עמק המעיינות
שני ימי טיול. מהגלבוע ועד רמת צבאים - טיול בנופים מרהיבים, עם ערך מוסף של היסטוריה ומורשת
- באדיבות משרד התיירות
- כ"ה חשון התש"ע
דרך נוף הגלבוע - מראֶה מעל הרכס
תחנתנו הראשונה תהיה בחניון כתף שאול, הנמצא בלב הרי הגלבוע. בצומת הסרגל, שבין מגידו לעפולה, נפנה מזרחה אל כביש התענכים (כביש מס' 675), נחלוף על פני צומת יזרעאל ונפנה דרומה בצומת נורית אל דרך נוף הגלבוע (כביש מס' 667). דרך אגב, מצפון לצומת, בשולי תל יזרעאל, נמצאת תצפית נוף יפה על עמק חרוד וגבעת המורה – הכניסה אליה דרך כביש הגישה לקיבוץ יזרעאל הסמוך.
דרך נוף הגלבוע היא כביש צר העולה ומתפתל בלב יערות הגלבוע. לאורך הדרך התקינה קרן קיימת לישראל עשרות חניונים ובהם מתקני פיקניק ומשחק. לאחר כשישה ק"מ, שלט הכוונה יפנה אותנו צפונה אל חניון כתף שאול.
הגלבוע הוא רכס הרים גבוה ותלול, הסוגר על עמק חרוד ועמק בית-שאן. לרכס ההרים צורת מגל, שכיוונו מערב-מזרח, המקבל תפנית דרומה ממזרח להר ברקן. בתנ"ך נזכר הגלבוע פעמים רבות, בעיקר בהקשר למלחמות ובהן מלחמת שאול בפלשתים, בה נהרגו שאול המלך ובניו (שמואל א', פרקים כ"ח-ל"א).
כתף שאול - חשופה במדרונות, מיוערת בפסגה
כתף שאול, הנקראת על שמו של שאול המלך, היא אחת הפסגות הבולטות של הגלבוע. גובהה אמנם רק כ-300 מ' מעל פני הים, אך מאחר שהעמק שלמרגלותיה נמוך בכ-70 מ' מגובה פני הים, גובהה ה"אמיתי", ביחס לעמק, הוא כ-370 מ'. היא בולטת מאוד מעל פני השטח במדרונותיה התלולים והחשופים, ורק פסגתה מעוטרת ביער שניטע בידי אדם.
במקום יש חניון יער גדול ומסודר, משטח המְרָאה לחובבי מצנחי רחיפה ושתי מרפסות תצפית מרוצפות – אחת פונה מערבה, אל עמק יזרעאל, עמק תענך, רכס הכרמל במרחק וגבעת המורה בצפון, והשנייה פונה מזרחה, לעֵבר עמק חרוד, בקעת בית-שאן והרי הגלעד. מהחניון יוצאים כמה שבילי טיול מעגליים.
מצפור הר ברקן - כאן פורח אירוס הגלבוע
נחזור אל דרך נוף הגלבוע ונמשיך מזרחה בכביש המתפתל בתוך יערות הגלבוע, עד לחניון הר ברקן, הנמצא מעל מדרון תלול. נעלה בשביל קצר אל רחבת מצפור נוף, שבצדה מגדל תצפית. בצד צפון נשקפות אלינו רמות הבזלת של הגליל התחתון, במזרח – בקעת בית-שאן והרי הגלעד, במערב – עמק יזרעאל ורכס הכרמל, בדרום – יובלי נחל קישון וצפון השומרון.
הר ברקן הוא הגבוה בפסגות הצפוניות של הגלבוע – 497 מ' מעל פני הים. אזור ההר הוא שמורת טבע, הכוללת במדרונה המזרחי את שמורת אירוס הגלבוע, אשר פורח כאן במחצית השנייה של חודש מרס. על ההר צמחייה טבעית דלילה של עצי חרוב ושיחי אלת המסטיק. דלילות הצמחייה נובעת מרעִיית יתר, מאופי הקרקע וממיעוט המשקעים (ככתוב בקינת דוד על שאול ויהונתן, בספר שמואל ב', פרק א' פסוק 21: "הרי בגלבוע אל טל ואל מטר עליכם"). החניון משמש בסיס יציאה לשבילי טיול קצרים.
