בית פורומים עצור כאן חושבים

מקימי - עולמה של חוזרת בתשובה, עליות וירידות

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-3/3/2008 19:24 לינק ישיר 

מעניין  שחסידי  ברסלב  עצמם  לא  בדיוק  אוהבים  את  הספר  הזה

יש בספר  חלקים  שלא מתאימים  לציבור  החרדי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/3/2008 22:00 לינק ישיר 

ירוחם
למה שלא תשמור את הביטויים שלך לע"ז אמיתיות?
ומה הע"ז הזרה שבשיטת ר' נחמן?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/3/2008 22:34 לינק ישיר 

שלמה
הסגידה למת היא עבודה זרה, הציפיה שהמת יעזור ויושיע היא עבודה זרה, התפילה על הקבר אל המת היא עבודה זרה. האמונה שהמת יתגבר על בית דין של מעלה- ויוציא אותך מהגהנום. היא עבודה זרה.
זו היא בדיוק העבודה הזרה האמיתית,
איני יודע, אם בדיוק לזה התכוון -רב נחמן, אבל אלו התוצאות,



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/3/2008 23:10 לינק ישיר 

ירוחם אתה צודק, אבל לא זה הוגן לקבוע זאת בהחלטיות מבלי להסביר את מהות התפילה על קברי צדיקים בדברי חז"ל.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-4/3/2008 10:26 לינק ישיר 

מרברראשי
אני מכיר את הרעיונות של חז"ל על מהות התפילה על קברי צדיקים, אבל אין המשל דומה לנמשל, כלל וכלל.

יש לי מה לגיד בנושא של תפילה על קברי צדיקים- אבל לא זה נושא האשכול, תפתח אשכול בנושא, ואשמח להשתתף בו.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/3/2008 10:46 לינק ישיר 


http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?whichpage=5&topic_id=134932

רמב"ם בנושא קברות צדיקים

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/3/2008 23:58 לינק ישיר 

המשך המותחן: ברוך כהנא נולך לקאנוסה: 

 - מציע למר דיין להלחם בצוותא בחכמי הטבע שהם, כפי שביאר רבי נחמן, "מצח הנחש", ובמקומם להעמיד "חכמת טבע אמונית"

אני מניח שאת הנסיעה הבאה לאומן יערכו כהנא ודיין במטוס הבנוי על אותה "חכמת טבע אמונית"
וישדרו משם את חוויותיהם באמצעות מודולצית האמפליטודה של "גלי התשובה" מפרק ד' של אורות התשובה.

[למען הסר ספק: אני מכיר, ואני חושב שגם מבין, את הקטע הרלוונטי בלקוטי מהר"ן (תנינא ד', ואת העורבים צויתי לכלכלך), אני גם חושב שיש הרבה מן הצדק במה שכתוב שם (רק היום חשבתי על זה כשדיברתי עם הסטודנטים על דטרמיניזם). לא הפריע לי מה שהוא כתב על חכמי הטבע שהם החיות הרעות ומצח הנחש, אבל כן מפריע לי כשכהנא מציע את זה כבסיס לברית עם דיין, שכן הוא, דיין, תופס את כל הענין כפשוטו ממש. גם ניטשה כתב מה שכתב (ואגב מבחינת ראית המודרניות יש דמיון רב בינו לבין רבי נחמן), זה לא אומר שאפשר להציע ברית ידידות למי שתופס פסקאות שונות בכתביו באופן פשטני, וד"ל.  ].

