1. עמוד הבית
  2. דעות
  3. יוסי אסולין

מאחורי הקלעים: הקרב האכזרי בין נתניהו לברק

מופע ההתנגחויות האכזרי בין ראש הממשלה נתניהו ורה"מ לשעבר ברק אינו אלא משחק פוליטי ציני ומחושב שבו שני הצדדים גוזרים את הקופון שלהם - כל אחד בדרכו • הפניית האש לברק אמנם מחזקת את כוחו - אך בד בבד מחלישה את ה'דמון' הגדול; 'הפרד ומשול' קלאסי • ואיך כל זה קשור לליברמן? • טור פרשנות מאת יוסי אסולין

יוסי אסולין, ז' תמוז תשע"ט 10/07/2019 11:40

נתניהו נפל בפח? נתניהו נתניהו צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90

מי שעוקב בימים האחרונים אחר המתרחש במערכת הפוליטית, לא יכול שלא לשים לב לקרבות האימתניים והאכזריים שבין ראש הממשלה בנימין נתניהו לראש הממשלה בדימוס אהוד ברק.

דומה כי כל האמצעים כשרים לטובת המטרה וכי השניים לא בוחלים בשום דרך כדי להביס זה את זה, עד כדי האשמות חריפות-הדדיות על שחיתות וקירבה לדמויות מפוקפקות. עימותי נתניהו-גנץ המנומנמים בסבב הקודם נראים כמשחק ילדים ליד קרבות נתניהו-ברק.

אבל, שואל כל בר דעת את עצמו, הייתכן שנתניהו יקדיש את עצמו למאבק באדם שבקושי מגרד את אחוז החסימה מלמטה? שישתמש בכל התותחים העומדים לרשותו רק כדי לחזק את האויב הגדול ביותר שלו?

בניגוד לכוחו הפוליטי הלא-משמעותי, כשברק פותח את חרצובות לשונו על נתניהו, אף אחד לא יכול עליו. הן מצד הרהיטות שלו וכושר הניתוח האנליטי, שהם אולי הקרובים ביותר לאלו של נתניהו; והן מצד הניסיון רב השנים שלו עם נתניהו; ניסיון שמטבע הדברים לימד אותו היכן נמצאות נקודות התורפה של פקודו לשעבר בסיירת מטכ"ל.

אבל נתניהו, כמו נתניהו, מבין מהר מאוד את השינויים במפה הפוליטית מאז הגיע "האיש הישן עם הזקן החדש" - ובמקום לברוח ולפחד, הוא עושה בדיוק את ההפך: מנצל את הכישורים של ברק ומשתמש בהם כדי להחליש אויב אחר, משמעותי הרבה יותר.

הפניית חיצי האש לברק אמנם תחזק אותו בטווח המידי, תגדיל את כושר המיקוח שלו בבחירות הקרובות ותהפוך אותו לגורם רלוונטי ודומיננטי; אולם הרווח של יורה האש גדול עשרות מונים: ה'דמון הגדול', גנץ, נחלש אוטומטית, ובכך רה"מ מרחיק מעליו את הסיכון שיקבל את המנדט להרכיב ממשלה.

לנתניהו אין מה לחשוש ממהלך שמחזק את אויבו ברק. על האחרון ניתן לומר בוודאות כי הוא לא צפוי להוביל את גוש השמאל בבחירות הקרובות. המקסימום שהוא יכול זה להתחזק בעוד כמה מנדטים; בכך השמאל יהיה מפוצל יותר. חלש יותר. הפרד ומשול קלאסי.

איך אמר נתניהו בסבב הקודם? ״אני לא מתערב באיך השמאל מחלק את הקולות שלו״. אלא שאז השמאל הוא שחילק את הקולות שלו, במקרה הזה נתניהו דווקא כן מתערב ודואג לעשות הכל כדי לפצל את הכוח ולהנחית מכה על הצמד לפיד-גנץ.

על הדרך נתניהו גוזר קופון נוסף: אם עד עכשיו המערכת הפוליטית והתקשורתית הייתה עסוקה אך ורק בדבר אחד, קרי קרבות ליברמן-נתניהו ועיסוק שיטתי בסוגיות דת ומדינה שמיטיבות עם ליברמן ומזיקות לנתניהו - כעת נפתחה זירה חדשה.

שוב חוזר הניגון: כן ביבי, לא ביבי. אוי, כמה שנתניהו אוהב את הניגון הזה.





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. אני חושב שברק פשוט איבד את זה..  


  2. ברק ממש לא נורמלי צריך לאשפז אותו בבית חולים פסיכיאטר דחוף  (ל”ת)


  3. כל מילה בסלע!!!  


  4. מאמר מבריק. יישר כוח יוסי  (ל”ת)


  5. שתי ציפורים במכה אחת...  

    ימיני

  6. ואכן, שוב אין מי שיחליף את ביבי  (ל”ת)


  7. וכן שוב, רק ביבי  (ל”ת)

    מיקי

  8. ברק חיי בסרט  


  9. "ה'דמון הגדול', גנץ, נחלש אוטומטית"  


  10. גמרתם אותי חה חה חה  

    זרח