הקרב על הגיוס: 'הצעת חוק הפראיירים' מוגשת בכנסת

יום סוער צפוי היום (ב) לחברי הכנסת, המגיעים לפתיחה 'חגיגית' של מושב הקיץ, אך ימצאו את עצמם די מהר בעיצומו של פולמוס חוצה קואליציה-אופוזיציה. כבר היום עומדות חמש סיעות להניח על שולחנה של הכנסת את 'הצעת הפראיירים' או בשמה ה'מכובס' יותר: 'הצעת חוק שירות המדינה'.

מדובר בחוק שיהווה חלופה לחוק טל, והוא תולדה של יוזמה משותפת בין אנשי 'מחנה הפראיירים' ובין נציגים של חמש סיעות שונות בכנסת – קדימה, העבודה, עצמאות, הבית היהודי ו...האיחוד הלאומי.

"אלונקה וחופה בישראל - מרימים יחדיו", אומר ח"כ אבי דיכטר, המוביל את ההצעה, ומוסיף: "המטרה היא לייצר בפעם הראשונה מאבק משותף של קואליציית הסיעות הציוניות".

ואלו הם עיקרי הצעת החוק:

• כל אזרח ישראלי שמגיע לגיל 18 ישרת – או בשירות צבאי או בשירות אזרחי.

• הבחירה תהיה בידי הריבון ולא בידי האינדיבידואל - בגיל 18 יגיע כל אזרח לבקו"ם, ושם יוחלט אם המתגייס ילך לשירות צבאי או אזרחי.

• בניגוד להצעות אחרות, נוסחה הסכמה ל-1000 תלמידי ישיבות שיוגדרו כ'עילויים' ויוכלו להמשיך וללמוד - אך לא יותר.

• גם השירות הצבאי וגם האזרחי יימשכו 3 שנים, ויונהג שירות מילואים גם לשירות האזרחי, אך התגמול עבור השירות הצבאי יהיה גבוה יותר, על פי העיקרון של מי שנותן יותר גם יקבל יותר. מנגד, אדם שלא ישרת לא יקבל קצבאות לימודים מהמדינה, אלא יהיה זכאי רק לביטוח לאומי.

• השירות האזרחי יהיה כפוף בשלב הראשון לראש הממשלה, ויופנו תקציבים מתאימים בכדי ליצור מסגרות מתאימות. אסור שתקציב יפגע במטרה קריטית זו. השירות האזרחי יהיה בתחומי ליבה כמו בריאות ורווחה – ולא בתוך הישיבות עצמן כפי שנהוג היום.

• השתמטות משירות צבאי/לאומי/אזרחי תביא לשלילת הקצבאות או כל תשלום אחר מטעם המדינה.

לדברי אריה אלדד, מהאיחוד הלאומי, אף הוא מיוזמי החוק: "החוק הוא ניסיון אמיץ לרפא פצע עמוק בחברה הישראלית באופן שכל חלקיה ישרתו שירות צבאי לאומי או אזרחי, תוך הבטחה שתורת הנצח של עם ישראל תמשיך להילמד על ידי אלפים בלי לפגוע בנשיאה השווה בנטל המדינה".

עוד בנושא:
• בין ליברמן לנתניהו • מי יכריז ראשון על הקדמת הבחירות?
• בואו לשחק במגרש של היריב • דעה
• ליצמן תוקף את 'הפראיירים': "פופוליזם זול"

שיעור בהיסטוריה:

יוזמי החוק מגוללים בדברי ההסבר המצורפים מעט פרקי היסטוריה.

"ביום כ"ח באדר א' התש"ח (9 במרס 1948) ניתנה הוראה על ידי ראש המטה הארצי של ההגנה (הרמ"א) לפיה 'נתקבלה החלטה כי בני הישיבות, לפי רשימות מאושרות, פטורים משירות בצבא. לתלמידים המסוגלים יינתן אימון להגנה עצמית במקום תלמודם'. נקבע כי 'החלטה זו כוחה יפה למשך שנת תש"ח ובסוף השנה תבחן הבעיה מחדש'. ב-1949 הודיע שר הביטחון, מר דוד בן-גוריון לשר הדתות, כי הוא מסכים לדחות גיוסם של עד 800 בחורי ישיבות בשנה אשר 'תורתם אומנותם' לצורך לימודים תורניים.

"על פי הנתונים שהוצגו לוועדת טל, מספר בחורי הישיבות הנמצאים בהסדר דחיית גיוס לתלמידי ישיבות גבוה משלושים אלף ומוערך כיום בכשישים אלף. על פי נתוני הצבא הגיע מספרם של דחויי השירות בשל תורתם אומנותם ל-9.2% משנתון הגיוס האחרון".

עוד מוסיפים המציעים: "חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב–2002 (להלן – חוק טל), הפך בפועל ל'חוק ההשתמטות'. החוק נכשל בכך שלא תרם לפתרון הבעיה הערכית והמעשית של גיוס תלמידי הישיבות לשירות ביטחון. החוק אף העצים בעיה זו על ידי מתן גושפנקא למציאות מעוותת ואי-שוויונית, בה קבוצה גדולה מעם ישראל פטורה מלשאת בעול הביטחון הכללי. ממשלת ישראל נכשלה באופן מובהק בישום החוק, ועד כה רק מיעוט זניח מקרב תלמידי הישיבות בחרו לשרת בכוחות הביטחון כמוצע בחוק, זאת בעוד יכולתם לתרום למדינה דרך מסגרת של שירות אזרחי כמעט ואינה קיימת בפועל.

"קביעה זו מבוססת על ניתוח נתוני יישום החוק כפי שהוצגו בפני בית המשפט העליון על ידי הממשלה, המצביעים על כך 'שבחוק קיימים חסמים טבועים המשפיעים השפעה ניכרת על האפשרות ליישמו ולהגשים את תכליותיו. מהנתונים שנמסרו עולה כי בשנת 2010 התגייסו למסלולים ייעודיים בצה"ל מכח החוק כ-600 חרדים בלבד, לשירות האזרחי הצטרפו בשנה זו 1,122 חרדים, ולשנת ההכרעה עד לשלהי 2008 יצאו 3,269 חרדים. רוב החרדים שסיימו את שנת ההכרעה חזרו למעמד 'תורתו אומנותו' (ונהנו מדחיית השירות הצבאי או שקיבלו פטור משירות צבאי)".

המציעים מסיימים: "מעבר לכך, מאז נחקק החוק עלה בהתמדה מספר דחויי השירות כך שבשנת 2007, למשל, הצטרפו 6,571 חרדים להסדר תורתו אומנותו. המשמעות היא שיותר חרדים מצטרפים להסדר מדי שנה מאלה הבוחרים לשרת בשירות צבאי או אזרחי. מספרם הכולל של דחויי השירות, עומד על כ-61,000 איש. חלקם של המצטרפים להסדר תורתו אומנותו מתוך מחזור הגיוס עולה אף הוא בהתמדה בשנים האחרונות, ובשנת 2007 עמד על 14% ממחזור הגיוס'. נתונים אלו, המצוטטים מפסק הדין של בית המשפט העליון שניתן ביום כ"ח בשבט (21 בפברואר 2012) בו נפסק כי חוק טל אינו חוקתי".

המציעים אף מפרטים הצעות חוק דומות בעיקרן שהונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה והוסרו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!