בית פורומים עצור כאן חושבים

הערות לספר בתורתו של ר' גדליה

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-23/8/2015 10:15 לינק ישיר 

 בע"ב,

זו חלק מהשאלה הכללית על סגנון מטעה לכאורה. היא קשה גם לשיטת החולקים על הרב הירש. אכן, כשהבכתב מוצג כתקציר, הדבר צורם עוד יותר. ולעצם השאלה, לכל השיטות, כבר האריך הר"י קופרמן בספריו על תפקידיו של סגנון הכתוב כמות שהוא.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/8/2015 13:44 לינק ישיר 

בע"ב
רש"ר הירש מסכים, כמובן, שבלימוד עיוני ומעמיק נבין שהדרשות הם הקריאה הנכונה ביותר והמדויקת ביותר של הכתוב.
הוא רק סובר שלהוציא מהכתוב ללא ידיעות מוקדמות איננו מסוגלים, וזה לא נכתב בצורה שנהיה מסוגלים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/8/2015 16:27 לינק ישיר 

כמדומני
במקום לכתוב וקצוה את כפה, בתוספת אזהרה לא תחוס עינך, תכתוב בקיצור, תשלם בושת.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/8/2015 16:53 לינק ישיר 

כמדומני
א. מישהו הצליח להראות לגבי 5% מדרשות חז"ל שזו הקריאה המדוייקת?  ב. איך אפשר לומר על כתיבה כזו שהיא אינה מוזרה?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/8/2015 01:05 לינק ישיר 

לא כתבתי שזו הדעה שלי. כתבתי שזו דעת רש"ר הירש, עיינו בדבריו באריכות בכל מקור מדוע לדעתו זה מבטא את בצורה הטובה ביותר.
מבין כל הדעות המקובלות זו הדעה שנראית לי הכי הגיונית (בנקודה המדוברת, לא בתורת השורשים שלו), למרות שאכן גם היא נראית לי רחוקה מאוד מלהיות מובנת בשלמות.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/8/2015 02:03 לינק ישיר 

טוב, דעתי היא שדעת המלבי"ם, כמוהו סובר גם ר' גדליה, היא הנכונה. והיא שמקור הלימודים במדע דרשות כלשהו שנשתכח מאיתנו, וכלל רשימה של כללים לפיהם ניתן להבין את חוקי התורה. אם נתאמץ מאד נוכל אולי לשחזר חלקים מאותו מדע.
ביאור ק"ו לדעתי הוא שלכל דין מדיני התורה יש סיבה מחייבת. אם אנו רואים דין שסיבתו הינה קלושה והתורה רואה לנכון לחייבו, אנו מניחים שבמקרה בו הסיבה לאותו חיוב חזקה יותר, ודאי שהתורה תטיל אותו. אלא שכ"ז באשר לאותו חיוב, אבל לגבי חיובים נוספים אין כל הוכחה שסיבה זו היא מספקת להטיל חיוב. ולמ"ד דלא אמרינן דיו בכל מקרה הסיבה היא כי כאשר אנו יכולים למדוד עד כמה סיבת החמור חזקה מסיבת הקל, עלינו להטיל את אותו חיוב עצמו בעוצמה המקבילה לעוצמת הסיבה במקרה דנן. דוגמא: ואביה ירוק ירק בפניה תכלם שבעת ימים - ק"ו לשכינה י"ד יום. (ב"ק כה.) כל מה שאנו יודעים הוא שנזיפת שכינה חמורה מאב. אין לנו מושג כמה (ואם הייתי צריך לשער הייתי נותן מספר אינסופי) אבל מאחר וידוע לנו שהיא חמורה יותר, ואנו מתקדמים לפי שביעיות, אנו מחמירים בדרגה אחת מעל אב.
שם: אם קרן ברה"ר הקלה (שכן פטר בה שן ורגל) חייבת חצי נזק, קרן ברה"י החמורה (שחייב בה שן ורגל בנזק שלם) ודאי חייבת נזק שלם. ידועה לנו עצמת חומרת רה"י שהיא לא פחות מנזק שלם, לכן אם אנו יודעים שקרן צריכה להיות חייבת אנו מחייבים אותה נ"ש.
ושם כנ"ל בטומאת קרי בזב.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/8/2015 23:59 לינק ישיר 

אריאל73 כתב:
טוב, דעתי היא שדעת המלבי"ם, כמוהו סובר גם ר' גדליה, היא הנכונה. והיא שמקור הלימודים במדע דרשות כלשהו שנשתכח מאיתנו, וכלל רשימה של כללים לפיהם ניתן להבין את חוקי התורה. אם נתאמץ מאד נוכל אולי לשחזר חלקים מאותו מדע.


יש כמבן מיליון הוכחות לכל צד, אין לי כוח וזמן להתחיל להיכנס אליהם.
רק זכור שתצטרך לומר שהמדע הזה היה גדול ורחב עד כדי שהרבה אנשים מוכשרים מאוד לא הצליחו לעלות על עקבותיו בצורה נאותה, ובכל זאת הוא לא השאיר אחריו כל עקבות בטקסט.
לא בתקופה שלפני שנכתבו הדרשות, לא בתקופת הדרשות (למרות שהן עצמן נכתבו בהרחבה רבה מאוד), וכן הוא לא הצליח לעבור הלאה כלל וכלל. (זה נשמע יוותר מסתורי מהעברת הזוהר במערות חשוכות... לתשומת לבך, מיימוני :)



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/8/2015 00:19 לינק ישיר 

המדע הזה מפורט בטקסט באריכות רבה. יש ברייתות ששונות את כלליו, יש סוגיות שדנות בהם ומפרטות עוד הרבה תתי כללים. יש ספרים שלמים שמוקדשים לשימוש באותם כללים לפרטיהם בפועל והרבה סוגיות שדנות גם בזה. אם נשווה אותו למדע הסברא נראה לי שיצא שהמדע הזה מכיל יותר חומר. למה החכמים נכשלו בפענוחו? שאלה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/8/2015 06:38 לינק ישיר 

כל מנסה להסביר הסבר מקיף למדע הזה, נאלץ ל'המציא' תורה שלמה שהקשר בינה לבין כל מה שמפורש בברייתות ובסוגיות, בד"כ מקרי בהחלט.
לכן המדע של הדרך להגיע לדרשות (כפי שהיא לפי שיטתך), אינו מפורט. אלא מפורטות הדרשות והכללים שלהם.

מסיבה זו אי מעדיף לומר שאין 'תורה' נוספת מעבר למה שכתוב ומפורט.
וכיון שהמפורש אינו מספיק (לפי הבנתנו) להוציא את המסקנות, הדרך הישרה היא לומר כרשר"ה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/8/2015 09:56 לינק ישיר 

כמדומני
בקעה הניחו לך להתגדר בה




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/8/2015 01:36 לינק ישיר 

אם לא היתה לנו שום מסורת בלימוד מדע הסברא, האם היינו מצליחים להבין אותו בכחות עצמינו?
לדבריך קשה שאנו רואים גם ראשונים שהשתמשו בלימודים - לא כדי ליצור דינים חדשים אלא להסביר את האמור בגמ', האם אתה טוען שהיתה להם מסורת סודית שנרמזה באתו לימוד?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/8/2015 01:40 לינק ישיר 

דרך אחרת, דרשות חז"ל הם לא כללי בלשנות של הטקסט, אלא כללי פרשנות והרמנויטיקה בליבו של הפרשן הנאמן להלכה ולטעמי המצוות. גם הרמב"ם שסבר שהלכות קדמו לדרשות (הקדמתו למשנה), פסק בעקבות התלמוד (ממרים א,ח), שסנהדרין דורשים הלכות חדשות מן המקרא. וראה גם דורות הראשונים ג,טז, ששיקול דעת של חכמים הוא דאורייתא.

גם לרמב"ם  (ת"ת א,יג) פיסגת התלמוד הוא היכולת להבין את התושבע"פ בתוך התורה שבכתב, לפי המידות.

האיסור לחלוק על הלכה למשה מסיני (הקדמת הרמב"ם למשנה), איננו שולל אפשרות של מחלוקת היסטורית על קיומה של הלמ"מ או על תוכנה, כפי שמצינו בהרבה מקומות. אלא שאם בא חכם ומסר הלמ"מ, ולריעיו אין מסורת מנוגדת, לא ניתן לחלוק עליו. המקור: יבמות עז,א: "מלמד שחגר חרבו כישמעאל, ואמר כל מי שאינו שומע הלכה זו ידקר בחרב", ועוד מקומות.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/8/2015 01:47 לינק ישיר 

בעל
תודה. מה שאני צריך עכשיו זה רק זמן...

אריאל
גם מדע הסברא עובר מוטציות חדות כל העת, אבל אתה רואה שהדברים בעיקרם כתובים, אלא שדקויותיהם עוברים מרב לתלמיד, בהצלחה חלקית. לעומת זאת, מדע הדרשות בהנחה שהוא מסוגל לחדש דינים מיוזמתו, הוא חתום ונעלם, ואין לנו אפילו קצה חוט מתועד.

לגבי מה שכתבת "לדבריך קשה" וכו'.
לא הבנתי, הפוך בדיוק.
לשיטת רש"ר הדברים נפלאים, כיון שיש דין ידוע מהגמרא או מהמסורת המעשית (לא מסורת סודית של פרטים, כי אם מנהג כל עם ישראל לברך על אתרוג בסוכות ולא על פרות אחרים), אנחנו יכולים לחפף כפי כוחנו היאך אפשר לדקדקו מדיוק הכתובים.
לשיטתך קשה: מתי נעלם המדע המקיף והסודי הזה?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/8/2015 13:34 לינק ישיר 

אם נניח שהדברים ב

נכונים, אזי איך תתכן דרשת"וצרת הכסף"? הרי לא ייתכן שהיתה מסורת שצריך להיות כסף צורה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/8/2015 17:56 לינק ישיר 

בע"ב המסורת "כסף" - "עובר לסוחר" ובימי חז"ל תירגומה היה יש עליו צורה (ובאמת דעת תוס' שהעיקר הקובע הוא סחיר ולא צורה)



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > הערות לספר בתורתו של ר' גדליה
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 5 6 7 לדף הבא סך הכל 7 דפים.