1. עמוד הבית
  2. מומלצים
  3. ייעוץ

ירידה באיכות הכתיבה בעיתונות הכתובה והאלקטרונית

נדמה שרבים ויתרו על עריכה לשונית איכותית, מה שמביא להתדלדלות השפה ולקריאת השקמה לשם הצלת השפה מפי התהום שבו היא שרויה

שימי פרקש, כ"א חשון תש"פ 19/11/2019 11:08

עריכת תוכן עריכת תוכן צילום: pixsabay

אין חולק על כך כי עריכה לשונית איכותית ודקדקנית חשובה מאוד לשם פרסום של טקסט תקין וקולח. עריכה לשונית מאפשרת לכותב להביע את עצמו כראוי, להעביר את מסריו באופן מיטבי ובעיקר מאפשרת לכל איש ואישה להבין היטב את כוונתו.

אולם נדמה כי התהליכים הגלובליים והטכנולוגיים שאנו עדים להם כיום חיבלו באופן ממשי ברמת השפה העברית ובאופן ביטויה באמצעי המדיה השונים. כיום לכל אדם יש נגישות למילה הכתובה ולמקלדת, והוא מעלה למרשתת מאמרים שונים או תוכן ייחודי הנוגע לתחום עיסוקו/תחביבו, ללא עריכה לשונית וללא ניסוח תקין ועם שגיאות כתיב למכביר. זה כשלעצמו גורם לכאוס ברחבי המרשתת ולרידוד השפה העברית. כמעט מדי דקה עולים יותר ויותר מאמרים עילגים, עם שגיאות ניסוח ולשון, עם בעיות לוגיקה ובעיקר עם חוסר הבנה מהי שפה תקינה. עובדה זו פוגמת באיכות השפה ומגדלת דור שלם של צעירים הנחשף לקלקולי השפה ובעיקר חושב שכך צריכים להשתמש בה.

גם העיתונות הכתובה הישנה והטובה תורמת את חלקה לדרדור השפה העברית לתהומות שלא הכרנו כמוהן. מעטים הכתבים, העיתונאים והפרשנים המקפידים קלה כחמורה על כללי השפה העברית וספק רב אם הם מודעים בכלל לכשלים הרבים בכתיבתם. נדמה כי גם עורכי העיתונים נותנים יד לפרסומם של טקסטים מרושלים, עם שגיאות כתיב מתוך רצון לחסוך בעלויות של עריכה לשונית. הדעה הרווחת היא שעל עריכה לשונית והגהה אפשר לוותר (הציבור לא באמת יודע להבחין בין טקסט תקין לטקסט מרושל, יש כאלה הסוברים), אך על גרפיקה ודפוס – לא (שום עיתון או ירחון אינו יכול לראות אור בלעדיהם).

ובכן, כיצד עלינו להתמודד עם תופעה זו? בעולם שבו יעילות כלכלית היא ערך עליון, המשימה היא קשה ביותר. אמנם חוקרים, מרצים וסטודנטים באוניברסיטאות והמכללות בישראל יודעים היטב כי טקסט קריא ובהיר עשוי לתרום להצלחתם, כמו גם סופרים מתחילים וותיקים הרוצים לעבור את עיניהם הבוחנות של הלקטורים בהוצאות הספרים, אך אלו בטלים בשישים, לעומת ערב רב של אנשים, אנשי מדיה ועוד שממשיכים להזניח את השפה העברית. כדי לעצור את הסחף הזה על עורכי הלשון לעורר מודעות בקרב קהל הקוראים בישראל בעניין חשיבותה של עריכה לשונית לטקסט עיוני או אחר כדי להתחיל בתהליך של שיקום השפה. לעורכי הלשון יש חשיבות חברתית בסיוע לקהל הצרכנים לרכוש שירות איכותי שאינו משתמע לשתי פנים. כל מילה או משפט ראוי שיכתבו ללא שגיאות ובאופן תקין. אכן, זוהי מלחמה של ממש להצלת השפה העברית מהשימוש היום-יומי הקלוקל בה.

אם ברצוננו לחלץ את השפה מהמקום שבו היא שרויה, השינוי חייב להתחיל מהאנשים האמונים על הפרסומים הרשמיים השונים, החל ממשרדי ממשלה וכלה בעורכי עיתונים ואתרים. נכון, קשה מאוד בעידן של התפוצצות הידע וגם לא רצוי למנוע מאיש ואישה לכתוב על התלבטויותיהם, על חוויותיהם, על אתגריהם ולחשוף זאת לעיני כול, למשל בבלוגים השונים הפרוסים ברחבי המשרתת, אבל יש אחריות כלשהי לאנשים המתפרנסים מהמילה הכתובה. השינוי חייב להתחיל מהם. נכון, לא כל כתבה או מאמר נגועה בשגיאות לשון, עדיין אפשר למצוא אצל כמה כותבים או עיתונאים בדל של תקווה באשר לעתידה של השפה העברית, אך יותר מדי בעיות ניסוח ושגיאות לשון שונות מחבלות בקריאות ובנראות של הטקסטים ובחוויית הקריאה.

מכאן, נוצרת חשיבות יתרה לתפקידם של עורכי הלשון בחברה בישראל. הם חייבים לתפוס את מרכז הבמה, להנחות, להדריך, לכוון ולייעץ באשר לניסוח כזה או אחר, לתקן את הדרוש ובעיקר להציב ראי מול פניהם של הכותבים והכותבות, שנדמה ששכחו כי פרסום של טקסט ראוי ותקין הוא לחם חוקם. כן, לא בושה לבוא ולהתייעץ עם עורכי לשון מנוסים בעניינים לשוניים שונים, לבקש מהם עריכה או הגהה ולפתח דיאלוג בין-זולתי בין כותב לעורך באשר לניסוח הרצוי ביחס לתוכן או למסר שאותו רוצה הכותב להעביר. אכן, חייבת להיות הלימה בין כוונת הכותב ובין ניסוח הטקסט שאמור לבטא כהלכה את מה שברצונו לומר.

מכאן חשיבות עצומה לעורכי העיתונים ואמצעי המדיה השונים ליטול יוזמה, לקחת אחריות ולהשיב עטרה ליושנה. כן, פעם, וזה לא היה מזמן, נכתבו ופורסמו טקסטים איכותיים, נקיים משגיאות לשון, טקסטים שרק תרמו להשבחתה של השפה העברית. יש כאלה שאף מתגעגעים לתקופה התמימה ההיא, שבה היה כבוד למילה הכתובה. אך אין זה מאוחר. עדיין ניתן להציל את השפה מהמקום שבו היא נמצאת ולהשקיע מעט יותר בטקסט הכתוב. כן, עריכה לשונית עולה כסף, כל בעל מקצוע רוצה להתפרנס בכבוד ורצוי שיתפרנס בכבוד, כנ"ל גם עורכי לשון, אך עריכה לשונית מוסיפה כבוד, יוקרה והדר לנעזרים בה, למתפרנסים ממנה. שינוי במגמה זו יעלה את ערך העיתון, השבועון או האתר המפרסם כתבות שונות וכך גם את רווחיו הכספיים. למשל, עיתון כזה יספק ערך, מהות לקוראיו על ידי טקסט תקין, קולח וברור, כזה שנעים לקרוא בו, ליהנות ממנו, להתבשם מיופיו האמנותי. ללא ספק, מצב עניינים זה יתרום רבות לתרבות הישראלית שהשפה היא חלק מהותי מיסודותיה.

www.dovdevan.co.il





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. האירוניה נפלה לתהום