ניצחון ללבייב: נדחתה תביעה נגזרת נגדו ב-2.5 מיליארד שקל
לפני כשנתיים וחצי הגישו סין בטי וחברת S.H.G Golden & Silver בקשה לאישור תביעה נגזרת; במסגרת התביעה נטען כי לבייב ונושאי משרה בקבוצתו ניצלו - תוך ניגוד עניינים חריף - את מעמדם בחברה כדי לגזול את נכסיה
- ח' אייר התשע"ב
לב לבייב. צילום: col
השופטת רות רונן מבית המשפט הכלכלי דחתה היום (ראשון) תביעה נגזרת בסך 2.5 מיליארד שקל שהגיש איש העסקים ברטי סין בטי נגד לב לבייב, קבוצת לבייב ניהול פרויקטים ונושאי משרה בקבוצה. השופטת הורתה כי סין בטי ישלם ללבייב הוצאות ושכר טרחת עורכי דין בסך של כ-95 אלף שקל ויישא בהוצאות נוספות בסך 50 אלף שקל.
לפני כשנתיים וחצי הגישו סין בטי וחברת S.H.G Golden & Silver, שבה הוא מחזיק במניות, בקשה לאישור תביעה נגזרת. במסגרת התביעה טען סין בטי כי לבייב ונושאי משרה בקבוצתו ניצלו - תוך ניגוד עניינים חריף - את מעמדם בחברה כדי לגזול את נכסיה, עד שגרמו לריקון החברה.
החברה היתה בעלת מכרות זהב וזיכיונות לכריית זהב ומתכות יקרות בארבעה מכרות קירגיסטאן ובעלת זכויות מפעל עופרות זהב, וכל נכסיה נשללו ממנה על ידי ממשלת קירגיסטאן, והם כיום בבעלותן של חברות זרות.
סין בטי טען כי כשנכנסה קבוצת לבייב לחברה הוערך שוויה בכמיליארד דולר, ונושאי המשרה בקבוצה הפכו את החברה בתוך שנתיים לחסרת ערך, נכסים או זכויות. לגרסתו, "ביום שבו העביר את ניהול החברה לידי הנתבעים החלה הידרדרות מסתורית, מהירה ובלתי סבירה".
סינבטי טען עוד שקבוצת לבייב התרשלה בניהול החברה. באמצעות עו"ד גד נשיץ הוא הלין כי הדירקטורים בחברה נמנעו מלקיים התחייבויות כספיות של החברה בסך 20 אלף דולר, ובכך גרמו לקריסתה ולאובדן זיכיונות להפקת זהב ומתכות יקרות בשווי מיליארדי דולרים.
לבייב טען להגנתו כי הקבוצה עשתה כל שיכלה לעשות כדי למנוע את גזילת הנכסים ממנה, אלא שהשלטון המושחת בקירגיסטאן נטל מהחברה את נכסיה במרמה. לבייב הוסיף, באמצעות עו"ד רון ברקמן, כי טענותיו של סין בטי בנוגע לתרמית הופרכו כולן בחקירתו של סין בטי.
לבייב ביקש לדחות את טענת הרשלנות מאחר שלטענתו לא הוכחה חריגה של נושאי המשרה בחברה מכלל שיקול הדעת העסקי. לגישת לבייב הוא הוכיח שכאשר החברה נוהלה על ידי סין בטי, שילם סין בטי תשלומי שוחד לשלטונות הקירגיזיים באמצעות תרומות לקרנות של גורמים בשלטון, ועקב כך קיבל סין בטי את זיכיונות כריית המחצבים.
קבוצת לבייב טענה כי אין מקום לאשר את התביעה הנגזרת משום שהיא אינה לטובת החברה ומאחר שהוגשה ממניעים זרים ואישיים שח סין בטי. החברה הבהירה שהיא פועלת כל העת כדי לנסות להשיב לידיה את הנכסים שנגזלו ממנה בקירגיסטאן ועוד טרם תביעתו של סין בטי ניהלה עשרות הליכים משפטיים במישור הפלילי והאזרחי.
בתגובה טען סין בטי שהוא לא שילם שוחד בקירגיסטאן אלא תרם לקרנות שהוקמו לפי החוק הקירגיזי לצורך ביסוס יחסי ציבור טובים לחברה בקירגיסטאן.
השופטת רונן דחתה את הבקשה לאישור התביעה וציינה כי "אין מקום לקבוע כי די ב'רסיסי מידע' כדי להצדיק את אישורה של תביעה כתביעה נגזרת...על המבקש להוכיח בראיות ממשיות קיומה לכאורה של עילת תביעה לחברה".
השופטת מקבלת את המצב לפיו קיימים פערי מידע בין מגיש בקשת התביעה לבין בעלי החברה שפועלים לטובת החברה ויוצרים קושי אצל התובע, ואולם השופטת מצביעה על כך שעל השופט להיות ער ל"השלכה מרחיקת הלכת שיש באישור תביעו בסך 2.5 מיליארד שקל. כדי לאשר תביעה כזו, נדרש מידע מהימן ורב יותר מאשר שמועות וספקולציות".
רונן פסקה כי סין בטי לא הוכיח את טענת התרמית. "האינדיקציות שהוא הפנה אליהן בהקשר זה לא היו יותר מאשר 'רסיסי מידע' שרובם אינם קבילים מביחנה ראייתית". השופטת מבהירה כי לבייב מעולם לא היה בעל תפקיד בחברה ולכן גם אם קבלת ההחלטות בחברה היתה רשלנית, אין מקום לתבוע אותו.בהמשך קובעת השופטת כי לא הוכח כי נושאי המשרה בחברה התרשלו.
לפני כשנתיים וחצי הגישו סין בטי וחברת S.H.G Golden & Silver, שבה הוא מחזיק במניות, בקשה לאישור תביעה נגזרת. במסגרת התביעה טען סין בטי כי לבייב ונושאי משרה בקבוצתו ניצלו - תוך ניגוד עניינים חריף - את מעמדם בחברה כדי לגזול את נכסיה, עד שגרמו לריקון החברה.
החברה היתה בעלת מכרות זהב וזיכיונות לכריית זהב ומתכות יקרות בארבעה מכרות קירגיסטאן ובעלת זכויות מפעל עופרות זהב, וכל נכסיה נשללו ממנה על ידי ממשלת קירגיסטאן, והם כיום בבעלותן של חברות זרות.
סין בטי טען כי כשנכנסה קבוצת לבייב לחברה הוערך שוויה בכמיליארד דולר, ונושאי המשרה בקבוצה הפכו את החברה בתוך שנתיים לחסרת ערך, נכסים או זכויות. לגרסתו, "ביום שבו העביר את ניהול החברה לידי הנתבעים החלה הידרדרות מסתורית, מהירה ובלתי סבירה".
סינבטי טען עוד שקבוצת לבייב התרשלה בניהול החברה. באמצעות עו"ד גד נשיץ הוא הלין כי הדירקטורים בחברה נמנעו מלקיים התחייבויות כספיות של החברה בסך 20 אלף דולר, ובכך גרמו לקריסתה ולאובדן זיכיונות להפקת זהב ומתכות יקרות בשווי מיליארדי דולרים.
לבייב טען להגנתו כי הקבוצה עשתה כל שיכלה לעשות כדי למנוע את גזילת הנכסים ממנה, אלא שהשלטון המושחת בקירגיסטאן נטל מהחברה את נכסיה במרמה. לבייב הוסיף, באמצעות עו"ד רון ברקמן, כי טענותיו של סין בטי בנוגע לתרמית הופרכו כולן בחקירתו של סין בטי.
לבייב ביקש לדחות את טענת הרשלנות מאחר שלטענתו לא הוכחה חריגה של נושאי המשרה בחברה מכלל שיקול הדעת העסקי. לגישת לבייב הוא הוכיח שכאשר החברה נוהלה על ידי סין בטי, שילם סין בטי תשלומי שוחד לשלטונות הקירגיזיים באמצעות תרומות לקרנות של גורמים בשלטון, ועקב כך קיבל סין בטי את זיכיונות כריית המחצבים.
קבוצת לבייב טענה כי אין מקום לאשר את התביעה הנגזרת משום שהיא אינה לטובת החברה ומאחר שהוגשה ממניעים זרים ואישיים שח סין בטי. החברה הבהירה שהיא פועלת כל העת כדי לנסות להשיב לידיה את הנכסים שנגזלו ממנה בקירגיסטאן ועוד טרם תביעתו של סין בטי ניהלה עשרות הליכים משפטיים במישור הפלילי והאזרחי.
בתגובה טען סין בטי שהוא לא שילם שוחד בקירגיסטאן אלא תרם לקרנות שהוקמו לפי החוק הקירגיזי לצורך ביסוס יחסי ציבור טובים לחברה בקירגיסטאן.
השופטת רונן דחתה את הבקשה לאישור התביעה וציינה כי "אין מקום לקבוע כי די ב'רסיסי מידע' כדי להצדיק את אישורה של תביעה כתביעה נגזרת...על המבקש להוכיח בראיות ממשיות קיומה לכאורה של עילת תביעה לחברה".
השופטת מקבלת את המצב לפיו קיימים פערי מידע בין מגיש בקשת התביעה לבין בעלי החברה שפועלים לטובת החברה ויוצרים קושי אצל התובע, ואולם השופטת מצביעה על כך שעל השופט להיות ער ל"השלכה מרחיקת הלכת שיש באישור תביעו בסך 2.5 מיליארד שקל. כדי לאשר תביעה כזו, נדרש מידע מהימן ורב יותר מאשר שמועות וספקולציות".
רונן פסקה כי סין בטי לא הוכיח את טענת התרמית. "האינדיקציות שהוא הפנה אליהן בהקשר זה לא היו יותר מאשר 'רסיסי מידע' שרובם אינם קבילים מביחנה ראייתית". השופטת מבהירה כי לבייב מעולם לא היה בעל תפקיד בחברה ולכן גם אם קבלת ההחלטות בחברה היתה רשלנית, אין מקום לתבוע אותו.בהמשך קובעת השופטת כי לא הוכח כי נושאי המשרה בחברה התרשלו.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות