1. עמוד הבית
  2. דעות
  3. טור אורח

השנאה העצמית של יהודים - כבר אלפיים שנה

איתמר צור מנסה להבין את התופעה של יהודים הפועלים להשמיץ את ישראל בעולם | מתברר ששורשי התופעה עמוקים מאוד, והיא בת אלפיים שנים לפחות | דעה

איתמר צור, י"א תמוז תשע"ט 14/07/2019 14:11

יהודים נגד ישראל שמאלנים. אילוסטרציה שמאלנים. אילוסטרציה צילום: נתי שוחט / פלאש 90

כאשר הפרלמנט הגרמני מכריז על ארגון ה-BDS כעל ארגון בעל אופי אנטישמי, מיד יקומו אינטלקטואלים יהודים ויצאו נגד ההכרזה הזו. כאשר באוניברסיטת ברקלי בארצות הברית מפגינים נגד ישראל – רבים הם היהודים האמריקאים, שיקחו חלק פעיל בהפגנה. כאשר מתקיים מידי שנה שבוע האפרטהייד הישראלי – אירוע שכל מטרתו הוא להכפיש ולגנות את ישראל, ניתן בקלות למצוא משתתפים יהודים שיתמכו.

מדוע יהודים רבים כל כך מתחסדים בעיני אלה המבקשים את רעתנו? האם מדובר באידיאולוגיה צרופה? האם יהודים אלה באמת מאמינים כי ישראל מתייחסת לפלסטינים כמו שגרמניה הנאצית התייחסה ליהודים? האם הם באמת מאמינים כי חרם כלכלי על ישראל יגרום לה לקיים את "זכות השיבה" למרות שזכות כזו אינה קיימת כלל ועיקר, ותוצאתה היא חיסול מדינת ישראל?

ההיסטוריה היהודית רוויית בנים שסרחו והצטרפו לגדולי שונאיה. היה זה המלך אגריפס השני, בנו של אגריפס המפורסם מהתלמוד ונינו של המלך הורדוס ששלח כוחות עזר יהודיים לסיוע לטיטוס במצור שלו על ירושלים – שהסתיים כידוע בחורבן המקדש. אותו טיטוס שחיק עצמות לא היה לבד – התלווה אליו טיבריוס יוליוס אלכסנדר – יהודי שנאמר עליו שזנח את דת אבותיו והוא שימש יועץ ראשי לטיטוס כיצד להכניע את היהודים המורדים.

אולם אלה לא היו האחרונים. ניתן לציין למשל את ניקולס דונין, תלמידו של רבי יחיאל מפריז שזנח את היהדות ועודד את הצלבנים לערוך פוגרומים ביהודים באשר הם. אותו משומד נזכר בהיסטוריה משום שפנה אל האפיפיור בטענה כי התלמוד מכיל גידופים כנגד ראשוני הנצרות. פניה זו של דונין הובילה למשפט פריז שבסופו נאספו כל ספרי התלמוד מבתי הכנסת בצרפת ונשרפו בכיכר העיר בתמוז שנת ה"ד.

לא רחוק מצרפת, היה זה פבלו כריסטיאני, יהודי מומר נוסף שגרר את הרמב"ן לוויכוח בין היהדות לנצרות מול המלך. ויכוח שבסופו אמנם ניצח הרמב"ן אך בעקבותיו הוא נאלץ לברוח מספרד מחשש לחייו ועלה לארץ ישראל. יהודי ספרד אגב, הוכרחו לממן מכיסם את המשך הפעילות המסיונרית של כריסטיאני שנועדה להעביר יהודים על דתם.

כאמור זה ממשיך גם לימינו אנו. לפני כ-10 שנים פרסם ההיסטוריון ד"ר אילן פפה מאוניברסיטת חיפה כי מדינת ישראל מבצעת רצח עם ברצועת עזה. גם הפרופסור היהודי ריצ'ארד פאלק, שהיה הממונה מטעם האו"ם על זכויות האדם בשטחי יהודה ושומרון, טען בעבר כי פיגועי טרור המתרחשים באמריקה בגלל המדיניות הפרו-יהודית שלה שמושפעת על ידי היהדות הגלובלית שהורסת כל חלקה טובה. הוא גם העניק חסות לספרו של המוזיקאי הישראלי גלעד עצמון, בו נטען כי מדינת ישראל היא גרמניה הנאצית של ימינו וכי צעדות המוות באירופה היו צעד הומניטרי כלפי היהודים.

כך שנראה שאותה אוטו-אנטישמיות הולכת בצד האפל של היהדות מאז העת העתיקה ועד ימינו. נשאלת השאלה מאין נובע הדחף של בן לעם היהודי לפעול ולקטרג בצורה כל כך שקרית על בני עמו. כמו כן, האם כל מי שקובל כנגד היהדות או מדיניותה של ישראל הוא אוטו-אנטישמי? לא ולא. אולם כל אדם שבמודע או לא במודע תולה את אשמת כל עוולה שהיא ביהודים או במדינת ישראל, שהיא למעשה היהדות הריבונית – הרי שהוא אנטישמי. אם במקרה הוא יהודי אז ההגדרה הזו נכונה גם לגביו.

ישנם מלומדים הטוענים כי מקור האוטו-אנטישמיות ביצר של שנאה עצמית שבא לידי ביטוי בקבוצה אליה הוא שייך. דוגמה לכך מצויה בסיפורו המפורסם של דניאל בורוס, יהודי מניו-יורק שהיה חלק מהקו-קלאס-קלאן ומהמפלגה הנאצית בארצות הברית. טענה נוספת הינה שאותם אלה שמוציאים רעה את דיבתם רעה של היהודים ומדינת ישראל עושים זאת בשל רצונם בפרסום וקבלה בקרב אקדמאים שדעות מעין אלה מקובלות עליהן. מה שבטוח שכאשר יהודי קובל נגד מדינת ישראל או העם היהודי, הרי שזה מהווה קלף חזק מאוד בידי מקטרגים שאינם יהודים.

תהיה הסיבה לאוטו-אנטישמיות אשר תהיה, חובה עלינו כשומרי הגחלת של העם היהודי לא לפגוע בצורה זו או אחרת באותם מקטרגים ובמקביל להוכיח אותם על טעותם קבל עם ועדה. רק כך נוכל להוכיח כי אנחנו מסוגלים לשמוע דעות שאינן מקובלות עלינו אולם הצדק כמו גם האמת נמצאים במקום אחר.



עוד בנושא:





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. 2 הסמולנים הראשןנים. היו דתן ואבירם. הם הלשינו על  

    ראש ישיבה

    • *שמאל (ל”ת)


  2. הראשונים שסבלו משינאה עצמית היו הנביאים  

    ירמיהו

    • אז אתה מאמין בתקופת הנביאים? זו כבר התקדמות 


    • כופר מתחכם חחחחח (ל”ת)


  3. קוראים לזה ערב רב  (ל”ת)