1. עמוד הבית
  2. מומלצים
  3. צרכנות

"גבירותי ורבותי, מהפך! יום האם, חוזר"

ל'משביר' היה מאז ומעולם מגע קסם עם הקולקטיב הישראלי. זה לא משהו של מילים, של מניירות, זה מגע ירושלמי-שורשי עם העם. כי להיות ישראלי זה משהו חמקמק אבל נוכח, שרק ישראלים מבינים, ובמשביר' יודעים הכי-טוב מה זה להיות ישראלים. וישראלים נותנים כבוד לאמא

כתבה מקודמת, כ"ה שבט תש"פ 20/02/2020 12:29

המשביר לצרכן המשביר לצרכן צילום: יח"צ

העיניים של בעלי 'המשביר' נוצצות כשהוא מבשר לאומה: גבירותי ורבותי, מהפך! יום האם, חוזר.

כשראיתי את הלהט בעיניים שלו ידעתי שיש שם סיפור.

פעם חגגנו את יום האם. במשך השנים הפכו את יום האם ליום המשפחה.

הדגש הזה על האם, האמא, שנגע במקום הכי חם בלב של כולנו, של כל הישראלים, נדחק הצידה.

והנה בא הבעלים והמנכ"ל של רשת המשביר לצרכן ומכריז על מהפך. שוב חוזר הניגון. יום האם. במשביר.

ל'משביר' היה מאז ומעולם מגע קסם עם הקולקטיב הישראלי. זה לא משהו של מילים, של מניירות, זה מגע ירושלמי-שורשי עם העם. כי להיות ישראלי זה משהו חמקמק אבל נוכח, שרק ישראלים מבינים, ובמשביר' יודעים הכי-טוב מה זה להיות ישראלים. וישראלים נותנים כבוד לאמא.

אז, יום האם. כמו פעם, בטעם של היום. כי במשביר דברים טובים לא משתנים. נקודה.

מנכ"ל המשביר לצרכן • קרדיט: יח"צ

אמא שלי נפטרה ביום האם, הוא אומר, ובעיניו מתחלף הלהט בעצב שמכיל את כל הגעגוע, את כל האהבה והכבוד לאמא. משהו שיש לכל ישראלי אמיתי. אבל אולי לבעלי המשביר טיפה יותר. כי, עובדה, הוא החליט לעשות מעשה.

 היום הזה, עבורי, הוא יום האם. מצאתי לנכון להביא את התפיסה הזו לכל הישראלים.

 רמי מחזיק תמונה של אמא. עדיין שואב ממנה כוח. אהבה. עדיין רוצה להחזיר לה.

בתמונה אישה עם תווי פנים שמעידים על חוזק ועוצמה, מבט ישיר וחם, אישה גאה וחזקה עומדת בתצלום מוקפת בארבעת ילדיה. אישה ואמא. דמות שאתה נמשך למה שהיא מקרינה, לחום, לנדיבות, לאהבה. לאימהות.

שושנה קראו לה, הוא אומר. עלי כותרת וורודים, קצת קוצים בגבעול. שאילו הם החיים.. היא למדה לרקוד על קוצים.

בית, חיים, כוח, נדיבות, אהבה.

זה מה שסמלה: זה מה שהייתה. זה, בשבילי, אמא. אני בטוח שבשביל כולנו.

אמא שלי לא עבדה, לא ידעה מחסור וגידלה ארבעה ילדים עד אותו יום נמהר, רמי היה אז ילד בן אחת עשרה. תאונת עבודה באוניה. אבא נהרג. רמי הפך ליתום צעיר. אמא שלו הפכה לאלמנה.

האישה הזאת שלא עבדה יום בחייה, נאלצה לתפוס את המושכות, והיא תפסה, עבדה קשה והחליטה שהילדים שלה לא ידעו מחסור. היא לא בחלה בעבודה קשה.

וככה הוא גדל עם אמא שלא ויתרה. אישה נחושה, עצמאית, שדאגה לכל הילדים שלה שיצאו לחיים עם גב כלכלי ועם הרבה אהבה, אהבה שרק אמא יכולה לתת.

כיום כשרמי עצמו חולש על אלפי עובדים ועובדות, והוא משמש לא אחת כאוזן קשבת, כהורה, ולא רק כמעביד, הוא תמיד זוכר את אמא שלו. האישה שכל חייה גידלה דור מבורך. בנחישות, בטוב לב.

היום רמי מחזיר לה אהבה. כבוד. נותן לה את המקום שלה, שמאפשר לנו להתחבר חזרה לדמויות הללו, לאימהות של כולנו, שהן לא סמל אלא ממשות של כוח, של אהבה. של כבוד.

ממנה למדתי להילחם. לא לוותר.

היא השיבה את נשמתה בתאריך הכל כך סמלי הזה.

אז הנה האישה שמאחורי הבן שלה, שהחזיר ליום האם את הכבוד הראוי לו.

רוצו למשביר. תנו לאמא את מה שמגיע לה. את מה שמגיע לנו.





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.