הפתעה: מצלמות אכיפה גלויות דווקא מעלות את מהירות הנסיעה
מחקר באוניברסיטת חיפה: נהגים פיתחו דפוס אותו כינו 'נהיגת קנגורו' - האטה חריפה לפני המצלמה והאצה אחריה
- כ"ד ניסן התשע"ב
האם מצלמות המהירות החדשות יפחיתו את מהירות הנסיעה? מחקר שנערך באוניברסיטת חיפה מוכיח שכנראה שלא. המחקר, שנערך במכון לעיבוד מידע וקבלת החלטות (מעמק"ה), ונערך עבור ממליץ להתקין דווקא מצלמות סמויות, אבל החוקרים סבורים כי "במציאות של ימינו, כמעט ואין דבר כזה מצלמות סמויות".
עורכי המחקר היו פרופ' יואל נורמן, ד"ר פארלי סתר והדס מרציאנו עבור קרן המחקרים שליד איגוד חברות הביטוח בישראל. הם בחנו 30 נסיינים (15 גברים ו-15 נשים) שנהגו מספר פעמים בסימולציית נהיגה ממוחשבת בדרך שאורכה 24 ק"מ, בה המהירות המותרת התחלפה בין 50 קמ"ש ל-90 קמ"ש. מחצית מהם נהגו בדרך עם 10 מצלמות מהירות גלויות (עמוד אפור עם קופסה צהובה בולטת) והמחצית השנייה- בדרך בה נאמר להם שמותקנות עליה מצלמות סמויות.
מתברר כי הנהגים שנהגו בכביש עם המצלמות הגלויות נסעו במהירות ממוצעת גבוהה יותר בהשוואה לנהגים שנסעו עם מצלמות סמויות: 92 קמ"ש לעומת מהירות ממוצעת של 67 קמ"ש. עוד התברר כי בכביש עם המצלמות גלויות עלתה המהירות הממוצעת בין מצלמה למצלמה.
כדי להוריד את ההשפעה של שינוי לא צפוי במהירות (פקק או תאונה, ולחילופין, נהיגה קצרה מהירה מאוד שאינה טיפוסית לאותו נהג) נבדקה גם המהירות החציונית, מה שרק הגדיל את הפער: המהירות החציונית עם מצלמות גלויות הייתה 96.7 קמ"ש לעומת 58.7 קמ"ש בקבוצה השנייה.
החוקרים ציינו כי הנהגים פיתחו דפוס אותו כינו "נהיגת קנגורו", כלומר, האטה חריפה לפני המצלמה והאצה אחריה. עוד התברר כי הנהגים שיכללו דפוס נהיגה זה בין מצלמה למצלמה, כלומר, הם האטו בצורה פתאומית וחדה יותר קרוב ככל הניתן למצלמה ולאחר מכן האיצו בעוצמה רבה יותר עד למצלמה הבאה. "ממצאי מחקר זה מעידים כי השימוש במצלמות גלויות למטרת הפחתת מהירות הנסיעה אינו יעיל. במציאות של היום גם מצלמות סמויות אינן בהכרח באמת סמויות, שכן כיום קיימים אמצעי חישה שונים המותקנים במכוניות ומדווחים לנהג על מיקומי המצלמות", ציינו החוקרים.
אגף התנועה במשטרה דווקא מעודד את הפצת המידע על המצלמות החדשות, שהותקנו בפרויקט א-3, וטוען כי הדבר תורם להפחתת המהירות הממוצעת. תוכנות ניווט כוללות נתונים על הקרבה למצלמה המהירות, ובעתיד המשטרה אף מתכוונת לצבוע אותן בכתום.עד סוף השנה יהיו בכבישים 60 מצלמות מהירות חדשות. אולם, לטענת החוקרים, כנראה שמצלמות מהירות אינן הדרך הטובה ביותר להפחתת הסיכון בדרכים.
עורכי המחקר היו פרופ' יואל נורמן, ד"ר פארלי סתר והדס מרציאנו עבור קרן המחקרים שליד איגוד חברות הביטוח בישראל. הם בחנו 30 נסיינים (15 גברים ו-15 נשים) שנהגו מספר פעמים בסימולציית נהיגה ממוחשבת בדרך שאורכה 24 ק"מ, בה המהירות המותרת התחלפה בין 50 קמ"ש ל-90 קמ"ש. מחצית מהם נהגו בדרך עם 10 מצלמות מהירות גלויות (עמוד אפור עם קופסה צהובה בולטת) והמחצית השנייה- בדרך בה נאמר להם שמותקנות עליה מצלמות סמויות.
מתברר כי הנהגים שנהגו בכביש עם המצלמות הגלויות נסעו במהירות ממוצעת גבוהה יותר בהשוואה לנהגים שנסעו עם מצלמות סמויות: 92 קמ"ש לעומת מהירות ממוצעת של 67 קמ"ש. עוד התברר כי בכביש עם המצלמות גלויות עלתה המהירות הממוצעת בין מצלמה למצלמה.
כדי להוריד את ההשפעה של שינוי לא צפוי במהירות (פקק או תאונה, ולחילופין, נהיגה קצרה מהירה מאוד שאינה טיפוסית לאותו נהג) נבדקה גם המהירות החציונית, מה שרק הגדיל את הפער: המהירות החציונית עם מצלמות גלויות הייתה 96.7 קמ"ש לעומת 58.7 קמ"ש בקבוצה השנייה.
החוקרים ציינו כי הנהגים פיתחו דפוס אותו כינו "נהיגת קנגורו", כלומר, האטה חריפה לפני המצלמה והאצה אחריה. עוד התברר כי הנהגים שיכללו דפוס נהיגה זה בין מצלמה למצלמה, כלומר, הם האטו בצורה פתאומית וחדה יותר קרוב ככל הניתן למצלמה ולאחר מכן האיצו בעוצמה רבה יותר עד למצלמה הבאה. "ממצאי מחקר זה מעידים כי השימוש במצלמות גלויות למטרת הפחתת מהירות הנסיעה אינו יעיל. במציאות של היום גם מצלמות סמויות אינן בהכרח באמת סמויות, שכן כיום קיימים אמצעי חישה שונים המותקנים במכוניות ומדווחים לנהג על מיקומי המצלמות", ציינו החוקרים.
אגף התנועה במשטרה דווקא מעודד את הפצת המידע על המצלמות החדשות, שהותקנו בפרויקט א-3, וטוען כי הדבר תורם להפחתת המהירות הממוצעת. תוכנות ניווט כוללות נתונים על הקרבה למצלמה המהירות, ובעתיד המשטרה אף מתכוונת לצבוע אותן בכתום.עד סוף השנה יהיו בכבישים 60 מצלמות מהירות חדשות. אולם, לטענת החוקרים, כנראה שמצלמות מהירות אינן הדרך הטובה ביותר להפחתת הסיכון בדרכים.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות