1. עמוד הבית
  2. בחצרות
  3. תנצב"ה

למעלה משבעים שנה בבית וגן: רבי יוסף ארלנגר זצ"ל

רבי יוסף ארלנגר זצ"ל מדמויות ההוד של שכונת בית וגן הירושלמית הלך השבוע לעולמו, 'בחדרי חרדים' פסע במשעולי חייו מאז נולד בשווייץ הקשר עם מרן הרב שטיינמן זצ"ל והגר"י אברמבסקי זצ"ל ועד לימיו האחרונים ורגעי פטירתו 

משה ויסברג, א' ניסן תש"פ 26/03/2020 20:10

משווייץ לירושלים הרב יוסף ארלנגר זצ"ל הרב יוסף ארלנגר זצ"ל צילום: באדיבות המצלם

בירושלים הסתלק השבוע לבית עולמו בשם טוב ובשיבה טובה, הרב יוסף ארלנגר זצ"ל, משכונת בית וגן בירושלים והוא בן 94 בפטירתו.

המנוח ז"ל נולד בשוויץ ביום הכיפורים בשנת תרפ"ו, לאביו הר"ר נפתלי ז"ל אחד משלוש עשר ילדיו של הר"ר אברהם ארלנגר ז"ל, ראש הקהילה היהודית החרדית בלוצרן ואבי משפחת ארלנגר הענפה.

הרב ארלנגר היה מוכר בשכונת בית וגן כיהודי של פעם, הדבוק בתורה ובמצוות, וקשור בקשר עז עם גדולי הדורות זצ"ל. עד יומו האחרון ממש, ראו כל תושבי בית וגן שבירושלים, את דמותו של ר' יוסף, שיושב במשך רוב שעות היום, עם גמרא גדולה ושיעורים מוקלטים, כשהוא לומד שוב ושוב את המסכת בסדר בוקר, ומסכת אחרת בסדר ב', ופניו מאירות בשמחה, כשהוא מסיים דף, סוגיה, או סברה טובה.

ילדותו בשויץ של תקופת ימי המלחמת העולם השניה, לוותה בחינוך יהודי מופלא לאמונה ולאהבת ד', לימים סיפר איך אביהם היה לוקח אותם בילדותם אל היער, ומלמד אותם על שבח ובהודאה להקב"ה, כך שיחיו את האמונה, ואיך אימו עמלה איתם מקטנותם לחנכם לאהבת התורה ולכוונת התפילה, ואכן כל ימיו היה חדור בעצמותיו אהבת ד' ויראה אלוקים, ומידות מופלגות, כחד מן קמאי.

שני פליטי המלחמה שלימים נודעו כמרן ראש הישיבה הגאון רבי אהרון לייב שטיינמן זצ"ל, ומרן הגאון רבי משה סולובייצ'יק, אומצו בידי משפחת רבי נפתלי ורעייתו, בלוצרן בשויץ, ומאז נקשר בקשר אמיץ עם מורו ורבו מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, שלימדו בצעירותו, ולאחר מכן בתקופת ישיבת מונטריי, ואף שנה שלימה שישן ולמד עמו בביתו, כבר בצעירותו היה מרן הרב שטיינמן זצ"ל, משתבח בדקדוקיו של ר' יוסף במילות הרש"י ולימים מזכיר לו את שנות לימודיהם.

בספר "צדיק כתמר" של הגאון רבי גדליה הוניגסברג, מובאים עובדות שסיפר ר' יוסף על הימים בצלו של מרן הרב שטיינמן, כשהוא היה מתאר איך מרן זצ"ל היה שקוע בהתמדתו המופלאה העטור בטו"ת ולומד במשך כל שעות היום, בהסתפקות במועט מופלאה, וכך סיפר כי באחת הפעמים כשהכין לו כוס תה עם "עלי תה" נענה מרן ואמר "הרי העלים הם בשביל הצבע, שים רק עלה אחד זה מספיק..." . בסוף היום המתיש הוא נכנס לנום מעט כשהגמרא בידו, אחרי שעות רבות של לימוד התורה. 

במשך השנים בניו של ר' יוסף לחיבה יתירה כ"בנים של" כאשר הוא הקפיד לשמור תמיד את הקשר עם רבו הגדול והראשון, שהיה מתעניין בו בכל עת, ואף הגיע לנחמו כאשר רעייתו ע"ה הסתלקה לבי"ע, אף שמרן כבר היה בימי זקנותו. 

לאחר נישואיו עסק בלימוד לצעירי הצאן, עד שכעבור זמן קצר מנישואיהם הם עלו לארץ, כאשר הוא עוסק בהנחלת לימוד הלכות שבת לאנשי הצוות במרכז הרפואי "שערי צדק", כשכל ימיו הוא קובע עיתים לתורה באופן מופלא.

לפני קרוב לשבעים שנה עבר להתגורר בשכונת בית וגן בירושלים, כשהוא דבק במרן הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל, וזוכה ללמוד בשיעורו מידי שבת בשבתו.

מסכת מופלאה בחייו היו מידותיו המופלאות, כשמעולם בכל מצב גם הקשה ביותר האיר פנים, וכל רואה יעיד ברקאי, על מידותיו המופלאות, הרוגע הארת הפנים, כשמעולם לא נשמע מפיו רעה על איש, ובעין טובה מופלאה, כשרבים העידו שרק למראה פניו, היה נראה כיצד הוא מקרין רוגע ושמחה, גם בעת שסבל יסורים קשים, והיה בין חיים למוות, ושגם במקרים קיצוניים בהם אנשים אבדו סבלנות או רגזו, הוא נשאר נינוח ובשמחה, ללא שום צל של כעס או רטינה, ויהיה לפלא, מידות של "בין אדם לחברו" הקפדה שלא לצער שום יהודי, קרוב או רחוק, לא לגרום לו עגמת נפש, הידיעה שזה הדבר הכי שנוא אצל הקב"ה, ושהדרך היחידה לזכות לסיעתא דשמיא, היא לדאוג להאיר פנים לאחר, ולשמח את האנשים, הקרובים והרחוקים.

כך למשל שמר בלוח השנה, מאות תאריכים של ימי זיכרון ושמחות של ידידים קרובים ומכרים, ודאג עד ימיו האחרונים ממש, להתקשר בכל יום לאותם אנשים שבאותו יום חל היום "שלהם" כדי לברכם או להזכירם, כשרבים זוכרים לפלא, איך הוא חשב על הצורך לטרוח ולשמח כל יהודי, גם בפרטים כה קטנים, כשבצניעות מופלאה הוא לא מספר על עצמו מאומה. 

טוב העין במיוחד, ניכר במיוחד כאשר יחד עם רעייתו כשהם הפכו ביתם לבית פתוח לכל נצרך, מאות רבות של אנשים ומשפחות, התארחו על שולחנם, כשאין שולחן שבת ללא אורחים, ואף פעם לא ידעו מראש כמה יהיו, דגש מיוחד ניתן לאנשים בודדים, או ללא משפחות, כאשר חלק מהם היו אומללים ושבורי לב, שהתחממו ונהנו בביתם, התארחו, אכלו מפיתם ומיינם, וזכו לפנים מאירות, כאשר במשך למעלה משישים שנה, שביתם היה פתוח באופן מעורר השתאות.

דקדוק ההלכה, ואהבת התורה שבו ניכרה בכל מעשיו, כשהוא לא מוותר אף בימים קשים וכואבים, על לימוד החומש עם רש"י דפי הגמרא, החברותות הקבועות, והתפילות שנערכו במתינות, כשמתפללי מנין ה"ותיקין" בבית הכנסת שליד ביתו מביטים בהשתאות איך הוא מתפלל במתינות כמונה מעות ומתאמץ לקיים את דקדוקי ההלכה באופן מופלא, כשהוא מחנך ותובע מילדיו ונכדיו תמיד להתנהג לפי כללי ההלכה, ובכל שם ששמע כי הוא זקוק לישועה היה רושם בסידורו ומתפלל עליו מידי תפילה, בכל ליבו.

לפני עשרים ושש שנה, לאחר שעבר ניתוח קשה, דבק חיידק טורף בחוליותיו, וכפסע היה בינו למוות, אך בכוח אמונתו בברכת חכמים, הוא זכה לשוב לחיים, והרגיש חובה לנצל את הזמן, יותר ויותר לעסוק בתורה.
דמותו היתה למופת, בשקיעותו בתורה, כאשר במשך עשרות בשנים קבע את לימודו, כשהוא מקפיד לחזור על כל דף שלמד פעמים ושלוש, והנחת הגדולה ביותר הייתה כששוחחו אתו בדברי תורה, או כשראה את נכדיו עמלים בתורה, ולאחר שניצל שוב מסכנה קשה לפני כעשר שנים בהיותו למעלה מגיל גבורות , קיבל על עצמו להוסיף בלימודיו מסכת נוספת בתחילה להשלים את הדפים שהחסיר ובהמשך ללמוד מסכתות נוספות, וכך הקפיד מידי יום ביומו, לשבת שעות ארוכות ב"שטייגען" מופלא, כשכל עובר ושב רואה את דמותו רכונה על גבי הגמרא.

כל ימיו עמל להנחיל למשפחתו את היסודות בהם הוא חי לפיהם הארת הפנים לכל אדם, אהבת התורה דקדוק ההלכה ואהבת ה', השילוב של בן אדם לחברו, בידיעה שזה חלק בלתי נפרד מהתורה, שכן מי שאמר "ואהבת את ה אלוקיך" אמר גם "ואהבת לרעך כמוך", תמיד הוא יודע להאיר פנים, לשמוח, גם בעת שקשה לו, ולהאיר פנים, לא רק לאנשים רחוקים וזרים, אלא גם לבני ביתו ולמשפחתו, מה שמעיד שזו תכונה עמוקה בנפש, של עבודת ד' רבות בשנים.

בשבועות האחרונים נחלש, וכמה ימים לפני הסתלקותו, ביקשו להעבירו לבית החולים, אך הוא סירב וביקש שיטפלו בו בבית, כאשר ביומו האחרון, למד את סדר שיעוריו, ואף הוסיף שיעור על פרשת השבוע, והתפלל בהתרגשות, כשלחתנו הוא אומר באותו יום כי הוא יודע לאן הוא הולך ...

ולאחר מכן בשעת חצות הוא התעורר וביקש כוס מים, בירך שהכל, והלך לישון עד שעלתה נשמתו השמימה במיתת נשיקה

הותיא אחריו את בניו הגאון רבי דב, מחשובי הת"ח בכולל "בית יהודה", הגאון רבי יאיר שליט"א, חתניו ובנותיו, ונכדים ונינים עוסקים בתורה, מהם רבים ת"ח ויראים מופלגים, הממשיכים בדרכו המופלאה.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים. 





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. ב"ה כתבה נקייה מקורונה סוף סוף  (ל”ת)


  2. הייתי מקורב אליו, היה מיוחד במינו, אהבת ישראל פשוטו כמשמעו  

    מאיר לוי