תביעה נגד העונש הקולקטיבי של ברקת
משה שורק הגיש תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים כנגד ראש העיר: "במוקד 106 נאמר לי שאין צפי מתי הרמזורים יוחזרו, ומדובר בעניין פוליטי". דורש: "לקבוע דיון דחוף ומיידי"
- שי איזנברג, כתב בחדרי חרדים
- ה' אב התשס"ט
- 18 תגובות
ניר ברקת. צילום: יוסי שחר
העונש הקולקטיבי אותו הטיל ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, על תושבי השכונות החרדיות בירושלים עורר הדים רבים. התגובות, הנזעמות ברובן, יצאו נגד אוזלת ידן של המשטרה והעירייה, שבאה לידי ביטוי בהענשה מיותרת של עשרות אלפי אזרחים.
אך מתברר כי יש מי שאינו מסתפק בתלונות במקווה המקומי, והחליט להביא את הדברים בפני בית המשפט.
משה שורק, תושב האזור, הגיש היום (א) לבית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהלים, עתירה כנגד ראש העיר, ניר ברקת, ומבקש "מבית המשפט לקבוע דיון דחוף ומידי היות ותביעתי זו ענינה בפיקוח נפש, ונוגעת לכל תושבי ירושלים".
בכתב התביעה כותב שורק:
התובע מייצג תושבים רבים המתגוררים במספר עורקים העמוסים ביותר בעיר הבירה ירושלים, צמתים עמוסים ובהם צומת ככר השבת, צומת שבטי ישראל, צומת אפריון.
כידוע בצמתים אלו עוברים במצטבר מאות אלפי כלי רכב, מאות אלפי איש שבתוכם נערים נערות, ילדים וילדות קטנים ששוהים בחופשת הקיץ בימים אלו.
במהלך ההפגנות האחרונות שנגעו ל"מחאת השבת", ו"האם המרעיבה" נוכחנו לראות ולהוכח במעשים קשים ע"י קומץ שולים שהרסו ופגעו ברכוש ציבורי הבעירו פחי אשפה ופגעו ברמזורים.
כיום שבוע וחצי לאחר שחלפו המחאות והרחוב נרגע לחלוטין נוכחנו לראות, שלמרות פניות רבות של אזרחי העיר אין "עיריית ירושלים" מתכוונת להחזיר את הרמזורים לקדמותם, ואף אני כאשר פניתי אמש למוקד 106 נאמר לי "שאין צפי מתי הרמזורים יוחזרו, ומדובר בעניין פוליטי".
כמו"כ הצהיר על כך ראש העיר מר ניר ברקת שהורה להפסיק את שירותי העיריה בעבור התושבים באזורים שבנידון אך מסתבר ששכח להחזירם.
כאמור מדובר בצמתים מרכזים שבהם עוברים בכל דקה עשרות רכבים ומאות איש שלא צריך לדמיין מה קורה כאשר מימין ומשמאל חולפים רכבים וביניהם אנשים נשים ילדים וילדות שחלקם ממהרים וחלקם לא מתבוננים כך שנוצר במקום אנדרלמוסיה מזעזעת ומדאיגה שגובלת בסכנה מידית ומוחשית בחיי אדם.
המנעות מהחזרת הרמזורים גובלת בפיקוח נפש והפקרת חיי אדם כאשר אנו משקעים מליוני שקלים בשנה בפרסום והטמעת תרבות נהיגה, אכיפת החוק והחמרה עם עבריני תנועה ובתוכם דוחות הניתנים להולכי רגל וכל זאת על מנת לצמצם ולהלחם במגיפת תאונת הדרכים, אך במקביל משאירים צמתים מרכזיים אלו לא מרומזרים ובכונה תחילה זה הינו דבר חמור ביותר וגובל ברשלנות ובהפקרת חיי אדם ללא הגיון.
החמור מכל שאותם אלו שהזיקו לרמזורים הם הינם קומץ שולי אולם כעת העירייה מענישה את כלל האזרחים בענישה קולקטיבית וגוזרת אליהם גזר דין מוות בהפקרת בטחונם.
אינני חושב שתפקידה של העירייה לחנך את תושביה או להענישם כמדומני שלזאת מונו גורמי אכיפה אחרים שתפקידם לבצע זאת לדעתי ההפך הוא הנכון ותפקידה של עירייה הינו לתת שרות שווה לכלל תושביה שרות שכידוע בנוסף הם משלמים בעבור שרותים אלו.
אין צורך להזכיר את האירוע האחרון שקרה בסוף השבוע שבו נהרגה ילדה ונפצע אדם נוסף שאורח אנוש, שמוות זה הינו מהתרשלות גרידא של "עיריית ירושלים" והיה יכול להימנע.
כל אשר אני מבקש בתביעתי זו הינו למנוע את האסון הבא שאולי עד לדיון זה חלילה קרה.
אבקש מכבוד בית המשפט לדון בתביעה זו בצורה מידית לאור דחיפותה.
לחייב את הנתבעת להחזיר את מסלול חיי התושבים בעיר לקדמותם ולתקן את הרמזורים תוך פרק זמן סביר שיקבע בית המשפט ועד אז להעמיד שוטרים במקום על מנת שיכונו את התנועה ובכך להגן על בטחונם של חיי האזרחים.
לחייב את הנתבעת להחזיר את פחי האשפה למקומם, בצורה מידית, שגם זה מחדל תברואתי חמור שעלול לסכן חיי אדם, בכך שהררי זבל מפוזרים ברחובות ועלולים לגרום למחלות ולזיהומים קשים.
לחייב את הנתבעת בהוצאות ושכר טרחה בגין הליך זה בסך, ובהוצאות משפט כדין.
אבקש לציין בשם תושבי ירושלים שרובינו ככולינו מגנים את מעשים אלו אשר ראינו לאחרונה וחלילה לא מצדיקים אותם, אך לאחר מראות מאין אלו ראוי לנו כמדינה שרובו הגדול הינו מיעוט כזה או אחר שנדע לכבד ולהבין ולרדוף שלום לא רק בין שכנינו שמחוץ לגבולותינו אלה אף ויותר בתוך תוך עמינו שסבל כל חייו.
בנוסף אבקש מעל בימה חשובה זו לנסות להעביר את דעתי האישית שרבים מהציבור החרדי יסכים עימה שההתפרעויות הקשות שנראות מעת לעת מקרב השולים, הינו תוצאה של תסיסה ואפליה שחש הציבור החרדי שאין לו יכולות לעמוד על שלו וזוכה להתקפות וקיפוח פעם אחר פעם כאילו מדובר באויבים מבחוץ, אך ברצוני להזכיר שכל רצונו של הציבור החרדי הינו חייה ותן לחיות ולא חלילה לקפח או להגביל את אחינו ובשרינו הנקראים חילונים.
כולנו נוכחנו לראות בשנים האחרונות שכאשר אנו רוצים לבנות אמון הדדי בצד שמנגד אנו נותנים מחוות ושיחרורי אסירים ועוד.. וזאת על מנת לקנות את אמון שכנינו, ואולי ראוי שננהג בסלחנות וסובלנות גם בתוכינו.
אך מתברר כי יש מי שאינו מסתפק בתלונות במקווה המקומי, והחליט להביא את הדברים בפני בית המשפט.
משה שורק, תושב האזור, הגיש היום (א) לבית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהלים, עתירה כנגד ראש העיר, ניר ברקת, ומבקש "מבית המשפט לקבוע דיון דחוף ומידי היות ותביעתי זו ענינה בפיקוח נפש, ונוגעת לכל תושבי ירושלים".
בכתב התביעה כותב שורק:
התובע מייצג תושבים רבים המתגוררים במספר עורקים העמוסים ביותר בעיר הבירה ירושלים, צמתים עמוסים ובהם צומת ככר השבת, צומת שבטי ישראל, צומת אפריון.
כידוע בצמתים אלו עוברים במצטבר מאות אלפי כלי רכב, מאות אלפי איש שבתוכם נערים נערות, ילדים וילדות קטנים ששוהים בחופשת הקיץ בימים אלו.
במהלך ההפגנות האחרונות שנגעו ל"מחאת השבת", ו"האם המרעיבה" נוכחנו לראות ולהוכח במעשים קשים ע"י קומץ שולים שהרסו ופגעו ברכוש ציבורי הבעירו פחי אשפה ופגעו ברמזורים.
כיום שבוע וחצי לאחר שחלפו המחאות והרחוב נרגע לחלוטין נוכחנו לראות, שלמרות פניות רבות של אזרחי העיר אין "עיריית ירושלים" מתכוונת להחזיר את הרמזורים לקדמותם, ואף אני כאשר פניתי אמש למוקד 106 נאמר לי "שאין צפי מתי הרמזורים יוחזרו, ומדובר בעניין פוליטי".
כמו"כ הצהיר על כך ראש העיר מר ניר ברקת שהורה להפסיק את שירותי העיריה בעבור התושבים באזורים שבנידון אך מסתבר ששכח להחזירם.
כאמור מדובר בצמתים מרכזים שבהם עוברים בכל דקה עשרות רכבים ומאות איש שלא צריך לדמיין מה קורה כאשר מימין ומשמאל חולפים רכבים וביניהם אנשים נשים ילדים וילדות שחלקם ממהרים וחלקם לא מתבוננים כך שנוצר במקום אנדרלמוסיה מזעזעת ומדאיגה שגובלת בסכנה מידית ומוחשית בחיי אדם.
המנעות מהחזרת הרמזורים גובלת בפיקוח נפש והפקרת חיי אדם כאשר אנו משקעים מליוני שקלים בשנה בפרסום והטמעת תרבות נהיגה, אכיפת החוק והחמרה עם עבריני תנועה ובתוכם דוחות הניתנים להולכי רגל וכל זאת על מנת לצמצם ולהלחם במגיפת תאונת הדרכים, אך במקביל משאירים צמתים מרכזיים אלו לא מרומזרים ובכונה תחילה זה הינו דבר חמור ביותר וגובל ברשלנות ובהפקרת חיי אדם ללא הגיון.
החמור מכל שאותם אלו שהזיקו לרמזורים הם הינם קומץ שולי אולם כעת העירייה מענישה את כלל האזרחים בענישה קולקטיבית וגוזרת אליהם גזר דין מוות בהפקרת בטחונם.
אינני חושב שתפקידה של העירייה לחנך את תושביה או להענישם כמדומני שלזאת מונו גורמי אכיפה אחרים שתפקידם לבצע זאת לדעתי ההפך הוא הנכון ותפקידה של עירייה הינו לתת שרות שווה לכלל תושביה שרות שכידוע בנוסף הם משלמים בעבור שרותים אלו.
אין צורך להזכיר את האירוע האחרון שקרה בסוף השבוע שבו נהרגה ילדה ונפצע אדם נוסף שאורח אנוש, שמוות זה הינו מהתרשלות גרידא של "עיריית ירושלים" והיה יכול להימנע.
כל אשר אני מבקש בתביעתי זו הינו למנוע את האסון הבא שאולי עד לדיון זה חלילה קרה.
אבקש מכבוד בית המשפט לדון בתביעה זו בצורה מידית לאור דחיפותה.
לחייב את הנתבעת להחזיר את מסלול חיי התושבים בעיר לקדמותם ולתקן את הרמזורים תוך פרק זמן סביר שיקבע בית המשפט ועד אז להעמיד שוטרים במקום על מנת שיכונו את התנועה ובכך להגן על בטחונם של חיי האזרחים.
לחייב את הנתבעת להחזיר את פחי האשפה למקומם, בצורה מידית, שגם זה מחדל תברואתי חמור שעלול לסכן חיי אדם, בכך שהררי זבל מפוזרים ברחובות ועלולים לגרום למחלות ולזיהומים קשים.
לחייב את הנתבעת בהוצאות ושכר טרחה בגין הליך זה בסך, ובהוצאות משפט כדין.
אבקש לציין בשם תושבי ירושלים שרובינו ככולינו מגנים את מעשים אלו אשר ראינו לאחרונה וחלילה לא מצדיקים אותם, אך לאחר מראות מאין אלו ראוי לנו כמדינה שרובו הגדול הינו מיעוט כזה או אחר שנדע לכבד ולהבין ולרדוף שלום לא רק בין שכנינו שמחוץ לגבולותינו אלה אף ויותר בתוך תוך עמינו שסבל כל חייו.
בנוסף אבקש מעל בימה חשובה זו לנסות להעביר את דעתי האישית שרבים מהציבור החרדי יסכים עימה שההתפרעויות הקשות שנראות מעת לעת מקרב השולים, הינו תוצאה של תסיסה ואפליה שחש הציבור החרדי שאין לו יכולות לעמוד על שלו וזוכה להתקפות וקיפוח פעם אחר פעם כאילו מדובר באויבים מבחוץ, אך ברצוני להזכיר שכל רצונו של הציבור החרדי הינו חייה ותן לחיות ולא חלילה לקפח או להגביל את אחינו ובשרינו הנקראים חילונים.
כולנו נוכחנו לראות בשנים האחרונות שכאשר אנו רוצים לבנות אמון הדדי בצד שמנגד אנו נותנים מחוות ושיחרורי אסירים ועוד.. וזאת על מנת לקנות את אמון שכנינו, ואולי ראוי שננהג בסלחנות וסובלנות גם בתוכינו.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 18 תגובות