בית פורומים עצור כאן חושבים

זרמים וכתות ביהדות

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-17/6/2013 01:28 לינק ישיר 

אחר, איש מוזר ותמהוני אתה, יש עוד אדם בעולם ב200 שנה האחרונות שאמר כדבר הזה? אם כן נא שם ומקור וכמובן ציין בהקשר לאיזה נושא בתניא. ומה זאת אומרת ציינתי בלי כל הוכחה, פתח וקרא בספרי הגדולים ותמצא, פעמיים בחתם סופר על התורה הוא מצטט מתניא, כמעט כל דרוש ב"שפת אמת" מיוסד על "ליקוטי תורה" באותה פרשה כן גם ב"שם משמואל" וכן כל הספרים שהזכרתי ועוד הרבה אחרים. ילד צא ולמד, אך יש גם מפתח שמות ומקורות כיום כמעט לכל ספר אך תלמיד חכם בינוני אינו נזקק ל"אוצר החכמה" או מפתחות כל צורבא מדרבנן יודע ומכיר שכך הוא הדבר. מדהים לאיזה שאול תחתיה שכניק יכול להתדרדר בכל אופן אין לי כוונה להגיב עוד, כנראה מדובר בפרובקטור אינפנטיל מבית מדרשו של נתי גרוסמן

תוקן על ידי מי_אדיר ב- 17/06/2013 02:00:31




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/6/2013 01:40 לינק ישיר 

לא כל בר דעת הוא שכניק ולא כל חבדניק הוא בר דעת, תפנים רבותיך שיקרו לך הם המשכם של שבתאי צבי



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/6/2013 07:49 לינק ישיר 

הרב מיכי, אתה מתמקד במאפיינים חיצוניים, בסימפטומים.
זה דומה למי שיגדיר מאפיינים של רצח כתקיפה בסכין ומגלה שגם ניתוח נופל תחת ההגדרה שלו.

אולי כדאי להתחיל לא מהסימפטומים אלא מהמחלה.
כת היא ארגון שמנסה לשעבד אנשים להשתלט עליהם ועל רכושם.

המאפיינים שתיארת הם טקטיקות שונות שמכוונות למטרה הזאת.


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/6/2013 11:38 לינק ישיר 

אחרי שכמה מחברי הכתות דהכא הדגימו לנו מהי כת וכיצד נוהגים ומשוחחים חבריה, אולי אנסה לרענן את האשכול לפני שההנהלה סוגרת אותו, ובצדק רב.
אפתח בהקדמה מתודולוגית קצרה על מדעי החברה והרוח.

מתוך כל המלל המיותר והמשתלח (אך צפוי משהו) שהתפתח כאן, עלתה טענה משמעותית אחת ששווה הבהרה. יש כאן בעיית מעגליות מהותית, שכן המושג כת הוא תלוי בהשקפה. ולכן אנחנו במלכוד לוגי, שכדי להבין את המושג הזה עומדות בפנינו שתי אפשרויות להגדיר אותו (כמו כל מושג אחר): הגדרה אקסטנסיבית, כלומר הגדרה דרך ההיקף (לתת רשימת האיברים בקבוצה שהמושג מתאר). 2. הגדרה אינטנסיבית, כלומר דרך התוכן (להציע רשימת מאפיינים של המושג). לדוגמה, ניתן להגדיר מדינה דמוקרטית דרך רשימת המדינות הדמוקרטיות, או דרך רשימת המאפיינים של המושג.
אבל זה אומר שכדי להגיע להגדרה של המושג אפשר ללכת באחד משני כיוונים: 1. לצאת מרשימה של כתות בעולם הריאלי ולנסות לאפיין אותן. 2. לצאת מהגדרה מוסכמת ולאפיין את הקבוצות בעולם הריאלי. או ללכת מהאקסטנסיה אל האינטנסיה או להיפך.
ולכן, ברגע שלא תהיה הסכמה על רשימת הכתות או על רשימת המאפיינים אין לנו איך להתחיל. באשכולי הישן על שירה עסקתי בבעייה המתודולוגית הזאת, ואני מציע לקרוא שם (דומני שזה מוסבר היטב). כדי להבין זאת, ניקח שלוש דוגמאות דומות: פסיכיאטריה. שירה. אמנות. כל אחד מהמושגים הללו סובל מבעייה מתודולוגית די דומה. גם שם אין רשימה מוסכמת של אובייקטים, וגם לא רשימה מוסכמת של מאפיינים. אין איך להתחיל. זוהי הסיבה לכך שבכל אחד מהתחומים הללו נשמעות לא מעט טענות של ייאוש עצלני כמו אלו שעלו כאן: אין למושג הזה משמעות תוכנית, והוא כולו שיפוט. כך גדעון עפרת מסיים את ספרו 'מהי אמנות?' בהגדרה שאמנות היא מה שמוצג במוזיאון. כך פוקו טוען שפסיכיאטריה (כולל ה-DSM) אינה אלא אוסף שיפוטים ערכיים, ותו לא. לגבי שירה, ראה ביטויי ייאוש עצלניים רבים שמופיעים באשכולי הנ"ל. זוהי הסיבה לכך שגם בנושא הכתות יש ביטויים דומים, ולדעתי גם הם מבטאים ייאוש עצלני.

הדבר מודגם בבעייה הידועה כפרדוקס הערימה, שמשקפת עמימות מהותית של מושגי יומיום. לטובת מי שלא מכיר:
א. אבן חצץ אחת אינה ערימה.
ב. אם יש צבר שאינו ערימה, הוספת אבן אחת לא תשנה את הסטטוס שלו.
ג. מיליון אבני חצץ הן ערימה.
שלוש ההנחות הללו, שכל אחת מהן סבירה מאד, אינן מתיישבות זו עם זו. מה עושים? יש שבוחרים בפתרון האנליטי: ערימה היא צבר של N אבני חצץ ומעלה. זו שטות כמובן, כי זו הגדרה שאמנם חפה מסתירות, אבל היא אינה מצליחה ללכוד את המושג כפי שאנחנו משתמשים בו. התשובה הנכונה יותר היא שערימה אינה מושג בינארי, כלומר לא נכון שכל צבר הוא ערימה או לא ערימה. אבן חצץ אחת אינה ערימה. שתיים הן כבר קצת יותר ערימה. שלוש הן עוד יותר ערימה. עשרים הן כבר די ערימה. שלושים וחמש הן מאד ערימה. חמישים הן כבר מספיק ערימה. מידת הערימתיות היא מידה רציפה.
הדבר נכון לכל מושג יומיומי (היזכרו בציור של אשר על דגים שהופכים לציפורים. מטמורפוזה היא ביטוי בציור לפרדוקס הערימה). רק מושגים מתמטיים ניתנים להגדרה חדה ובינארית, ולכן הם בד"כ לא ישימים באופן פשוט בעולם היומיומי שלנו. אבל האם משמעות הדבר היא שלמושגי השפה היומיומית אין משמעות? כך חשבו כמה פילוסופים אנליטיים הזויים (שביטאו את מחשבתם זו בשפת יומיום כמובן). אבל הם טועים. יש לה משמעות, אלא שההגדרה שלה אינה חדה. יש לנתק בין משמעות לבין היכולת להגדיר, ובודאי היכולת להציע הגדרה חדה. לדוגמה, המושג 'איכות' בספרו של פירסיג (זן ואמנות אחזקת האופנוע) הוא מושג כזה, שפיידרוס רודף אחר ההגדרה שלו עד שהוא מגיע למסקנה שאין לו הגדרה חדה אבל אין זה אומר שלמושג אין משמעות.

הנחת היסוד שלי היא שהעובדה שיש שימוש מועיל במושגים הללו, מדינה דמוקרטית, מחלת נפש, שיר, כת, וכולנו מבינים על מה מדובר, פירושה (למיטב שיפוטי) שלכל מושג כזה בהחלט יש משמעות, וגם אם קשה להגדיר אותה כמו כל מושג יומיומי, או שיש ויכוחים לגביה, כן אפשר להתקדם אם לא  נהיה עצלנים ומיואשים. כמובן ההגדרה תהיה בפורמט 'ערימתי', כלומר הגדרה של ליבה שבה יופיע כל המאפיינים (ערימה לגמרי) ופריפריה שבהם יופיעו חלק מהם. כך תהיינה כתות למהדרין, וקבוצות שיש בהן ממדים חזקים של כיתתיות (ברמות שונות).

עוד הערה אחרונה בהקדמה המתודולוגית (לפירוט, ראו על כך במאמרי באקדמות על מושגים מורכבים לאור השורש הי"א של הרמב"ם). ניטול שוב את הדוגמה של מדינה דמוקרטית. יש שם אוסף מאפיינים שמכוננים ביחד את המושג. השאלה היא מדוע בחרנו דווקא באוסף המאפיינים הזה כדי לכונן מושג? מדוע לא אספנו את צבעו של דגל המדינה עם האות הראשונה בשמו של המזכיר השלישי, ביחד עם הגימטריה של מספר התושבים, והגדרנו גם את המכלול הזה כמושג כלשהו? מסתבר שכולנו רואים איזשהו מכלול שנוצר מאוסף המאפיינים הללו. אין ביניהם כשלעצמם קשר הכרחי, אבל האוסף של כולם יחד יוצר משהו בעל משמעות עבורנו. פירוש הדבר הוא שמדינה דמוקרטית אינה סתם הגדרה שרירותית, אלא אוסף מאפיינים (אינטנסיה) שיוצרים מושג אחד בעל משמעות. כך אנחנו יכולים להתווכח בשאלה האם מאפיין כזה או אחר ראוי לדמוקרטיה או לא. לכאורה הויכוח חסר ערך או משמעות, שהרי זה תלוי בהגדרה. אבל זה לא נכון, מפני שהמושג מדינה דמוקרטית לא מתחיל בהגדרה פורמלית. להיפך, המושג האינטואיטיבי קיים אצלנו, וממנו אנחנו יוצרים את ההגדרה הפורמלית. זה מה שמייחד מושג שיש טעם לדון לגביו. מושג שיסודו בהגדרה פורמלית קיים רק במתמטיקה (וגם שם אני כלל לא בטוח בזה), ולגבי ויאן טעם בדיון. כל שינוי בהגדרה פשוט מסיט אותנו למושג אחר, ואין טעם להתווכח על כך. במושגי יומיום כמו אלו שהוזכרו כאן (כת, מדינה דמוקרטית, ערימה, מחלת נפש, שיר) ההגדרה מכוונת אתם ולא מכוננת אותם. במתמטיקה ההגדרה מכוננת את המושג.
לדעתי המושג 'כת' שייך לקבוצת המושגים הזאת, ולכן יש טעם בדיון לגביו.

מה עושים? איך מתקדמים לקראת הגדרה מועילה? אין מנוס מלעשות את מה שעשו בכל התחומים שהזכרתי למעלה. יצאו מרשימה מוסכמת כלשהי, הוסיפו לה תופעות פריפריאליות, ואז ניסו למצוא מאפיינים מהותיים של הקבוצה המוסכמת, ולראות מדוע הם מאפיינים באופן חלקי גם את הפריפריה (כמו בפרדוקס הערימה: יש מה שלגמרי ערימה ויש מה שקצת ערימה). עשיתי זאת די בפירוט באשכולי על שירה, וכדאי לראות שם הסברים על המתודה, כולל הדוגמה של קיטש ושל הגדרת אינטליגנציה.

למעלה ניסיתי לנתב את הדיון לכיוון כזה, והצעתי שנחפש בתוך הרשימה שנתתי הבחנה בין מאפיינים מהותיים שמגדירים את המושג, לבין מאפיינים צדדיים שמגדירים עד כמה זה חמור, או שמהווים אינדיקציה למאפיינים המהותיים. אבל הניסיון הזה נכשל מפני שניסיתי להניח אינטנסיה (=רשימת מאפיינים) ולא יצאתי מהאקסטנסיה (=רשימת הכתות) אל האינטנסיה.
אלי בהודעתו האחרונה ניסה לצעוד בכיוון הזה, ולטעון שההגדרה הבסיסית היא ניסיון להשתלט על אנשים ורכושם, והשאר אינם אלא אינדיקציות שונות למאפיין המהותי  הזה. מבחינה מתודולוגית יש כאן שינוי חידוש מרענהן לעומת שאר המלל באשכול וכנ"ל, אבל לעצם דבריו אני לא לגמרי מסכים. יש כתות שזו לא מטרתן העיקרית, ואולי בכלל לא. אני מניח שיש אפילו כתות שמנהיגיהן כנים בכוונותיהם.

אם כן, יש כאן משהו רחב יותר, אבל בהחלט די חמקמק. מאידך, כפי שהסברתי אני לא מסכים לאמירות שאי אפשר להגדיר כת, או שהמונח כת מבטא רק שיפוט וקביעת עמדה.
עלינו לצאת מרשימה פחות או יותר מוסכמת של כתות, ולנסות לזקק ממנה רשימת מאפיינים. לאחר מכן לאתר הופעות חלקיות של רשימת המאפיינים הזו, ולהבין שמדובר בהופעה חלקית של המושג כת. זוהי דרך קונסטרוקטיבית יותר לטפל במושג יומיומי מורכב, במקום הייאוש הנוח. הנחתי היא שאחרי שנעשה את העבודה הזאת יכולה להיווצר הסכמה כלשהי, ואז נוצרת קהילת שיח. זה מה שקורה בכל התחומים הנ"ל. כמובן תמיד יישארו בחוץ אלו שלא מסכימים לקבוצה הבסיסית ולהגדרות הבסיסיות, והם יוכלו לצעוק שהדיון הוא שיפוטי ומוטה, ובמידה רבה הם יצדקו. אבל אין מה לעשות, ולא נותר להם אלא להקים קבוצה אחרת סביב הגדרה שונה, ולנסות לשכנע אנשים שהם צודקים יותר. זה טיבה של ההתקדמות במדעי החברה והרוח, אם נאהב זאת ואם לאו. יתר על כן, המחאות נגד הניסיונות להגדיר וההצעות המיואשות והניהיליסטיות שלפיהן אין הגדרה והכל שיפוט, הן בעצמן מקדמות טענה שיפוטית (שאין הגדרה והכל שיפוט), ולכן גם הן לא יותר מעוד קבוצת שיח.

אז אם מישהו רוצה להתקדם, נתחיל ברשימת כתות. ננסה לאסוף רשימה פחות או יותר מוסכמת על המתדיינים (אם תהיה כזו ויהיו כאלה), ואז נעבור למאפיינים. אני מציע שבשלב ראשון נכניס לרשימה רק כתות הרד קור, ונעזוב בצד את ההצהרות על הדתות הגדולות וכדומה, כי הן לא תהיינה מוסכמות וחבל על הזמן. כרגע אני מחפש הסכמה ראשונית ותו לא. דומני שלמען הסדר הטוב של הדיון ההצעות צריכות להידון באופן אינטואיטיבי (האם מוסכם שזו כת או לא), בלי הנמקות שנשענות על הגדרות, כי אז שוב נתכתש על הגדרות. אם תיווצר הסכמה - טוב, ואם לא - גם טוב.

טוב, ניסיתי לרענן את האשכול לפני שההנהלה סוגרת אותו ובצדק. אני מקווה שלפחות ההערות המתודולוגיות הללו היו לתועלת למישהו. כעת אפשר להמשיך להתכתש עד הסגירה המיוחלת.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/6/2013 11:56 לינק ישיר 

אולי קודם נגדיר בברור מה זו כת?

הצעה
-קבוצת אנשים סגורה- בצורה זו או אחרת- בעלי אמונה משותפת  במנהיג  או מורה דרך שקבע חוקיי התנהגות מיוחדים המאפיינת רק את אנשי הכת, והיא שונה מהנורמה של רוב האנשים.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/6/2013 12:07 לינק ישיר 

ירוחםשמ כתב:
אולי קודם נגדיר בברור מה זו כת?

הצעה
-קבוצת אנשים סגורה- בצורה זו או אחרת- בעלי אמונה משותפת  במנהיג  או מורה דרך שקבע חוקיי התנהגות מיוחדים המאפיינת רק את אנשי הכת, והיא שונה מהנורמה של רוב האנשים.


ירוחם,

הצעתך קרובה מאד להגדרות האקדמיות של כת. הייתי מוסיף לזה שכת צריכה להיות קבוצה קטנה שאל"כ היא זרם. ועוד דבר שצריך להכניס לאפיון והוא שהקבוצה אליה אני משתייך איננה כת. איך שלא נביט על זה "כת" במובנו המודרני הוא מושג שלילי. יב"מ מתאר הרבה כתות בתקופת ב"ש ושם הכוונה היא למחלקה סוציו-דתית בעלת אפיונים ייחודיים ולא במובן המודרני השלילי.

לכן אם אנחנו מסתכלים מנקודת מבט של מדעי החברה זה דבר אחד ואם אנחנו מבצעים שיפוט ערכי זה דבר אחר. מיכי רוצה לשלב בין שתי נקודות המבט ולא היא.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/6/2013 12:22 לינק ישיר 

חברים, או שלא קראתם את ה'בל תשחית' שלי, או שאינכם מסכימים. לכם אתם שוב חוזרים להגדרות ולוויכוח על ההגדרות. אמרתי שלהתחיל בהגדרה זה לא מועיל, וזה באופן מהותי כך, ולכן צריך להתחיל ברשימה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/6/2013 12:31 לינק ישיר 

לב טהור
טובלי
שאלים (לא בטוח)



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/6/2013 12:33 לינק ישיר 

אני כנראה קשה הבנה- איך אפשר להתחיל ברשימה כשלא יודעים את מי צריך להכניס לרשימה.

האם עובדי הנמל -שייכים לרשימה?  אולי תדגים כמה דוגמאות מי נכנס לרשימה, ונוכל להבין מתוך הרשימה שלך את ההגדרות את מי להכניס לרשימה.

ירובל
להשתייך לכת אינה שלילית בהכרח. רבים וטובים משתייים לבונים החופשיים והם גאים בכך בעיני עצמם.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/6/2013 12:36 לינק ישיר 

מיכי מתייחס לכת רק במובן השלילי. בכל מקרה אני לא בטוח שהבונים החופשיים רואים עצמם ככת אולי כמסדר או משהו כזה


תוקן על ידי yerubaal ב- 17/06/2013 12:35:55




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/6/2013 12:40 לינק ישיר 

רשימת כתות נמצאת כאן

http://www.infokatot.com/site/detail/detail/detailDetail.asp?detail_id=357571




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/6/2013 12:52 לינק ישיר 

מיכי
בשלמא מושג כמו שירה או מחלה וכדו', ניתן לטעון שהוא קיים ושיש לו משמעות בלשון בני אדם. אבל מושג כמו כת, מאיפה אתה כל כך בטוח שיש לו בכלל קיום מעבר לשימוש הפוליטי. האם יש למושג הזה בכלל היסטוריה? [אני חושב שהשימוש במונח הזה בצורה זו הוא משהו שאין לו אפילו מאה שנה, ראה בויקי http://en.wikipedia.org/wiki/Cult] האם הוא מושג כה פשוט בלשון בני אדם שאנחנו חייבים למצוא לו הגדרה?
בקלות אפשר לראות גם באשכול זה איך התיוג הזה אינו אלא כלי שמשמש את כל אחד בכדי לנגוח בה קבוצות שהוא לא אוהב. 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/6/2013 13:09 לינק ישיר 

יהי
אכן כך ולכן דרשה הגדרה מפורשת ומדויקת.

ירובל
כת שאנשיה לא ניזוקים מעצם השתיכותם לכת,- עדיין היא כת



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/6/2013 13:31 לינק ישיר 

 

כשאנחנו מנסים להגדיר דמוקרטיה אנחנו יודעים למה אנו מנסים לעשות זאת.

יש נקודת מוצא כי דמוקרטיה זה טוב.

מכאן מנסים לברר וללבן.

כנ"ל בדרך כלל עם מושגים שמנסים להגדיר

 

מה אנו רוצים לדעת כשאנו מנסים להגדיר מהי כת?

ממה להתרחק?

הרי מספיק תופעה שלילית אחת, כדי לא להסכים עמה.

אם מחתנים אותך בגיל 14 שא רגליך וברח, גם אם משיח האמתי יציע לך להישאר.

אז הדיון לנוכח כמה מהתופעות עדיין אפשר להישאר חבר בכת וליהנות ממנעמיה ומתי העת לפרוש?

או סתם היכולת לומר הדבר ההוא הוא כת?

(במקרה דידן, ישיבות הקו. אגב, רוב המאפיינים ברשימה ולענ"ד הבעייתיים שבהם והמצחיקים {כמו תחושת מרכז העולם שהרב מיכי כה לועג לה, בצדק רב}, נכונים באותה מידה לדת משה וישראל).

מה ההבדל בין האמירה שזה כת, לבין ביקורת ספציפית על קהילה?

חסכון במילים?

יתר הרושם שהביטוי כת מעלה אצלנו?

 

מבחן כרטיס היציאה, אם נסכים לו, מגלם קריטריון זהירות מפינה שאין ליפול אליה, כי יהיה קשה לצאת ממנה.

זו אבחנה מעשית מאד.

 

ואולי זה הניסיון לתחום את גבול הנורמליות.

ובזה יש לנו עניין גם אם אי אפשר לתרגם זאת לתועלת ברורה.

יש המון אפור בתחום.

מה שמצחיק אותי תמיד, שאנשים רואים (לעתים בצדק) בריטואלים או באמונות דתיות שלהם שפיות (להבדיל מנכון) ואת של הזולת כשיגעון, רק מעצם זה שזה מבוסס על אמונה דתית, שבמקרה גמור הם אינם מסכימים לה.

בזמנו הרחבתי על זה קצת באשכול "בין רציונליזם למיסטיקה".

http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2908308&forum_id=1364

 

לקינוח.

"טוב, ניסיתי לרענן את האשכול לפני שההנהלה סוגרת אותו ובצדק. אני מקווה שלפחות ההערות המתודולוגיות הללו היו לתועלת למישהו. כעת אפשר להמשיך להתכתש עד הסגירה המיוחלת".

אם אתה מייחל לסגירת האשכול מדוע אתה מנסה לרעננו לפני הסגירה.....

 

 

 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/6/2013 14:38 לינק ישיר 

יהיאור כתב:
מיכי
בשלמא מושג כמו שירה או מחלה וכדו', ניתן לטעון שהוא קיים ושיש לו משמעות בלשון בני אדם. אבל מושג כמו כת, מאיפה אתה כל כך בטוח שיש לו בכלל קיום מעבר לשימוש הפוליטי. האם יש למושג הזה בכלל היסטוריה? [אני חושב שהשימוש במונח הזה בצורה זו הוא משהו שאין לו אפילו מאה שנה, ראה בויקי http://en.wikipedia.org/wiki/Cult] האם הוא מושג כה פשוט בלשון בני אדם שאנחנו חייבים למצוא לו הגדרה?
בקלות אפשר לראות גם באשכול זה איך התיוג הזה אינו אלא כלי שמשמש את כל אחד בכדי לנגוח בה קבוצות שהוא לא אוהב. 


[א. מה שיהי אור כתב.

ב. ההגדרה "כת" בימינו היא פוליטית ולא "מדעית", וכמו שירובעל כתב לעיל, ההגדרה הזו תמיד חלה על "מישהו אחר". לכן, צודק ייתכן, שהקריטריונים שניתנו כאן, משמעותם היחידה היא כאזהרות של ה"מיינסטרים" (כל אחד והמיינסטרים שלו), כיצד לזהות סכנה (דוגמת הנישואים מצויינת - הרי, מה בדבר קבוצות בהם מחתנים אותך בגיל 28 או 42? האם אז לא כדאי לברוח? לדעתי התשובה חיובית, אבל ברור שיש כאלה שחושבים שאם מישהו דואג לך ועושה בשבילך ומחתן אותך - בגיל 14, 18 או 37, ומבלי לחשוב לשנייה מה עלולות להיות התוצאות הנפשיות של מעשה כזה - זה שיא האושר והחום הקהילתי והלואי על כולנו...).

ג. זכורני, לפני הבחירות האחרונות בארה"ב, דיון על כך שהמורמונים הפכו פתאום - בתודעת המיינסטרים האמריקאי, שכמובן מושפעת מן הדיון בתקשורת וכו' - מ"כת" ל"זרם" נוצרי. למה? כי מישהו החליט שעדיף (מבחינה פוליטית) "לחבק" אותם ולהפוך אותם ללגיטימיים מבחינה תרבותית/דתית/פוליטית (כזכור, המועמד הרפובליקאי היה מורמוני). נדמה לי שאפילו צוטטו בעניין דברים רשמיים של הכנסיה, והוכח מהם כיצד ההגדרות של מהי "כת" השתנו כמעט בין לילה, וכך גם ההגדרות הספציפיות לגבי המורמונים.]

 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > זרמים וכתות ביהדות
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 4 5 6 לדף הבא סך הכל 6 דפים.