76% ממשקי הבית: הוטעינו לפחות פעם אחת בקניות ב-2011
הטעיה רווחת אחרת היא הטעיה שמקורה בפער שבין המחיר בקופה לבין המחיר הרשום על המוצר
- כ"א אדר התשע"ב
צילום: יעקב נחומי
76% ממשקי הבית בישראל דיווחו שהוטעו לפחות פעם אחת כשביצעו עסקות קנייה של שירותים או מוצרים ב-2011 - כך עולה מסקר הטעיה צרכנית שיזמה הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן לקראת יום הצרכן הבינלאומי שחל היום.
80% ממשקי הבית היהודים גם יזמו תלונה על הטעיה, ואילו 19% לא הגיבו. במגזר הערבי היה שיעור המתלוננים על אירועי הטעיה 66%.
לפי הסקר, השיעור הגבוה ביותר של צרכנים (50%) שדיווחו על הטעיה התגלה לגבי פרסום מטעה על מבצעי הוזלה, שהתברר בדיעבד שהוא חל רק על חלק מהמוצרים או שהוא מותנה בסכום קנייה מינימלי של מוצרים בחנות. הטעיה רווחת אחרת היא הטעיה שמקורה בפער שבין המחיר בקופה לבין המחיר הרשום על המוצר: 42% ממשקי הבית היהודים דיווחו על הטעיה מסוג זה, אך רק 18.4% במגזר הערבי.
בנוסף, 24% מהמרואיינים היהודים דיווחו שהתכוונו לבצע עסקה בעקבות פרסום מסוים, ולא שמו לב למידע מהותי לעסקה, שהופיע רק באותיות הקטנות. 46% מהם ראו את המידע המסייג רק לאחר שכבר ביצעו את העסקה.
במגזר הערבי בולט שיעור המדווחים (42%) שנפגעו מהטעיה בשל חיוב התקשרות עם ספקי תקשורת סלולרית, טלוויזיה רב-ערוצית ואינטרנט בסכום גבוה מזה שהבטיח נציג השירות בטלפון. לעומת זאת במגזר היהודי, השיעור הוא 33%.
מהסקר עולה כי רובם המכריע של הצרכנים מסתפקים בהעברת תלונה על אירועי הטעיה ישירות לבית העסק - מול המוכר, בקופה הראשית, במוקד שירות הלקוחות או מול ההנהלה. מרביתם אינם מעבירים הלאה את הטיפול בתלונה. שיעור קטן מהלקוחות העבירו את התלונה למשרד התמ"ת (1.2%), למועצה לצרכנות (1.1%) או ברשתות חברתיות (1%).
הסקר נערך על ידי רוני בר-צורי, חוקרת ומרכזת תחום צרכנות במינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת, ומסכם כ-1,000 ראיונות טלפוניים בקרב מדגם מייצג של משקי בית באוכלוסייה הבוגרת בישראל במחצית הראשונה של פברואר 2012. ממצאי הסקר יוצגו היום במסגרת כנס "הגנת הצרכן לרווחה צרכנית" שיתקיים בקיבוץ מעלה החמישה.
80% ממשקי הבית היהודים גם יזמו תלונה על הטעיה, ואילו 19% לא הגיבו. במגזר הערבי היה שיעור המתלוננים על אירועי הטעיה 66%.
לפי הסקר, השיעור הגבוה ביותר של צרכנים (50%) שדיווחו על הטעיה התגלה לגבי פרסום מטעה על מבצעי הוזלה, שהתברר בדיעבד שהוא חל רק על חלק מהמוצרים או שהוא מותנה בסכום קנייה מינימלי של מוצרים בחנות. הטעיה רווחת אחרת היא הטעיה שמקורה בפער שבין המחיר בקופה לבין המחיר הרשום על המוצר: 42% ממשקי הבית היהודים דיווחו על הטעיה מסוג זה, אך רק 18.4% במגזר הערבי.
בנוסף, 24% מהמרואיינים היהודים דיווחו שהתכוונו לבצע עסקה בעקבות פרסום מסוים, ולא שמו לב למידע מהותי לעסקה, שהופיע רק באותיות הקטנות. 46% מהם ראו את המידע המסייג רק לאחר שכבר ביצעו את העסקה.
במגזר הערבי בולט שיעור המדווחים (42%) שנפגעו מהטעיה בשל חיוב התקשרות עם ספקי תקשורת סלולרית, טלוויזיה רב-ערוצית ואינטרנט בסכום גבוה מזה שהבטיח נציג השירות בטלפון. לעומת זאת במגזר היהודי, השיעור הוא 33%.
מהסקר עולה כי רובם המכריע של הצרכנים מסתפקים בהעברת תלונה על אירועי הטעיה ישירות לבית העסק - מול המוכר, בקופה הראשית, במוקד שירות הלקוחות או מול ההנהלה. מרביתם אינם מעבירים הלאה את הטיפול בתלונה. שיעור קטן מהלקוחות העבירו את התלונה למשרד התמ"ת (1.2%), למועצה לצרכנות (1.1%) או ברשתות חברתיות (1%).
הסקר נערך על ידי רוני בר-צורי, חוקרת ומרכזת תחום צרכנות במינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת, ומסכם כ-1,000 ראיונות טלפוניים בקרב מדגם מייצג של משקי בית באוכלוסייה הבוגרת בישראל במחצית הראשונה של פברואר 2012. ממצאי הסקר יוצגו היום במסגרת כנס "הגנת הצרכן לרווחה צרכנית" שיתקיים בקיבוץ מעלה החמישה.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות