האם יש לדון בשאלות ללא נפ"מ מעשית?

לא הבנתי את טענתך.

גם הדוגמה שהבאת היא הפחות מוצלחת שאפשר.

שירה וספרות, הן בהגדרה עיסוק באסתטיקה. הניתוח הוא חלק מהעניין.

מדעי הרוח השונים עוסקים בשאלות תרבותיות, פילוסופיות, היסטוריות, המעניינות אותנו בהגדרה או כסקרנות, או כניסיון ללמוד על החיים כתוצאה מהדיון.

שימוש בדיונים תיאורטיים, דוגמת, איך ינהגו אנשים ללא צורך במזון, עד כמה שהם מתקיימים, נועדו להבין טוב יותר את המציאות הלא תיאורטית.

כל העיסוק ב"תלמוד תורה" בעייתי מאד, הן כי הוא דורש קבלה מוחלטת של הנחיות חוקיות משפטיות שאינן ברות שינוי (לפחות חלקן שאינו תלוי תרבות, אם ישנן כאלה...) והן כי כיום הדיון נערך בכלים שאותם מחוקקים לא העלו על דעתם וכלל לא הכירו, כך שלעתים הקשר בין החוק להסבר הניתן לו הוא אפילו לא מקרי,

גם אם  נניח לזה ונקבל את עצם העיסוק, למי שמניח כי זו תורת אלוהים, כעיסוק בעל משמעות, מה טעם לעסוק בשאלות היפותטיות, שלא תוך כדי ניסיון לחדד ולהגדיר את הרעיון העקרוני?

אתה יכול להביא לי מקבילה לזה מתחומים אחרים?

כמו שירה וספרות.

כמו מדרשי אגדה. גם ההזויים שבהם דוגמת אדם הראשון שבא על כל חיה בהמה ועוף, בהנחה שהאומר רצה להגיד משהו.

ולמרות זאת אין מדרשי אגדה על פסוקים שלא נאמרו.

ואין דיון ספרותי על קטע שלא נכתב.

אם כי בספרות אפשר לדון על כל טקסט (גם "מומצא") כי כשיש טקסט ויש מה לדון עליו יש דיון.

אינני משווה למדעים מדויקים.

רפואה, למשל. בוודאי שלא יתקיים דיון על מחלה שאינה קיימת.

או דיון על חוק פיזיקלי שאינו קיים.

לימוד התורה הוא חוקים ומשפטים.

אז המקבילה היא חוק ומשפט.

אתה יודע להצביע על דיון משפטי אודות הלכה שאינה נוהגת ולא תנהג, דוגמת באיזה הוצאה להורג היו משתמשים אילו היה עונש מוות בחוק?

להבדיל משאלות תיאורטיות (נפל ובא על יבמתו) הבאים לחדד ולאבחן חוק רלוונטי.

ההנחות המדעיות, הן עובדות, או מה שאנו חושבים לעובדות.

אין אפשרות לשנות את המציאות, בדרך כלל. (כשיש מנסים לעשות זאת).

לכן הדיון מתייחס אליהן.

מערכת המשפט העברי, להבדיל מכל מערכת חוקים ועקרונות, היא סגורה בגלל סמכות על חיצונית בלתי ניתנת לשינוי.

העובדה שהצלחת לרכז את הסמכות לכמה הנחות ראשיות, בלי לספור את כמות המקרים (בעצם כמעט כל מה שדנים עליו) היא מניפולציה מסיחת דעת.

אבל נניח שהצדק איתך.

אם לזה אתה קורא "עובדות", אין לי אלא להסכים איתך...

דיון משפטי חסר יכולת לשנות, אינו דיון אמתי, אלא משחק אכזרי, או אוילי, המצריך ליהטוט שלא תמיד עולה בקנה אחד עם יושר אינטלקטואלי.

בפרט כאשר כל מערכת החשיבה של הדנים שונה מהותית מזו של המחוקקים.

תוקן על ידי ארתח_זוטא ב- 15/12/2013 18:52:08

סתם בשביל הסקרנות.

כל החיות ניסו לקיים יחסים, כולם עם כולם?

מיני חיות שונות מבינות את זולתן, טוב יותר ממה שהאדם מבין את החיות?

וכדי שלא תישאר ח"ו בלי חז"ל הזוי.

העורב חשד בנוח שיבא על אשתו.

זה גם היה טרם גיבוש הזהות המינית של נח?

טענתי הייתה ועודנה, כי ההלכה אינה דומה לשירה, אלא למשפט.

וכי אין ההלכה מערכת חוקים ומשפטים? מה הדמיון בינה לבין שירה?

במשפט לא עוסקים בשאלות ללא שום השלכה, אלא אם כן הן מחדדות את הדיון על שאלה מעשית.

אז אתה אומר שעושים את זה וזו הוכחה שיש טעם לעשות זאת...