בית פורומים בחדרי חרדים

מאמרים שגורים בעם ,שאין להם מקור בחז"ל

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-12/5/2003 14:42 לינק ישיר 

חרדלניק אתה צודק,
כוונתי הייתה שמסתברא הביא מקור קדום הרבה יותר, מתקופת הראשונים. לדעתי השאלה המרכזית היא: אם לא בחז"ל, מהו המקור או המקורות הקדומים ביותר?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/5/2003 21:55 לינק ישיר 

עפר,

ולא הוא, אכן אין לו מקור מפורש בחז"ל במדרשים העתיקים, אך כבר מופיע הענין ולא הלשון במדרש לקח טוב לר טוביה (בשלהי זמן הגאונים באיטליה) בפר וארא שלא שינו את לשונם ולא חילפו את שמלותם"

ובפיה"ג להריטב"א והכל בו על מלמד שהיו מצויינים שם כתב שהיה מלבושם ומאכלם ולשונם משונים מן המצריים וכן הוא בכל בו ומקורו גם מלקח טוב עה"פ בפר כי תבוא. (עיין על כך בספר אלפא ביתא קדמיתא לשמואל אשכנזי ומסכם שלשון כזו אינה מופיע לפני ר' אליהו בחור)

מלבד זה מצאתי (שאינו מובא בספר הנ"ל)לשון קרובה מאד למדרש שגור זה אצל אחד מן הראשונים כמאה שנה לפני הריטב"א והוא בפירוש התפלות והברכות לרבינו יהודה בן יקר רבו של הרמב"ן ח"ב עמ' קכח "וכדאמרינן שלא שנו את מלבושיהם ואת לשונם". ומעניין שהוא מפרש שהי' להם ציצית!

בכלל, יש לציין שכל השימוש במדרש זה התחיל עם התפשטות המודרנזציה של התלובשת המערבית, והתבוללות, לפני כן כמעט ולא העלו מדרש זה כאילו הוא חלק עיקרי ביהדות!




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/5/2003 07:04 לינק ישיר 

יש גם על נושא זה (שלא שינו את לבושם) בספר "הראשון לשושלת בריסק" מאת הרב קרלינסקי (היה על הספר אשכול כאן) .
המחבר שם מביא את המדרש ולמטה בהערות כותב שעשה עבודת מחקר בכדי למצוא מדרש זה . איני זוכר כרגע מה העלה בחכתו . אם יש למישהו גישה לספר, אולי יחפש וימצא ויעלה את מקורותיו לכאן. נודה לו. נדמה לי שכתב שם כי מצא מקור כלשהוא.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/5/2003 11:11 לינק ישיר 

"צרת רבים חצי נחמה" ,
זה חז"ל ?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/5/2003 11:48 לינק ישיר 

אצלנו אומרים "צרת רבים נחמה לטפשים".



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/5/2003 11:52 לינק ישיר 

האם אשכול הגיל הוא שהעלה את השאלה?




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/5/2003 11:58 לינק ישיר 

חבצלת


אל תחשבי שלא שמנו לב שלא השתתפת שם !



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/5/2003 12:11 לינק ישיר 

אני מרימה את הכפפה ורצה לשם עכשו...




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/5/2003 14:21 לינק ישיר 

אכן דוגמא טובה.
את הלשון המדויקת מצאתי בשו"ת חיים ביד (ר"ח פלאג'י) קכה בשם רז"ל.
ע"פ הרב זלצר: רעיון דומה בדב"ר ב כב: "מהו בצר לך? אמר רבי יוחנן בשם ר' עקיבא כל צרה שהוא של יחיד צרה וכל צרה שאינה של יחיד אינה צרה". חינוך שלא: "כמאמר החכם, צער רבים נחמה".



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/5/2003 00:07 לינק ישיר 

גינגית,

את האמירה "צרת רבים נחמת טיפשים" מייחסים לראי"ה זצ"ל.

את הסתירה בין משפט זה ל"צרת רבים חצי נחמה" מסבירים, שמילא אם זה חצי נחמה, אפשר להסביר זאת כתחושה שאני לא לבד.(הגם שלפי חז"ל במכילתא לתחילת פ' יתרו [הובא ברש"י] "לא די לנו על הראשונים אנו מצטערים ועכשיו נצטער גם באלו)אך מי שמתנחם בשלמות כשהצרה היא צרת רבים, הריהו טיפש.