מתוך אתר "מקימי":




למשפחת דיין ולכל יתר משתתפי הפורום.
ידיד הפנה אותי לדיון המתנהל בפורום שלכם, ונכנסתי לקרוא. אני מקווה שתתנו מקום לתגובה על ההשמצות הרבות.
קודם כל, "דברי חכמים בנחת נשמעים". המאמר שלי הציע ניתוח, די אוהד, לספרה של נועה ואחר כך העלה נקודה עקרונית לדיון. נכון שהעליתי אותה באופן חריף למדי, אבל בנימוס ומתוך רצון לברר מחלוקת אמונית אמיתית. האם אי אפשר להתייחס למחלוקת בלי להשוות את יריבך הרעיוני לגבלס? ומה משמעותם של האזכורים הרבים ל"דוקטוריותי"? האם רמזתי אי פעם שאני מבקש לעצמי סמכות כלשהי הנובעת מן התואר? התואר קשור למקצוע בו אני עוסק, ואת המאמר כתבתי פשוט כיהודי המחווה דעה על עניין אמוני המטריד אותו. האם אי אפשר להתייחס לדברי באופן ענייני?
במאמרי קראתי לדיון ולבירור מחשבתי. ענית לי, יובל "דיון אמיתי על מה, דוקטור? על מציאותו של ה' יתברך? על אמיתותה של התורה?". האם כתבת זאת ברצינות? האם משהו במאמרי הביע ספק בעקרונות היסוד של אמונתנו, או שמא מדובר בניסיון הכפשה לשמו? או שמא אתה בוחן כליות ולב, ומסוגל להעריך את עומק האמונה בלבו של אדם? כזכור לי, אפילו לשמואל נאמר שהאדם רואה לעיניים בלבד ורק ה' רואה ללבב. ואתה, יובל, גדול משמואל?
נקודת המחלוקת היא קודם כל חינוכית. לשם כך הבאתי את הסיפור על רבי ישראל אודסר, וכתבתי במפורש שאני מתייחס לספר משום שחסידים מסוימים- גם אתם, משפחת דיין?- רואים בסיפור המובא בו מופת חינוכי. אין לי כלים לבדוק אם הסיפור אכן התרחש במציאות, ובאמת שאשמח אם תתקנו אותי ותאמרו שמישהו לא הבין א הנאמר בקלטת, אבל מתחינה חינוכית משנה עצם הדבר שכך כתוב. השאלה היא האם על כך יש לחנך את הדור הצעיר? האם אדם המסרב לעבוד כאשר בנו גווע ברעב הוא דמות נאותה לחיקוי ולהערצה? מי כמוכם יודע, משפחת דיין, שהצגת דמות כלשהי כדמות מופת יש לה השפעה חינוכית – או אנטי חינוכית- כבירה. זה כולל את הגב' ירון עצמה בגלגולה הקודם. כל דמות המוצגת כך משפיעה. האם התנערות כזו מכל אחריות למציאות החיים הפשוטה (כאן זה מגיע עד לעצם החיים ממש!) היא ראויה? האם על כך חינכו אונו חז"ל? מישהו ציטט את דבריהם, המקודשים לכולנו, שת"ח אמור להיות אכזרי כעורב על ילדיו. האם עד עדי כך? ומה אם מקורות נוספים, רבים מאד, כמו "עושה צדקה בכל עת, זה המאכיל אשתו ובניו"? אפשר לחלוק על העמדה שאני מציג, אבל אנא, עשו שאת בסגנון היאה לתלמידי חכמים.
והמחלוקת החינוכית בנויה על מחלוקת עמוקה יותר, אמונית. מה בכלל אמור להיות היחס שלנו לחול? כתבתי במאמרי שעמדה הרוה בחול מקום ריק מכל ערך נראית לי ככפירה בעיקר. ענית לי, יובל, שגם במצרים הייתה תרבות מופלאה, מה שלא מנע מחז"ל לכנותה ערוות הארץ. גם במערב של היום, הסברת, יש הכל מלבד יראת שמיים, מה שהופך את כל התרבות הזו לפסולה. אני חותם על כל מילה, אבל שואל- מה מקורם של הערכים שגם אתה, מסתבר, מכיר בכך שאכן קיימים בתרבות המערבית? האם יש להם מקור כלשהו מלבד הקב"ה? באם בכלל יש מקור אחר לערכים? רבי נחמן, למשל, טוען שכאשר ברא הקב"ה את העולם שיקע בו את אותיות עשר המאמרות בהן ברא אותו, ואותיות אלה הן, כמובן, תורה. אותיות אלה מפוזרות במציאות ועלינו מוטל לגלותן בה. האם לערכים שנמצאים בתרבות המערבית יש מקור אחר מלבד האותיות האלה? הזכרת את המצרים, ושאלת בציניות אם כיוצא מצרים הייתי מוחה על הפגיעה בשכיות החמדה המצריות. תשובתי היא שבאמת האר"י הקדוש מספר לנו שדווקא במצרים היו משוקעים ניצוצות קדושים רבים, ר"ב מתוך רפ"ח שנפלו בשבירת הכלים, ואלה נגאלו ביציאת מצרים. איך נתקן את הניצוצות המשוקעים, גם לדעתך, בעולם המודרני של היום" כאן כנראה נפרדות דרכנו. אתה בורח, לפחות לדעתי. אני סבור שעלינו להתמודד. לא אכנס כאן לדרך ההתמודדות עצמה, זה נושא ארוך וסבוך. אבל התמודדות פירושה בכל מקרה חיים אמוניים בתוך המציאות. האם אתה מתקשה לחשוב שאפשר לחלוק עליך מעמדה שהיא לא פחות אמונית משלך, ואולי אפילו לא פחות מבוססת על המקורות שרובם משותפים לכולנו?
כתבת ששמשון נכשל בדרך ההתמודדות הזו ואם כן, האם "אתה ושכמותך תצליחו?. אני מניח שהביטוי "אתה ושכמותך" הוא המשך לגידופים הקודמים, ואתעלם מהם. אבל עניינית, התשובה היא כן. לדעתי הדור שלנו יכול וחייב לתרום את תרומתו לתיקון העולם, כולל העולם המחשבתי הכופר. כך סבר הרב קוק, ואני יודע שרבי נחמן כתב דברים שונים. מדוע אני חושב שהרב קוק צדק? משום כך כתבתי במאמרי שגם חסידי ברסלב טסים לאומן במטוסים שנבנו ע"י חכמי הטבע שהם מצח הנחש ממש. לא כתבתי זאת הציניות כלפי דבריו של רבי נחמן. להפך. כתבתי במפורש שלדעתי אחד ומיוחד הוא היה בין כל חכמי דורו שהצליח לראות כבר בזמנו את פגמיה של המודרניות. כלומר, אני חושב שחכמי הטבע הם באמת בגדר מצח הנחש, כפי ביטויו של רבי נחמן. אבל אני לא מאמין שאפשר להתעלם מהם. צריך ללמוד אותם, ולראות היכן נקודת הכפירה שבדבריהם, ולבנות חכמת טבע אמונית. זו הדרך שהציע הרב קוק. היא קשה מאד, אבל לדעתי בלתי נמנע. זוהי העמדה שהצגתי במאמרי. האם אתם מסוגלים להתווכח עמה בלי לגלוש לעוד גידופים והשמצות?
בברכה וכבוד אמיתי.
ברוך כהנא



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/3/2008 14:35 לינק ישיר 

הבעיה אינה במימד המכשירי של חכמת הטבע, אלא במשמעויות התרבותיות הערכיות המתלוות.
כך לדוגמה באופן פרדוכסלי -

יש בברסלב המייצגים את ההאינדוודואליות האנרכית במיטבה המורדת בכל סדר חברתי מביה"ד הפוסט ושאיננה מאמינה בשום נרטיב מלבד הנרטיב של היות אני אני, תחת הכסות "השלך על ד' יהבך", ומה אכפת לי מהמימדים של תיקון ואחריות חברתית.
ולאידך, יש אצל הקוקניקים מי שבשם חיפוש הניצוצות מחנך את בני ביתו שאין לנו אלא ד' אמות של תורה ושם כל הניצוצות ולכן אין לנו ללמוד חכמות החול שהם מצח הנחש.

יש בברסלב מי שמבקש למצוא את 'שינוי הערכים' דרך הנגינה שאין בה מלים ומבסס את חייו על הרגש של העצמי, ובכך מפקיע את השפה מכלי הקומיניקציה המגלה את הדעת, וכל זאת במקרה הטוב של תמימות או היתממות ובמקרה הפחות טוב בפרישת המסווה של הקדושה על תפיסת הניו-אייג.

זהו הנסיון לדלג ולתפוש עולם אחר, ללא הבנה או למצער ללא נכונות, לבחינה של תהליכי היסוד והרצונות.

מכל הספר מקימי מאוד תפסה את ליבי עד כדי רחמים קריאתה של המחברת בסוף -

'אין לנו כח גאל אותנו'

האם זו אך התקוה לגאולה הנשמעת?
או שמא:
ההכרה הפנימית האומרת האם בכל הכסות ששמתי עלי, אינני אותה נעה ירון שהייתי - ברצונותי, קשיי, הסתבכויותי, וגיליתי שאפילו באימוץ תורת ברסלב לא נגאלתי, וכנראה שהגיע הזמן שאפסיק לברוח לחפש את האוצר מתחת הגשרים ואתחיל לעסוק בברור שלי עם עצמי כי שם נמצא האוצר האמיתי....



תוקן על ידי כמתעסק ב- 06/03/2008 14:36:47




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/12/2008 23:48 לינק ישיר 

הכתיבה באשכול זה הביאה אותי לראשונה לחשוב על היחס בין ביקורת המודרניות של ר"נ מברסלב לזו של פרידריך ניטשה - הערתי על כך בהודעה קודמת כאן - וכעת כתבתי גם מסה בנושא כאשר הויכוח בין ירון לכהנא משמש כנקודת מוצא (זהירות - ארוך כאורך הגלות)

http://woland.ph.biu.ac.il/uploaded/382.pdf

תוקן על ידי שנרב_נ ב- 17/12/2008 23:45:10




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/12/2008 14:38 לינק ישיר 

http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2475616&forum_id=19616



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/12/2008 16:02 לינק ישיר 

הבוקר העירנו הרב הספרן ושיבח והליץ את מאמרו של הדוקטור שנרב וכבר אתמחי האי גברא בפולמוסיו בדבר מעגלי רשע והרדיקלים בעיתון נקודה ועל כן לא התמהמהתי וכילית דבריו בנשימה אחת למרות אורכם. כיהודה ועוד להרב הספרן ממליץ ג"א הק' על מאמרו של הדוקטור אשר סיכם בלשון קולחת ובאופן מתומצת את המחלוקת הגדולה בין הנאורים הקלאסיקנים לבין הרומנטיקנים הבאים להרוס את העולם כולו בשם אותנטיותם ועצמיותם. ואף הגדיל וסופו נעוץ בתחילתו העמיק לחבר ולהראות הקשרים בין המחלוקת הנ"ל לבין הספר מקימי. וכאן גם ראוי לספר שבחו שלא פתח בפולמוס אלא בנה קומה מעל גבי פולמוסו של הפסיכולוג ברוך כהנא שנדון לעיל באשכול זה.

הכותב ביקש מקוראים להעיר ואמלא בקשתו:
ניכר מהדברים כי בשעת סיומו נתפחד הכותב מדבריו שלו ונסוג לקראת נסיון לסינתיזה ופשרנות בין הקלאסיקה לבין הרומנטיקה, בין השכל ותיקון העולם לבין ערכי הלב שעליהם עומדת הדת. אך דווקא ציטוטיו מאלן בלום על הפיכת ניטשה לשמאלני וכן דבריו על רבנו נחמן שהפך לגורו מאפשרים חידוד הדברים.

