|
|
נשלח ב-6/1/2014 10:42 |
|
| |
מ ידידי היקר גם אתה וגם הבלשן המכובד, המשנה לא עוסקת בבלשנות, רבי כן עסק בזה, אבל הצורה הטבעית של העץ אילן. נראה לי כי לא זו היתה כוונתו. לעניות דעתי - המילה אילן אינה מילה מקראית, עץ היא מילה מקראית, ולכן בברכה משתמשים אם יש רק במילים מקראיות, פירות האילן בורא פרי העץ. כל ר אשי השנה מוזכרים במשנה הזו הן מקראיות. זולתי -אילן- רצה רבי ל הדגיש ללומד שמדובר כאן לא במילה מקראית כמו היתר, ולכן כתבה שונה, ביחיד.
|
|
|
נשלח ב-6/1/2014 13:34 |
|
| |
ירוחם,
גם המלה ירקות איננה מקראית (אם כי שורשה מקראי - ירק, להבדיל מאילן ששורשה ארמי), ולפיכך על הירקות אומר בורא פרי האדמה, רבי יהודה אומר בורא פרי דשאים.
|
|
|
נשלח ב-6/1/2014 13:44 |
|
| |
מ. אבל השורש מהמקרא ולא מארם נהרים, השורשים הם החשובים, אתה לא שואל, אבל היית אמור לשאל, למה באמת רבי לא עשה ר"ה לעצים? ולא היה לנו על מה לכתוב. אם תשאל, אענה.
|
|
|
נשלח ב-6/1/2014 13:57 |
|
| |
ירוחם,
אדרבא, למה רבי שנה ר"ה לאילן ולא לעץ?
|
|
|
נשלח ב-6/1/2014 14:52 |
|
| |
מ או, טוב ששאלת, לעץ- יש משמעויות רבות. גם דומם זה עץ, קרש וכד' אילן אפשר להגיד רק על צומח.
|
|
|
נשלח ב-6/1/2014 15:18 |
|
| |
ירוחם,
לשון הקודש לשון שירה כללית.
למלה יש הוראה מקורית והרבה הוראות מושאלות הנגזרות ממנה. עץ הוראתו אילן, ובהוראה מושאלת חלקי העץ למלאכה. שאר הלשונות מפורטות יותר ולכן המשמעות של מילותיהם מצומצמת יותר. אילן בארמית הוראתו עץ פרי או עץ סרק אולם איננו מורה על חלקי העץ, אלא המלה אע משמשת להוראת חלקי העץ למלאכה.
תוקן על ידי מם80 ב- 06/01/2014 15:19:14
|
|
|
נשלח ב-6/1/2014 15:26 |
|
| |
מ מה דעתך- איך היה הלומד לומד ר"ה לעצים? מה שייך השירה של לשון הקודש, כשהמשנה צריכה מילה שכל העולם יבינו למה הכוונה. עץ בלשון המקרא אינה מתאימה לנושא הזה,
|
|
|
נשלח ב-6/1/2014 15:43 |
|
| |
ירוחם,
וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ לה' הוא. אם היתה מלה מתאימה יותר מעץ, התורה היתה משתמשת בה. אלא שבתקופת רבי רוב העם דיברו ארמית, ובלשון ארמית המלה אע הקרובה למלה עץ פירושה חלקי עץ ולא עץ פרי, ועל-כן רבי שנה את המשנה בלשון אילן, כדי שיהיה ברור לכל שהכוונה לעצי פרי.
אינני מבין מה שאלת.
|
|
|
נשלח ב-6/1/2014 17:04 |
|
| |
מ הרי בדיוק זה מה שכתבתי. התחלנו למה אילן ביחיד. עניתי כי זה לא בלשון הקודש. ואז בפילפול שאלתי למה באמת לא נכתב עץ בלשון הקודש. שאלת אותי באמת למה לא. עניתי מה שאתה ריכזת וענית עכשיו
|
|
|
נשלח ב-6/1/2014 17:28 |
|
| |
ירוחם,
יפה. מה אילן ולא אילנות בלשון יחיד, גם נטיעה ולא נטיעות בלשון יחיד. אם נטיעה בלשון חכמים ולא מלה מקראית, גם ירקות בלשון חכמים ולא מלה מקראית, וירקות בלשון רבים. אלא מה עץ בתורה בלשון יחיד, כן אילן במשנה בלשון יחיד.
|
|
|
|
נשלח ב-18/1/2019 02:31 |
|
| |
הערה על ההודעה הפותחת . טו בשבט אינו זמן לנטיעות, זו לא העונה. עדיף באמת לעשות סדר לימוד במקום.
|
|
|
|