיזה ק"ק נפל ס"ת מיד הנושא והרב גזר תענית על כל הקהל ב' וה' וב', וכיוצא שמעתי מחומרות אחרות בענין זה, ואיברא דרב המקום לפי ראות עיניו יגזור ויתקן כדי שיזהרו לעתיד והכל לפי מקומו ושעתו. ור"ל בזה כנ"ל דאע"פ שאין שום יסוד לחייב את רואי הנפילה בתענית, אבל ביכלת המרא דאתרא לגזור על הדבר לפי ראות עיניו משום מיגדר מילתא, כי הרי ודאי המחמיר ומצטער על כבוד התורה תע"ב וכדהזכיר עוד מזה באמצע דברי תשובתו שם".





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/7/2012 17:13 לינק ישיר 

שו"ת ציץ אליעזר חלק ה סימן א פרק ד

"... ובסוף דברי תשובתו הוא מזכיר העובדא שהזכיר בשיורי ברכה וכותב ולא אכחד דשמעתי דבאיזה ק"ק נפל ס"ת מיד הנושא והרב גזר תענית על כל הקהל ב' וה' וב', וכיוצא שמעתי מחומרות אחרות בענין זה, ואיברא דרב המקום לפי ראות עיניו יגזור ויתקן כדי שיזהרו לעתיד והכל לפי מקומו ושעתו. ור"ל בזה כנ"ל דאע"פ שאין שום יסוד לחייב את רואי הנפילה בתענית, אבל ביכלת המרא דאתרא לגזור על הדבר לפי ראות עיניו משום מיגדר מילתא, כי הרי ודאי המחמיר ומצטער על כבוד התורה תע"ב וכדהזכיר עוד מזה באמצע דברי תשובתו שם".





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/7/2012 21:54 לינק ישיר 

חן חן על החיפוש בפרויקט השו"ת. למרא דאתרא יש סמכות בדיוק כמו כל חכם אחר, אולי יותר קל לו אבל אין שום הבדל הלכתי בינו לחכם אחר וכן לענין הבדותא של תקנות קראקא וכו' להד"ם



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/7/2012 22:39 לינק ישיר 

אמאי ונישט,
הרי לנו שהחי יכול להכחיש את החי.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/7/2012 22:54 לינק ישיר 

בבלי שבת קל,א [הלכה כרב המקום]

תנו רבנן, במקומו של רבי אליעזר היו כורתין עצים לעשות פחמין לעשות ברזל בשבת. במקומו של ר' יוסי הגלילי היו אוכלין בשר עוף בחלב.

עירובין צד, א: ורב אי סבירא ליה דאסיר, לימא ליה. אתריה דשמואל הוה.
ב"ב קנג, א:ההוא דאתא לקמיה דרב נחמן לנהרדעא, שדריה לקמיה דר' ירמיה בר אבא לשום טמיא. אמר הכא אתרא דשמואל, היכי נעביד כוותיה דרב.
פסחים ל,א:ולידרוש להו, דהא שמואל כרבי שמעון סבירא ליה. אתריה דרב הוה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/7/2012 23:02 לינק ישיר 

אין שום קשר בין ההלכה שאפשר לנהוג כמרא דאתרא )או כרבו( כנגד הרבים בהלכה, לבין הנושא של תקנות, ואין שום חי מכחיש את החי, במקורות ההלכה אין שום רמז לכך שיש משמעות לתקנה של מרא דאתרא יותר משל חכם אחר



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > הסבר החזו"א לאיסורים בשם חז"ל
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 4 5 לדף הבא סך הכל 5 דפים.

2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.