מצפור מעלה-גלבוע - מבט מגבוה על בריכות הדגים שבעמק
קיבוץ מעלה-גלבוע נוסד בשנת 1962 כהיאחזות נח"ל דתי במרומי ההר (בגובה 500 מ' מעל פני הים), כדי לבסס את הנוכחות היהודית בחבל ארץ זה. בשנת 1968 הפך המקום לקיבוץ.
במרומי הקיבוץ, בחלקו המערבי, הוקמה תצפית נוף יוצאת דופן על בריכות הדגים ומאגרי המים הרבים של עמקי בית-שאן וחרוד. מן העבר השני, סמוך לגדר הקיבוץ הקרובה למצפור, אפשר לראות את בקעת ג'נין ואזור צפון השומרון. כדי להגיע לתצפית יש להיכנס לקיבוץ (לא בשבת) ולנסוע על הכביש הצמוד לגדר הקיבוץ עד לחלקו העליון.
גן לאומי גן השלושה (הסח'נה) - כיף כל השנה
נרד בכביש היורד ממעלה גלבוע אל עמק חרוד, ובצומת נפנה מזרחה. כעבור קילומטר אחד ניכנס אל גן השלושה. זהו גן רחב ידיים, ובו בריכות לשחייה ולרחצה, מפלים וגשרים, מדשאות מוצלות, אתר מגלשות מים ושני מוזיאונים. גן השלושה נקרא על שמם של שלושת חברי ההגנה, חיים שטורמן, אהרון אטקין ודוד מוסינזון, שנהרגו בשנת 1938 בעלות רכבם על מוקש בעת סיור לאיתור מקום להקמת קיבוץ חדש בעמק בית-שאן.
במערב הגן, מתוך מערה בתחתית הבריכה העליונה, נובע מעיין מי הסח'נה. השם הערבי סח'נה ("החמה") מעיד על חמימות מימיו: טמפרטורת המים, 28 מעלות, אחידה כל ימות השנה. המעיין מספק את מימיו לכל הבריכות, והוא גם מקור המים העיקרי של נחל עמל, החוצה בהמשך את קיבוץ ניר-דוד. בחלקו המזרחי של הנחל מופנים מימיו לתעלות, נמהלים במים מתוקים ומשמשים להשקיית גידולים חקלאיים. בריכות האתר נוצרו כתוצאה מבניית סכרים לרוחב הנחל, כדי להעלות את המים אל אמות שהפעילו טחנות קמח (טחנת קמח משוקמת, המופעלת לעתים, נמצאת סמוך למסעדת הגן).
בפינה המזרחית של הגן, סמוך לקיבוץ ניר-דוד, ליד הנחל, נמצא מוזיאון "עקבות בעמק", הכולל שני אגפים: אחד מוקדש לארכיאולוגיה ים-תיכונית, ובו תצוגות קבע ותצוגות מתחלפות של ממצאים מאגן הים התיכון, ובעיקר מחפירות שנעשו באתרים בעמק בית-שאן (אגף זה אינו נגיש לבעלי מגבלות ניידות). בעברו הצפוני של הנחל שוכן האגף השני (המעבר על גבי גשר) – אתר משוחזר של חומה ומגדל – צורת התיישבות ייחודית שנוצרה בשנות ה-30 של המאה הקודמת. יותר מ-50 ישובים, רובם קיבוצים, הוקמו לפי דגם זה בימי מאורעות 1936-1939 באזורי הספר, ותרמו תרומה מכרעת לגיבוש גבולות המדינה במלחמת העצמאות. ראשון ישובי חומה ומגדל היה תל-עמל – קיבוץ ניר-דוד של היום.
חניון נחל הקיבוצים - נחל קצר ובריכה
נצא מקיבוץ חפציבה ונפנה מזרחה בכביש 669. נחלוף על פני הכניסה לגן השלושה ולקיבוץ ניר-דוד. כ-100 מ' מעבר לגשר שמעל נחל עמל נפנה דרומה, ואחרי כ-50 מ' ניכנס לכביש הגישה אל נחל הקיבוצים (יש שילוט). במקום הוכשר, על ידי קרן קיימת ורשות ניקוז ירדן דרומי, חניון מטופח בתוך חורשת עצי אקליפטוס אדירי ממדים.
נחל הקיבוצים הוא נחל קצר, המקבל את מימיו משני מעיינות – עין חומה ועין מגדל – הנמצאים ממערב לחניון. יש אפשרות לטיול קצר, הרפתקני במקצת, בתוך ערוץ הנחל ולרחצה בבריכת החניון. בקצה החניון מובלים מי הנחל לתוך תעלות השקיה.
חניון עין מודע - לא כולם מודעים לו
נמשיך מזרחה בכביש 669, נחלוף על פני קיבוץ רשפים, ובפינה הדרומית של גדר הקיבוץ נפנה לכביש הכניסה אל עין מודע. גם כאן הוכשר חניון מסודר על ידי קק"ל ורשות ניקוז ירדן דרומי. במרכז החניון בריכת המעיין, בלבה של חורשת עצי אקליפטוס.
עין מודע הוא אחד המעיינות הגדולים בעמק המעיינות, ועל אף זאת, לא רבים מודעים לקיומו. הוא מזרים את מימיו לבריכת מים, שבה אפשר לרחוץ ולהשתכשך. מהבריכה יוצאים מי המעיין לתעלות השקיה. ליד המעיין, הנקרא בערבית עין אל מדוע, נמצאו שרידי חווה ואמת מים קדומה.
דרך נוף רמת צבאים - תמונת נוף שאין רבות כמוה
פנֵינו מועדות עכשיו צפונה מעין מודע. אנחנו חוצים את בית-שאן אל כביש עפולה-בית-שאן (מס1 71). בצומת הכניסה לקיבוץ שדה-נחום ולפארק תעשייה צבאים ניפרד מכביש 71. נעלה בכביש הגישה אל פארק תעשייה צבאים וניסע עד קצה הכביש הסלול. כאן מתחילה דרך הנוף (כיוון הנסיעה מערבה).
דרך כורכר טובה לכל רכב, בכל ימות השנה (כל מעברי הערוצים בדרך הפכו לגשרים איריים עשויים בטון), מוליכה אותנו על המתלול הדרומי של נחל יששכר ונחל צבאים (פיתוח הדרך והחניונים – יוזמה משותפת של קרן קיימת ורשות ניקוז ירדן דרומי). לפנינו נפרשׂת תמונת נוף שמעטות כמוה נותרו בארצנו הקטנה: שטחי מרעה ופלחה פתוחים, רחבי ידיים, כשבמרחק נשקפים ישובי הסביבה.
האזור, על עשרות דרכי העפר והשבילים החוצים אותו, נעשה פופולארי בקרב רוכבי אופניים בני כל הגילים. צמחייתו היא כצמחיית אזור ערבתי (שיזף מצוי ושיזף השיח), המכסָה בדלילות את שטחי המרעה הפתוחים.
אנחנו נמצאים בחלק הדרומי של רמות הבזלת הבונות את הגליל התחתון המזרחי, כשהדרך עליה אנחנו נוסעים נמצאת על רמת צבאים ומולנו, בצפון, רמת יששכר. מעל קיבוץ בית-השיטה, בנקודת תצפית מצוינת, נבנה מצפה יוס ודוד, על שמו של יוס פלד, ממייסדי קיבוץ בית-השיטה, ודוד שושני, איש אדמה וחברו הקרוב של יוס במשך שנים רבות. ליד המצפה – חניון דרך בתוך חורשת חרובים. מהמצפה ניתן לראות את עמק חרוד והגלבוע בדרום, את גבעת המורה והר תבור במערב ואת המושבים מולדת ורמת-צבי בצפון. דרך הנוף מסתיימת בכביש מולדת (כביש מס' 717), סמוך לכניסה למושב רמת-צבי.
גן לאומי בית כנסת בית-אלפא (בקיבוץ חפציבה) - רצפת פסיפס נהדרת
את היום השני לטיול נתחיל בבית הכנסת העתיק של בית-אלפא, הנמצא בקיבוץ חפציבה. בצומת השיטה, על כביש עפולה-בית-שאן (כביש מס' 71), נפנה דרומה לכביש שבין גן השלושה למסילות (מס' 669), ולאחר כשני ק"מ נפנה לכביש הכניסה אל קיבוץ חפציבה. שרידי בית הכנסת נמצאים בשטח הקיבוץ, בסמוך לכניסה.
באתר, בתוך מבנה, התגלתה רצפת פסיפס שלמה ונהדרת של בית כנסת יהודי מהמאה השישית לספירה, שהיה חלק מישוב יהודי שהתקיים כאן. רצפת הפסיפס נחשפה במקרה, בשנת 1928, בעת חפירת תעלת מים על ידי חברי הקיבוץ, והיתה מהראשונות שהתגלו בארץ. היא נשתמרה בשלמותה, מכיוון שכוסתה בהריסות ובסחף קרקע בעת רעידת אדמה שהחריבה את המבנה, ואלה הגנו עליה.
במרכז הפסיפס גלגל המזלות עם סמלי החודשים ושמותיהם. באמצע גלגל המזלות מתוארת דמותו של אל השמש הליוס, במרכבה הרתומה לארבעה סוסים. בחלקו העליון של הפסיפס ארון הקודש ומצדיו ציורי אריות, ציפורים ומנורות. בחלקו התחתון של הפסיפס מתואר סיפור עקדת יצחק, עם כתובת בעברית: "אל תשלח".
מכתובת אחרת, הנמצאת בכניסה לבית הכנסת, אנו למדים כי את רצפת הפסיפס יצרו מריאנוס וחנינא בנו, ככל הנראה שני אמנים יהודים, בתקופתו של הקיסר יוסטיניאנוס הראשון. המבקרים באולם בית הכנסת צופים בחיזיון אור-קולי המתאר את סיפור בנייתה של רצפת הפסיפס.
המסלול באדיבות לישר עיתונות בע"מ.
תחנתנו הראשונה תהיה בחניון כתף שאול, הנמצא בלב הרי הגלבוע. בצומת הסרגל, שבין מגידו לעפולה, נפנה מזרחה אל כביש התענכים (כביש מס' 675), נחלוף על פני צומת יזרעאל ונפנה דרומה בצומת נורית אל דרך נוף הגלבוע (כביש מס' 667). דרך אגב, מצפון לצומת, בשולי תל יזרעאל, נמצאת תצפית נוף יפה על עמק חרוד וגבעת המורה – הכניסה אליה דרך כביש הגישה לקיבוץ יזרעאל הסמוך.
דרך נוף הגלבוע היא כביש צר העולה ומתפתל בלב יערות הגלבוע. לאורך הדרך התקינה קרן קיימת לישראל עשרות חניונים ובהם מתקני פיקניק ומשחק. לאחר כשישה ק"מ, שלט הכוונה יפנה אותנו צפונה אל חניון כתף שאול.
הגלבוע הוא רכס הרים גבוה ותלול, הסוגר על עמק חרוד ועמק בית-שאן. לרכס ההרים צורת מגל, שכיוונו מערב-מזרח, המקבל תפנית דרומה ממזרח להר ברקן. בתנ"ך נזכר הגלבוע פעמים רבות, בעיקר בהקשר למלחמות ובהן מלחמת שאול בפלשתים, בה נהרגו שאול המלך ובניו (שמואל א', פרקים כ"ח-ל"א).
כתף שאול - חשופה במדרונות, מיוערת בפסגה
כתף שאול, הנקראת על שמו של שאול המלך, היא אחת הפסגות הבולטות של הגלבוע. גובהה אמנם רק כ-300 מ' מעל פני הים, אך מאחר שהעמק שלמרגלותיה נמוך בכ-70 מ' מגובה פני הים, גובהה ה"אמיתי", ביחס לעמק, הוא כ-370 מ'. היא בולטת מאוד מעל פני השטח במדרונותיה התלולים והחשופים, ורק פסגתה מעוטרת ביער שניטע בידי אדם.