ותו, טעה הכותב בהעמידו את הפולמוס כנגד מקימי כביכול הציונות הדתית כנגד נועה ירון וחבריה. גם אם הציונות הדתית אכן הרימה על נס את שילוב המדע עם הדת הרי ערך "תיקון העולם" משותף גם לחרדים וגם שם ישנה רתיעה מהתופעה אותה מייצגים הברסלבים. איני נזקק לרדיפות ההיסטוריות כנגד האנרכיזם של ברסלב, אותם תיעד ידיד הפורום דוד אסף, אלא מספיק להבחין כי מבחינה סוציולוגית ברסלב כיום אינה חרדית.
 
גם ידידנו ממללא האריך לעיל לבאר את החילוקים בין ההחזרה בתשובה הקלאסית לבין הברסלבית בהקשר של חשיבות החברה ותיקון העולם. בעוד "ערכים" מדגישים את ההצטרפות לחברה החרדית ומציבים בחזית כל מיני דוקטורים, מדענים וטייסים, הרי החזרה בתשובה הברסלבית היא שקיעה בעצמיות ללא שום חברה שהיא. אפשר גם להנגיד בין ספרו החשוב, מבחינה סוציולוגית, של יהודה גרינוולד "לדעת בארץ דרכך" (נדון כאן בפורום באשכול של הרב סיינפלד) אשר קיבל את הסכמותיהם של ראשי הישיבות הליטאיות, לבין "מקימי". גרינוולד מתמודד בכנות יחסית עם העובדה כי החברה החרדית נגלית לחוזרים בתשובה לאחר תקופה כלא גליק כזה גדול. גרינוולד איננו בורח לטענה כי החזרה בתשובה היא לדת ואם כן מה אכפת לחוזרים בתשובה מהחברה החרדית אלא מכיר בעובדה כי כל חזרה בתשובה הינה גם חברתית. לעומת זאת, לנועה ירון לא אכפת כלל מהחרדים ומהבעיה החברתית: הקב"ה דיבר איתה במטבח ומים יצאו מקברו של האודסר. 
אך  מה יעשה האיש שלא זכה להתגלות אלוקית במטבח ולמים זורמים מקברו של האודסר ביום חתונתו?

כדוגמא למחלוקת אחרת בין רומנטיקנים לרציונלים המזכירה עד למאוד את טיעוניו של הדוקטור שנרב יכול אני להפנות לאיגרתו החשובה וההיסטורית של החוקר ר' יהושע מונדשיין בשעת הפולמוס על המשיחיות בשנת 1992. גם כאן, כבמאמרו של שנרב, עומדים על המאזניים ערכי החברה ותיקון העולם למול האותנטיות והנאמנות לעצמך. ממליץ אני הק' לד"ר שנרב לקרוא האיגרת הנ"ל והנה הלינק לפניו:
http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=127&lang=hebrew

ומעניין לעניין, זהירות מחוויות אקסטטיות הרי מצוייה היא במקורות וכך מסביר הרי"ל בלוך מטלז את הרתיעה החזלי"ת מהנזירות. וגם הפנה אותי הרב שעפסל מבחצרות החסידים לסיפור יפה על הפיאסצנער בעל ה"אש קודש". מתוך תולדות חייו שנמצאים בסוף האש קודש תחת הסעיף "אהוב למעלה ונחמד למטה":

דברי ההתעוררות שנהג לומר בימים נוראים היו ידועים בכוחם ועל כן באו הרבה לשומעם. פעם נכנס וראה את הקהל ומיד יצא ולא אמר מאומה. כששאולוהו אחר כך למה. ענה ואמר: בטבעו נמשך האדם אחר חדשות מזעזעות ודברים הצורבים את הלב ומקפיצים אותו, כשם שאוהב הוא לשתות י"ש הצורבו בכל גופו. מכאן כי האדם גם אוהב לשמוע דברי התעוררות וכיבושין. אך האם אני צריך להיות כוסית הי"ש שלו?

הכלל בשם ערכי "תיקון העולם" המשותפים לכל עומד ד"ר שנרב על קרקע בטוחה ויכול היה לכתוב ביתר חריפת ולא לקרוא לבסוף להשלמה.

ועוד הערה אחרת באשר להפיכת ר' נחמן לגורו שנשרש בטעות שכבר נסתבך בה ארתור גרין בספרו.
ספרו של ארתור גרין הרי הוא מבוסס על ספרו של אריק אריקסון על לותר ומן הנכון לעיין בביקורתו של צ'רלס טיילור על זה האחרון. טיילור מבקר את אריקסון באנכרוניזם בציירו את לותר כאקזיסטנציאליסט.

לותר האמין באמונה שלה באמתות בשורת ישו והספקות שלו היו לגבי עצמו: האם הוא, לותר, אכן מסוגל להביא את עצמו להאמין בשלמות? במילים אחרות: יודע היה לותר כי ישו הנוצרי חי ומת וחי שוב אך האם הוא, לותר, חי מספיק בכדי להאמין בכך? לעומת זאת, הרי הנרקיסיסטים בני ימינו בטוחים לחלוטין בקיומם שלהם עד כדי בחילה. אלא מאי, קשה להם לצאת מעצמיותם ודורשים הם מכל דבר להתחבר אליהם לפני שיתנו בו את אמונם הנרקיסיסטי.

כל מי שקרא את גרין יעמוד על הכשל המתודולוגי והבעיות הפרשניות שנסתבך בו עקב הנחתו כי ר' נחמן הנו אקזיסטנציאליסט מודרני. כך בעמ' 157 הוא דן באריכות בסתירה שבכתבי ר' נחמן בין ערך החיקוי כבסיפור צביעת הקיר לבין ערך ההגעה לאמת בכוחות עצמך. הוא משווה זאת לדיון אחר של ר' נחמן בשאלה האם האדם מוצא את אבדתו ועצמיות בעזרת הצדיק או שהוא דבק בצדיק לחלוטין ועוקב איך הצדיק מוצא את עצמו. גרין מרחיב במתח בין ההיבט הקיומי שלפיו החסיד חייב לחפש את עצמיותו לבין ההיבט המיסטי שלפיו החסיד מאיין את עצמיותו. אך לפי האמור לעיל הפתרון פשוט: האמת מונחת בארון הספרים והחסיד צריך לעבוד להשלים את עצמו להיות ראוי לה. כל הדיון בעצמיות מונח הוא על היסוד שישנה אמת מוחלטת והיא כאן בארון הספרים. לאמיתו של דבר, מבחינה סמנטית הם לא קיומיים אלא נמצאים בשדה של ערך ההפנמה שימיו כימות בעל חובות הלבבות, ואכמ"ל

וראוי להוסיף כי אכן החוקרים דחו ההנחה הקיימת כבר בספריהם של מנחם מנדל בודק "סדר הדורות" ואהרן וואלדן " שם הגדולים החדש" (שניהם במחצית המאה ה19)  כי ר' נתן סילף את דברי רבו. אך לא נאסר עלינו משום כך לבדוק את ספר ליקוטי מוהר"ן על כל פניו כנגד ההדגשים שניתנו לפנים מסויימות בכתבי חסידיו.

ושוב, כללו של דבר: אכן הזרם הרומנטי איננו ניתן לדחיה  וביקורתו על הרציונליות היא רצינית. אך הפיכת ניטשה לשמאלני ניתנת לדחיה וקל וחומר הפיכת ר' נחמן לאקזיסטנציאליסט ניתנת להפרכה בכל שהוא.

