"אפילו הנגיד אני לא מבין את החוזים של הבנקים"
אושר החוק לפיו תנאי הצמדה בחוזי הבנקים שלא מזכים את הלקוח, ייחשבו תנאי מקפח • בדיון בכנסת אחד כי טנלי פישר הודה שאינו מבין את החוזים שעורכים הבנקים
- שרי רוט, בחדרי חרדים
- כ"ד אייר התשע"ב
בנק ישראל. צילום: ארכיון
מליאת הכנסת אישרה אתמול (ג') בקריאה ראשונה, את הצעת חוק החוזים האחידים של ח"כ שי חרמש (קדימה).
לפי הצעת החוק, תנאי הצמדה שלא מזכים את הלקוח, ייחשבו תנאי מקפח לפי חוק החוזים האחידים.
כיום נקבע לעיתים בחוזים אחידים שער מזערי למדד, כך שאם המדד יורד מתחת לאותו שער מזערי הצרכן לא נהנה מהירידה.
לפי הצעת החוק, ההצמדה למדד תהיה לשני הכיוונים ותופיע בחוזה האחיד, כך שאם המדד יעלה הצרכן אכן ישלם יותר, אולם אם המדד ירד לעומת המדד בעת חתימת החוזה הצרכנים ייהנו מכך וישלמו פחות. עוד מוצע כי ההצעה תחול רק על חוזים עתידיים.
כדי לשמור על ערכם הריאלי, מקובל להצמיד סכומים בחוזים אחידים למדד כלשהו, כגון מטבע חוץ, מדד מחירים לצרכן, או מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים. ואולם, בחוזים אחידים רבים המנוסחים על ידי גופים הנמצאים בעמדת כוח לעומת הצרכן, כמו חברות גדולות, בנקים או קבלנים, מופיע תנאי הקובע שער מזערי למדד.
משמעות תנאי זה היא שאם חלה חובה על לקוח לשלם לספק שעמו התקשר בחוזה סכום כסף הצמוד למדד ושיעורו עלה, יחויב הלקוח בתשלום סכום גבוה יותר, אם שיערו המדד ירד, התשלום יהיה לפי השער המזערי, כך שהסכום הריאלי שהלקוח ישלם בפועל יהיה גבוה יותר.
כדי להביא להגברת האיזון בין הצדדים, מוצע להוסיף חזקה ולפיה תנאי בחוזה אחיד הקובע כי הצמדה של מחיר או תשלום אחר לפי החוזה למדד כלשהו כך שירידה של המדד או עלייה שלו לא תזכה את הלקוח, ייחשב תנאי מקפח, וכך לצמצם את המקרים שבהם תיכלל תניה מסוג זה בחוזים אחידים".
בדיון שקיימה ועדת הכלכלה בראשות ח"כ כרמל שאמה-הכהן, להכנת ההצעה לקריאה הראשונה, הסביר הח"כ היוזם, חרמש, כי לחוזים האחידים יש היום רק כיוון אחד – למעלה.
איש לא שם לב שיש פה תנאי מקפח, שאם המדד יורד הצרכן לא נהנה מכך. עוד הוא הסביר כי לפי הסיכום אליו הגיע עם משרדי הממשלה הצעתו לא תחול על חוזים שכבר נחתמו.
"אפילו נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, גילה לנו באחת מישיבות ועדת הכספים שהוא בעצמו לא מבין את הניירות שנשלחים אליו מהבנק – קל וחומר כשמדובר בצרכן הממוצע", אמר ח"כ חרמש. "הלקוח מגיע לבנקים או לעסקה ארוכת טווח אחרת בעמדת נחיתות מובנית, הוא לא מסוגל לבצע הערכת סיכונים בקשר להלוואות או משכנתאות ומוכן לשלם מחיר גבוה".
ח"כ חרמש טען כי מי שלוקח משכנתה תמיד יהיה חלש מול הבנק והוא גם לא קורא את כל עשרות עמודי ההסכם עליהם הוא נדרש לחתום. היו"ר שאמה-הכהן הוסיף גם הוא כי גם הלקוחות האינטליגנטיים לעיתים לא יודעים על מה הם חותמים, וציין כי הוא עצמו לקח משכנתה כזו עם שער רצפה של 4.5 שקל לדולר והבין את הטעות רק כאשר הדולר ירד, אבל ההחזר על ההלוואה הדולרית לא ירד.
8 ח"כים תמכו בהצעה, שעברה ללא מתנגדים. ההצעה תוחזר לוועדת הכלכלה, להכנתה לקריאה השנייה והשלישית.
לפי הצעת החוק, תנאי הצמדה שלא מזכים את הלקוח, ייחשבו תנאי מקפח לפי חוק החוזים האחידים.
כיום נקבע לעיתים בחוזים אחידים שער מזערי למדד, כך שאם המדד יורד מתחת לאותו שער מזערי הצרכן לא נהנה מהירידה.
לפי הצעת החוק, ההצמדה למדד תהיה לשני הכיוונים ותופיע בחוזה האחיד, כך שאם המדד יעלה הצרכן אכן ישלם יותר, אולם אם המדד ירד לעומת המדד בעת חתימת החוזה הצרכנים ייהנו מכך וישלמו פחות. עוד מוצע כי ההצעה תחול רק על חוזים עתידיים.
כדי לשמור על ערכם הריאלי, מקובל להצמיד סכומים בחוזים אחידים למדד כלשהו, כגון מטבע חוץ, מדד מחירים לצרכן, או מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים. ואולם, בחוזים אחידים רבים המנוסחים על ידי גופים הנמצאים בעמדת כוח לעומת הצרכן, כמו חברות גדולות, בנקים או קבלנים, מופיע תנאי הקובע שער מזערי למדד.
משמעות תנאי זה היא שאם חלה חובה על לקוח לשלם לספק שעמו התקשר בחוזה סכום כסף הצמוד למדד ושיעורו עלה, יחויב הלקוח בתשלום סכום גבוה יותר, אם שיערו המדד ירד, התשלום יהיה לפי השער המזערי, כך שהסכום הריאלי שהלקוח ישלם בפועל יהיה גבוה יותר.
כדי להביא להגברת האיזון בין הצדדים, מוצע להוסיף חזקה ולפיה תנאי בחוזה אחיד הקובע כי הצמדה של מחיר או תשלום אחר לפי החוזה למדד כלשהו כך שירידה של המדד או עלייה שלו לא תזכה את הלקוח, ייחשב תנאי מקפח, וכך לצמצם את המקרים שבהם תיכלל תניה מסוג זה בחוזים אחידים".
בדיון שקיימה ועדת הכלכלה בראשות ח"כ כרמל שאמה-הכהן, להכנת ההצעה לקריאה הראשונה, הסביר הח"כ היוזם, חרמש, כי לחוזים האחידים יש היום רק כיוון אחד – למעלה.
איש לא שם לב שיש פה תנאי מקפח, שאם המדד יורד הצרכן לא נהנה מכך. עוד הוא הסביר כי לפי הסיכום אליו הגיע עם משרדי הממשלה הצעתו לא תחול על חוזים שכבר נחתמו.
"אפילו נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, גילה לנו באחת מישיבות ועדת הכספים שהוא בעצמו לא מבין את הניירות שנשלחים אליו מהבנק – קל וחומר כשמדובר בצרכן הממוצע", אמר ח"כ חרמש. "הלקוח מגיע לבנקים או לעסקה ארוכת טווח אחרת בעמדת נחיתות מובנית, הוא לא מסוגל לבצע הערכת סיכונים בקשר להלוואות או משכנתאות ומוכן לשלם מחיר גבוה".
ח"כ חרמש טען כי מי שלוקח משכנתה תמיד יהיה חלש מול הבנק והוא גם לא קורא את כל עשרות עמודי ההסכם עליהם הוא נדרש לחתום. היו"ר שאמה-הכהן הוסיף גם הוא כי גם הלקוחות האינטליגנטיים לעיתים לא יודעים על מה הם חותמים, וציין כי הוא עצמו לקח משכנתה כזו עם שער רצפה של 4.5 שקל לדולר והבין את הטעות רק כאשר הדולר ירד, אבל ההחזר על ההלוואה הדולרית לא ירד.
8 ח"כים תמכו בהצעה, שעברה ללא מתנגדים. ההצעה תוחזר לוועדת הכלכלה, להכנתה לקריאה השנייה והשלישית.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות