בית פורומים עצור כאן חושבים

עונשה של ארוסה בוגרת שנאפה

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-28/6/2013 11:12 לינק ישיר 

שיבולת
האם במערכות אחרות שאתה מכיר אין התפתחויות שאתה קורא להם דביליות, אפילו במדעי הטבע שאמורים להיות אוביקטיבים יותר?

העולם הוא קצת יותר ממדעי הטבע, אחרת לא היית כאן.


תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 28/06/2013 11:13:44




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-28/6/2013 11:41 לינק ישיר 

xibolaiyu כתב:
 מטפחתספרים: יש מין החן בטענתך ששמרנות על היא סוג של רפורמה, ורק תזהר שלא תגלוש לצורת המחשבה שדין גבר שנואף עם אשה הוא שוויוני במובן שאם הגבר היה נולד אשה, עונשו היה שונה.

הטיעון שלי הוא קצת יותר מזה, אני חושב שהחרדים נבדלים מהיהודים פעם לא רק באובססיה שלהם לשמרנות (ובעצם לאנכרוניזם), אלא באופן רחב יותר בכלל בתחושת הניגוד החריף בין ה"חוץ" החילוני לקהילה הדתית, מעבר לכך אני טוען שאוחות חייהם השתנו בצורה הקיצונית ביותר לעומת אלו שלפני 200+ שנים ואם נזכור ששינוי זה נעשה מתוך מתן ערך דתי לשינוי נקבל רפורמה יחסית.
לסיכום הלך הרוח ואורחות החשיבה השתנו, אורח החיים השתנה, מה מסורתי או שמרני בציבור החרדי? (בהשוואה ליהודים של פעם).



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/6/2013 11:49 לינק ישיר 

אז מה בעצם השאלה?

מה העונש המירבי שלעולם לא יתבצע ונכתב כך כי גם חמורבי כתב כך ואלוהים לא רצה להיות סנוב אבל התכוון שזה רק במקרים שלעולם לא יקרו וכתלות במצב רוחם של הדיינים שניתן להטיל על ארוסה בוגרת שקיימה יחסי מין עם גבר אחר לפי אחת מהדעות? איזו משמעות בכלל יש לשאלה האם העונש (המירבי שלעולם לא יתבצע) הוא סקילה (או שריפה מילד, סטייל לשפוך עופרת רותחת לתוך הגרון) או חנק? זה מלמד אותנו משהו על חומרת העניין? או שזה סתם לשם מצוות תלמוד תורה שאין בו שום דבר, על דרך אם אלוהים היה אומר שאדברא קדברא הוא גם טרקיר רגטורק הייתה מצווה גדולה לחקור אם הוא רק טרגיר רגטורק או גם ארגדמיר טירוגי?
לדעתי כל האבחנה בין ארוסה לנשואה בעניין המיתה נוצרה בגלל שיש בתורה שתי התייחסויות לנושא נשים שקיימו יחסי מין, האחת מדברת על אשה נשואה שקיימה יחסי מין  והאחרת, המוקדמת והפרימיטיבית יותר, מספר דברים, מצטטת חוק הקובע שאשה שנמצאה לא בתולה בליל כלולותיה נהרגת (כבוד המשפחה של חברה בדואית), חז"ל נאלצו לעוות את הקטע ההוא ולטעון שמדובר על מקרה שהיא עשתה זאת כשהייתה תחת ידו של גבר, וכדי לחלק המציאו שכאן מדובר בארוסה ושם בנשואה או להפך, וההבדל הוא בסוג המיתה (וגם כדי להיות עקביים עם הטענה שצורות ביטוי מסוימות לגבי עונש מוות מורות על סקילה ואחרות על חנק*), ויצא העגל הזה לשם מצוות תלמוד תורה.


