בית פורומים עצור כאן חושבים

יחס היהדות ההלכתית לגויים

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-19/8/2007 15:23 לינק ישיר 

הצנזורה הגויית והצנזורה הפנימית גרמו לכך, שכאשר מצאו מי שכתב דברים "נחמדים" על הגויים, וטען, שכל הדברים השליליים שנאמרו עליהם ע"י חז"ל, לא נאמרו על הגויים המתורבתים של ימנו, הם טענו: הדברים נכתבו תחת לחץ, או שהם דברי הצנזור

וככאלה הם דברי החתם סופר, (שו"ת קובץ תשובות סימן צ), שכתב על דברי השיטה מקובצת (בבא קמא קי"ג ע"א):

"ולענין פסק, כתב הרב המאירי, וז"ל שם: ומ"מ באותן [העכו"ם] הגדורים בדרכי הדתות,,, אם באו לפנינו לדין אין מעבירין להם את הדרך כמלא מחט אלא יקוב הדין את ההר וכו' עיי"ש".

בספר אסיפת זקנים הפסק בשם הרב המאירי מצוה למוחקו, כי לא יצא מפה קדשו, והוא דעת האומרים לרשע צדיק באמונתו יחי', ויעוין בהקדמת בן יוחי".

שעליהם כתב המהדיר: "מש"כ מרן /החתם סופר /שלא יצא מפה קדשו, תמוה, דלהדיא כתב המאירי כן בספריו כמה פעמים, וגם בבית הבחירה למס' ב"ק [שנדפס מכת"י בשנת תש"י] קי"ג ע"ב במקומו [שמשם השיטה מקובצת], הובא פסק זה".

"* ספר בן יוחאי*, מבאר צפונות במאמרי התנא האלקי רבי שמעון בן יוחאי ז"ל,,, ותשובות נצחות נכוחות וברורות לכל שואל וכותב שטנה על ספר הזוהר,,, ומחובר מאתי,,, משה,,, קוניץ מאובן, ה' תקע"ה,,, וויען (לשון השער). במודעה שבעמוד ד' בסופו, לאחר שמאריך להודיע, שכל מקום אשר נמצא בספרינו הקדושים, דברי סרה על האומות וכו' לא כיוונו על העמים היקרים שבזמנינו, הוא מסיים (ד"ה וכבר): ובבגדו לשקר אמתת דבר זה, הנה בוגד בקדושת קשר עליון בין חברת יצוריו בצדק ויושר, כי לה' הארץ ומלואה,,, הוא אמר כי לי כל הארץ לאום ולאום גוים וממלכות ויהי, כל צדיק באמונתו יחיה וכו'".'"

הרב דוד צבי הילמן (צפונות, תשרי תשמ"ט, שנה א גליון א, עמוד סה), דוחה את דברי המהדיר, וטענותיו שתים


א) גם לפני המצאת הדפוס היתה צנזורה.

ב) המאירי צינזר את עצמו.

כראיה לטענה ב', הוא מביא את דברי הרשב"ץ בפירושו "מגן אבות", על אבות, פרק ב משנה ג:

