1. עמוד הבית
  2. בחצרות
  3. בחצרות חסידים

'ניטל' - היום שבו נהגו החסידים שלא ללמוד

היום חל ה'ניטל': מתי נהגו ניטל בבעלזא? האם מותר לספר סיפורי צדיקים בויז'ניץ? ומתי יקומו הבחורים ללמוד? וגם: היכן משחקים שח מט • הכל על המנהגים בחצרות החסידים שנהגו שלא ללמוד ביום של התגברות ה'קליפות'

משה ויסברג, ט' טבת תש"פ 06/01/2020 09:21

יום התגברות הקליפות חסידים בשיעור בליל ניטל חסידים בשיעור בליל ניטל צילום: יצחק לב ארי, מהיר חימה

ברוב חצרות החסידים מציינים השנה את ליל ה'ניטל' היום (שני). מנהג קהילות רבות שלא לעסוק בלימוד התורה, כך גם בחצרות. הסיבה נעוצה בעניינים קבליים שמוסברת להמון העם כך: בערב זה שורר כוח טומאה בעולם ולימוד תורה שמביא לעולם אור רוחני יכול לשמש חלילה את ה'קליפות'.

בשנה זו תאריך ה'ניטל' מצוין למעשה ברוב הקהילות ב-6 לינואר, והמנהג שלא לעסוק בתורה בחלק מהמקומות הוא בין השעות 11:45 בצהריים עד 12:00 בלילה; במקומות אחרים, מהשקיעה עד חצות הליל. ויש שאינם הוגים בתורה משעת שקיעה ועד עלות השחר.

יום הניטל נהגו בכל תפוצות עמך ישראל כיום שאין נוהגים לעסוק בדברי תורה, ויש שנהגו אפילו לא לעסוק "סיפורי צדיקים". וכבר מפורסם ממגידי מישרים, שאירע כמה פעמים שאנשים שלא הקפידו על המנהג ולמדו תורה בליל - שבא כלב לביתם.

תחילה קצת היסטוריה: בעל ה'אבני נזר' היה נוהג ביום חג המולד הנוצרי אותו כינו בפולין 'ניטל', לעיין בספר "אלים" של ר' יוסף שלמה דלמדיגו, ובו שאלות חידות בשטח המדע, אלגברה וגיאומטריה.

בקהילת סוכטשוב גם כן שמרו שלא ללמוד בלילה הזה, ובגלל האיסור שלא לשחק במשחקי קלפים כמשחק בקובייה, היה כאלה שהכינו לעצמם ניירות דומים לזה.

מובא גם בשם בעל ה'קהילות יעקב' הסטייפלער זצ"ל, ששאלו אותו אודות הניטל, ענה להם שיש בזה מצווה של "אל תטוש תורת אמך", לכן צריכים לנהוג מנהג זה.

בקהילות של פולין גור וכו', ג"כ שומרים בקפדנות מנהג זה. ישנם הרבה וויכוחים בין אדמו"רים ורבנים בדין שמירת מנהג הניטל בין ארץ ישראל לחוץ לארץ.

האדמו"ר בעל ה'אמרי אמת' מגור זצ"ל הכריע שאין חילוק בין ארץ ישראל לחו"ל. מנגד מרן בעל ה"שבט הלוי זצ"ל לא שמר בארץ ניטל. 

כמו כן מופיע מכתב חריף מהאדמו"ר רבי יענקל'ה מפשווארסק זי"ע נגד אלה שמפרידים את מנהג ניטל בין א"י לחו"ל.

כך גם מובא בשם הגאון רבי שמואל הלר זצ"ל רב העיר צפת מלפני קרוב למאתיים שנה, שהקליפה לא שורה פה בארץ הקודש.

בחצר חסידות בעלזא נהגו לציין את ה'ניטל' בלילה שלפני ה-7 לינואר. אמנם בארץ ישראל בשנת תשי"ד שחו הגבאים את ליבם בפני האדמו"ר מהר"א מבעלזא זי"ע שנוהג את מנהגיו הנהוגים בלילה ניטל שלא היה לומד את שיעוריו הקבועים וכדו' בלילה שלפני ה-6 לינואר. הגבאים הזכירו לרבי שזמן הניטל שהיה נהוג בבעלזא הוא רק למחרת. אולם הרבי לא הסכים לדבריהם.

אחד מן הבחורים בחסידות הלך לברר אצל גלח ממוצא הונגרי שהיה דר בקטמון, אודות פרטי החשבונות הנזכרים, והבהיר לו שאכן חגאת הגוים היא ב-7 לינואר. אמנם כאשר ספרו זאת לאדמו"ר זי"ע, שאף הגלחים אומרים כן, אמר "אף הם אין יודעים את הזמן הראוי". בעקבות כך הנהיגו חסידי בעלזא במקומות מושבותיהם, את מנהג הניטל בלילה שלפני ה-6 בינואר.

בהזדמנות אחת בשנת תשס"ג האדמו"ר מבעלזא, שיתכן שטעם דודו כ"ק מרן זי"ע היה, שמכיון שהטעם שנמנעו מללמוד היה שצריכים להיות בדבקות בשעות אלו, מפני התגברות הקליפות, אולם מאחר שכיום קשה להיות בדביקות, הרי אדרבה, צריך לשבור את כוח הקליפות ע"י לימוד התורה... אולם מנהגם של ישראל תורה היא, ועל כן הקדים לנהוג את הניטל יום אחד קודם...