ובאשר למקימי: הספר סובל מסתירות עצמיות בנוסח קולי בית שמאי וקולי בית הלל. בנוח לכותבת הרי היא מבקרת את החברה החילונית ומתארת את חזרתה בתשובה במונחים חברתיים וכשלא נוח לה מצניעה היא את העובדה כי הוריה גרושים וכי חזרה בתשובה כי פחדה שחברה יבגוד בה ומדגישה את ההיבטים המיסטיים.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/12/2008 17:59 לינק ישיר 


שמרן,

( לאלתר קבלתי שכר הפצת מעיינותיו של הד"ר, ה"ה  הקישור לצרור הפנינים הנפלא של הר"י מונדשיין, שאודה ולא אבוש, לא הכרתיו. )



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/12/2008 19:37 לינק ישיר 

http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=359691



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/12/2008 23:27 לינק ישיר 

הרב הספרן

האם צודק אני כי פולמוסו של הר"י מונדשיין כנגד המשיחיסטים זהה במקצת לפולמוס כנגד נועה ירון בטיעונים של תיקון החברה ויישוב העולם כנגד הסער הרומנטי והנאמנות לעצמיות המשיחית האנטי חברתית?

לעצם העניין, נתעוררתי כי טעותו של הפסיכולוג כהנא, ובעקבותיו של הדוקטור שנרב, היא בהעמדת הפולמוס על בסיס המדע הרציונלי כנגד האותנטיות הרגשית. אך לדעתי הענייה המוקד כאן הוא העניין החברתי ולא המדע דייקא. הרי גם החרדים מדירים עצמם מן העשייה המדעית אך לא רואים בכך "מצח הנחש". אדרבה, בהגות החרדית מיוחסת ההתפתחות המדעית לנבואת הזוהר על נביעת מעייני החכמה. ויעויין גם בפרקי חיים על חינוך לר' חיים פרידלנדר ז"ל המבחין בין מדעי הטבע הנערצים עליו לבין מדעי החברה שהם חרטא כידוע לכל באי אסכולת  אא"ח.

ובאשר לכשלי "קולי בית שמאי וקולי בית הלל" המרכיבים את ספרה של ירון רציתי להפנות לקו דמיון בין מקימי לסרטו המרשים של דוד וולך "חופשת קיץ". וולך הציב בסרטו כתב אשמה חברתי-תיאולוגי כנגד החברה החרדית ובעיקר כנגד הליטאית למדנית. סרטו רווי מחוות ספרותיות לארכיטיפים מקראיים, למן שילוח הקן ועד לעקידת יצחק ואיסור ע"ז, וכן לאתוסים מתנגדיים רבי עוצמה, כגון ההתנשאות על המון העם וספר "נפש החיים".

דא עקא, כי נוכחתי במפגש עם הבמאי בהנחייתו של חברנו המלומד "החבוי" וכשנשאל וולך על המסרים בסרטו ונדרש להגן עליהם ברח לטענה השחוקה והנרקיסיסטית כי אין לו מסר והכל אישי. ודו"ק, באם סרטו לא היה מפשיט רעיונות ומתעמת איתם הרי הוא היה גרוע בדומה לווידויים המגוחכים חסרי הערך של חנוך דאום. כל ערכו של סרטו של וולך נובע מהיותו חברתי ורעיוני אך הבמאי מתכחש להיבט החברתי של יצירתו ומעלה על ראש שמחתו את האישי והנרקיסיטי.

וכן הדברים באשר לירון, מצד אחד טוענת היא כי החברה החילונית מנוונת אך כשנדרשת היא להגן על דבריה בורחת היא להיבט האישי.

כללו של דבר, ספרה של ירון מתעלם מהכוח החשוב ביותר בחיי האדם והוא היותו יצור חברתי.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/12/2008 23:39 לינק ישיר 

 
"קו דמיון בין מקימי לסרטו של וולך" לא יאומן כמה שטויות אפשר לומר תחת פאסדה של איש מדע. אנשים לא מבדילים בין לימון לבין סוס יאור.

אבל כל עוד אפשר לדחוף את האובססיה לנקרסיזם הכל אפשרי..




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > מקימי - עולמה של חוזרת בתשובה, עליות וירידות
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 7 8 9 10 לדף הבא סך הכל 10 דפים.