______________________________
http://2499.hydepark.co.il/
פורום הביתרים
שבנו לפעילות. יש סיפור. כדאי להכנס.

הצדיקים הטהורים
אינם קובלים על החושך, אלא מוסיפים אור,
אינם קובלים על הרשעה, אלא מוסיפים צדק,
אינם קובלים על הכפירה, אלא מוסיפים אמונה,
אינם קובלים על הבערות, אלא מוסיפים חכמה.
(הראי"ה, ערפלי טוהר)



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-28/5/2003 02:41 לינק ישיר 

כל הרודף אחר הכבוד מיוסד על עירובין יג, ב: כל המחזר על הגדולה גדולה בורחת ממנו וכל הבורח מן הגדולה גדולה מחזרת אחריו.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/5/2003 18:09 לינק ישיר 

הלבן,

אם תדפדף באשכול תראה, שכבר הערתי על עירובין ועל עוד מקורות.

קול המון כקול ש-ד-י

הפתגם הוא מיזוג בין הפסוק קול המון במלכים א יח מא וישעי' יג ד להמלים כקול ש-ד-י ביחזקאל א' כד. בדניאל כתבו וקול דבריו כקול המון.
לפתגם זה יש משקל גדול על דעת ההמון כדעת מכריע. (כיצד זה מסתדר עם הפתגם דעת בעלי בתים היפוך דעת תורה?)

הדפיסו לאחרונה שיחות מקוריות מאדמו"ר מהרש"ב מליובאוויטש זי"ע, ששם הוא דורש בארוכה על פתגם זה. המהדיירם ציינו למדרש שמואל לר שמואל אוזידא אבות ג, י שכותב: שהכלל הוא כלל אמיתי לעולם כי מי שכללות הבריות נוחה הימנו בודאי שהוא מפני שהוא צדיק גמור ותוכו כברו ורוח המקום נוחה הימנו כי קול המון כקול ש-ד-י.

[ואילו לא זכיתי להבין הכלל שהרי ראינו שהבעש"ט ותלמידי הבעש"ט עוררו התנגדות, והיו צדיקים גמורים, ואילו שבתי צבי בתחילת משיחיותו התקבל על כולם. ויש עוד דוגמאות בהיסטוריה]

בכל אופן האן מדרש שמואל המאוחר הוא המקור שרבים חושבים שהוא פסוק?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/5/2003 18:33 לינק ישיר 

מסתברא, וכי צריך אני לומר לך שהעניין נידון באלפא ביתא קדמיתא?
המקור הקדום ביותר שם הוא ר' שמואל הנגיד, בדיואן מהד' דב ירדן, בן תהלים, י-ם תשכו עמ' 8: "וקול המון כקול שדי כקול ים ומשבריו". כאן הכוונה קול המייה.
בס' סדר זמנים מר' סעדיה לונגו (סלוניקי שנד) דף לו, ב, בהספד על ר' משה המון (כלומר במובן אחר).
במדרש שמואל (ד"ר ונציה שלט) אבות ג י, ואצלו הכוונה היא כמקובל, שיש ערך למה שרוח הבריות נוחה הימנו.
בנחלת אבות לאברבנאל, ונציה שה, דף עח ע"ב: קול הרבים כקול שדי.
בהל' מצאתי עניין זה מוזכר בשבות יעקב ח"ב קלח ועוד, וכן ציץ אליעזר ב י ועוד. ומסתבר שלא משתמשים בכלל זה (שמקביל ל"פוק חזי מאי עמא דבר") בכל מקום, אלא כאשר הלכה רופפת בידך.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/6/2003 08:43 לינק ישיר 

באשכול לחג השבועות הביא הרב מתפעל דברי השפת אמת מדחז"ל יין קשה פחד מפיגו, אולם לפנינו אין גמרא כזאת, אל אדרבה בבבא בתרא י, א מבואר להיפוך, פחד קשה יין מפיגו!?

אולם ידוע שיש בשבחי הבעש"ט סיפור עם הבעש"ט שאמר מאחז"ל יין קשה פחד מפיגו, והשפ"א אומר שלהבעש"ט הי' גירסא אחרת בגמרא.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/6/2003 11:01 לינק ישיר 

מישהו שאלני:

"זה הקטן, גדול יהיה",
האם יש לו מקור בחז"ל ?

לא הוה בידי. אמנם מאחלים זאת בברית אבל האם יש לזה מקור כלשהוא בחז"ל?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > בחדרי חרדים > מאמרים שגורים בעם ,שאין להם מקור בחז"ל
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 6 7 8 ... 17 18 19 לדף הבא סך הכל 19 דפים.