האדמו"ר מבעלזא התבטא בהזדמנות: "ליבי אומר לי, שבארץ ישראל לא שייך ניטל, אולם מנהג ישראל תורה היא" והשנה ציינו בבעלזא את הניטל ביום ראשון ה - 5 לינואר.

בפעם אחרת הסביר האדמו"ר על הנהוג שאין לומדים בניטל - יום אידם, שלכאורה אדרבה היה מקום להרבות בעסק התורה ביום שפל כזה. אלא הביאור הוא, כי על כן ביום כזה, נמצאים כלל ישראל בעת צרה, שהרי אז הוא זמן של התגברות צד ההתנגדות דקדושה אשר רוצים לגזול התורה הקדושה. אך כיון שאין אנו לומדים, נעשה רעש גדול בפמליא של מעלה, כי אין השפעות למעלה בזמן שאין עוסקים בתורה, ואז יאמרו שזה משום שישראל הם בעת צרה ועל ידי זה יוושעו. ואם היו לומדים כרגיל מה חידוש יהיה למעלה, מה שאין כן כשאין לומדים יש רעש גדול, וממילא ישראל נושעים מכל צרה ומכל פגע רע.

כשניטל חל בליל שבת או ביום שבת נהגו אדמור"י בית בעלזא לומר תורה, וביאר זאת הרבי מהרי"ד מבעלזא זי"ע טעמו ונימוקו של מנהג זה, על פי דבריו של רבי נפתלי מראפשיץ זי"ע, שאמר כי בשו"ע איתא שאין קובעים בשבת מדרש בין מנחה למעריב, ואם כן, הייתכן מנהג הצדיקים שאומרים תורה בסעודה שלישית, אולם הטעם בזה הוא, כי התורה שאומרים הצדיקים בסעודה זו היא תפילה, עכד"ק, ואמר המהרי"ד, כי מטעם זה אומרים רבותינו הקדושים "תורה" גם כשחל "ניטל" בשבת קודש.

בחצר חסידות ויז'יניץ, מאוד היו מקפידים על מנהג הניטל', זקני החסידים יודעים לספר כעל מה שמסופר על הרה"ק בעל "אמרי נועם" שהיה משחק שח-מט. האדמו"ר הקודם בעל ה'ישועות משה' זצ"ל היה חותם ביום זה על תעודות, והיה מתעסק בפגישות עם ראשי המוסדות ואישי ציבור. בויז'ניץ מספרים שבעל ה'דמשק אליעזר' והרבי ה'אמרי חיים' היו משחקים שח-מט לעיני אביהם הסבא קדישא בעל "אהבת ישראל" זי"ע.

האדמו"ר מויז'ניץ שליט"א מקפיד שגם סיפורי צדיקים לא לספר, אביו ה'ישועות משה', הקל בסיפורי צדיקים. השנה הורה הרבי בסעודה שלישית שכמו שניטל יוצא יום קודם לעשרה בטבת, שכלל בחורי ויז'ניץ יילכו לישון ביום שני בערב - ניטל, מוקדם מכל יום, ויקומו בשעה 4:00 לפנות בוקר, ויוכלו לטעום קודם הצום, ולאחר מכן ללמוד ארבע שעות ברציפות, ואחר כך ילמדו את סדרי הישיבה עד השעה 11:45.

כך למשל בישיבת 'ישועות משה' ויז'ניץ בברכפלד הזמינו השנה את ח"כ לשעבר מנחם לייזר מוזס לדבר בניטל בפני הבחורים. 

בחסידות חב"ד, לדעת האדמו"ר מליובאוויטש זי"ע צריך להיות המנהג בכל מדינה לפי ליל אידם של רוב הגויים (הנוצרים) במדינה זו בזמן הזה, דהיינו בארץ הקודש בערב זה. בחב"ד הגבאים דופקים על השולחן בהגיע צאת-הכוכבים כדי לסמן לציבור להפסיק את לימוד החסידות, ומכאן ואילך עד תפילת ערבית ניתן לספר סיפורי חסידים וכדומה. כמו-כן, בסעודת ליל שבת ראוי להימנע מהשמעת
דברי תורה ולהסתפק בסיפורי חסידים וכיוצא בזה.

ברוב קהילות הונגריה וכן קהילת דושינסקיא לא שומרים כלל את מנהג ניטל. לעומת זאת, מובא שה'חתם סופר' זי"ע אמר לתלמידיו, שילכו לישון מוקדם, כדי לקום באמצע הלילה, כדי ללמוד, והסיבה לכך פשוטה מאוד, שזה היה סכנה, שהגויים השתכרו ברחובות, וזה היה ממש סכנה.

מנהג הליטאים לא לשמור את מנהג הניטל כמוקבל מהגאון מוילנא בין אם יוצא בשבת ובין באמצע השבוע הוא יום רגיל.





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. כבר היה ליל ניטל  (ל”ת)

    שריר

  2. ליתר דיוק  

    איש יהודי

    • מאיפה לקחת את זה? (ל”ת)

      חיים

  3. חחחח, ומה בשאר הימים?.....  

    חחח

  4. בפולין קתולים  

    אוביקטיבי

  5. תמונה  

    משה