בית פורומים עצור כאן חושבים

כי תבא

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-12/9/2012 19:53 לינק ישיר 

מה בדיוק הבעיה שלך או שאתה לא יודע לספור או שחז"ל והמשכיל לדוד שמונה אותו מספר  לא יודעים לספור, בכל מקרה מה הבעיה? ומה השאלה?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/9/2012 20:19 לינק ישיר 

אולי זה החשבון

1.         ארור אתה בעיר

2.        וארור אתה בשדה

3.         ארור טנאך

4.        ומשארתך

5.         ארור פרי-בטנך

6.        ופרי אדמתך

7.        שגר אלפיך

8.         ועשתרת צאנך

9.         ארור אתה בבאך

10.     וארור אתה בצאתך

11.      ישלח ה בך את-המארה

12.     את-המהומה

13.     ואת-המגערת בכל-משלח ידך אשר תעשה עד השמדך

14.      ועד-אבדך מהר מפני רע מעלליך אשר עזבתני

15.      ידבק ה בך את-הדבר עד כלתו אתך מעל האדמה אשר-אתה בא-שמה לרשתה

16.     יככה ה בשחפת

17.     ובקדחת

18.     ובדלקת

19.     ובחרחר

20.     ובחרב

21.     ובשדפון

22.     ובירקון

23.     ורדפוך עד אבדך

24.     והיו שמיך אשר על-ראשך נחשת

25.     והארץ אשר-תחתיך ברזל

26.     יתן ה את-מטר ארצך אבק ועפר

27.     מן-השמים ירד עליך עד השמדך

28.      יתנך ה נגף לפני איביך בדרך אחד תצא אליו ובשבעה דרכים תנוס לפניו

29.     והיית לזעוה לכל ממלכות הארץ

30.     והיתה נבלתך למאכל לכל-עוף השמים  ולבהמת הארץ ואין מחריד

31.      יככה ה בשחין מצרים

32.     ובעפלים

33.     ובגרב

34.     ובחרס אשר לא-תוכל להרפא

35.     יככה ה בשגעון

36.     ובעורון

37.     ובתמהון לבב

38.      והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העור באפלה

39.     ולא תצליח את-דרכיך

40.     והיית אך עשוק

41.     וגזול כל-הימים ואין מושיע

42.     אשה תארש ואיש אחר ישגלנה

43.     בית תבנה ולא-תשב בו

44.     כרם תטע ולא תחללנו

45.      שורך טבוח לעיניך ולא תאכל ממנו

46.     חמרך גזול מלפניך ולא ישוב לך

47.     צאנך נתנות לאיביך ואין לך מושיע

48.      בניך ובנתיך נתנים לעם אחר ועיניך ראות וכלות אליהם כל-היום ואין לאל ידך

49.     פרי אדמתך

50.      וכל-יגיעך יאכל עם אשר לא-ידעת

51.     והיית רק עשוק

52.      ורצוץ כל-הימים

53.      והיית משגע ממראה עיניך אשר תראה

54.      יככה ה בשחין רע על-הברכים

55.     ועל-השקים אשר לא-תוכל להרפא מכף רגלך ועד קדקדך

56.      יולך ה אתך

57.      ואת-מלכך אשר תקים עליך אל-גוי אשר לא-ידעת אתה ואבתיך

58.     ועבדת שם אלהים אחרים עץ ואבן

59.     והיית לשמה למשל ולשנינה בכל העמים אשר-ינהגך ה שמה

60.      זרע רב תוציא השדה ומעט תאסף כי יחסלנו הארבה

61.      כרמים תטע ועבדת ויין לא-תשתה ולא תאגר כי תאכלנו התלעת

62.      זיתים יהיו לך בכל-גבולך ושמן לא תסוך כי ישל זיתך

63.     בנים ובנות תוליד ולא-יהיו לך כי ילכו בשבי

64.      כל-עצך ופרי אדמתך יירש הצלצל

65.      הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה

66.      ואתה תרד מטה מטה

67.     הוא ילוך ואתה לא תלונו

68.     הוא יהיה לראש ואתה תהיה לזנב

69.      ובאו עליך כל-הקללות האלה ורדפוך והשיגוך עד השמדך כי-לא שמעת בקול ה אלקיך לשמר מצותיו וחקתיו אשר צוך

70.     והיו בך לאות ולמופת ובזרעך עד-עולםתחת אשר לא-עבדת את-ה אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל

71.      ועבדת את-איביך אשר ישלחנו ה בך ברעב

72.     ובצמא

73.     ובעירם

74.     ובחסר כל

75.     ונתן על ברזל על-צוארך עד השמידו אתך

76.      ישא ה עליך גוי מרחק מקצה הארץ כאשר ידאה הנשר גוי אשר לא-תשמע לשנוגוי עז פנים אשר לא-ישא פנים לזקן ונער לא יחן

77.     ואכל פרי בהמתך

78.     ופרי-אדמתך עד השמדך

79.      אשר לא-ישאיר לך דגן

80.     תירוש

81.      ויצהר

82.     שגר אלפיך

83.      ועשתרת צאנך עד האבידו אתך

84.     והצר לך בכל-שעריך עד רדת חמתיך הגבהת והבצרות אשר אתה בטח בהן בכל-ארצך

85.     והצר לך בכל-שעריך בכל-ארצך אשר נתן ה אלקיך לך

86.     ואכלת פרי-בטנך בשר בניך ובנתיך אשר נתן-לך ה אלקיך במצור ובמצוק אשר-יציק לך איבך

87.      האיש הרך בך והענג מאד תרע עינו באחיו ובאשת חיקו וביתר בניו אשר יותירמתת לאחד מהם מבשר בניו אשר יאכל מבלי השאיר-לו כל במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בכל-שעריך

88.     הרכה בך והענגה אשר לא-נסתה כף-רגלה הצג על-הארץ מהתענג ומרך תרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתהובשליתה היוצת מבין רגליה ובבניה אשר תלד כי-תאכלם בחסר-כל בסתר במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בשעריךאם-לא תשמר לעשות את-כל-דברי התורה הזאת הכתבים בספר הזה ליראה את-השם הנכבד והנורא הזה את ה אלקיך

89.     והפלא ה את-מכתך ואת מכות זרעך מכות גדלת ונאמנות וחלים רעים ונאמנים

90.      והשיב בך את כל-מדוה מצרים אשר יגרת מפניהם ודבקו בך

91.     גם כל-חלי וכל-מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת יעלם ה עליך עד השמדך

92.      ונשארתם במתי מעט תחת אשר הייתם ככוכבי השמים לרב כי-לא שמעת בקול ה אלקיך

93.      והיה כאשר-שש ה עליכם להיטיב אתכם ולהרבות אתכם כן ישיש ה עליכם להאביד אתכם ולהשמיד אתכם ונסחתם מעל האדמה אשר-אתה בא-שמה לרשתה

94.      והפיצך ה בכל-העמים מקצה הארץ ועד-קצה הארץ ועבדת שם אלהים אחרים אשר לא-ידעת אתה ואבתיך עץ ואבן

95.      ובגוים ההם לא תרגיע ולא-יהיה מנוח לכף-רגלך

96.     ונתן ה לך שם לב רגז וכליון עינים ודאבון נפש

97.      והיו חייך תלאים לך מנגד ופחדת לילה ויומם ולא תאמין בחייך

98.      בבקר תאמר מי-יתן ערב ובערב תאמר מי-יתן בקר מפחד לבבך אשר תפחד וממראה עיניך אשר תראה

99.      והשיבך ה מצרים באניות בדרך אשר אמרתי לך לא-תסיף עוד לראתה

100. והתמכרתם שם לאיביך לעבדים ולשפחות ואין קנה

 



תוקן על ידי שרידים ב- 12/09/2012 20:26:46




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/9/2012 21:14 לינק ישיר 

טוב אז מה יצאה לך מזה הוספת עוד שתי מכות על זה של חז"ל  ושל המשכיל לדוד, שהוא גם טוען כי היו מאה פחות שניים דהיינו 98,



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/9/2012 01:49 לינק ישיר 

הבעיה היתה שלא ידעתי לכוון למספר של חז"ל.

המעיין ברשימה יראה שיש דברים שנתונים לשיקול הדעת אם לספור 1 או 2. מעניין אותי אם אחרים היו מכריעים לספור בדרך אחרת.

המשכיל לדוד אומר שספר מאה, ולדעתו יש להוציא מן החשבון והיו שמיך אשר על ראשך נחשת והארץ אשר תחתיך ברזל (מס' 24-25 למעלה).


תוקן על ידי שרידים ב- 13/09/2012 01:52:16




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/8/2013 20:50 לינק ישיר 

שבוע טוב
מה פירושו לפירוש הרשבם פרק כז פסוק ח ד"ה וכתבת על האבנים את כל דברי וכו,שכשנשבעו ע ת ה  בהר גריזים והר עיבל היתה התורה לפניהם כתובה ונשבעו שיקיימוה,
מה פירושו של ע ת ה ,



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/8/2013 22:58 לינק ישיר 

כו,יב כי תכלה לעשר את-כל-מעשר תבואתך, בשנה השלישת--שנת המעשר:  ונתתה ללוי, לגר ליתום ולאלמנה, ואכלו בשעריך, ושבעו.  כו,יג ואמרת לפני י-הוה אלהיך בערתי הקדש מן-הבית, וגם נתתיו ללוי ולגר ליתום ולאלמנה, ככל-מצותך, אשר צויתני:  לא-עברתי ממצותיך, ולא שכחתי.  כו,יד לא-אכלתי באני ממנו, ולא-בערתי ממנו בטמא, ולא-נתתי ממנו, למת; שמעתי, בקול י-הוה אלהי--עשיתי, ככל אשר צויתני.

פסוק יג מדבר במעשר ראשון או עני, איך בפסוק יד קופצים למעשר שני?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/8/2013 23:22 לינק ישיר 

איזה מין תשובה אתה מחפש? ביקורת המקרא טוב לך?

http://www.hydepark.co.il/topic.asp?whichpage=2&topic_id=2786039&forum_id=20048



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/8/2013 23:29 לינק ישיר 

האם זה עונה?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/8/2013 23:52 לינק ישיר 

ככה הוא טוען "ויותר קשה לשון הוידוי הכתוב בפסוקיים הבאים שבפרשת כי תבוא: "בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת, וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה... לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ וְלֹא בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא וְלֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת". וכותב רש"י "ביערתי הקדש מן הבית – זה מעשר שני ונטע רבעי, ולמדך שאם שהה מעשרותיו של שתי שנים ולא העלם לירושלים, שצריך להעלותם עכשיו. וגם נתתיו ללוי - זה מעשר ראשון... ולגר ליתום ולאלמנה - זה מעשר עני". ובפסוק הבא 'לא אכלתי באוני ממנו וכו' – מדובר בחזרה על מעשר שני. הרי הכתוב קופץ כאן ממעשר למעשר על פני שלושה מעשרות, בעוד שהלשון משמע שמדובר כאן רק במעשר אחד 
אבל כל הרואה יראה שאין זה פשוטו של מקרא. וכבר העיר שד"ל בשני המקומות שפירושם של חז"ל 'מבולבל מאוד' בכתובים, אלא שהוא עצמו נדחק בהם ואינני יודע מדוע. 
ושמתי לב שכל ענין ביעור מעשרות נולד מכך שהוצרכו חז"ל לסרס את הכתובים כדי להתאים החומשים זה לזה. 
פשטיה דקרא בפרשת כי תבוא אינו אומר אלא "כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר וְנָתַתָּה לַלֵּוִי לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ – אז: וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה כְּכָל מִצְוָתְךָ אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי". ואין הכוונה למעשר של שנים קודמות כלל וכלל. אבל חז"ל שנצרכו על כרחם לפרש שמדובר כאן גם על מעשר ראשון וגם על מעשר עני, לא יכלו לפרש ש'ביערתי הקדש מן הבית' מדובר על נתינת מעשר עני, שכן מה זה קשור למעשר הראשון הניתן ללוי כל שנה ושנה, ומה הענין להגיד וידוי דווקא בשנה השלישית על מעשר הניתן כל שנה. לפיכך הוצרכו לחדש שיש ענין של ביעור מעשרות וריקון הבית מכל המעשרות שהצטברו בו במשך שלוש השנים. אבל לפי פשטיה דקרא שאין כאן אלא מעשר אחד, ובמשך השנים הרגילות אינו מתנות עניים כלל אלא בעה"ב אוכלו בעצמו בירושלים. אם כן פשוט שהוידוי הוא דין מיוחד באותה שנה שבה – שלא כרגיל – אין בעה"ב אוכל המעשר בעצמו אלא מחלקו לנזקקים שהלוי בכללם. רק אגב שהוא מתוודה על קיום המצוה, הוא מזכיר שגם בשנים קודמות לא אכל באונו ממנו וכו'. "

אני רואה שזה לא ממש עוזר לגבי השאלה שלך, גם הוא נדחק שאגב הוא מתוודה על השנים שעברו וכו'.

תוקן על ידי יהיאור ב- 24/08/2013 23:56:09



תוקן על ידי יהיאור ב- 25/08/2013 00:00:57





דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/8/2013 00:33 לינק ישיר 

אלו נאמרים בכל לשון - ממקרא ביכורים עד פולמוס ההיכל בהמבורג http://woland.ph.biu.ac.il/uploaded/770.pdf



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/9/2014 21:12 לינק ישיר 

 

פרשת כי תבוא  (א) וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ:

אי אפשר להגיע  לפרשת כי תבא אם קודם אתה לא  מקיים כי תצא למלחמה.
ו

 וכשאתה כבר בארץ  מעבד את אדמתה ובונה אותה.תמיד תצפה כי יהיו יהודים שיקללו אותך, למרות כל התוכחות שהתורה כתבה. התבטלו כולם כולם.

דברים פרק כו

(ב) וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם:

  רש"י (ב) מראשית - ולא כל ראשית, שאין כל הפירות חייבין בבכורים אלא שבעת המינין בלבד .

הרש"י הזה מפי חז"ל תמוהה ביותר.  לפי זה.. כי מביא הביכורים לא הביא מעולם את שבעת המינים.
ולמה קופח החקלאי שלא גידל שבעת המינים? רק פירות אחרים. תפוחים תפוזים אגסים פלפלים וכד'



 



תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 13/09/2014 21:25:03




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/9/2014 07:47 לינק ישיר 

החקלאי של הפלפלים קופח?

להיפך, הוא הרויח!

אינו חייב להפריש מהם ביכורים.

(על אותו משקל: למה קופח מי שלא מגדל חמורים, שאינו יכול לפדות פטר חמור?)



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-14/9/2014 09:45 לינק ישיר 

באדם נורמלי המשתייך לעם לדת ולקהילה, יש רצון עז לתת.
ואינו רוצה להיות מקופח לא בנתינה ולא בלקיחה.
בעברית המילה -ונתנו- נקראת גם מקדימה וגם מאחורה אותו דבר.
הנתן בדרך כלל גם מקבל בצורה שוה מה שנתן ויותר.

תחשוב- מי נותן יותר. האמא לתינוק שלה? או ההפך?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/9/2014 13:40 לינק ישיר 

אם יש לו רצון כל כך עז לתת - הוא יהיה מתוחכם מספיק להתעסק עם 7 המינים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-4/9/2015 07:32 לינק ישיר 

הערות נוסח לפרשת כי תבֹא:

http://ivri.org.il/2014/10/bhs/#50




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > כי תבא
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 7 8 9 לדף הבא סך הכל 9 דפים.