בואו לשחק במגרש של היריב • דעה

אין איש אחד בישראל שחושב שבחורי הישיבות עומדים להתגייס לצה"ל בהמוניהם. אין מי, בוודאי לא מהמגזר החילוני, שסבור כי זהו מהלך כדאי. לא בקרן החדשה לישראל, גם לא במרצ או בשלום עכשיו, רוצים לראות את חטיבות הצבא מתמלאות בהמוני חיילים חרדים, אשר ישנו באחת את הצביון של המערכת בכללותה.

רק לפני כחודש התפרסם שצה"ל דחה 100 חרדים שביקשו להשתלב בשורותיו, ופטר אותם מגיוס, בגלל אי יכולתו לקלוט אותם בצורה מתאימה.

אז מה הם רוצים, שוכני המאהלים ה"פראיירים", מגישי העתירות, המתסיסים למיניהם. אולי גם שופטי בג"ץ, ויתכן שגם הפוליטיקאים שלנו - מה כולם רוצים? התשובה: הם רוצים שהמערכת תרתח. כל הגורמים ביחד מעוניינים ליצור תסיסה כמה שיותר גבוהה שתשרת את האינטרסים שלהם.

הם יודעים היטב שבחורי הישיבות לא הולכים להתייצב בבקו"ם בראשון לאוגוסט. אבל הם רוצים לחסל את תקציבי הישיבות, לפגוע בציבור החרדי דרך הכיס. למוטט את הממשלה. אולי ליצור מומנטום שבעתיד גם ישלול מהחרדים את זכות ההצבעה הדמוקרטית.

גם נבחרנו-שלנו אולי נהנים מהמהומה שתריץ את הבוחרים החרדים לקלפי ביום פקודה, כעכברים מבוהלים. זה עבד מצויין ב-99. למה שזה לא יעבוד היום?

אבל מה שאנחנו עושים - אנו למעשה משחקים במגרש שלהם. הם קבעו כללי משחק, ציפיות להמשך המערכה, ואנו, כאילו משותקים ממחשבה ומעש - משחקים את המשחק שלהם. הם זועקים - אנו מתלהמים. הם מסיתים - אנו מגדפים.

איפה היצירתיות? איפה המחשבה היהודית? איפה המנהיגות?

כלל חשוב בתורת המשחקים הוא הנסיון להסיט את מסלול האירועים מאותו רצף שקבע זה שתכנן אותם. זו הדרך היחידה להפתיע ולשנות את האירועים ממתכונתם המתוכננת. זה גם הכיוון אליו צריכים לשאוף מתכנני האסטרטגיה החרדים, אם ישנם בכלל כאלו. זה מה שצריך להיות היום על שולחנות הדיונים של שלוחי דרבנן, אם ישנם בכלל כאלו. (שולחנות דיונים, לא שלוחים, כמובן).

יורשה לי להציע סוג של משחק שכזה: הם קבעו לנו מתכונת של מערכה. בואו נשנה אותה ב-180 מעלות. תארו לכם מצב שמחר בבוקר מודיעים ראשי הישיבות ועסקני המגזר החרדי שאין צורך בשום חוק טל חדש. לא צריכים את חוק השוויון של מופז, של ביבי או של ליברמן.

אנו אזרחים שומרי חוק ומשפט, ואנו נצמדים מיידית להחלטה החלוטה של בג"ץ. הורו לנו להתגייס לצה"ל? קדימה. בראשון לאוגוסט, בהוראת ראשי הישיבות, מתייצבים 20,000 בחורים בבקו"ם לגיוס.

לדעתי הצנועה, באותו יום כל הפרשה הזו של גיוס בחורי הישיבות הופכת לנחלת העבר. את הנימוקים המתפתלים כבר יהיה מי שידאג לספק. אנו רק נצטרך לשבת מהצד ולחכך ידיים בהנאה.

מי שכן ישאר בבעיה, וזו נקודה שלא תפסה עוד את הזום הציבורי – אלו ישיבות ההסדר. שכן, לא הרבה מודעים לכך, שגם ה'הסדר' הנהוג מאז ומתמיד, לא היה מעוגן בחוק עד שבא חוק טל, כן זה שנועד לחרדים, והסדיר אותו חוקית. ישיבות ההסדר בלי חוק טל, ובלי חוק תחליפי, יצטרכו למצוא לעצמם פתרון משלהם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!