בית פורומים עצור כאן חושבים

היחס לאגדות חז"ל [ר"א בהר"ם, ר"ץ חיות, רש"ר ורג"נ]

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-28/2/2009 20:49 לינק ישיר 

השאלה היא כיצד להתייחס לגמרא הזו עצמה?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/2/2009 21:54 לינק ישיר 

בפרק הרואה יש כמה וכמה ברכות כאלו, על מעשים שלא קרו.
ראה בחידושי אגדות לרשב"א, שפירש את הברכה על הרואה הר שביקש עוג מלך הבשן לזרוק על ישראל, שהכוונה היא לרואה את מקום המלחמה.
כך יש לפרש גם את הרואה אשתו של לוט וכך גם את אור כשדים אולי.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/2/2009 22:05 לינק ישיר 

מהו המקום המדויק של אשתו של לוט?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-28/2/2009 22:17 לינק ישיר 

אם תוכל להצביע קודם על המיקום המשוער של סדום. 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/2/2009 22:47 לינק ישיר 

את סדום נעמיד על חזקתה, בדרום ים המלח של ימינו.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/3/2009 00:57 לינק ישיר 

מאיר,

חוץ מש"ביקש" עוג שע"כ פירשו הרשב"א למקום המלחמה, היכן מצאת חובת ברכה ל"מעשים שלא קרו"?

מה כוונתך שיש לפרש כך לגבי אשת לוט ואור כשדים? שהברכה היא על המקום עליו סופר הנס? מה נס שיש להודות עליו יש אם נוקטים שלא קרה הסיפור? בשלמא בזה שניצלנו מבקשת עוג יש נס [אם כי לא גלוי] כי מאמינים שביקש עוג ושהופרה עצתו אבל באשת לוט ואור כשדים אם לא קרה, על מה יש להודות?

אך י"ל לפי רש"י בתחילת פ' חלק על חובת האמונה בתחיית המתים שאין החובה מצד ההגיון האישי כי איך ידע האדם את העתיד אם יחיו המתים, אלא החובה היא האמונה ב"תחיית המתים מן התורה" היינו שבכלל קבלת התורה קבלת האמונה של תחיית המתים הנכללת בה ללא קשר עם רמת האמונה הסטטיסטית בדבר.

לבירור הנקודה בהטעמה ישיבתית י"ל כך; ישנם "שני דינים" בהשקפה, השקפת מציאות ישירה והשקפת מציאות תורנית. הראשונה בכלל הדרך ארץ שקדמה לתורה ואין התורה דורשת להכחישה אלא שמהשקפת המציאות התורנית לנקוט באמונות אותן מחייבת התורה וכל שאין בהשקפה הישירה סתירה בעליל לאפשרות התהוותן גם אם אין סבירות גבוהה, הרי אפשר לנוקטן. מעתה י"ל שכמ"ש רש"י האמור בתחה"מ, אין דרישה מהאדם להיות נוכל אינטלקטואלי ולהצהיר שיודע את שאינו אלא יש דרישה שיקבל על עצמו השקפת מציאות תורנית ומכללה לנקוט ולהשקיף כך שסיפורי התורה ואף שבע"פ קיימים. ממילא שאין ברכה לבטלה על סיפור שאינו ידוע בהשקפה הישירה, מאחר והסיפור הוא מכלל נקיטת ההשקפה התורנית שבה הסיפור ברמת וודאי.

נמצא לפי זה שהנשבע שיודע שהיה סיפור מהסיפורים הוא נשבע לשקר [כי שונה ברכה משבועה כי ברכה תלויה בכללי התורה ואילו שבועה באמת הווה המוחלטת הקודמת לתורה] אבל אם נשבע שנוקט שהיה הסיפור שפיר נשבע.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/3/2009 08:50 לינק ישיר 

מה ההבדל בין ברכה לבטלה לשבועה לבטלה? שתיהם נלמדות מאותו לא תשא.

וכיצד אתה חוגג את סדר ליל פסח, האם כתאורו של אריק123?



תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 01/03/2009 8:49:21




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/3/2009 09:32 לינק ישיר 

ווטו

פשוט מאוד.
כשם שאצל עוג, נקטו את הלשון האגדית, וכוונו לשורש הנס שהוא אכן אירע, כך בשאר.
אשת לוט היא ההמחשה של הצלת לוט בשל זכירת אברהם, מה שאכן קרה. המוצג המוזיאוני כביכול של העניין, הוא נציב המלח. בפועל הברכה היא על ארץ המליחה של האזור.
כמו כן באור כשדים, אם נבין שמדובר באגדה, הרי שמה שודאי קרה הוא, שאברהם זכה לצאת מחשכת כשדים לאמונת היחוד ועל כך יש לברך, כאשר רואים את המקום שעל פי המסורת יצא ממנו אברהם.


בעל

חזקתו? יש הרבה חומר בענין. בדרום או בצפון, במערב או במזרח. כמעט כל האפשרויות באות בחשבון.

_________________

    
 
 
-------
מאיר




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/3/2009 09:44 לינק ישיר 

YMY
גר שהתגייר אמור לברך ברוך שעשה לי נס?




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/3/2009 10:44 לינק ישיר 

כלום מעשה בא לידך?

איך השאלה הזו קשורה לכאן?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/3/2009 10:46 לינק ישיר 

YMY
כתבת:
<הרי שמה שודאי קרה הוא, שאברהם זכה לצאת מחשכת כשדים לאמונת היחוד ועל כך יש לברך, כאשר רואים את המקום שעל פי המסורת יצא ממנו אברהם. >
ואני שואל, הרי כל גר עושה מעשה אברהם (לפחות לפי הרמב"ם, עד כדי כך שהיו שניסו לטעון שלפי הרמב"ם הגר הוא היהודי האמיתי) ומדוע שלא יברך על הנס, הוא וזרעו ותלמידיו?




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/3/2009 11:01 לינק ישיר 

בעל
 רק בענין  מקומה של סדום- מאיר צודק, יש בארץ וגם בחו"ל הרבה מקומות שהן בחזקת סדום.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/3/2009 11:26 לינק ישיר 

בעל

להוציא ההבדל הזעיר, בין מייסד אמונת היחוד והאומה שבישרה זאת לעולם, ובין גר צדק המצטרף למהפכה שכבר מקיפה את העולם, אתה צודק.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/3/2009 11:54 לינק ישיר 

ימ"י,

ייש"כ  ואכן פשוט, אך מאחר והתבססת על הרשב"א שסביר יותר שהבין כפירושי את דבריו שיש להאמין שאכן ביקש עוג בלבו, הבנתי את כוונת דבריך באותה הדרך.

אם כי מצד הפשטות די בפירושך ללא התוספת שבהודעתי, לפי התוספת, גם לא משנה אם "אברהם זכה לצאת..." ואם בכלל היה קיים כפי שמסופר.


בל"ב,

כשכתבתי כבר "הרחתי" את שתי הערותיך. אפתח במה שסיימת עם תיאורו של אריק [כך תתבאר יותר התגובה לראשונה].

א. תיאורו של אריק מציג את הסיפור כמשל שזו קביעה שהסיפור כלל לא היה ואילו אני הדגשתי שניתן לנקוט שהסיפור היה כל שאין סתירה להיותו. יתירה מזו לפי טענת ידידך צ'וטנג בהבנתו את דברי ר"ג שכל סיפור שנצרך לאמונתנו היווה אותו הווה ית' הרי יש להניח שהיה.

ב. שם השיב מיימוני לאריק שתיאורו שייך לאשכול על ההבדל בין המחשה קדושה לשקר קדוש. בו מתבאר כרוח דברי ימ"י להבדיל בין העיקרון שהוא העיקר לבין המוצג המוזיאוני שאינו אלא אמצעי להחדרת העיקרון וממילא שגם בליל הסדר לא ייחסו חשיבות למוצג המוזיאוני כפי שמייחס אריק בתיאורו.

ג. באם אין לך בסיס מודע יותר לאמונתך בסיפורים מאשר לכל "חכמלגי הפורום", הרי ע"כ שגם אצלך התהליך האמוני הוא בנקיטה חזקה [כפי שתיארתי למעלה והסברתי כאן] אלא שכל ההבדל בינינו הוא אם אנו מודעים במילים שיש כאן נקיטה חזקה או שאנו מנסים לטשטש ב"כאילו" היינו עדים לדברים ב"עינינו ראו ולא זר".

לגבי ההבדל בין ברכה לשבועה למרות שחומרת שתיהן ממקור מקראי אחד, [שיש בכך הערה חזקה וחשובה - ייש"כ] ההבדל נראה ברור [גם לולא הסברו של ימ"י שהברכה על העיקרון שכן קרה] אם נרד למשמעות שם ה' לעומת עצמותו. הברכה היא חלק מההתייחסות לסיפור הננקט לפי ההשקפה התורנית בשם ה' ולשמו מברכים. השבועה היא ביטוי לאמת המוחלטת של הנשבע שביטויה ההתחלתי הוא אכן שם השם התורני. אך לנשבע שהתפתחה אצלו האמת המוחלטת והתעלתה מעל הקריאה בשם וההאנשה במקדש, בתפילה ועוד והגיעה עד לדעת הווה שאין מלבדו, הרי שם ה' בשבועתו יבטא את ההשקפה הישירה שלו. לכן אם נשבע שלא כמודעותו המוחלטת, שיקר. [אך יש לעיין אם יפרש שבשבועתו הוא מתכוין לשם ה' ההתחלתי שאזי י"ל שאין שבועתו שקר. ויש לעיין עוד לדברי ימ"י שמלכתחילה אין צורך בפרט המסוים שי"ל שגם להשקפה התורנית זה מיותר וממילא שקר ומצד שני יהיה מקום לדון מצד שבועת שווא אם ברור שההשקפה התורנית מחייבת נקיטת הסיפור כמי שהיה.]



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/3/2009 11:57 לינק ישיר 

YMY
לא דברתי על נס כללי, דברתי על נס אישי, והדגשתי את הפרטים ההלכתיים שנוגעים לנס אישי.



תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 01/03/2009 11:52:55




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > היחס לאגדות חז"ל [ר"א בהר"ם, ר"ץ חיות, רש"ר ורג"נ]
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 4 5 6 לדף הבא סך הכל 6 דפים.