במקום יש חניון יער גדול ומסודר, משטח המְרָאה לחובבי מצנחי רחיפה ושתי מרפסות תצפית מרוצפות – אחת פונה מערבה, אל עמק יזרעאל, עמק תענך, רכס הכרמל במרחק וגבעת המורה בצפון, והשנייה פונה מזרחה, לעֵבר עמק חרוד, בקעת בית-שאן והרי הגלעד. מהחניון יוצאים כמה שבילי טיול מעגליים.
מצפור הר ברקן - כאן פורח אירוס הגלבוע
נחזור אל דרך נוף הגלבוע ונמשיך מזרחה בכביש המתפתל בתוך יערות הגלבוע, עד לחניון הר ברקן, הנמצא מעל מדרון תלול. נעלה בשביל קצר אל רחבת מצפור נוף, שבצדה מגדל תצפית. בצד צפון נשקפות אלינו רמות הבזלת של הגליל התחתון, במזרח – בקעת בית-שאן והרי הגלעד, במערב – עמק יזרעאל ורכס הכרמל, בדרום – יובלי נחל קישון וצפון השומרון.
הר ברקן הוא הגבוה בפסגות הצפוניות של הגלבוע – 497 מ' מעל פני הים. אזור ההר הוא שמורת טבע, הכוללת במדרונה המזרחי את שמורת אירוס הגלבוע, אשר פורח כאן במחצית השנייה של חודש מרס. על ההר צמחייה טבעית דלילה של עצי חרוב ושיחי אלת המסטיק. דלילות הצמחייה נובעת מרעִיית יתר, מאופי הקרקע וממיעוט המשקעים (ככתוב בקינת דוד על שאול ויהונתן, בספר שמואל ב', פרק א' פסוק 21: "הרי בגלבוע אל טל ואל מטר עליכם"). החניון משמש בסיס יציאה לשבילי טיול קצרים.
מצפור מעלה-גלבוע - מבט מגבוה על בריכות הדגים שבעמק
קיבוץ מעלה-גלבוע נוסד בשנת 1962 כהיאחזות נח"ל דתי במרומי ההר (בגובה 500 מ' מעל פני הים), כדי לבסס את הנוכחות היהודית בחבל ארץ זה. בשנת 1968 הפך המקום לקיבוץ.
במרומי הקיבוץ, בחלקו המערבי, הוקמה תצפית נוף יוצאת דופן על בריכות הדגים ומאגרי המים הרבים של עמקי בית-שאן וחרוד. מן העבר השני, סמוך לגדר הקיבוץ הקרובה למצפור, אפשר לראות את בקעת ג'נין ואזור צפון השומרון. כדי להגיע לתצפית יש להיכנס לקיבוץ (לא בשבת) ולנסוע על הכביש הצמוד לגדר הקיבוץ עד לחלקו העליון.
גן לאומי גן השלושה (הסח'נה) - כיף כל השנה
נרד בכביש היורד ממעלה גלבוע אל עמק חרוד, ובצומת נפנה מזרחה. כעבור קילומטר אחד ניכנס אל גן השלושה. זהו גן רחב ידיים, ובו בריכות לשחייה ולרחצה, מפלים וגשרים, מדשאות מוצלות, אתר מגלשות מים ושני מוזיאונים. גן השלושה נקרא על שמם של שלושת חברי ההגנה, חיים שטורמן, אהרון אטקין ודוד מוסינזון, שנהרגו בשנת 1938 בעלות רכבם על מוקש בעת סיור לאיתור מקום להקמת קיבוץ חדש בעמק בית-שאן.