"הוו זהירין ברשות", הפירוש: כבר הזהיר שמעיה ואמר אל תתודע לרשות, ומה בא זה להוסיף על דבריו. ונראה לי, כי שמעיה דבר על ענייני הרבנות, שלא יתודע לרשות כדי שיתנו לו רבנות, ...כמו שנזכר בראשון בשבת ובפרק שואל [קנ א] ובראשון מכתובות [ה א]. 'ומרדכי היה משנה לאחשורוש' [אסתר י ג], ורבינו הקדוש נתחבר לאנטונינוס והיו עושים טובה לישראל. אבל הוו זהירין בהם, כדי שלא יראו לכם פנים צהובות ובחלק שפתותם יפתו אתכם לגלות להם מצפוני לבבכם לפי שאין מקרבין אתכם אלא להנאתם, וכשיעלו מכם ממון, אל תחשבו שיגמלו אתכם כצדקתכם ותאמרו על זה 'שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו' [קהלת יא א], כי אינם עומדין לאדם בשעת דחקו, והרי הוא כאילו השלכתם ממונכם לאיבוד. וכן אמרו בפרק הספינה [צא ב], דמודה להון, אתמסר להון, דמתרחיץ עליהון, דליה דליהון. ולמדתי פירוש זה ממה שאמרו בפרק אחרון ממסכת תמיד [לא ב] בגמרא שלה, בשאלתות ששאל אלכסנדרוס מוקדון את זקני הנגב, מה יעשה אדם ויתקבל על הבריות, אמרו לו, ישנא מלכות ושלטון. אמר להו, דידי עדיפא מדידכו, ירחם מלכות ושלטון ויעביד טיבו עם בני אינשא *ורבינו יונה ז"ל [ד"ה וחלילה] פירש, פחד מהמלכות, שלא יעלילו אותו שהוא נותן דופי בהם, והפך הדברים לשבח המלכות. שהאדם צריך שיהיה זהיר ברשות שתהיה אימת המלך עליו*"

מעמוד סה ועד לעמוד ע"ב, (בצפונות), הוא מביא את המקומות בהן כתב המאירי שהגויים של היום הם גויים ''שונים''.

ומסקנתו: "לע"ד, ראוי למדפיסי ספרי המאירי לציין אצל כל אחד מלשונות המאירי הללו, ולכתוב בשולי הדף, את דברי המאירי הנ"ל".

האם יגיה גם את דברי הרי"ף מסכת פסחים [דף יג עמוד א]:

"ואי קשיא לך, הא דאמרינן התם כמאן מקבלינן סהדותא, האידנא מעם הארץ כמאן כר' יוסי ההוא עם הארץ, דהתם לאו כעם הארץ דהכא הוא, דאילו התם ליתיה במקרא ובמשנה, אבל בדרך ארץ ובמצות איתיה, כגון דלא חשיד אשבועתא ואגזלנותא ולא חדא אנפא מאנפי פסלנותא, אבל עם הארץ דהכא דחשיד אכל הני דאמרן, הוא דהא חשוד על הגניבה, ... וחשוד נמי אשפיכות דמים ולפיכך אין מתלוין עמו בדרך, ועוד שהוא חשוד על העריות, כדאמר ר' אלעזר מותר לנוחרו ביום הכפורים כגון שהיה רץ אחר הזכור או אחר נערה המאורסה ביוה"כ שמותר להצילו בנפשו כדתנן ואלו שמצילין בנפשו וכו'".

כאשר מצאו מי שכתב דברים "נחמדים" על הגויים, וטען, שכל הדברים השליליים שנאמרו עליהם ע"י חז"ל, לא נאמרו על הגויים המתורבתים של ימנו, הם טענו: הדברים נכתבו תחת לחץ, או שהם דברי הצנזור.

למה?




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/8/2007 17:25 לינק ישיר 

כי לא העלו על הדעת שיתכן לכתוב דברים טובים על גויים.
עכ"פ אצל המאירי זו נראית שיטה ועיין מש"כ יעקב כ"ץ.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-31/10/2007 08:36 לינק ישיר 

ספק א. מה קדם למה-
באחד הדיאלוגים של אפלטון (אם איני טועה באותיפרון) ישנו שיח בין סוקרטס לידידו אודות החסידות. (זה מונח שתורגם מיוונית, לצורך העניין הכוונה לחיים המוסריים) אחר מספר נסיונות קושלים להגדרת החסידות, מציע אותיפרון לסוקרטס את ההגדרה הבאה 'חסידות היא מה שאהוב על האלים' (בתרגום לאידיש- מוסרי זה מה שאהוב על ה') על כך שואל סוקרטס 'האם אהובה החסידות מפני שחסידות היא, או מפני שהיא אהובה על כן היא חסידות' כלומר, האם המוסר מקבל את ערכו בהיותו רצון האל, (וממילא כל שאינו רצונו, אינו מוסרי) או שהאל רוצה במוסרי מפני שלו ערך עצמי. במילים אחרות גם הקב"ה מחוייב לצו המוסרי. ואם כן אין לקבל כל מצווה שאינה מוסרית. (ואם יש כזה דבר מה עושים?- מפרשים!. אף במצוות דאורייתא)

ספק ב. מהו מוסרי
גם כאשר אנו מצווים לעשיה מוסרית, כדוגמת הכתוב 'ועשית הישר והטוב' עדיין קשה לנו להגדיר מהו מוסרי באופן מוחלט, ובנסיבות מסויימות לפנינו מספר מעשים אפשריים. בפילוסופיה של המוסר (האתיקה) ישנן תאוריות רבות, ולא אחת כחברתה, כפי שלא המוסר של חברה אחת כמוסר של חברה אחרת .בחברות מסויימות, מוסרי להרוג אשה על רקע כבוד המשפחה. ויש כאלה החושבים שראוי להמית נער על התנהגותו הקלוקלת (- רק על שם סופו כמובן!). בדרך כלל אנשים דתיים נוטים להדגיש נקודה אחרונה זו, ובכך כבייכול להשלים עם כל מה שנמצא במסורת אותה קיבלו מאבותיהם. הבעיה היא שהרבה מחובות הדת הינן פרשנות אנושית המשקפת מוסר בהתאם לתקופה מסויימת -דרבנן.

כוונת העשיה המוסרית--
לגבי הדילמה הראשונה, אפשר לומר שיש ביהדות גישות לכאן ולכאן. ישנן תפיסות הרואות את המוסר כאובייקטיבי, ואף האל מחוייב אליו, וכדברי אברהם 'השופט כל הארץ לא יעשה משפט. לדידם העשיה המוסרית של האדם הדתי נובעת מהכרתו את המעשה כמוסרי ומרצונו להיות מוסרי וטוב. ולפיכך מצוות שלכאורה אינן מוסריות יש לפרשן ולהתאימן למוסר, (כאשר מוכרע ספק ב') שהרי בלתי אפשרי לקבל שהאל ירצה בדבר שאינו מוסרי. מאידך יש המדגישים את רצון ה' כיסוד העשיה המוסרית (ידועים דברי לייבוביץ כלפי המוסר של קאנט) ואין בין המצווה לאכול מצה בפסח, לבין המצווה לתת מעשר עני. וממילא מצוות שאינן מוסריות, אינן מוסריות 'בעניינו', אם משום ספק ב', ואם משום שהדת קודמת למוסר (ספק א')
כמובן שבין שני קצוות אלו ישנם מגוון תפיסות. ובכללם התובנה הרווחת, שרצון האל והמוסר הינם זהים. והקול המוסרי שבתוכנו נובע מהנשמה שהיא חלק אלוה וכו' וכו'... (פעם באחד מהמפגשים בין דתיים לחילוניים שערכתי, אמר אברך אחד 'אני דתי בגלל שאני מוסרי!')
מומלץ לעיין בספרו של אבי שגיא 'בין דת למוסר' יש שם לקט רחב מפרשני הדורות, למצוות שאינן מוסריות, וכן סיכום פילוסופי שיטתי של הגישות השונות.

בין תירוצים לפרשנויות--
לא כל דבר אפשר לתרץ בקלות. אפשר לומר שבו סורר נידון על שם סופו, אבל באמת מי קונה את זה?! את איזה הורה זה משכנע לקחת את הילד לשערי העיר. אפשר גם לתתרץ שעמלק הוא שורש הרוע- ולכן מותר להורגם.

גם אם שערי תירוצים ננעלו, שערי פרשנות לא ננעלו (כדברי הרמב"ם במורה). וכאשר נתגלעו מתחים בין הדת למוסר, לא פעם השתמשו חכמינו בםפרשנות. עד כדי כך שפרשנותם לפרשת בן סורר (שיהיו ההורים דומים, ושיאכל דווקא חצי טרטימר וישתה חצי לוג, וכו') הובילה להנחתם שבן סורר לא היה ולא נברא. וכך בעוד הרבה מצוות וחוקים. שיטת המדרש איפשרה לחז"ל להכניס את השיקול המוסרי בהכרעתם.
ספר מומלץ, ספרו של משה הלברטל- "מהפכות פרשניות בהתהוותם". שם דיון מפורט במספר סוגיות בתורה שהוצאו מפשטותם על ידי משדרשי הכתובים שיסודם בשיקול המוסרי.

ועתה לעניין הנוכרים.
יש מאמר בתרביץ של א. אורבך על מאמר חז"ל כל המציל נפש אחת 'מישראל' כאילו הציל עולם מלא. ומה עם הנכרי? שם הראה הנ"ל שמאמר זה עבר גלגולים רבים, ומילת ישראל נוספה והושמטה מספר פעמים בהתאם לתפיסה אותה רצו לשקף. כך גם המשנה באבות. "חביב אדם שנברא בצלם... חביבים ישראל שניתן להם כלי חמדה..." בתחילה אדם ורק אח"כ ישראל. האם אכן הנכרי נברא בצלם? גם כאן יש פרשנויות לכאן ולכאן בהתאם לתפיסה המוסרית של הפרשן. (מה דעתכם על 'בא סנחריב ובלבל את האומות'- אין עמלק, ואין עמונים ומואבים)

ולהלכה. ידועה פרשנותו של המאירי, שכל ציוויי התורה וחז"ל אודות ממון הנכרי (כולל- שור תם שלהם נזק שלם) לא נאמרו אלא כלפי אותם אומות שהיו משוללות דת ומוסר, אך העמים שאנו יושבים בניהם כעת, והם מדינות מתוקנות חובה לנהוג עמם כמשפט שווה. (כך בדומה לגבי אי היות הנוצרים 'עובדי אלילים')
בעניין זה גם ידועים דבריו הלמדניים של ר"ש שקאף, שציוויי התורה משקפים את הצד המשפטי היבש, אך המשפט המוסרי האנושי, שאף לו מחוייב היהודי, מוביל בוודאי לתיקון ולהשוואה בין ישראל לעמים.

"אין בור ירא חטא, ולא עם הארץ חסיד"

---------

צנזורה!

בשו"ת באר שבע (לר' יששכר איילנברג, תלמיד הלבוש והסמ"ע) במהדורת וורשא תר"נ חסרים תשובות ס' וס"א. בגוף הספר לא ניכר החסרון, כיוון שכל סדר הסימנים הוסט קדימה משום כך.
במ"צ של דפוס זה, ירושלים תשכ"ט, הובאו שתי התשובות.

תשובה ס': "נשאלתי, רופא ישראל מהו לעשות רפואה לעכו"ם כדי שתתעבר או לא..." אכן, אפשר להבין שיש מקום להסתיר שאלה מעין זו. אך אם יש מי שמסתפק בדבר הבה נעיין בתשובה:

בתשובה זו דן המחבר בהיתרו של הרשב"א לילד בשכר משום איבה, (יותר יהודי מזה?- גם כסף, וגם פוליטקה!) אך בסוף תשובתו כתב כדברים הבאים: " ... ומיהו לא כל הרוצה ליטול את השם יטול לומר אני חושש משום איבה דלפעמים יהיה עכו"ם שפל ונבזה דליכא למיחש ממנו משום איבה אלא צריך לשקול הדבר אם הוא עכו"ם חשוב וגדול או יש לו קרובי' חשובים וגדולים דאז איכא למיחש משום איבה אבל לא בענין אחר כן נראה לי..." (ווטו, גם פה צריך לצנזר את זה?)

כבר אמר החכם מכל אדם "אל תהי צדיק הרבה..." (!)




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/10/2007 08:37 לינק ישיר 

רמב"ם פ"ב מהלכות שבת הל"ג:
ואסור להתמהמה בחילול שבת, לחולה שיש בו סכנה, שנאמר "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" (ויקרא יח,ה), ולא שימות בהם. הא למדת, שאין משפטי התורה נקמה בעולם, אלא רחמים וחסד ושלום בעולם. ואלו המינים שאומרים שזה חילול ואסור, עליהן הכתוב אומר "וגם אני נתתי להם, חוקים לא טובים; ומשפטים--לא יחיו, בהם" (יחזקאל כ,כה).

מסקנה מדברי הרמב"ם, אם לא מחללים שבת על גוי אין זה חסרון במידת החסד והרחמים בעולם.
הזכרתי כבר, שהמאירי הוא יחידי בין הראשונים בשיטתו, והיחיד שאני יודע שאמץ את שיטתו הוא הרב קוק באגרות ראיה כרך א עמ' צט.
אולם גם למאירי יש גבולות, הוא מתנה שלזה שמחללים עליו שבת צריך שתהיה דת, ומכאן שאם הוא אתיאיסט אסור לחלל עליו את השבת, אא"כ נמתח יותר את עמדתו של המאירי ונאמר שהואיל והוכח שתתכן מוסריות ללא דת, הרי גם על גוי מוסרי (מי יקבע מיהו מוסרי?) מחללים שבת.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/10/2007 09:07 לינק ישיר 

The Sriday Esh on treating gentiles (רב_סיינפלד)
http://hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=585684

השבת אבידה לגוי - לא תחנם? (אראלסגל)
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1061214

האם תיתכן חברות בין יהודי לגוי? (מיימוני)
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=711807

נוער מימד > "יחסינו לגויים-הלכה מול תחושות אנושיות" (גוונא)
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2113038

בחינת ההלכה (מבחן)
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=169692



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/12/2008 16:05 לינק ישיר 

 מציץ_ונפגע: ר' יעקב עמדין על היחס לגויים 8/9/2003


שמעתי פעם ממישהו מוסמך שהר"י עמדין כתב שברכת המינים לא נאמרה על הנוצרים שבימינו וכן שמעתי ממנו ציטוט:
"ואולי יש לומר שהכנסיה הנוצרית היא כנסיה לשם שמים".

האם מישהו יודע היכן המקור בכתביו? וגם אם אפשר להוסיף יותר פרטים על יחסו וגישתו של הר"י עמדין כלפי גויים.

*****
זריחת_עץ:

יש מאמר רחב באינטרנט בנושא, שבו גם הר"י עמדין מוזכר:
http://server3002.freeyellow.com/amiel777/4Benharush.doc

ראה גם כאן (מאת הרב דוד רוזן הידוע בקשריו עם הוותיקן)
http://www.toravoda.org.il/rosen9.html


בעל_עגלה: ואפילו פה היה דיון על זה



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/12/2008 16:09 לינק ישיר 

מציץ_ונפגע:

זריחת ובעל עגלה

תודה על הבאת הציטוט המלא .

עדיין יש להוסיף את התמיהה שמביע בעל הלינק שהביא זריחת -
"אמנם, יש המתפלאים על לוחם קנאי נגד משיחיות שקר כר"י עמדין, שבבואו ללמד זכות על הנוצרי הפריז בהתעלמו מעמדתו השלילית של אותו האיש למצוות התורה כשמירת שבת ועוד, ולא עמד על כפל-המשמעות שבאמרותיו על תורת-ישראל הסותרות זו את זו, ולא נחה דעתו של ר"י עמדין עד כדי כך שעשהו לאותו האיש (ישו!!!) ל"מחזק תורת-משה בכל עוז"..."


*****
safy:

יתכן בהחלט כי הוא לא סבר כן, אלא כתב זאת משום דרכי שלום.
צריך לזכור שהם גרו בין נוצרים וסבלו מעלילות שונות ומשונות לכן נאלצו להגיד דברים טובים על הנוצרים.

*****
מציץ_ונפגע:

safy
יש הבדל עצום בין אמירת דיבורים כמי שכפאו שד לבין הלשונות החזקים של ר"י עמדין בנושא הזה. אם תעיין בלינקים שהובאו תראה שהתירוץ שלך הוא בלתי מתקבל על הדעת.

*****
ווטו1:

קבלתי:

מעניין לציין שהאדמו"ר מליובביטש ז"ל כאשר היה אצלו הפני מנחם [ואמר בשם ר' יעקב עמדין שניתן לעשות סיומים בתשעת הימים רק אם אין זה מגרע מאיכות הלימוד,] אמר האדמו"ר שר"י עמדין היה מדייק בדבריו ואפילו באותיות ממש!

התוועדויות שנת תשמ"ד כרך ב' עמ' 1053

*****
מואדיב:

מעניין מאד להשוות את דבריו למה שכתב הרמב"ם על המסלמים באיגרתו לרבי עובדיה הגר.

ניתן גם להשוות לדברים מסויימים של הרב סולובייצ'יק, לגבי אנשי דת נוצרים מסויימים.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/12/2008 16:47 לינק ישיר 

יחסו של המאירי ל"אומות המתוקנות"
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2530075

_________________

בברכה




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/10/2009 14:44 לינק ישיר 

"אסור להתפלל על גוי שיצליח"

http://www.tog.co.il/he/TorahNew.aspx?id=1755



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/8/2010 07:08 לינק ישיר 


http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3939859,00.html



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/9/2010 08:36 לינק ישיר 


http://tomerpersico.com/2010/09/05/torat_hamelech_polimic/



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/9/2010 10:40 לינק ישיר 

הרב בני לאו משווה בין חופש אקדמי לבין חופש לרבנים, וטוען שאין להשוות מפני שהרבנים לשיטתם טוענים שישיבה אינה אקדמיה. בישיבה לומדים כדי לעשות.

אבל זוהי תפיסתם של הרבנים עצמם, ולענ"ד בית המשפט אינו מחוייב לתפיסה הזו (משום מה המערכת המשפטית/משטרתית כן בוחרת כאן להסתמך על דעתם). אם נותנים לאנשים חופש לבטא עמדות בעייתיות, אין מקום להבחין בין אנשים שונים. הקריטריון אינו מה שהרבנים אומרים לגבי תפקידה של הישיבה, אלא מה היא בפועל (הסכנה של המעבר לעשייה). ובפועל דומני שדברי אנשי אקדמיה פועלים לא פחות (ואולי יותר) מאשר הבעת דעות רבנית.

שלא לדבר על מעשים של אנשי אקדמיה (כמו פעולה למען הכרזת חרם מסחרי/אקדמי על המדינה, שממנה הם מקבלים משכורת. וזו רק דוגמא אחת), שבהם אין צורך להיזקק לקריטריון של המעבר לעשייה.

גם אנשי אקדמיה שמתבטאים בנושאים אקטואליים רוצים להשפיע על מעשים. לא מדובר רק במחקרים תיאורטיים אלא בהתבטאויות ופעולות שונות, שכל עניינן הוא להשפיע. אם נאמץ את תפיסתו של האדם עצמו, אזי גם לגביהם יש להפעיל את אותו קריטריון.

כל זה באשר לטענה הכללית של הרב בני לאו. לגבי הרב שפירא וספרו, לא ראיתי את הספר. אם הדברים שמתפרסמים הם נכונים, אני אכן מסכים שהוא חצה את הגבול, ושם יש חשש להשפעה על עשייה בפועל. לא בגלל שהוא רב ועומד בראש ישיבה, אלא בגלל הסביבה הפונדמנטליסטית שבתוכה הוא פועל.



תוקן על ידי mdabraham ב- 05/09/2010 10:42:47




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/1/2011 12:22 לינק ישיר 

אני מקפיץ את האשכול למרות שלא הצלחתי לקרוא כעת את כולו.
אני לומד כעת מסכת ע"ז והנחת יסוד במסכת היא שגויים חשודים על שפ"ד ועל רביעה מכל סוג.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/1/2011 21:12 לינק ישיר 

ע"ז כה ע"ב:
סבר רב יוסף למימר אולודי <עובדת כוכבים> {נכרית} בשבתא בשכר שרי משום איבה א"ל אביי יכלה למימר לה דידן דמינטרי שבתא מחללינן עלייהו דידכו דלא מינטרי שבתא לא מחללינן
סבר רב יוסף למימר אנוקי בשכר שרי משום איבה אמר ליה אביי יכלה למימר אי פנויה היא בעינא לאינסובי אי אשת איש היא לא קא מזדהמנא באפי גברא
סבר רב יוסף למימר הא דתניא <העובדי כוכבים> {הגוים} ורועי בהמה דקה לא מעלין ולא מורידין אסוקי בשכר שרי משום איבה אמר ליה אביי יכול לומר לו קאי ברי אאיגרא אי נמי נקיטא לי זימנא לבי דואר

נראה לכם שגוי יסיר את האיבה בגלל תירוצים כאלו?

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/1/2011 22:55 לינק ישיר 

מי שמעלה את שאלות ההבחנה בין יהודי לגוי - ביחס למוסר המערבי המקובל בימינו, עושה עיוות לא-קטן.
בימי מתן תורה לעם ישראל, היה מוסר העמים מבוסס על מה שהיה מבוסס, אבל כמובן לא על התנ"ך. מקובל היה בין העמים כי מי שאיבד אבידה - ז.א. שהוא התרשל בשמירת חפציו - אין לו זכות לקבל אותה בחזרה. מקובל היה בין העמים כי מי שיש לו כסף מזומן מלוה אותו למי שאין לו תמורת ריבית. מושגי הצדקה והחסד, האהבה והחמלה, לא היו קיימים. מובן מאליו, כי כאשר התורה נתנה מצוות של צדקה וחסד, אהבה וחמלה, היא ציוותה עליהם רק בין איש ובין רעהו, בין אחים, לא לאנשים זרים. מה לנו כי נעשה צדקה וחסד עם מי שהצדקה והחסד אינם נמנים בין מדותיו.
רק עם הופעת אור התנ"ך בעולם, והרבה שנים אחרי שהופיע על עם ישראל, לקטו אומות העולם ממנו את המושגים האלה של צדקה וחסד, של אהבה וחמלה, של עזרה לזולת ורחמים, ולאט לאט הם הפכו - לפחות במוסר הרשמי - לחלקים בלתי נפרדים של המוסר האוניברסלי.
אין מקום לשאלה, מדוע ציותה התורה מצוות אלה ואלה רק כלפי יהודים ולא כלפי גויים, כי הגויים בינם לבין עצמם גם לא נהגו במצוות אלה. אמות-המידה המוסריות של הגויים הצדיקו התעלמות מאבידה, התעלמות מאבדן נפש של הזולת ואי-מתן עזר בשעת צרה.
כיום, אחרי שבפועל אמות-המידה המוסריות המערביות כוללות את הדברים האלה, הרי הכל נכנס בגדר של 'דרכי שלום'. ואכן, עושים צדקה עם עניי גויים מפני דרכי שלום. כיום - אם בחברה המערבית מקובל להחזיר אבידה - הרי חייבים להחזיר כל אבידה לגוי מפני קידוש השם.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > יחס היהדות ההלכתית לגויים
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 5 6 7 לדף הבא סך הכל 7 דפים.