1. עמוד הבית
  2. חדשות
  3. קורונה

התפללת בבית הכנסת? מגיעה לך מכת מרדות!

תפילה במניין היא איסור הנכלל בכלל האיסורים הנזכרים, והעובר עליו - פורש מן הציבור הראוי לקבל מכת מרדות! | מאמר מאת הרב אליהו גליל, חבר בצוות התוכן של פרוייקט הרמב"ם היומי

הרב אליהו גלילי, ח' ניסן תש"פ 02/04/2020 08:17

דברי הרב בית הכנסת שומם בעקבות הקורונה בית הכנסת שומם בעקבות הקורונה צילום: David Cohen/Flash90

לאחר כמה ימים של התלבטות, הכריעו הרשויות השבוע שיש לסגור את כל בתי הכנסת בישראל בשל החשש מהמשך התפשטות מחלת הקורונה. לפי הנחיות משרד הבריאות, כל סוג של התכנסות של יותר משני אנשים נאסרה, ובכלל זה גם התכנסות לשם תפילה בציבור, וכך, אולי לראשונה בהיסטוריה של עם ישראל, כיכר השוק ריקה, כל הרחובות שוממים ואין פוקד את בתי התפילה בכל רחבי הארץ.

אכן, ישנם כמה אנשים שמבקשים עדיין לקיים תפילה בציבור ומפעילים לשם כך מניינים פיראטיים, בבתים, חצרות צדדיות או מקלטים נטושים, וכבר דווח בחדשות על מניין שפוזר בכוח בעיר אחת ועל קבוצה של מתפללים שנקנסו בשכונה אחרת. אותם מתפללים אולי משוכנעים שהדבקות שלהם בתפילה בציבור היא מעשה של קידוש שם שמים, אלא שהאמת שונה לגמרי, כפי שנראה עתה.

"הרבה דברים אסרו חכמים מפני שיש בהם סכנת נפשות", קובע הרמב"ם בהלכות רוצח ושמירת הנפש, "וכל העובר עליהן ואומר הריני מסכן בעצמי, ומה לאחרים עלי בכך, או איני מקפיד בכך - מכין אותו מכת מרדות" (פרק יא, הלכה ה). לאחר קביעה מקדמית זו, לפיה אדם המרשה לעצמו להסתכן במה שאסרו חכמים הוא חוטא, מובאת רשימה של מעשים והנהגות שאותם אסרו חכמים בשל הסכנה, ובכללם האיסור לשתות משקות מגולים, האיסור לתת מעות לתוך הפה, "שמא יש עליהן רוק יבש של מוכי שחין או מצורעין, או זיעה", האיסור להכניס את היד מתחת לבית השחי "שמא נגע בידו במצורע או בסם רע שהידים עסקניות", ועוד ועוד.

כל אותם מעשים והנהגות שמזכיר הרמב"ם הם מעשים והנהגות שסכנתם לא מצויה מאוד, ואף על פי כן, הם נאסרו הם בידי חכמים, שכן "חמירא סכנתא מאיסורא", ולא עוד אלא שהעובר עליהם, כאמור, נענש במכת מרדות - שהיא עונש מלקות שאינו מדין תורה, אך תיקנוהו חכמים כדי להעניש את האנשים הנמנעים מלקיים מצוות עשה ואת העוברים על דברי חכמים. "ולמה קוראים אותן מכות מרדות? - שמכים את העבריין מפני שמרד בדברי תורה ובדברי סופרים" (ר"ן כתובות פרק ד').

אם נחזור לאותם אנשים המרשים לעצמם לפרוש מן הציבור ולהתפלל במניין בימים אלו של סכנת ההידבקות וההדבקה במחלת הקורונה, הרי שאין ספק שהמעשה שלהם הוא מעשה של איסור. האם הסכנה שבהידבקות בקורונה במניין, גם במקרה שכל המתפללים שומרים על מרחק של 2 מטר זה מזה ומתפללים בשטח פתוח, נמוך יותר מהחשש להדבקה בצרעת בשל רוק יבש של מצורעים שאולי שמו מטבע בפיהם? בוודאי שלא.

בניגוד לצרעת, מחלת הקורונה היא מחלה נפוצה ומספר החולים בישראל רק הולך ומטפס, כמו גם מספר החולים קשה והמונשמים רח"ל. למרות שהחשש להדבקה מידי מצורע אינו חשש מצוי, חכמים אסרו הכנסת מטבעות לפה והזהירו על ניקיון הידיים, כי הידיים עסקניות, ומכאן נלמד שגם תפילה במניין היא איסור הנכלל בכלל האיסורים הנזכרים, והעובר עליו - פורש מן הציבור הראוי לקבל מכת מרדות!





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.