במערב הגן, מתוך מערה בתחתית הבריכה העליונה, נובע מעיין מי הסח'נה. השם הערבי סח'נה ("החמה") מעיד על חמימות מימיו: טמפרטורת המים, 28 מעלות, אחידה כל ימות השנה. המעיין מספק את מימיו לכל הבריכות, והוא גם מקור המים העיקרי של נחל עמל, החוצה בהמשך את קיבוץ ניר-דוד. בחלקו המזרחי של הנחל מופנים מימיו לתעלות, נמהלים במים מתוקים ומשמשים להשקיית גידולים חקלאיים. בריכות האתר נוצרו כתוצאה מבניית סכרים לרוחב הנחל, כדי להעלות את המים אל אמות שהפעילו טחנות קמח (טחנת קמח משוקמת, המופעלת לעתים, נמצאת סמוך למסעדת הגן).
בפינה המזרחית של הגן, סמוך לקיבוץ ניר-דוד, ליד הנחל, נמצא מוזיאון "עקבות בעמק", הכולל שני אגפים: אחד מוקדש לארכיאולוגיה ים-תיכונית, ובו תצוגות קבע ותצוגות מתחלפות של ממצאים מאגן הים התיכון, ובעיקר מחפירות שנעשו באתרים בעמק בית-שאן (אגף זה אינו נגיש לבעלי מגבלות ניידות). בעברו הצפוני של הנחל שוכן האגף השני (המעבר על גבי גשר) – אתר משוחזר של חומה ומגדל – צורת התיישבות ייחודית שנוצרה בשנות ה-30 של המאה הקודמת. יותר מ-50 ישובים, רובם קיבוצים, הוקמו לפי דגם זה בימי מאורעות 1936-1939 באזורי הספר, ותרמו תרומה מכרעת לגיבוש גבולות המדינה במלחמת העצמאות. ראשון ישובי חומה ומגדל היה תל-עמל – קיבוץ ניר-דוד של היום.
חניון נחל הקיבוצים - נחל קצר ובריכה
נצא מקיבוץ חפציבה ונפנה מזרחה בכביש 669. נחלוף על פני הכניסה לגן השלושה ולקיבוץ ניר-דוד. כ-100 מ' מעבר לגשר שמעל נחל עמל נפנה דרומה, ואחרי כ-50 מ' ניכנס לכביש הגישה אל נחל הקיבוצים (יש שילוט). במקום הוכשר, על ידי קרן קיימת ורשות ניקוז ירדן דרומי, חניון מטופח בתוך חורשת עצי אקליפטוס אדירי ממדים.
נחל הקיבוצים הוא נחל קצר, המקבל את מימיו משני מעיינות – עין חומה ועין מגדל – הנמצאים ממערב לחניון. יש אפשרות לטיול קצר, הרפתקני במקצת, בתוך ערוץ הנחל ולרחצה בבריכת החניון. בקצה החניון מובלים מי הנחל לתוך תעלות השקיה.
חניון עין מודע - לא כולם מודעים לו
נמשיך מזרחה בכביש 669, נחלוף על פני קיבוץ רשפים, ובפינה הדרומית של גדר הקיבוץ נפנה לכביש הכניסה אל עין מודע. גם כאן הוכשר חניון מסודר על ידי קק"ל ורשות ניקוז ירדן דרומי. במרכז החניון בריכת המעיין, בלבה של חורשת עצי אקליפטוס.
עין מודע הוא אחד המעיינות הגדולים בעמק המעיינות, ועל אף זאת, לא רבים מודעים לקיומו. הוא מזרים את מימיו לבריכת מים, שבה אפשר לרחוץ ולהשתכשך. מהבריכה יוצאים מי המעיין לתעלות השקיה. ליד המעיין, הנקרא בערבית עין אל מדוע, נמצאו שרידי חווה ואמת מים קדומה.
דרך נוף רמת צבאים - תמונת נוף שאין רבות כמוה
פנֵינו מועדות עכשיו צפונה מעין מודע. אנחנו חוצים את בית-שאן אל כביש עפולה-בית-שאן (מס1 71). בצומת הכניסה לקיבוץ שדה-נחום ולפארק תעשייה צבאים ניפרד מכביש 71. נעלה בכביש הגישה אל פארק תעשייה צבאים וניסע עד קצה הכביש הסלול. כאן מתחילה דרך הנוף (כיוון הנסיעה מערבה).
דרך כורכר טובה לכל רכב, בכל ימות השנה (כל מעברי הערוצים בדרך הפכו לגשרים איריים עשויים בטון), מוליכה אותנו על המתלול הדרומי של נחל יששכר ונחל צבאים (פיתוח הדרך והחניונים – יוזמה משותפת של קרן קיימת ורשות ניקוז ירדן דרומי). לפנינו נפרשׂת תמונת נוף שמעטות כמוה נותרו בארצנו הקטנה: שטחי מרעה ופלחה פתוחים, רחבי ידיים, כשבמרחק נשקפים ישובי הסביבה.
האזור, על עשרות דרכי העפר והשבילים החוצים אותו, נעשה פופולארי בקרב רוכבי אופניים בני כל הגילים. צמחייתו היא כצמחיית אזור ערבתי (שיזף מצוי ושיזף השיח), המכסָה בדלילות את שטחי המרעה הפתוחים.
אנחנו נמצאים בחלק הדרומי של רמות הבזלת הבונות את הגליל התחתון המזרחי, כשהדרך עליה אנחנו נוסעים נמצאת על רמת צבאים ומולנו, בצפון, רמת יששכר. מעל קיבוץ בית-השיטה, בנקודת תצפית מצוינת, נבנה מצפה יוס ודוד, על שמו של יוס פלד, ממייסדי קיבוץ בית-השיטה, ודוד שושני, איש אדמה וחברו הקרוב של יוס במשך שנים רבות. ליד המצפה – חניון דרך בתוך חורשת חרובים. מהמצפה ניתן לראות את עמק חרוד והגלבוע בדרום, את גבעת המורה והר תבור במערב ואת המושבים מולדת ורמת-צבי בצפון. דרך הנוף מסתיימת בכביש מולדת (כביש מס' 717), סמוך לכניסה למושב רמת-צבי.
גן לאומי בית כנסת בית-אלפא (בקיבוץ חפציבה) - רצפת פסיפס נהדרת
את היום השני לטיול נתחיל בבית הכנסת העתיק של בית-אלפא, הנמצא בקיבוץ חפציבה. בצומת השיטה, על כביש עפולה-בית-שאן (כביש מס' 71), נפנה דרומה לכביש שבין גן השלושה למסילות (מס' 669), ולאחר כשני ק"מ נפנה לכביש הכניסה אל קיבוץ חפציבה. שרידי בית הכנסת נמצאים בשטח הקיבוץ, בסמוך לכניסה.
באתר, בתוך מבנה, התגלתה רצפת פסיפס שלמה ונהדרת של בית כנסת יהודי מהמאה השישית לספירה, שהיה חלק מישוב יהודי שהתקיים כאן. רצפת הפסיפס נחשפה במקרה, בשנת 1928, בעת חפירת תעלת מים על ידי חברי הקיבוץ, והיתה מהראשונות שהתגלו בארץ. היא נשתמרה בשלמותה, מכיוון שכוסתה בהריסות ובסחף קרקע בעת רעידת אדמה שהחריבה את המבנה, ואלה הגנו עליה.
במרכז הפסיפס גלגל המזלות עם סמלי החודשים ושמותיהם. באמצע גלגל המזלות מתוארת דמותו של אל השמש הליוס, במרכבה הרתומה לארבעה סוסים. בחלקו העליון של הפסיפס ארון הקודש ומצדיו ציורי אריות, ציפורים ומנורות. בחלקו התחתון של הפסיפס מתואר סיפור עקדת יצחק, עם כתובת בעברית: "אל תשלח".
מכתובת אחרת, הנמצאת בכניסה לבית הכנסת, אנו למדים כי את רצפת הפסיפס יצרו מריאנוס וחנינא בנו, ככל הנראה שני אמנים יהודים, בתקופתו של הקיסר יוסטיניאנוס הראשון. המבקרים באולם בית הכנסת צופים בחיזיון אור-קולי המתאר את סיפור בנייתה של רצפת הפסיפס.
המסלול באדיבות לישר עיתונות בע"מ.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות