1. עמוד הבית
  2. משפט ופלילים
  3. משפט

ערעור בעקבות שחרורו של סרבן הגט הנודע: "שלומו של אדם"

מאיר גורודצקי, סרבן הגט הראשון שהורשע ונשפט, שוחרר לפני כחודש לאחר 19 שנה • כעת, המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, תוך תיאום עם הייעוץ המשפטי של בתי הדין הרבניים, הגישה לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניינו

אלי שלזינגר, י"ג חשון תש"פ 11/11/2019 18:47

"סתימת הגולל מפני העמדה לדין" מאיר גורודצקי מאיר גורודצקי צילום: אבי גולדברג

המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, תוך תיאום עם הייעוץ המשפטי של בתי הדין הרבניים, הגישה לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניינו של סרבן גט, מאיר גורודצקי, שהפר במשך כ-20 שנים צווים של בית הדין הרבני לתת גט לאשתו ואף שהה במאסר שנים ארוכות כסנקציה אזרחית שהוטלה עליו על ידי בית הדין הרבני.

מאיר גורודצקי, סרבן הגט הראשון שהורשע בהליך פלילי ונשפט ל-15 חודשי מאסר, שוחרר לפני כחודש מבית הכלא לאחר למעלה מ-19 שנה - מבלי שנתן גט. עם שחרורו, הגיע היישר מבית הכלא לשכונת מאה שערים בירושלים, לבית הכנסת הוותיק של חב"ד במאה שערים, אותו עזב לפני כשני עשורים. מתפללי בית הכנסת היו המומים שראו את מאיר במקום שסיפר על שחרורו מבית הכלא ואף שבר במקום את הצום. 

בהליך פלילי הראשון מסוגו שמנהלת המדינה נגד סרבן גט קבע בית המשפט המחוזי, בין היתר, כי הפרת הוראותיו של בית הדין הרבני לתת גט לאישה ולשחררה מעגינותה במשך כ-20 שנים אינם עולים כדי הפרת צו שיפוטי שניתן לשם הגנה על שלומו של אדם. בבקשת רשות הערעור ציינה הפרקליטות, כי מדובר בקביעה "בלתי סבירה" בעלת השלכות רוחב משמעותיות ביותר ביחס להעמדתם לדין בעתיד של סרבני גט ועל כן על בית המשפט העליון להירתם למאבק החברתי הכולל בתופעה הקשה של סרבנות גט.

מדובר בכתב אישום ראשון מסוגו, בו הועמד סרבן גט לדין פלילי. על פי כתב האישום שהוגש לבית משפט השלום בירושלים, הנאשם סירב במשך כ-20 שנים לתת גט לאשתו ולשחררה מעגינותה ובכך הפר הוראות של בית הדין הרבני שחייב אותו לעשות כן. בשל סירובו של הנאשם לקיים את הוראת בית הדין הרבני ולתת גט לאשתו, הורה בית הדין על מאסרו לפי חוק בתי דין רבניים, החל מיוני 2001 ועד למועד הגשת כתב האישום, והנאשם ריצה כאמור למעלה מ-18 שנים מאחורי סורג ובריח. לאורך התקופה, הוגשו בקשות שונות לנקיטת אמצעי אכיפה נוספים כלפי הנאשם בשל סירובו לציית להוראת בית הדין, אך חרף הפעלת אמצעי האכיפה כלפיו, המשיך הנאשם בסירובו.

כתב האישום ייחס לנאשם ריבוי עבירות של הפרת צו שיפוטי. בכתב האישום צוין, כי סירובו המתמשך של הנאשם לשחרר את אשתו מעגינותה גרמו לה לצער וסבל רב במהלך כל התקופה הארוכה בה הייתה אשתו עגונה, ללא יכולת להמשיך בחייה וללא סיוע כלכלי מצדו לפרנסתה ולפרנסת ילדיו.

לאחר ניהול הוכחות, קבע בית משפט השלום כי הפרת צו של בית הדין הרבני ליתן גט אינה מגבשת עבירה מסוג 'פשע' של הפרת צו שיפוטי שניתן לשם הגנה על שלומו של אדם, אלא רק עבירה קלה מסוג 'עוון' של הפרת הוראה חוקית. בגזר הדין, הטיל בית המשפט על הנאשם עונש של 15 חודשי מאסר בפועל.

על פסק דינו של בית משפט השלום, הוגשו ערעורים לבית משפט המחוזי בירושלים הן מטעם המדינה והן מטעמו של הנאשם - אולם שני הערעורים נדחו.

בית המשפט המחוזי קבע כאמור בפסק דינו, כי מעשיו של הנאשם, הפרת הוראותיו של בית הדין הרבני לתת גט לאשתו ולשחררה משביה וכן עגינותה במשך כעשרים שנים - אינם עולים כדי הפרת צו שיפוטי שניתן לשם הגנה על "שלומו של אדם", וכי מדובר בפרשנות מרחיבה מאוד למונח "שלומו של אדם".

מכאן, בקשת רשות ערעור שהגישה הפרקליטות לבית המשפט העליון, בה נטען כי מדובר במקרה החמור ביותר מבין מקרי סרבנות הגט, בו הפר הנאשם במשך שנים ארוכות את הוראותיו של בית הדין הרבני, וכי למעשה סתם בית המשפט המחוזי את הגולל על האפשרות להעמיד סרבני גט לדין בעבירה מסוג פשע של הפרת צו שיפוטי שניתן לשם הגנה על שלומו של אדם. לטענת המדינה בבקשה, התיק עוסק בשאלה משפטית וציבורית בעלת השלכות רוחב משמעותיות ביותר, "וסתימת הגולל מפני האפשרות מכאן ואילך להעמיד לדין סרבני גט פוגעת פגיעה קשה בתכליות העומדות בבסיס הנקיטה בהליך פלילי נגד סרבן הגט".

בבקשת רשות הערעור צוין, כי "לנוכח הפגיעה האנושה כל כך, במישורים רבים כל כך בחייה של מסורבת הגט... פרשנותו המצמצמת של בית המשפט המחוזי - לפיה הפרת צו שיפוטי המחייב מתן גט אינה עולה כדי הפרת צו שיפוטי שניתן לשם הגנה על "שלומו של אדם", כאשר ברור מתוך לשון החוק שהכוונה היא גם להגנה על שלומו הנפשי של אדם - היא פרשנות בלתי סבירה, בכל הכבוד", ואף אינה עולה בקנה אחד עם עמדתו של המחוקק ועם פסיקת ביהמ"ש העליון בנושא של סרבנות גט ועגינותה של אישה.

על פי הבקשה, סוגיה זו דורשת את התערבותו של בית המשפט העליון, שטרם אמר את דברו בהקשר הנדון, הן כדי ליתן פרשנות נכונה למונח "שלומו של אדם", והן כדי שמערכת המשפט תתרום את חלקה למאבק החברתי הכולל בתופעה הקשה של סרבנות גט.

את המדינה מייצגים בהליך עורכי הדין נעמי גרנות וחיים שוייצר מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, והמהלך מתואם עם הייעוץ המשפטי של בתי הדין הרבניים.



עוד בנושא:





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. שלומו של אדם? הצחקתם.  

    אפי

    • הגבר הוא שנותן גט, לא האשה. 

      דן

    • אשה שלא יכולה להתחתן ממש לא חופשיה לנפשה.