בית פורומים בחדרי חרדים

ובתפקיד המגיד-שיעור: הזמר אברהם פריד

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-17/11/2003 10:18 לינק ישיר 

מיימוני, תעשה טובה לקהל המעיינים ותביא את הרמ"א מילה במילה נראה מה הוא אומר ונראה אם הלימוד שלך בכלל נכון.

לאיזה רמ"א אתה מתכוון. לפחות תביא את הסימן והסעיף(מכיון שיש כמה רמ"א)

ואם אתה מורגל באיגרות החזו"א אז.. גם את ח"א איגרת קס"ז.

תוקן על ידי - טוב5 - 17/11/2003 10:20:30



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/11/2003 17:38 לינק ישיר 

טוב5 וכולם

הנה סיכום דברי הרמ"א ושניים ממפרשיו, עד כמה שעלו בידי.
זה ארוך, אבל נראה ברור למדי.

***

באבן העזר, סימן ב', סעיף א', כתב הרמ"א:
"כל הנושא אשה פסולה משום ממון, הווין לו בנים שאינם מהוגנים, אבל בלאו הכי, שאינה פסולה עליו, אלא שנושאה משום ממון – מותר (תשובת הריב"ש סימן טו)."
ובסוף דבריו חזר וכתב:
"... מי שפסקו לו ממון הרבה לשידוכין, וחזרו בהם, לא יעגן כלתו משום זה, ולא יתקוטט בעבור נכסי אשתו. ומי שעושה כן אינו מצליח ואין זיווגו עולה יפה, כי הממון שאדם לוקח עם אשתו אינו ממון של יושר, וכל העושה כן מקרי נושא אשה לשם ממון, אלא כל מה שיתן לו חמיו וחמותו יקח בעין טוב, ואז יצליח (ב"י בשם א"ח).

לפי הקטע הראשון, אין איסור או חשש אלא בלקיחת אשה פסולה עבור כסף. אבל כל שמחפש אשה כדי שיהיה לו כסף, מותר.
ועל אחת כמה וכמה כדי שיוכל ללמוד תורה בלא עול.
אולם מסוף דברי הרמ"א יש לכאורה סתירה. כי בתוך דבריו כלולה ההגדרה, ש"הממון שאדם לוקח עם אשתו אינו ממון של יושר" אלא שיש לעיין אם הכוונה רק למי שמתקוטט על מה שהבטיחו לו ולא קיימו, או שמחפש אשה גם לפי הממון שתכניס לו.
בדבר זה נחלקו מפרשי השו"ע על הדף.

החלקת מחוקק (סעיף א בדבריו) כתב:
"וכל העושה כן מקרי נושא וכו' – אף על גב דלפני זה כתב 'כל שאינה פסולה עליו מותר לישא משום ממון', היינו אם נותנין לו ממון (ברצון טוב) אבל לעגן כלתו בשביל זה או לעגן עצמו ולהמתין מלישא אשה עד שימצא אשה שתתן לו ממון אסור. וכן סיים בא"ח 'ורבים נכשלים בעבירה כשאינם נושאין אשה במהרה ועליהם נאמר כל הנושא אשה לשם ממון וכו'" (ועיין שם מה החשש בדחית הנישואין).

מדברי החלקת מחוקק אנו למדים:
1. יש סתירה בין העתקת הרמ"א מן הריב"ש לבין העתקתו מדברי א"ח.
2. מותר לקחת ממון שנותנים לו "ברצון טוב".
3. אסור לעגן עצמו ולהמתין מלישא אשה עד שימצא אשה שתתן לו ממון.
אמנם, מבואר בדברי החלקת מחוקק שמה שאסור להמתין הוא רק לזמן מרובה, מהטעם שהתבאר בדבריו (ולא הועתק כאן). ללא זה, מותר לבדוק ולחפש אחרי זיווג שיכניס לו יותר ממון.

אבל הגר"א כותב (סימן ו בדבריו):

"... וזהו דלא כריב"ש הנ"ל, ועיין בחלקת מחוקק. אבל העיקר דסבירא ליה לא"ח דכל משום ממון הוה ליה גם כן נושא וכו' אלא דאם היה לוקחה בלאו הכי אף על גב דלוקח ממון גם כן אין נקרא נושא וכו' וזה שכתב אלא וכו'".

מתוך דברי הגר"א למדנו:
1. יש סתירה בין שיטת הריב"ש לשיטת הא"ח.
2. הגר"א חולק על החלקת מחוקק.
3. כל שמבקש ממון וזה השיקול שלו בבחירת זיווג הרי זה נושא מחמת ממון שאינו ראוי.
4. רק מי שהיה לוקח אשה בלאו הכי אלא שיחד עמה מקבל ממון אינו נקרא "נושא מחמת ממון".

לפי זה, אסור שבקשת ממון תהיה שיקול בבחירת אשה.
אמנם, גם לפי הגר"א מותר לקחת אשה טובה עם ממון, אם לא יקח אשה לא טובה רק מחמת הממון. עד כמה שאני יכול לשפוט, יש להסתפק בכוונת הגר"א אם לשיטתו מותר לחפש אשה טובה עם ממון, כי ניתן לפרשו בשתי צורות: שעצם חיפוש אשה עם ממון הוא פסול, גם אם מחפשים קודם כל אשה ראויה ובין הנשים הראויות מחפשים ממון, או שמותר לחפש גם ממון כל עוד מקפידים על אשה הראויה מצד עצמה.

כמדומה, שמתוך שיטות האחרונים כפי שהובאו כאן נראה שאין לפסול מי שמחפש אשה שתהיה לא רק ראויה אלא גם תביא לו ממון. ואם כוונתו לשבת וללמוד תורה בלא עול, ודאי שזה נראה מותר.
ודומה הדבר למה שאסרו בגמרא ואסר הרמב"ם ליטול פרנסתו מהציבור כדי לעסוק בתורה, והתירו האחרונים את הדבר צורך שעה. אף כאן, כדי לסייע לצמיחתם של בני תורה, אפשר שהותר הדבר לחפש אשה ראויה שמביאה גם ממון לדירה.

אמנם, על זה יש להעיר שתי הערות:
1. מה שנראה מותר הוא לקחת אשה ראויה עם ממון בתנאי שהוריה או מי שנותן את הממון יכולים להרשות זאת לעצמם. אך אם הם נלחצים ונכנסים לחובות גדולים – אסור.
איני יכול להצביע על מקור ברור בדברים שהבאתי לדבר זה, אך דומני שהנראה הוא שכל מה שדובר כאן על אשה ראויה עם ממון הוא בשיש לה (או להוריה) ממון די הצורך. אחרת, זה נכנס בגדר מה שאינו "ממון של יושר". כך נראה לי מן הסברה, אך יש מקום לבר פלוגתא לחלוק.

2. במקרה דנן, כיון שכבר סיכמו עם אשה ראויה על שידוך, וקראו לו לבטל את השידוך כדי לקחת אשה עם ממון, נראה פשוט שאסור. שאם אסור לעגן, האם מותר לבטל שידוך? ולא יפה עשה אותו אדם שהשיא עצה לבטל את השידוך כדי להשיג יותר.


שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/11/2003 03:15 לינק ישיר 

למיימוני וכל המעיין ומחפש האמת.

הנה אמרתי אחזור ואשנה שוב דברים אלו ביתר ביאור והרחבה.

עשית סיכום מדברי החלקת מחוקק ונראה לי שלא דייקת בדבריו. שהרי סיים החלקת מחוקק שהעיכוב מלישא אישה בשביל חמדת ממון. הרי כתב החלקת מחוקק בפירוש ששמה שכתב הבית יוסף בשם הא"ח הוא חמדת הממון של האיש ולא ממון של הצטרכויות. ומשום ממון שלא הוי הצטרכויותיו של האיש מעכב את עצמו מלישא אישה או מעגן כלתו ש"יתנו לו ממון הרבה לשידוכים וחזרו בהם", על זה אומר הרמ"א שלא יבקש הרבה אלא שתהיה לאיש ברכת הצלחה במה שנותנים לו בעין טובה.

וגם כל דברי הגר"א מוסבים על מה שכותב הרמ"א בהתחלה ומי שפסקו לו ממון הרבה לשידוכין וחזרו בהם לא יעגן כלתו עבור זה. ועל זה כתב הגר"א שלא יכניס לשיקולים של בחירת אישתו את ה"ממון הרבה", שהרי אם יביט על ה"ממון הרבה" יש בזה משום נשיאת אישה לשם ממון ואין הזיווג מצליח ולא יהיו לו בנים כשרים וכו'.

ויש בענין בביאור הגר"א להביא את איגרת החזו"א ח"א סימן קס"ד: "אם ההצעה תמלא את האפשרות להמשיך הלימוד יש לקרב. התנאי העיקרי שבזה הוא טהרת הלב ואהבת תורה של ה"זכה עוזרתו". ומידותיה הנוחות והטובות. זהו המצב של המשכת הלימוד. אך בכל זאת צריכים להזהר מעניות ולברוח ממנה מפני שהיא מעברת האדם וכו'. אך אין בחינת העניות בחסרון העושר רק בחסרון הכרחיות. ואומנם הכרחיות יערכו כפי גבורת האדם וכו'. " עכ"ל האיגרת. ולפי זה מהי גבורת האדם היום .. זה כל אחד לפי מה שהוא ומה שראש הישיבה מכיר אותו.

לא נראה שהגר"א ולא הראשונים התכוונו לדברים הצריכים לחיות האדם שיקרא עליו נושא לשם ממון. אין לו דירה לגור בה, והוא מוכן לדירה של שלושה חדרים בפרוייקט, זה נקרא לשם ממון?

וזה מה שכתב ערוך השולחן בסימן ב' סוף סעיף א': אבל אם נושא אישה כשירה לשם ממון שאלמלא ממונה היה נושא אחרת, אין בזה עוון. ואדרבה ראוי לעשות כן אם הוא תלמיד חכם דעל ידי זה לא יצטרך להיות טרוד הרבה בענייני העולם וכן נוהגים אנשים ישרים ליקח תלמיד חכם לבתו וליתן לה ממון הרבה ולהחזיקו על שולחנו כמה שנים שישב וילמוד. ואין לך מצווה רבה מזה ובשכר זה מצליחים בעיסקיהם.
וודאי שהרב מנוברדוק כתב את הדברים לשווער ולא לחתן שמצווה עליו שיקח או שימתין מלישא.

ולא הבנתי מיימוני-מהיכן לקחת שמדובר על ביטול השידוך. אם איני טועה זה היה עוד לפני שהסתיים השידוך אלא בזמן שעוד היו פגישות.
ולנוחותך מיימוני שוב הועתק הסיפור של דוד10:
רק חיסרון אחד בולט יש לה, לנערה: אין להוריה ממון. אמנם הם אנשים המתפרנסים מיגע כפיהם. אבל, כסף כדי 'סידור מלא' לחתן אין להם. קורה. גם במשפחות טובות.
ויהי היום-למעשה זה קרה בשבוע שעבר-ולנערה הוצע בחור טוב. יצאו השניים וימצאו חן.
אלא שאז הגיע טלפון מראש הישיבה של הבחור הנעלה: ומה בדבר דירה למעולה? סיפרו ההורים את האמת: שאין להם. קבע ראש הישיבה: אז אין שידוך. ואין שידוך.
הנערה בוכה. ההורים עצובים. מאוד. הם הרי האשמים. מי הרשה להם להיות עניים?

הערה שלי:אם איני טועה מדובר כאן עוד לפני שהיו בכל הסכמים או זכרון דברים.


תוקן על ידי - טוב5 - 18/11/2003 3:25:55



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/11/2003 20:32 לינק ישיר 

טוב חביבי

אני מסכים שאליבא דהחלקת מחוקק בסי' ב' לא מצאנו איסור.
וליבי מורד בזה, אך הלשון מורה כדבריך.
אלא שאין אני מסכים לפרשנותך בגר"א בזה, ואני סבור שהמשמעות כדברי, כפי שביקשתי להסביר, אלא שאולי לא בארתי יפה. ואם תציין זאת, אכתוב שוב.

כמדומה לי גם שאין לחלק בין אמצע שידוך לסוף שידוך, שהרי כבר סיכמו ההורים ביניהם על הסכום, ואז התערב מי שהתערב בדבר והביא לביטול.

לגבי אגרות החזון איש, מן הסתם התכוונת לאגרת קס"ד

"... אם ההצעה תמלא את האפשרות להמשיך הלימוד, יש לקרב.
התנאי העיקרי שבזה הוא טהרת הלב ואהבת תורה של "הזוכה עוזרתו", ומידותיה הנוחות והטובות.
זהו המצב של המשכת הלימוד
אך בכל זאת צריכים להיזהר מעניות ולברוח ממנה מפני שהיא מעברת האדם וכו'"

אלא שעל זה מוסיף רבנו החזו"א:
"אך אין בחינת העניות בחסרון עושר, רק בחסרון הכרחיות, ואמנם ההכרחיות ייערכו כפי גבורת האדם בגופו וכוחותיו הנפשיות".

ואכן אני מסכים שבזמננו השגת דירת, ולו גם בפרוייקט, היא בחינת התרחקות מעניות ופניות ללימוד.

אך אם כבר הזכרנו את איגרת קס"ז, הנה היא:

"אינו מובן לי היטב הדייקנות יתרה בדברים שהרחיקום רבותינו ז"ל, כמבואר ברמ"א אבהע"ז סי' ב' [כלומר הסימן שלנו והנושא שלנו]
וסיים הרמ"א שכל מה שיתנו, יקח בעין יפה רוצה לומר בין רב למעט ואז יצליח
והצלחה שהבטיח הרמ"א ודאי עדיף מהשתדלות
[!!!!]

ובהיותי מורגל תחת השפעת דברי הרמ"א ז"ל לעצמי ולאחרים כבד עלי להבין דעת הדר"ג שליט"א בזה."



שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/11/2003 00:16 לינק ישיר 

אולי כדאי שנעשה סיכום ביניים?

מוסכם:
א- מדברי החלקת מחוקק שאין איסור כלל כאשר האיש מבקש מהצד השני הצטרכויות הדרושות לו להמשך החיים.
ואפשר להרחיב את ההיתר של החלקת מחוקק, שאין כלל איסור של נושא לשם ממון כאשר מציעים לו אישה שתביא לו הכנסה של ריבוי בכסף.
ב- על פי איגרות החזו"א, אין איסור לפני השידוך להתנות את הסכמתו לסיום השידוך במילוי תנאים ממונים הכרחיים שלא יחיה בעניות.
ג- לדעת הגר"א אם יכניס בשיקול של נשיאת האישה שיקול של ריבוי ממון, מהווה דבר איסור של נשיאת אישה משום ממון, ויש בזה חשש להצלחת הנישואין והבנים.

לא מוסכם: בדעת הגר"א מהיכן יתחיל הענין של נישואים לשם ממון.

והנה החזו"א שהרגיל את תלמידיו להשתדל לצאת ידי חובת דעות האחרונים החשובים בהלכה, לא חשש להביע באיגרת שחייבים להתחשב בשיקול הממוני. ואי אפשר לזלזל בשיקול זה כלל. ואין לאדם להתחשב בבחירת האישה "רק" במידותיה הנאות ויופיה וכו'.

ומעתה-נבוא חשבון בהבנת דברי הגר"א. האם נאמר שיתעלם לגמרי מהענין הכספי? הרי כבר התשובה בגמרא שיש לתת כסף לחתן את הבנות כדי שירבו הקופצים. נכון שלא במידה מוגזמת עד כדי העברת הנחלה מהבן לאחות(שראוי לנדות על זה( רא"ש כתובות פ"ד סימן כ"ד).
אם כן, היכן לדברי הגר"א עובר הגבול הדק של מה שצריך לבקש מהצד של הבת והיכן זה כבר מתכוון לשם ממון?

ועל זה נראה לי, שהגבול הוא מה מה שהוא צריך להמשך חייו ללא עוני שיש בו חשש שיעבירנו על דעתו. וזה ה"סכינא חריפא" לחלק היכן הבחור מתכוון לממון מיותר לבין היכן שזה מתכון(מרשם) לנישואים בריאים.
ולכן כתבתי את ערוך השולחן שיש בו נטיה להכרעה שמותר לקחת כסף, ואפילו אם אינו מבאר את הדברים על פי דברי הגר"א.

אם איני טועה, ציינתי את שתי האיגרות של החזו"א בדברי הקודמים.
איני יודע מהיכן לקח מר את הענין של הבדל בין אמצע השידוך לסוף השידוך? כל זמן שלא סיכמו דבריהם בהסכמה ביניהם-אפשר לקרוא לזה "סיכמו ביניהם על הסכום"?
ואם בשידוך הזה לפי דעת הצדדים הבחור מחוייב לקחת עול כספי על עצמו, הרי צריך לערב את הבחור בענין, ולא להטיל עליו עול כספי ללא ידיעתו כלל. זה לא אנושי להכניס את הבחור והבחורה לחובות כספיים ללא הבאת הנושא והסכמתם. וכי את העמידה בפני בעיות כספיות הם אמורים להבין אחרי סיום השידוך? זה נראה לך הגון וישר??


תוקן על ידי - טוב5 - 19/11/2003 0:21:43



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/11/2003 07:14 לינק ישיר 

מה לעשות ושאלתי היום כמה חסידי גור, וגם אצלם אחרי בחורים טובים רצים עם הצעות של דירות. וזאת לא החסידות היחידה שכך הדברים מתנהלים אצלה, גם אצל הסלונים(וויסע)אחרי בחורים טובים יש שובל של הצעות "זוהרות".

למה להתנפל על הליטאים בלבד?? ( טוב)

לא הבנתי השוואה. הליטאים תובעים לתת, ואילו אצל החסידים יש עשירים שמוכנים לתת. אבל לחנך בחור לתבוע.

והרמב"ם שהבאת כל ממוננו זה על "בת תלמיד חכם" (ולא שהבת תלמיד יש לם ממיטב כספו) אך על תלמוד חכם יש להשתדל אבל לא לבזבז מכספו.






דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/11/2003 09:37 לינק ישיר 

טוב
מסתברא



אלא שאני בא לסייג את הדברים, ודווקא על פי אגרות החזו"א והנתבאר בדברי לעיל:

מצאנו התר לחפש אשה שמביאה עימה ממון. וזאת בשני תנאים -

א. שהדברים דרושים למניעת עניות ולא לחיפוש העושר. וההגדרה לעניות היא דברים הנצרכים.
ואף על פי שהדברים לא נתבארו, מסתבר שהם תלויים גם לפי הדור, ובדורנו לא רק מקרר עשוי להיות דרישה הכרחית לבית, אלא גם מקפיא ומסתבר שגם מיקרוגל. לא רק טלפון אלא שמא גם פלאפון.

(אך מסתבר לי שמחשב אינו בכלל זה...)

ב. כל מה שמצאנו התר, עד כמה שאני יכול לשפוט, הוא כדברי מסתברא, שהורי הכלה מבקשים לתת, ואז הבחור (או הוריו) יכול לבחור.
אך ללחוץ על משפחה שאין להם, למען ייכנסו לחובות, כדי שהוא יצא מגדר עניות והם ייכנסו אליו, לדעתי - זה לא שמענו. וכאן ה"לא שמענו" הוא לשון נקיה ל"לא יישמע".

ובנידון דידן -

אפשר שיש לנו תמונה שונה מהסיפור של דוד 10. לי הדברים הצטיירו כך:

היתה פגישה בין הצעירים, כלומר ההורים כבר סיכמו ביניהם את כל התנאים הכספיים, שהרי לא ייעשה כדבר זה, לתת להם להיפגש לפני שהכל מסוכם וגמור (ושמא יש בזה חילוקי מנהגים בין העדות?).

לפיכך, כאשר אותו אדם התערב באמצע והביע דעתו שההסכם הכספי - שאני למד עליו מכללא - אינו טוב עבור החתן, זה היה, בעיני, כבר לאחר הסכמה. וגם אם לא היה קנין, עדיין כמדומה שיש כאן "החוזר מדיבורו", והוא שגרם להם. וזה עוול, ועל אחת כמה וכמה בנסיבות כאלו.

אמנם, להציל בחור שיכול להיות תלמיד חכם מקשיים כלכליים זה דבר חשוב, ללא ספק, אך אם ההסכם כבר נידון - לפי השערתי - והנערה נשאה חן וחסד לפניו וכן הוא בעיניה - האם לתור אחרי דירה ולבטל את השידוך שכבר עמד על הפרק והיה טוב בעיני הכל? בעיני זו עצה רעה.

והנראה לעניות דעתי כתבתי.



שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/11/2003 12:48 לינק ישיר 

מיימוני

אם איני טועה כל זמן שלא ידוע לנו מי הראש ישיבה ומה גדלותו של אותו תלמיד חכם, הרי אנחנו מחוייבים בנפשינו ללמד זכות עליו.
מכיון שהמקרה לא ברור לנו, למה ללמד חובה? למה אי אפשר לומר בצורה למדנית, אם היה כך וכך, זה נראה כך, ואם היה כך וכך זה נראה אחרת, וכך לפרט את כל המציאויות.
אולם אתה תפסת צד אחד מההתחלה ועל פיו בנית את כל המערכת שלך. כך נוהגים ללמוד וללמד?

אולי ואולי קבלת מסר פרטי שצייר לך את כל המעשה ובכללי הביאו את המראה בצורה שונה ממה שהיה בכללי?

דבר נוסף נקרא לו סולם ערכים.
אם ההורים הנכבדים לא חוסכים לקנות דברי פאר ומותרות או מבליטים את עצמם בשמחות בכל צורה אפשרית(ודי למבין-זה בדוק). אזי פתאום כאשר מדובר בהוצאה למען ילדיהם ולא למען הנאתם העצמית, זה כבר לא בסדר? פתאום נשכחו כל ההוצאות המיותרות שלהם. למה?
וסיפר לי יהודי תלמיד חכם שבליטא קיבצו כל פרוטה לפרוטה וחיו בצמצום רב למען המטרה הנכבדה. וכל יהודי הרגיש חיוב לצמצם בהוצאותיו רק להשיג ולהשיא לבנותיו בעל תלמיד חכם. פתאום נזעקים יהודים על מה? על מה שמפזרים כסף למותרות ומוצאים כסף עבור הקנאה, זה מותר, אבל אם זאת התנהגות "ליטאית".... זה כבר אסור שבאסורים. למה ?? זה ליטאים.
לא נשמע מוזר?


מסתברא, תגיד לי כמה אתה רואה אצלכם שמוכנים לבזבז את כספם כדי לשאת בת תלמיד חכם?(שהבחור יאמר להורים תתנו לי דירה כדי שאתחתן עם הבת של הרעבה)-וזה כבר מותר?
לבנות בתים מפוארים ולהטיל הוצאות קשות על קהל החסידים מותר, והכל למען "כבוד שם החסידות". אולם להכניס לבית הפרטי של האדם תלמיד חכם ושם שם, לרומם את נפש האדם... זה כבר לא? זה אסור לדחוק את עצמו?
למה כאשר נשיא החסידות מבקש מאדם והאיש דוחק את עצמו, ואילו למען דבר פרטי של האדם זה יהיה אסור?
האם את החסכונות של האדם יש לתת למען "פאר שם החסידות" ולא פאר משפחתו הפרטית של האדם?
אתמהה.....


תוקן על ידי - טוב5 - 19/11/2003 12:53:05



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/11/2003 13:46 לינק ישיר 

טוב5

אתה צודק. יש חיוב ללמד זכות על אדם שמוחזק כתלמיד חכם.

ולא, לא קיבלתי שום מסר פרטי, ואיני יודע מאומה על הסיפור פרט לאותם פרטים שפורסמו, ולמה שדייקתי מתוכם: לאמור - שכבר היה סיכום כספי ל-פ-נ-י שהיועץ הביע דעתו.
ועל סמך זה כתבתי מה שכתבתי. ובהחלט אין בזה הוכחה שכך היה מעשה, אלא רק שלפי דעתי, אם כך אכן היה מעשה, כך נראה בעיני להחשיבו.

ושוב, אנו עוסקים בכמה סוגים של משפחות והתחייבויות כספיות:

א. יש משפחות עשירות שיכולות להרשות לעצמן לקנות דירה בת חמישה חדרים בירושלים.

ב. יש משפחות שיכולות להרשות לעצמן לקנות דירה בפרוייקט.

ג. יש משפחות שיכולות להרשות לעצמן לקנות חצי דירה בפרוייקט.

וכו' וכו', עבור לד' וה' עד לאלו שלוקחים לשם כך התחייבות למשכנתא, גמ"חים ועוד.

איני יודע באיזו משפחה מדובר בסיפור שלנו, אך דומה שמדובר במשפחה מג' והלאה. ולפי זה כתבתי את דברי.
אם כוונתך למשפחה מסוג א' וב', בוודאי שזה סיפור אחר לגמרי.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/11/2003 14:05 לינק ישיר 

מיימוני אתה מכיר את דברי החתם סופר בשו"ת או"ח סימן ר"ז? (בתשובה למהר"ץ חיות)



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/11/2003 14:08 לינק ישיר 

כללו של דבר, בתפקיד מגידי השיעור: מיימוני וטוב5. פריד יכול לארוז את מטלטליו ולעקור למינסוטה עילית.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/11/2003 14:33 לינק ישיר 

מצורף קובץ

הזמר החסידי ר' אברהם פריד מתפלל תפילת מנחה במרכז חב"ד העולמי-770



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/11/2003 17:36 לינק ישיר 

אין לי מה להוסיף לגופו של ענין. אבל זה בדיוק הענין.
האשכול הזה הוא אחד האשכולות המייצגים ביותר את מה שהפארק אמור לתת לנו.
התחיל מקוריוז, עבר לעקיצות הדדיות, המשיך בהצגת טיעונים ומובאות ונגמר בנימה מפוייסת.
קשת הדעות המרכיבה את חברי הפורום, זכתה ליצוג על ידי שלל כותבים. עתים יצוג מכובד, עתים פחות. אבל נחמד לראות שבסופו של דבר, לא שחילוקי הדעות הם קטנים, הם פשוט נמצאים בשוליים. על הדברים המהותיים והעקרוניים כולנו מסכימים.

איך אומר פריד: "אדרבא, תן בליבנו שנראה כל אחד מעלת חברינו..."



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/11/2003 00:34 לינק ישיר 

עוה"פ טוב אתה מבלבל.

ראשית אכן החסידות ההיא שכפה על כל חסידיהם לבנות הבית מקדש, גם תמהונית בלשון המעטה.

אך ברוב החסידיות שאני מכיר, זה גם העשירים מרצונם הטוב מעוניינים לתרום לאדמו"ר. צא ובדוק.

ובכלל גביר חסידי מרגיש חובה חברתית לתרום לחברה, וממילא זה מאזן הנטל לעניי החסידים. אצל הליטאים ברובם לא שמעו מכך. אין הם יודעים להוזיל מכיסם למען מוסדות חינוך לבנית בתי כנסת וכיו"ב.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/11/2003 02:42 לינק ישיר 

ליד התינוק(למה דווקא ליד הסנדק?)

אולי תוכל להסביר כיצד אשכול יכול לאבד התעניינות (הפוך מהאשכול של צמיחה). לא כדאי להתמקד בדברים חדשים?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > בחדרי חרדים > ובתפקיד המגיד-שיעור: הזמר אברהם פריד
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 4 5 6 סך הכל 6 דפים.

2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.