1. עמוד הבית
  2. יהדות
  3. יהדות

מה הוביל את חכמי ישראל לקבוע צום לזכר האפיפיור הראשון?

צום עלום המובא בשו"ע והוגדר על ידי החיד"א כ"סוד", יחד עם קטעים מאגדות קדומות, ליקוטי רש"י ומדרשים עתיקים • מה הוביל את חכמי ישראל לקבוע צום לזכר שמעון פטרוס, שהיה האפיפיור הראשון בנצרות, ואיך זה מתקשר למחבר הפיוט 'נשמת כל חי' וסדר 'העבודה' ביום כיפור? • שווה קריאה

קובי בורנשטיין, י' טבת תש"פ 07/01/2020 21:41

תענית ט' בטבת רויטרס רויטרס

בשולחן ערוך (תקפ, ב) מובאים כל תאריכי הצומות שנהגו בני ישראל לצום בהם, כולל צומות שחלקם לא נהוגים כיום. ליד כל תאריך צום מובאת הסיבה, מלבד תאריך אחד - צום תשעה בטבת, עליו נכתב כי "לא נודע איזו היא הצרה שאירע[ה] בו".

אז מה קרה בתאריך ט' בטבת שנקבע בו יום צום?

החיד"א הגדיר זאת כ"סוד". על פי חלק מהשיטות, זהו יום פטירתו של עזרא הסופר שהיה דומה למשה רבנו בבחינת כתיבת התורה, ועליו נאמר  "ולא ידע איש את קבורתו". שיטה נוספת היא שביום זה נולד יש"ו והסיבה להסתרה היא שלא לעורר את זעם הגויים.

השיטה המעניינת ביותר, נכתבה על ידי הרב ברוך תאומים פרנקל, שבהגהותיו לשו"ע כתב, כי "מצאתי בכתב יד שב-ט' טבת נפטר שמעון הקלפוס שהושיע את ישראל בצרה גדולה בזמן הפריצים נקבע יום מיתתו לתענית עולם בירושלים". אליהו גלילי כתב 'ישראל היום' מצא כי כל הנראה כתב היד הוא הספר 'תולדות יש"ו', שבו נכתב כי "וימות שמעון [הקלפוסי] ויתאבלו בני ישראל את שמעון וקבעו יום מיתתו להתענות בכל שנה ושנה והוא ט' ימים בירח טבת...". שמעון הקלפוסי שאליו מתייחס הספר הוא שמעון כיפא, דייג יהודי יליד בית צידה שליד הכנרת, שהפך בהמשך לפטרוס – ראש השליחים של ישו והאפיפיור הראשון.

מה הוביל את חכמי ישראל לקבוע צום לזכרו של יהודי שהמיר את דתו לכאורה ואף הפך לאפיפיור הראשון?

ב'אוצר המדרשים' מובא כי האפיפיור הראשון היה למעשה "סוכן כפול" של חכמי ישראל בקרב הנוצרים ותפקידו היה ליצור נתק בין נצרות ליהדות. על פי האגדה, חכמי ישראל אף נשבעו לו שיקחו על עצמם את כל העוונות שיעשה שמעון-פטרוס במהלך שליחותו הסודית. השליחות הוגדרה בהצלחה, כשבין היתר הצליח לגרום לנוצרים להעביר את יום המנוחה שלהם משבת לראשון.

בגירסא לפירוש רש"י שמובאת ב'דקדוקי סופרים' נכתב – "כל ספרי טעותם יוחנן פאולוס פטרוס והם יהודים היו... הם שנו ועמקו הלשון ועשו להם הבל לחשבה בפני עצמם ולסלקם מעל ישראל, ולא שכפרו כי לטובתן של ישראל נתכוונו, אלא מפני שראו ישראל בצער ובדוחק מתרמיסי (?) ישו עשו עצמם כאלו הם עמו בקדישות וצוו עליהם, הכל כמפורש בסיפור תליית ישו". מדברי רש"י ע"פ הגירסא הזו יוצא שיוחנן פאלוס ופטרוס כתבו את כתבי הנצרות כדי להבדיל את הנצרות מעדת ישראל ובאמת הם לא כפרו בדת ישראל אלא הם עשו זאת לטובתם של ישראל.

עוד נכתב באוצר המדרשים, כי במהלך משימתו שיגר שמעון פטרוס לחכמי ישראל דברים שכתב, ובהם סדר העבודה ליום הכפורים ופיוט "נשמת כל חי", ואלו נכנסו לסידור התפילה. אחרי שנפטר קבעו חכמי ישראל יום צום לזכרו – שהוסתר כדי להסתיר את התרגיל שעשו היהודים לנוצרים.

למטיבי לכת, נצרף כאן את לשון אוצר המדרשים.

"ויהי אחרי הדברים האלה ויגדל מריבה בין הנוצרים ובין היהודים, כי כאשר ראה נוצרי את יהודי הרג אותו והצרה היתה הולכת ותוקפת, ויתלקטו אחריהם עם רב מבני ישראל. ויראו החכמים את הדבר הרע הזה וירע להם מאד, וישבו ויבכו וישאו עיניהם אל השמים ויאמרו;  'אנא ה' אלוקי השמים תן לנו עצה מה לעשות כי אנחנו לא נדע מה לעשות ועליך עינינו כי נשפך דם נקי בקרב עמך ישראל על אודות אותו האיש, ובעוון מוקשי עמך בית ישראל נעשה זאת ואתה למען שמך תן לנו עצה מה לעשות להיות נבדלים מעדת הנוצרים'. ויהי ככלותם לדבר ויקם זקן אחד מן הזקנים ושמו שמעון כיפא ויאמר להם; 'שמעוני אחי ועמי, אם טוב בעיניכם דברי אבדיל את האנשים האלה מעדת בני ישראל ולא יהיה להם חלק ונחלה בקרב ישראל, אך אם תקבלו עליכם את העון'.

ויענו כלם ויאמרו; 'נקבל עלינו העון אך כאשר דברת עשה'. וילך שמעון כיפא אל עיר מטרופולין של הנוצרים ויצעק בקול גדול ויאמר; 'כל מי שיאמין בישו יבא אלי כי אני שלוחו', ויאמרו לו; 'תן לנו אות ומופת', ויאמר להם; 'מה אות אתם מבקשים ממני', ויאמרו; 'האותות אשר עשה ישו בחייו עשה לנו גם אתה'. ויאמר; 'הביאו לי מצורע',  ויביאו לו, וישם ידיו עליו והנה נרפא. ויאמר להם עוד; 'הביאו לי מת אחד', ויביאו לפניו, וישם ידו עליו ויחי ויעמוד על רגליו. ויראו האנשים האלה ויפלו לפניו ארצה ויאמרו לו; 'באמת אתה שלוחו של ישו כי הוא עשה לנו כך בחייו'. ויאמר להם שמעון כיפא; 'אני שלוחו של ישו והוא צוה עלי ללכת אליכם. השבעו לי אם תעשו ככל אשר אני מצוה אתכם', ויענו כלם ויאמרו; 'כל אשר תצונו נעשה'. ויאמר להם שמעון כיפא דעו כי ישו היה שונא לישראל ותורתם ... ועוד דעו לכם שאינו חפץ בישראל ואף שיש בידו לעקור אותם מן העולם ברגע אחד מכל מקום אינו רוצה לכלותם, אך הוא רוצה להניח אותם כדי שיהיה תלייתו וסקילתו לזכרון לדורי דורות, ועתה הוא מזהירכם ומצוה לכם שלא תעשו עוד רעה לשום יהודי ואם יאמר יהודי לנוצרי לך עמי פרסה ילך עמו שתי פרסאות, ואם יכנו יהודי על הלחי השמאל יטה לו גם הלחי הימין כדי שיאכלו שכרם בעוה"ז ובעולם הבא יהיו נדונים בגיהנם.

והנה הוא מצווה עליכם שלא תחוגו את חג המצות אך תחוגו את יום מיתתו, ובמקום חג השבועות תחוגו ארבעים יום משנסקל ועלה לרקיע אח"כ, ובמקום חג הסוכות תחוגו יום לידתו וביום השמיני ללידתו תחוגו היום אשר נמול בו. ושלא תמנעו את ישראל מעבודתם כי בזה אתם מורידים אותם לבאר שחת כי מאוס בעיני ישו תורת משה ועבודתו. מכאן ולהבא לא תאנסו שום אדם לבא בתורתכם באונס אלא שיבוא ברצונו הטוב כי אם תעשו כן תביאו היהודים לדתכם ותבינו להם שדתם אינה טובה. ... ותינוק פחות מתשע שנים לא תקבלוהו, כי התינוק אינו עושה דבריו בהשכל. ברבות הימים אשר נתאמץ ר"ש ביניהם וחשוב בעיניהם למאמין גדול ודבוק גדול באמונתם, צוה לבנות לו בית ומגדל של סלע ולחצוב בתוך הסלע חדרים, כי אמר; 'כן צוה ישו שיהיה לי מקום מיוחד אשר שם יתועד עמי לצוות על ידי לעמו כחפצו, ואהיה מובדל מכל האנשים ויושב בבית לבדי, כדי שלא יטעו עיני, ולקיים מה שכתוב 'מדבר שקר תרחק''. וכל מחשבות ר"ש היו להתבודד בהם לבל יתגעל במאכלם ובמשתיהם ולבל ישתחוה לצלמיהם כי לבבו נאמן בה' ובתורת משה עבדו. וישמעו אליו הנוצרים כי האמינו בו מאד ויבנו לו את המגדל ויחצבו לו בנקיקי הסלע בית מושב לו, וישב שם. ובהיותו סגור ומסוגר במגדל הסלע היה עובד ה' בכל נפשו ולומד את תורת משה כל היום וכל הלילה, וחבר פיוטים לרוב מאד וישלחם לחכמי ישראל בבבל למען יהיה לו לזכרון בכל דור ודור, וכתב 'דעו בית ישראל המאמינים בה' ובתורתו התמימה כי היא תורת אמת וישראל נקראים נחלתו, אני שמעון כיפא הסובל באהבתו כל הצרות רעות ורבות, כי אני יודע האמת והשקר, הנה תקבלו ממני הפיוטים שעשיתי כדי שימחול ה' לי ולכם, כי כל מה שעשיתי עשיתי בשביל שלומכם ולישועתכם. ...והראו הפיוטים לראשי ישיבות ולסנהדרין, וכלם אמרו שהם טובים ונעימים ושהם ראוים שיאמרו החזנים בתפלותיהם ומשם נפוצו בכל תפוצות ישראל ונתקבלו בכבוד, וישימו לחוק לישראל להתפלל בכל הגולה ע"פ אלה הפיוטים והם יגינו ויליצו בעד המחבר, ועד היום נוהגים לאמרם כל שבת".





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. הסבר מענין ביותר בענין ט' טבת נמצא בספר עלי יונה  

    ארבל

  2. פחד ואימה , גדולה עבירה לשמה .  


  3. דווקא בסידור רש''י נשלל יחוס תפילת נשמת לפטרוס  (ל”ת)

    דוד

  4. שמעון פטרוס  

    SUSH