1. עמוד הבית
  2. נשים
  3. משפחה

אמא, למה?

כל ילד עובר את פרק הקושיות בחייו ומרעיף על הוריו אינספור שאלות מביכות ומשעשעות. איך לעבור את שלבי ה"איך, למה וכמה"? איך לענות לילד תשובות שתעודדנה את סקרנותו, ואיך לעבוד על מידת הסבלנות ההורית?
אסתר מור, כ"ב אב תשס"ט 12/08/2009 15:46

ילד שותה

כאשר הילד מתחיל לגלות את העולם סביבו (בגיל 3-4 לערך) מתעוררת סקרנותו והוא מתחיל להפנות להוריו שאלות חוזרות ונשנות המציבות לא פעם אתגר בפני ההורים: להתמודד עם מידת הסבלנות שלהם. הילד מצדו מבקש לקבל תשובות שיספקו את סקרנותו, מענה ברור שיעזור לו להבין יותר. אבל מה קורה להורים כשזרם השאלות איננו פוסק? אפילו ההורים הסבלניים ביותר מגלים ששלב ה"איך, למה וכמה" יכול להיות מייגע ושהוא מציב מראה מול מידת הסבלנות שלהם.

לדברי נורית לוי, מומחית לגיל הרך, השלב שבו הילדים מתחילים לשאול שאלות הוא שלב התפתחותי חשוב המעיד כי הילד צבר מידע מסוים ומבקש להרחיבו בעזרת התשובות שיספקו לו המבוגרים. "חשוב מאד להעניק לילד בשלב זה תשובה הולמת לרמת סקרנותו כדי לספק את רצונו לדלות עוד אינפורמציה ולהעמיק את הידע שלו", היא אומרת. "שלב השאלות הוא השלב שבו הילד מתחיל להבין את הקשרים של העולם הסובב. הוא קולט שדברים לא מתנהלים באופן סתמי אלא בנויים יותר בהקשרים של סיבה ותוצאה. מתעורר בו הרצון להרחיב את עולם הידע ובנקודה זו חשוב לעודד אותו".

• איך מעודדים את סקרנותו של הילד?

"חשוב לכבד את השאלות שלו ואת ההשערות שהוא מעלה גם אם הן אינן מתיישבות עם ההיגיון". משיבה לוי. "כדאי להקשיב היטב לשאלה. להורים שמקשיבים קל יותר לזהות את הרמה ההתפתחותית של הילד ולספק לו תשובות אמיתיות שיתאימו לרצף הידע שלו. בדרך זו הם עוזרים לו לפתח בסיס בטוח שממנו הוא יוכל להמשיך ולגלות גילויים נוספים בסביבה. ילד שגדל בסביבה משפחתית וחברתית המקדמת בברכה שיחות ושאלות וניהול שיחות המכילות ידע – יפתח הבנה הרבה יותר גבוהה לגבי התרחשות של תהליכים והבנתם. ילדים נולדים עם סקרנות טבעית ההולכת ומתגברת בגיל הגן, אולם כל ילד מונע בשאלותיו מגורמים אחרים. לפעמים השאלות נובעות ממצב המטריד את הילד (איך נוצר הגשם, למשל). לעתים מדובר בסקרנות גבוהה הנובעת מההנאה המופקת מן הדיאלוג המתפתח בעקבות השאלות".

• אלו תשובות נכון לתת לילד סקרן המכביר בשאלות?

"עונים תשובה המספקת מידע, גם כשהוא חלקי, אך היא מעוררת ומעודדת את הילד להמשיך ולחקור הלאה", מסבירה לוי. "מחקרים מראים כי דו שיח יעיל בין הורה לילד הוא דו שיח שבו ההורה קשוב, מכוון וממוקד אל הילד. הקשבה כזאת עוזרת להורה להשיב על שאלות הילד במינון הנכון והשיח שנוצר גורם לילד להמשיך ולשאול ואף מעניק לו ביטחון. חשוב שההורים והגננת ייתנו לילד תשובות שיתאימו לרמת ההבנה וההתעניינות שלו".

• מה לא מומלץ לעשות?

"לא לענות תשובות שמהן יכולה להשתמע דחייה מן השאלה משום שתשובה כזאת עלולה לגרום לילד להפסיק לשאול. תשובות כמו: 'ככה', או: 'אני עסוק עכשיו', המשדרות דחייה עלולות, כאמור, לפתח אצל הילד הרגשת דחייה ולגרום לו להפסיק לשאול".

• קורה שההורה באמת עסוק ולא פנוי לתת תשובה...

"דחייה זמנית של מתן תשובה היא לגיטימית מאוד", מדגישה לוי. "חשוב שההורים ישדרו לילד שגם להם יש צרכים, שמותר להם לפעמים להיות עסוקים ושהם אינם חייבים להיות זמינים עבור הילד עשרים וארבע שעות ביממה. חשוב גם שההורה לא יספק לילד תשובות ארוכות מדי, מכיוון שלעתים הרחבה מעמיסה על הילד מידע שעולה על יכולת הקליטה וההבנה שלו. העמסת מידע עלולה גם היא להפחית את רצונו להמשיך ולשאול. מאידך גיסא, חשוב להימנע מלענות תשובות קצרות של 'כן' ו'לא' המתורגמות אצל הילד כחוסר תשומת לב וכתשובה שבאמצעותה מבקש ההורה לצאת ידי חובה".

• מה על ההורה לעשות כשהוא איננו יודע את התשובה?

"לא להמציא תשובה דמיונית ולא לשקר", אומרת לוי. "זכותו של הילד לקבל תשובה ברורה ואמיתית. אם ההורה אינו יודע את התשובה חשוב שיאמר זאת לילד ויחד אתו ינסה לברר את התשובה. בדרך זו הילד לומד שההורה הוא לא 'כל יכול' ואז מחפשים יחד את התשובה. החיפוש המשותף חושף את הילד מגיל צעיר לשימוש במקורות. כך, למשל, אם התשובה מופיעה בספר הילד יעבור את החוויה הקיימת בתהליך החיפוש והדפדוף. כדאי לזכור שגם תשובות מספרים לעולם לא ימנעו מן הילד להמשיך ולשאול וההורים צריכים להיות שמחים בכך. ככלל, את כל נושא השאלות שהילד שואל צריך לקבל מתוך אהבה: להיזכר שאך לפני כמה שנים גם ההורים היו ילדים קטנים וסקרנים שהשתוקקו לקבל תשובות אמיתיות מהוריהם, ולעולם לא לשכוח את מידת ההודאה לה' על שזיכה אותם בילדים השואלים שאלות ומצפים לתשובות".





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.