בית פורומים ספרים וסופרים

ספרים של ברכת החמה

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-22/3/2009 08:57 לינק ישיר 

חושב,

צודק ונכון.
אבל כנראה כאן הוא חשש מתחרות ודחס חומר בלי פורפורציה.

השבת שוב דפדפתי בספר. מתפלא עליו.

לא אתבדה אם אומר שבספר זה ידו של בנו נטלה חלק בראש (הוא מודה לו בין ההערות שוב ושוב).

אגב, את התיאור על השמש הוא העתיק מילה במילה מויקפדיה...

ואני שוב אומר, בסך הכל הלכה פשוטה בשולחן ערוך, כמה שייך לצטט ולהסתרבל אודותיה?
ודווקא הנושאים הבעייתיים נותרים מעורפלים (כמו זמנה בחו"ל ותקופת שמואל)

אבל אם היה כאן רלוי"צ ברדיטשבער הוא היה עושה מזה מטעמים. 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/3/2009 06:48 לינק ישיר 

בנוגע ליחס הזלזול מכמה כותבים ל"תקופת שמואל העתיקה" וכה"ג -
שמעתי הגדרה מעניינת, על דברי הרמב"ם ביחס לתקופת ר' אדא "וחשבון זה האחרון יותר אמת מן הראשון" - שבדבר זה משתקף החילוק בין ההתייחסות החסידית למתנגדית: החסידים טוענים שכל התורה היא אמת, "אלו ואלו דברי אלקים חיים" - גם תקו' שמואל. רק שמה שנפסק להלכה - תקו' ר' אדא - היא "אמת לאמיתה"; ואילו המתנגדים - גם זה וגם זה אינם אמת, רק ש"זה" יותר אמת מן הראשון....
ואידך זיל גמור.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/3/2009 08:11 לינק ישיר 

אתנחתא, איך שכחת נוסח הפזמונים של החת"ס המובא בתשובות שלו או"ח כמדומה קנ"ו.

לגבי השם יש תשובה במהרש"ג, נגד השימוש בשם קידוש החמה, רק ברכת החמה

*
לרשימת הקונטרסים של ברכת החמה
יש קונטרס של פאפא
קונטרס של אלכנסדר
הדפיסו מחדש את היזרח אור בשני מהדורות (שורץ, וערנרייך)



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/3/2009 08:13 לינק ישיר 

הספר של הרשקוביץ באנגלית מאוד טוב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/3/2009 08:22 לינק ישיר 

ואיך אני יכול לשכוח, שהשבוע יו"ל גם קונטרס של מחנובקה על ידי מכון אור לנתיבתי



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/3/2009 08:39 לינק ישיר 

האם ידוע למישהוא על חיבור שמסביר את הענין אסטרולוגית היטב?וכן ביאור תקופת שמואל ורב אדא




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/3/2009 11:58 לינק ישיר 

התכוונת ודאי לאסטרונומית (ולא אסטרולוגית).
במאמר של רחמים שר שלום בספר יד יצחק, כרם ביבנה, תשס"ג, כלול הסבר.
ספרו של הרב מרדכי גנוט, ברכת החמה בתקופתה, שיצא לאחרונה, עשיר ביותר בהסברים בנושא זה. כ"כ הוא כולל בסופו מאמר ארוך בנושא של הרב יעקב חיימוביץ'.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/3/2009 13:01 לינק ישיר 

כמה הערות:
א. הזכרתי בעבר כי במעיין שנה כא גליון ג כתב רא"ב קפץ' ביקורת על הספר ברכת החמה כהלכתה של רמ"מ גרליץ.
ב. היעב"ץ בסוף ביאורו לסדרי עולם ולמגילת תענית. כותב שראוי לברך ברכת החמה ברוב עם שכן ברוב עם הדרת מלך. [לא כאן המקום לשאלה מה תועלת רוב העם במצווה שאינה נעשית בשותפות הרבים].
ג. היעב"ץ שם מוסיף שברכה זו חביבה היא מאד לפי שהיא באה לקצין. וכוונתו ברורה שדבר הבא לעתים רחוקות הוא חביב ביותר והשווה קידושין לג א שאף שבעלי אומניות אינם חדלים ממלאכתם ועומדים לפני תלמידי חכמים. לפני מביאי ביכורים עומדים שחביבה מצווה בשעתה.
ד. בדברי הטקסים והפיוטים. איני יודע אם דברי יתאימו לעניינו אבל ככל ניתן לומר שבדורנו שנתקבצו הגלויות ונשתתפו מנהגי הקהילות אלו באלו נוצר ריבוי עצום של טקסים ומנהגים.
ה. מדברי החת"ס [שו"ת או"ח נו] שמנהג הנשים לא לברך ברכת החמה נראה שסבר ששיך בדבר רחוק כ"כ מנהג. ויל"ע בשדי חמד כללים מערכת המ"ם כלל לו ד"ה והרב טהרת המים. [בשד"ח מהד' בית הסופר (חטאבי) כרך ד עמ' 246].
ו. לשאלת ציטרון על זהות בעל ההגהות בשבט מוסר. ניתן אולי לשער שההגהות הם מדפוס יעקב באלאסי איזמיר תקכ"ב שהודיע בשער הספר שהוסיף הגהות וכלשונו  ראו זה חדש מן הישן שנתחדשו בו כמה הגהות [כמובן שלא ראיתי בעיני ונסמכתי סמיכה שיש בה ממש על רשומות מפעל הביבליוגרפיה].



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/3/2009 13:13 לינק ישיר 

עיין ש"ך יור"ד סי' ק"צ סק"ג וסי' שצ"א סק"ח דבדבר שאינו מצוי ל"ש תורת מנהג. אכן מעשה לסתור ממנהגי ספינקא סאטמער ויזניץ וכיו"ב שנזכרו כאן, שהם בודאי מקוימים בידם מאות בשנים.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/3/2009 15:08 לינק ישיר 

ימחל מר לעיין בשד"ח ויראה כי המאמר מרדכי מסתפק אם כלל זה דכייל לנו הריב"ש ושממנו יתד ופנה לדברי הש"ך נאמר אף במילי דקביעי ולא שכיחי כברכת החמה או רק במילי דלא קבעי. ונחלקו הרב טהרת המים והרב שד"ח היאך להכריע בזה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/3/2009 15:21 לינק ישיר 

בידוע לי מעשה ברבי משה פיינשטיין זצ"ל שהורה פעם שלא לומר אבינו מלכנו בעשרת ימי תשובה ביום שאירע בו מילה, בהפך מפסק הרמ"א (או"ח תרב ב). וכאשר העירו לו על כך, השיב שבדבר שאינו רגיל - לא שייך מנהג. וכאמור, מדובר בברית בעשי"ת, שאין דבר רגיל ממנו...




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/3/2009 18:28 לינק ישיר 

אלייעזר,
א. כבר קדם לו ליעב"ץ ר' משה אמארילייו בשו"ת דבר משה. וכבר העיר החיד"א, ובעקבותיו אחרים, ש"זריזין מקדימין" קודם ל"ברוב עם", ולכן עדיף מיד כשרואה בנץ.
ב. תודה על תשובתך בדבר ההגהות בשבט מוסר. קיבלתי תשובה נוספת מעובד ביהסה"ל והריני מביאה כאן בלשונה:

מחבר ההגהות הוא כפי הנראה ר' אליעזר זוסמן רודלסום, שהיה פעיל בהדפסת ספרים באמשטרדם.
בשנת תפ"ה (1725) היה שותף להדפסת מגישי מנחה, תנ"ך עם תרגום חדיש ליידיש.
בשנת תצ"ב (1732)הדפיס את הספר שבט מוסר בשתי הוצאות. הוצאה עברית והוצאה עם תרגום ליידיש.
במהדורה זו רשם והיה בשנת תפ"ט ויהי' בשנת תקי"ז אשרי המחכה ויגיע.
בשנת תקכ"א (1761)נדפס שוב הספר בפיורדא על ידי איצק בוכבינדר על פי הוצאת אמשטרדם תצ"ב. בהוצאה זו תוקן הנוסח והי' בשנת תקי"ז ויהי' בשנת תקמ"ה ומאז נתקדש נוסח זה על ידי המדפיסים ולא תוקן עד היום.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/3/2009 21:09 לינק ישיר 

בסדרי היום את ארון הספרים שלי לכבוד חג הפסח (בפקודת רעייתי שתחי'...) מצאתי ספרון קטן שקניתי לפני 28 שנים לרגל ברכת החמה הקודמת בשנת תשמ"א.
הספרון קרוי  "תקופת החמה וברכתה".והוציאו לאור הרב הגאון יחיאל מיכל טוקוצינסקי זצ"ל לקראת ברכת החמה של שנת תרפ"ה, וי"ל במהדורה שניה בשנת תשי"ג ובתשמ"א הו"ל ע"י בנו הר' ניסן אהרן.

יש שם מבוא יפה מאד של התבוננות במעשה בראשית, על גדלם ומספרם העצום של הכוכבים וכו' והתפעלתי מידיעותיו הרבות והעדכניות מלפני למעלה מ-50 שנה. כמו כן יש שם אסיפת דינים נכבדה על כל הנושא, הנוסח והמנהגים וכו'.

והוא מסכם:" למעשה נתפשט המנהג בכל העולם (כמ"ש החת"ס בשם המשאת בנימין) ללכת כל הקהל יחדיו מיג אחר התפילה לברכה ברוב עם הדרת קודש, והכל משכימים לתפילת הותיקין שלא לאחר את הברכה הרבה לאחר הנץ החמה".

לגבי מה שכתב אתנחתא, על מחשבתו לברך במרפסת, הדברים מתאימים למי שמוחו שולט על הלב, שהרי אין ספק שכל ה"עסק" שעושים הוא רק מחמת ההתרגשות של פעם ב-28 שנים, אך הברכה אינה חשובה יותר מקידוש לבנה רגיל או מברכת הרעם והברק.

ושמעתי שהאדמו"ר מגור ה"לב שמחה" (שבאמת היה בעל מוח של חסידי קאצק הראשונים) בירך בתשמ"א את הברכה בחצירו כמו שמברך ברכה רגילה ולא נראה עליו שום סימן של התרגשות, ושאל אותו בתמיה אחד המקורבים: האם ברכה זו היא ברכה סתם כברכת "אשר יצר? ענה לו הרבי: אדרבא, ברכת אשר יצר , הריהי כברכת החמה. ודפח"ח.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/3/2009 21:17 לינק ישיר 

בר_בי_רב כתב:
אך הברכה אינה חשובה יותר מקידוש לבנה רגיל


האמת הוא שברכת הלבנה המכונה קידוש לבנה יותר חשובה שהיא קבלת פני השכינה וכתנא דבי רבי ישמעאל.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/3/2009 00:22 לינק ישיר 

חסיד אחד בירך ברכת תקיעת שופר בשמחה וריקוד.
שאל אותו מתנגד אחד, כשאתה מברך אשר יצר אתה ג"כ רוקד ככה?
השיב לו החסיד: אילו היית מברך אשר יצר פעם בשנה, אוי איך שהיית קופץ ורוקד........




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > ספרים וסופרים > ספרים של ברכת החמה
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 5 6 7 8 לדף הבא סך הכל 8 דפים.