*חז"ל מעולם לא טענו את ההמצאות החדשות של האדמו"ר ממיכיסייד שהם חוקקו כראות עינם עם המגבלה-כביכול שצריך להבריג את זה בטקסט (עם אינסוף דרגות חופש) מחמת פלפול-תעלול-להטוט-מילולי כלשהו, הם ניסו ליצור את האשליה שהכל במסורת שיש לה גם היפרלינקים בלשון המקרא, המסורת נשכחה ופרשנות ההיפרלינקים שוחזרה על ידי ניסוי וטעייה (למשל, שמעון העמסוני ניסה לדרוש את כל האתים, ואז ראה "את ה' אלהיך תירא" ופירש כי מכאן אי אפשר לרבות כלום ומכאן שהמילה 'את' אינה היפרלינק כזה (ארגומנטום אד אבסורדום), עד שבא רבי עקיבא בגאונותו וריבה מהפסוק אותו ואת חבריו ואז אין טיעון אין אבסורדום וברירת המחדל שהניחוש על משמעות ההיפרלינק 'את' ועל האלמנטים שאותם יש לרבות בכל פעם (גם אם נניח שההיפרלינק אומר שיש לרבות משהו, הוא לא אומר מה, זה חופשי לגמרי) הוא נכון)



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/6/2013 13:13 לינק ישיר 

רציוסקפטי כתב:
חז"ל מעולם לא טענו את ההמצאות החדשות של האדמו"ר ממיכיסייד שהם חוקקו כראות עינם עם המגבלה-כביכול שצריך להבריג את זה בטקסט (עם אינסוף דרגות חופש) מחמת פלפול-תעלול-להטוט-מילולי כלשהו, הם ניסו ליצור את האשליה שהכל במסורת שיש לה גם היפרלינקים בלשון המקרא, המסורת נשכחה ופרשנות ההיפרלינקים שוחזרה על ידי ניסוי וטעייה (למשל, שמעון העמסוני ניסה לדרוש את כל האתים, ואז ראה "את ה' אלהיך תירא" ופירש כי מכאן אי אפשר לרבות כלום ומכאן שהמילה 'את' אינה היפרלינק כזה (ארגומנטום אד אבסורדום), עד שבא רבי עקיבא בגאונותו וריבה מהפסוק אותו ואת חבריו ואז אין טיעון אין אבסורדום וברירת המחדל שהניחוש על משמעות ההיפרלינק 'את' ועל האלמנטים שאותם יש לרבות בכל פעם (גם אם נניח שההיפרלינק אומר שיש לרבות משהו, הוא לא אומר מה, זה חופשי לגמרי) הוא נכון)


[ר"ס,

אני תוהה על מה מבוסס התיאור ה"היסטורי" שלך. לאחרונה הזדמן לי לקרוא ספר קסום מסוף המאה ה-19 או מראשית המאה ה-20. המחבר הוא חוקר ספרות חז"ל, ווהוא מנסה להסביר כיצד יש לנו (פחות או יותר מאותה תקופה) גם מדרשי הלכה וגם משנה ותוספתא, שאינן מביאות (בד"כ) שום עיגון בפסוקים. הוא קובע נחרצות, שהצורה המדרשית קדמה לצורה המשנאית של לימוד ההלכה וניסוחה, ואז מצייר תהליך היסטורי שמסביר את שיטתו. למה אני מזכירה זאת כאן?
א. כי התהליך שהוא מצייר דומה מאוד לזה שאתה מתאר.
ב. כי גם הוא, כמוך, מצייר אותו אך ורק על בסיס ה"סימנים" שהותירו חז"ל עצמם בספרותם שלהם (משנה ותוספתא, תלמודים וגם גאונים וכו'). 
התיאור שלו אינו מקובל היום על אף אחד (לפחות בעולם המחקר). למרות שהוא מנוסח בצורה נחרצת ובלי שמץ של היסוס (מיני "ברור מאליו" מפוזרים שם למכביר), הוא עומד על כרעי תרנגולת מתה... לזכותו ייאמר שיש בדבריו קסם - של מאה אחרת, של תמימות, של ניסיון אמיתי להיות "מדעי" אבל עם מעט מאוד ידיעות אמיתיות ועם עוד פחות כלי-עבודה (הרבה מאוד מן החומרים התגלו ונחשפו רק אח"כ, וגם כלי חשיבה ומחקר רבים בתחומים אלה התפתחו מאוחר יותר). אתה, לעומת זאת, חסר אפילו את הקסם הזה - אתה קובע מה היה התהליך כאילו היה מובן מאליו (אפילו בלי לשים לב שזה מה שאתה עושה), משתמש להוכחתו רק במקורות פנים-חז"ליים (ועוד מאוחרים!), ומבקר את התהליך בחריפות. לו היית כותב את הדברים לפני מאה שנים היו כמה זכויות שעומדות לצידך. היום - זה סתם לא רציני.]




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/6/2013 15:39 לינק ישיר 

אמשלום

אי-אפשר להכריע האם בתחלת תקופת הזוגות למדו תורה- שבע"פ כמדרש הלכה לתורה שבכתב, כפי שמשה רבינו קיבל תורה מסיני עפ"י הרמב"ם, והמשנה הראשונה נתחברה בתקופה מאוחרת יותר, או שהמשנה הקדומה קדמה למדרשי ההלכה, או ששני דרכי הלימוד הן של המשנה והן של המדרש קדומים. הדבר היחיד הידוע הינו שהחלוקה למשנה, תוספתא, ומדרשי הלכה נעשתה בבית מדרשו של רבי עקיבא, ויתכן שקודם לכן הלימוד של התורה שבעל-פה היה מבוסס על דרשות שכללו את כל הדרכים גם יחד ללא חלוקה ביניהן.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-28/6/2013 17:58 לינק ישיר 

אמשלום,


לא כל כך ברור לי מה את רוצה.
לא דיברתי על התהליך ההיסטורי כפי שהתרחש בפועל, אלא על התיאור שלו בספרות התנאים והאמוראים. כלומר על הפרופגנדה שבה הם השתמשו כדי למכור ל'עמך' את הלוקשים החדשים. 
אני דיי בטוח שאכן פלפוליהם לא מסתמכים על שום דבר (את תקראי לזה 'פרשנות' 'הרמנויטיקה' 'התאמה לערכים' אלו פשוט המצאות, הסיפור עם המסורת וההיפרלינקים במקרא זוהי רק הפרופגנדה שלהם (בדומה לאגדה שה'צדוקים' הם "תלמידיו של כופר אפיקורס טפו טפו טפו בשם צדוק")).
יתכן שחלק מזערי מתוך שלל ההלכות האלו אכן היו מנהגים קיימים שעמדו בסתירה לדברי התורה ועוגנו בה בדיעבד במסגרת הדרש הפרוע, זה לא משנה את הפואנטה.
דוגמאות כאלו יש לאינספור, תפתחי דף רנדומלי בתלמוד ותראי איך נראה ויכוח בין שני תנאים/אמוראים ואיך מכריעים אותו: מי שמצליח לתת משמעות לכל ההיפרלינקים מנצח; טיעון לגיטימי נוסף הוא "יש לי מסורת בנושא" ("הלכה למשה מסיני" "קבלה בידיו"); לא זכורים לי טיעונים כמו "ההלכה הזו כלשונה לא מוסרית ולכן צריך לעדכן אותה תוך שמירה על קשקוש משפטי כלשהו הקובע ששינוי חוק אפשרי רק אם מצליחים למצוא דרך, הזויה ככל שתהיה, להבריג אותו בתוך הטקסט" (וזה כולל נניח לטעון שיש פה ו' מיותרת כי התורה הייתה אמורה להכתב בסגנון טלגרפי (נניח במקום "וקצותה את כפה" היה יכול להיות "קץ כף" ולכן כל יתר האותיות הן היפרלינקים) והו' ה"מיותרת" מזכירה לי ו' "מיותרת" במקום אחר ולכן מה שנכון שם נכון גם פה למרות שהכתוב מדגיש ככל יכולתו שפה זה אחרת; בכלל לא ברור למה/למי תורם המשחק הזה). מי שטוען אחרת, מוזמן להביא ראיה - אם אפשר שתהיה רלוונטית (ולא משהו שזוקק פרשנות נוספת, או שזה 'דומה' 'בערך', ואם אפשר שתהיה מהספרות התנאית או התלמודית, לא מהגות ימי ביניימית - אחרת הוא יכול לצטט גם את עצמו, זה לא מלמד כלום (לא שיש לגישה הזו ראיה בהגות ימי ביניימית, יש משהו מהרמב"ם שאומר את מה שאני אמרתי, על מסורת אוראלית שנרמזת בהיפרלינקים בטקסט וכשהמסורת האוראלית נשכחה אפשר לנסות לשחזר באמצעות ההיפרלינקים, והאדמו"ר מנסה למצוא שם את גישתו החדשנית ומנופף בה תדיר כראיה ניצחת לקול תרועות חסידיו)).


וכמובן, עיקר שכחנו - שאלתי מה טעם בכל החקירה ההזויה הזו, והסטת את זה לעניין משני. 


תוקן על ידי רציוסקפטי ב- 28/06/2013 18:37:06




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/6/2013 23:41 לינק ישיר 

[מ,

מאין אתה יודע מה קרה בבית מדרשו של ר' עקיבא? (אני כבר לא שואלת - מאין לך שהיה איש ששמו ר' עקיבא?)
מעבר לזה, אני בהחלט מסכימה - הרבה מאוד דברים פשוט אי אפשר לדעת (בינתים)...




ר"ס,

א. אתה טוען שתיארת את "הפרופגנדה שבה הם השתמשו כדי למכור ל'עמך' את הלוקשים החדשים".
כלומר, תיארת היסטוריה בה היה משהו "חדש", שהיה צריך "למכור", ולצורך כך יצרו "פרופגנדה", שהיא היא הטקסטים שלפנינו. 
זו תיאוריה לא בלתי מתקבלת על הדעת, אבל היא זוקקת הוכחות. אני לא בטוחה שיש לך כאלה (אגב, גם למתנגדיך לא בטוח שיש הוכחות לשיטתם). 

ב. הביקורת שלך אינה בלתי הגיונית, אבל אתה יכול להשמיע אותה כלפי כל דיון משפטי או מוסרי - אלה תמיד פועלים במרחב לשוני ומושגי מסוים, ויש להם כללים, שעד שמישהו לא שובר אותם, הם מובנים מאליהם. גם בתלמוד, יש "שבירות" כאלה, והן בהחלט מאפשרות ערעור של ה"מובנים מאליהם". זה שעד היום כמעט ולא שמו לב אליהם, ובודאי שלא הדגישו אותם, נובע מהרבה סיבות, אבל אולי אחת מהן היא שזה לא נעים לערער את המובן מאליו וזה יוצר תחושת חוסר ביטחון (אני נוטה לחשוב שגורם נוסף טמון בעובדה, שלאנשי הלכה אין חוש הומור - לפחות לא בכל הנוגע להלכה - אבל זו תיאוריה שזוקקת עוד ביסוס והוכחה, אז בינתיים שמור אותה לעצמך ואל תצטט אותי). 

אני מתנצלת על ההסטה מהדיון.]

(נכתב בחול בחו"ל)



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/6/2013 23:41 לינק ישיר 

בעלבעמיו כתב:

האם במערכות אחרות שאתה מכיר אין התפתחויות שאתה קורא להם דביליות, אפילו במדעי הטבע שאמורים להיות אוביקטיבים יותר?

  ללא ספק, אבל התשובה מתחלקת לשתיים.
 
  בתחומי מדעי הטבע, שמהם אתה מתחיל, יש שטויות למכביר, אופנות, גאוותנות, ועוד - אלא שכשטועים, המציאות מרימה את ידה ומורידה כאפה אדירה, וזה כואב. בעבודתי בתעשייה אני חוטא בכל התנהגות דבילית שתוכל להעלות על דעתך, אבל לא יותר מדי. ההשלכות פשוט מאד לא נעימות.
 
  אבל לא הכל עובד ככה, וכנראה שאפילו לא הרוב או החשוב ביותר. כפי שאתה כותב:

העולם הוא קצת יותר ממדעי הטבע, אחרת לא היית כאן.

  זה נכון, והפסקה הקודמת לא קשורה לשאלה איך להחליט, לדוגמה, מה המדיניות הנכונה לגבי השטחים. אבל שם, למיטב ידיעתי, כל ההכרעות שלי נעשות מתוך מודעות לכך שהן נקודת איזון מאד לא מושלמת בין שיקולים סותרים, אין להם גושפנקא של ישות על טבעית, וייתכן שאני טועה בהן. גם מודעות זו היא סוג של הגנה, אמנם חלשה, משגיאות מאד בוטות - בודאי שיחסית להלכה. (אגב, בדוגמה הזאת במקרה יש מעבר לכך: לו היית מנפה אנשים כירוחם, עבורו הכל ברור לחלוטין, יש ישות על טבעית שהבטיחה לו שהוא צודק, והוא אשכרה מסתכל על פסוקי נבואה שאומרים שהכל יהיה בסדר מעכשיו ומתמוגג מנחת שהכל התגשם בוודאות - יש מעט מאד מתנגדים לצד שלי. אותי זה מבהיל. אבל גלשתי.)



  נראה לי שעניתי לשאלתך, ואולי תענה לשלי:
1. אם היה מתברר לך שהקפיצה מ"לא תבשל" כפול שלוש לאיסור בשר וחלב אכן נבעה במקור מפלפול לא משכנע של אנשים שאתם לא היית מוצא כמעט דבר משותף היום (שכמובן קבלו את התורה מסיני, עברו בים סוף, ושאר השטויות). האם היית מבחינתך משוחרר מההגבלה? אם כך, מה כבר ההבדל הגדול בין זה לבין ה"טעות סופר" של דג וחלב?
2. האם אתה יכול להצביע מחוץ לתחום זה: בין אם מדובר במדעי הטבע ובין אם מדובר במשהו כמו עמדה בטחונית, במקרה בו אנשים משקיעים כמויות משאבים אדירות בשל משהו שעל פניו נראה דבילי כמו הקפיצה מ"לא תבשל" לאיסור בשר וחלב?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/6/2013 23:53 לינק ישיר 

מטפחתספרים כתב:
.
הטיעון שלי הוא קצת יותר מזה, אני חושב שהחרדים נבדלים מהיהודים פעם לא רק באובססיה שלהם לשמרנות (ובעצם לאנכרוניזם), אלא באופן רחב יותר בכלל בתחושת הניגוד החריף בין ה"חוץ" החילוני לקהילה הדתית, מעבר לכך אני טוען שאוחות חייהם השתנו בצורה הקיצונית ביותר לעומת אלו שלפני 200+ שנים ואם נזכור ששינוי זה נעשה מתוך מתן ערך דתי לשינוי נקבל רפורמה יחסית.
לסיכום הלך הרוח ואורחות החשיבה השתנו, אורח החיים השתנה, מה מסורתי או שמרני בציבור החרדי? (בהשוואה ליהודים של פעם).


  לא טענתי שלא אמרת כלום או שדבריך לא נכונים. טענתי משהו ספיציפי בהקשר האשכול, והסברך (הנכון במהותו) מתייחס לציטוט שלי שאפילו הוא הוצא מהקשרו. אנסה לחדד את הנקודה יותר.
  האשכול דן בהשתנות ההלכה. נצמצם זאת לכך שיש איזשהו סעיף X עבורו פעם קבלו שכן X והיום חושבים שלא (אולי הפוך ומדובר במשלים X - לא משנה). לחלופין, ישנם סעיפים הלכתיים Y וZ עבורם חשבו שבמצב מסויים Y מכריע את Z והיום חושבים הפוך (גם זו ווריאציה של המקרה הקודם - לא משנה).
  אני טוען שבהלכה החברתית, בוודאי בציבור הדתי לאומני, ישנם שינויים מסחררים מסוג זה. אפשר להביא כדוגמה את "היתר המכירה", הפרשנות ל"עליה בחומה", ועוצמתה היחסית של "משום דרכי שלום" יחסית לסעיפים אחרים.
   אתה, להבנתי, מדבר על דברים אחרים. סעיף X, שפעם היה מוסכם וגם היום היה מוסכם, מקויים היום בקפידה יותר, וביתר אנכרוניזם. אתה רואה בכך אפילו סוג של שינוי, ונותן לזה איזשהו הסבר חברתי. לדעתך זה אולי ההיפך משמרנות או מסורתיות. מצויין, אבל אלו תובנות חברתיות, לא הלכתיות. בתחום ההלכה האישית, אני מתקשה לראות בדבריך נקודה בה סעיף הלכתי X התקבל בעבר אך היום נדחה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/6/2013 22:10 לינק ישיר 

אמשלום כתב:


ר"ס,

א. אתה טוען שתיארת את "הפרופגנדה שבה הם השתמשו כדי למכור ל'עמך' את הלוקשים החדשים".
כלומר, תיארת היסטוריה בה היה משהו "חדש", שהיה צריך "למכור", ולצורך כך יצרו "פרופגנדה", שהיא היא הטקסטים שלפנינו. 
זו תיאוריה לא בלתי מתקבלת על הדעת, אבל היא זוקקת הוכחות. אני לא בטוחה שיש לך כאלה (אגב, גם למתנגדיך לא בטוח שיש הוכחות לשיטתם). 



יש חוקרים שחושבים שמערכת האמונות ואורח החיים הפרושי-רבני היו קיימים, נגיד, בתקופת המלוכה או אפילו עזרא?!

או שאת מדברת על המתודולוגיה, הגישה שניתן בעזרת פעלולים לשוניים לשנות מן היסוד את ציווי האל הנצחי? ככל הידוע לי, בזמנים קדומים נצרך לשם כך נביא, מופת, ספר קדום שנמצא וכיו"ב תיאופניות, קומפליטלי דיפרנט מהמתודה שהמניפסט שלה הוא תנורו של עכנאי או ה'דרש' מבית מדרשו של רבי עקיבא. 

אבל אני פתוח לשמוע, את מוזמנת לומר מהי הגישה הקונצנזואלית כרגע (ועל הדרך גם יסביר למה ממה שאמרתי את מתנגדת).







דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/6/2013 22:58 לינק ישיר 

אמשלום כתב:

(אני נוטה לחשוב שגורם נוסף טמון בעובדה, שלאנשי הלכה אין חוש הומור - לפחות לא בכל הנוגע להלכה - אבל זו תיאוריה שזוקקת עוד ביסוס והוכחה, אז בינתיים שמור אותה לעצמך ואל תצטט אותי).


אמנם סנונית אחת אינה מבשרת את בוא האביב,
אך הקטע שנאמר בסוף תפילת שחרית
אמר רבי אלעזר: אמר רבי חנינא: תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, שנאמר (ישעיהו נד, יג): "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך" - אל תקרי בניך, אלא בוניך."
נשמע לי כמו הומור בריטי משובח.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/6/2013 17:16 לינק ישיר 

מוקפץ - 
אולי מישהו מצא תשובה לשאלה מה הטעם בכל החקירה הזו בהנתן הנחות היסוד הנ"ל



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/6/2013 21:28 לינק ישיר 

 

לשאלתי, בתחילת האשכול, נעניתי ע"י הרב מיכי, כי יש בכך משום "ידיעת רצון ה'".

המשכתי ושאלתי מה טעם בזה כאשר אנו מודיעים מראש כי כל מה שייאמר, יהיה בבחינת גילוי רצון ה'.

ולא נעניתי.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/7/2013 01:57 לינק ישיר 

ייתכן, לא זכור לי ששאלת (וגם כעת לא ראיתי זאת בתחילת האשכול. אולי פספסתי).
לימוד תורה הוא ניסיון להבין את רצון ה'. כאשר עושים זאת על פי השיח ההלכתי המתפתח לאורך הדורות, הרי שהתוצאה היא היא רצון ה' (לא בהכרח מה שהוא התכוין במקור, אלא מה שעליי לעשות בפועל). זו ממש לא מעגליות, אם לקושי הזה התכוונת בשאלתך.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/7/2013 02:12 לינק ישיר 

ייתכן כתב:
 

לשאלתי, בתחילת האשכול, נעניתי ע"י הרב מיכי, כי יש בכך משום "ידיעת רצון ה'".

המשכתי ושאלתי מה טעם בזה כאשר אנו מודיעים מראש כי כל מה שייאמר, יהיה בבחינת גילוי רצון ה'.

ולא נעניתי.



זה יותר מזה (יכול להיות שהתכוונת למה שאכתוב מיד אבל בכל זאת אני רוצה להדגיש):
ההלכה שנשואה בחנק היא עצמה לא יותר ממדרש (סקילה נאמרה במפורש לגבי מישהי, מיתת חנק לא מופיעה במקרא), וככזו לפי הנחות היסוד הנ"ל אינה מייצגת יותר מאת ערכיהם של רבי עקיבא וחבריו שהופכים בדיעבד לרצון האל, השאלה היא מה חשיבות הקביעה שהעונש המירבי שלעולם לא יתבצע הוא חנק לזו וסקילה לזו כי כך החליטו רבי עקיבא וחבריו והאל נאלץ ליישר קו כל עוד אין סנהדרין שתקבע אחרת,  ודיונים ארוכים בנושא ברצינות תהומית ("וכי מפני שסמכו ענין לזה נוציא לזה בסקילה" יבמות ד א; "וכי מפני שאתה דורש בת ובת נוציא לזו לשריפה" סנהדרין נ א;*), מה המשמעות של זה בכלל?


*זו בפני עצמה ראיה חזקה ביותר נגד גישת ההברגה בדיעבד - אין פשר לטרוניה הזו לפי הגישה הנ"ל





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > עונשה של ארוסה בוגרת שנאפה
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 5 6 7 לדף הבא סך הכל 7 דפים.

2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.