בית פורומים ספרים וסופרים

ספרים של ברכת החמה

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-7/4/2009 21:31 לינק ישיר 




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/4/2009 21:35 לינק ישיר 




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/4/2009 21:40 לינק ישיר 




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/4/2009 21:41 לינק ישיר 

gimpele כתב:
אלייעזר,

תודה על הסריקה.

יעו' במשיב הטענה שמיישב הברכה שכך נמסר הל"מ לילך בתר החשבון היותר פשוט בכל הנוגע לההמון.
וכנראה -משיב הטענה נכתב בתר"ב- שחזר בו.

אקוה שמכובדינו אלייעזר יזכנו בסריקה...

ולדידי בער מדעת דבריו צ"ע שאין הנדון דומה לראי' שהביא מכל שיש ברחבו טפח וכו', לאיזה דברים חוץ מברכה"ח דרבנן נוגע ההלממ"ס? 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/4/2009 00:03 לינק ישיר 

 

http://bhol.co.il/forum/forum.asp?forum_id=19616


הגר"ש וואזנר. תמונת ארכיון

ברכת החמה: עדיף בטיסה

בביקור שערכו מנהלי חברת 'אל על' אצל הגר"ש וואזנר, נאמר להם: יש עדיפות לעריכת ברכת החמה דווקא בטיסה. אברכים מב"ב מתארגנים לטיסה מיוחדת מחר בבוקר עקב מזג האוויר הסוער

שי איזנברג, כתב בחדרי חרדים
תאריך: 07/04/2009 17:18:00

במעמד הסדרת מכירת החמץ של 'אל על' אצל הגר"ש וואזנר ע"י מנכ"ל החברה מר חיים רומנו, הוצגה בפניו השאלה ע"י רב החברה הרב יוחנן חיות, כיצד יש לנהוג לגבי ברכת החמה כאשר מצויים במהלך טיסה מהכא להתם.

הגר"ש וואזנר פסק, כי יש לברך את ברכת החמה ברגע הנץ החמה ולא יאוחר מחצות היום לפי השעון המקומי במקום בו מצוי המטוס. הגר"ש ואזנר הוסיף שבברכת החמה במהלך טיסה במטוס יש מעלה יתירה.

הגר"ש אף הביא עובדה ממעשה רב של אחד מגדולי התורה בארה"ב, שכדי לקיים ברכת הלבנה במועדה במצב של עננים עבים, המריא לטיסה קצרה כדי שיוכל לברך. הוא הדין בברכת החמה.

בתוך כך, התארגנו מספר אברכים מבני ברק, וחכרו מטוס מחברת 'ארקיע' על מנת שיוכלו לקיים את ברכת החמה בהידור. הטיסה תיערך רק במקרה שמזג האוויר יהיה גשום, ויקשה על החפצים במצווה לראות את השמש. מחיר הטיסה עומד על 300$, כשהמארגנים מציינים שהטיסה היא ללא כוונת רווח".

ואני הקטן אומר שעדיף לומר ברכת החמה מתוך הליקופטר מרחף (עומד) ללא גג כדי שלא לראות את השמש דרך חלונות.

האם בוגרי בית חולים לחולי נפש השתלטו על היהדות?




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/4/2009 04:34 לינק ישיר 

דברי רבי צדוק הכהן הגדול בקונטרס משיב הטענה [מהד' ת"א תשט"ז עמ' 207. הועתק מן הטופס שבD.B.S ]

ובענין הברכה למחזור גדול שהתעורר. הנה הרמב"ם (פרק י' מהלכות ברכות הלכה י"ח) כתב גם כן הרואה את החמה ביום תקופת ניסן של תחילת המחזור של כ"ח שנה שהתקופה בתחילת ליל רביעי כשרואה אותה ביום רביעי וכו' עיין שם. הרי שלא מפני נשאו פנים לתורה העתיק תקופת שמואל אבל כתב לברך עליה. ואני גם כן עמדתי מכבר על קושיית בעל הקונטרס כי הרי הרמב"ם עצמו (סוף פרק י' מהלכות קידוש החודש) כתב שתקופת רב אדא העיקר ואם כן מדוע אנו סומכין לברך על תקופת שמואל.
ומצאתי להרב משאת בנימין (סימן ק"א) העיר בזה להקשות גם כן והלא לענין סדר עיבורים סמכינן אדרב אדא. עיין שכתב דלענין הברכה סמכינן אדשמואל ואין לחוש אי עבדינן תרתי דסתרי אהדדי דכהאי גווני לענין חשבון השנים מנינן שמתשרי נברא העולם ולענין תקופות מניסן. ואין אלו אלא דברי תימה דנסמוך לעשות מה שהוא ברכה לבטלה לפי דברי רב אדא ונסמוך על דברי שמואל שלא כהלכה. ואפילו היה כאן בהך דראייתו מחשבון שנים ותקופות הנה שם אין שום חשש איסור מה שאין כן כאן. אלא דבאמת במחילת כבודו לא ראה דברי רש"י שם בפרק קמא דראש השנה (י"ב. ד"ה חכמי) וכן התוספות שם (ד"ה למבול) שכתבו דהא דמונין לחשבון השנים מתשרי לא משום דסבירא להו דבתשרי נברא העולם אלא דתשרי ראש השנה לשנים ובניסן נברא העולם כדקתני ולתקופה כרבי יהושע וכו' עיין שם:
(ועיין עוד שם במה שכתב טעם דלא יהיה שייך לברך לרב אדא בתחילת כל מחזור קטן. ועיין שם שכתב דלשמואל איכא תרתי חזרת החמה על נקודתה כאשר היתה בעת הבריאה ועוד שהם בתחילת ליל ד' כמו בתחילת הבריאה מה שאין כן לרב אדא אף על גב דחזרת החמה על נקודתה איכא כלשמואל שיהיה באותו יום ליכא אלה תוכן דבריו. ולא הבנתי ענין חזרת על חמה* נקודתה דקאמר כי הלא חוזרת החמה אל נקודתה בגלגל המזלות בכל שנה שעל שם זה נקרא שנה שהחמה שונה להיות במקומה הראשון בגלגל המזלות. רק ענין הברכה לשמואל על היום בלבד שחוזרת להיות באותו יום בתחילת ד' כמו בתחילת הבריאה וזה לא שייך לרב אדא כלל. אבל חזרתה על נקודתה זהו בכל שנה רק לרב אדא בכל י"ט שנה תקופתה במרחק שוה מן מולד הלבנה כמו בתחילת הבריאה ולזה לא מצינו כלל תיקון ברכה שהרי לשמואל זה אי אפשר להיות כלל לעולם שהרי היא הולכת תמיד ופוחתת שעה ותפ"ה חלקים בכל מחזור קטן. ואם לזה קורא חזרת חמה על נקודתה הנה זה אינו אלא לרב אדא אבל לא אליבא דשמואל. ודבריו צריכים עיון):
ואמנם מה שאומר אני כי הלא ידוע מה שהתפאר שמואל נהירין לי שבילי דרקיע כשבילי דנהרדעא כדאיתא בברכות (נ"ח ע"ב) ובודאי כל רז לא אניס ליה ממדת תקופת החמה. וכן ביסוד עולם (מאמר ח' פרק י"א) הביא מה שאמרו תקופת שמואל בפרהסיא ותקופת רב אדא בצינעא וכתב
שהוא מפני שהיה מנהג החכמים מקדם להסתיר עניני החכמות וכו'. מבואר ששניהם אמת. וכתב ושמואל שעשה זמן השנה עודף על זמנה המדויק לה אינו מפני שנתעלם ממנו זה אלא מפני שרצה להקל חשבון התקופות וכו' יעוין שם. ולפיכך יפה כתב הרמב"ם שבזמן בית דין הגדול סמכו על תקופת דרב אדא לפי שחשבון הראייה אינו מסור אלא לבית דין בלבד ובית דין זריזים הם לדייק בחשבון על דרך הדיוק בצמצום וכיוון גמור. אבל חשבון תקופות המסור לכל הוא כדשמואל להיות החשבון נקל וקרוב לעשותו:
ולפי זה אני אומר על הדרך שכתבתי בחידושיי ליורה דעה (סימן ל') דכתב שם המחבר (ס"ק ב') כסלע שהיא שליש טפח עיין שם והקשה הש"ך (ס"ק ה') הא כתבו התוספות (עירובין י"ד. ד"ה והאיכא) והרמב"ם (בפירוש המשנה שם י"ג ע"ב) שהכלל שכל מה שיש ברחבו טפח יש בהיקפו שלושה טפחים אינו מדוקדק לפי חכמי המדות אלא הוא כדי שלושה טפחים ושביעית בקירוב ואם כן אין הסלע אלא פחות משליש טפח כיון שהיקף הסלע טפח ואף בפחות ראוי שיטרף עיין שם. ונמשכו אחריו הרב התבואות שור והרב הפלתי שם עיין שם. ואני כתבתי שם כי יש לתמוה עליהם כי הלא מבואר בפרק קמא דעירובין (י"ד.) שעל דרך הדיוק איתאמר הך כללא ושהוא מכוון היטב וכן כתבו התוספות שם דמוכח כן מגמרא (בבא בתרא י"ד ע"ב) אלא שהם כתבו וקשה שאין החשבון מכוון לפי חכמי המדות. ולא בשביל הקושיא שלא ידעו לתרץ נדחה דברי גמרא חס ושלום מהלכה:


* נראה דצריך לומר "חמה על"



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > ספרים וסופרים > ספרים של ברכת החמה
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 6 7 8 סך הכל 8 דפים.