1. עמוד הבית
  2. דעות
  3. טור אורח

הרב וסטהיים היה כמו אבא // יענקי פרבר נפרד

הרב ווסטהיים קיבל אותי בביתו לראיון, אך זה לא באמת היה ראיון, זה היה שיחה של כמו אבא ובן | יענקי פרבר נפרד בטור אישי ממורו ורבו הגרא"י ווסטהיים זצ"ל שהלך לעולמו והותיר חלל גדול

יענקי פרבר, ט' ניסן תש"פ 03/04/2020 11:58

זכרונות מהימים הטובים תלמידי הישיבה לפני 25 שנה ובהם פרבר תלמידי הישיבה לפני 25 שנה ובהם פרבר צילום: באדיבות המצלם

מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב וּמֵחֲדָרִים אֵימָה: נשיא הישיבה האהוב שהיה כמו אבא בשביל תלמידיו נפטר לאחר שנגיף הקורונה הכריע אותו, הרב והדיין שעמד בראש מערכת הכשרות חובקת עולם, "בד"ץ איגוד רבנים ווסטהיים". נפטר בגיל 71 לאחר שנה של בעיות רפואיות שונות. בימים האחרונים הוא נחלש מנגיף הקורונה, ולא שרד.

הרב ווסטהיים היה מבין ענק בכשרות, דיין בחסד עליון, בקי בכל מכמני התורה, והיה מאלו שתמיד חיפשו להקל בצרכי עם ישראל. אך דבר אחד הציבור לא יודע עליו, את מסירותו למען בחורים צעירים שלא מצאו את מקומם בישיבה.

בעודי נער צעיר למדתי בעיר מאנצ'סטר, ויום אחד הרב ווסטהיים פתח ישיבה שנקרא 'עזרת תורה'. הישיבה הראשונה לבחורים שהם לא נחשבים "מצויינים". רבים הרימו גבה ושאלו "בשביל מה זה טוב". לאחר מספר חודשים בהם החלו להגיע בחורים מכל קצוות תבל, התקופה היא כמובן לפני 25 שנה, אז לא היו הרבה ישיבות לנוער מתמודד באירופה. ובחורים צעירים מצאו את עצמם ברחוב. הרב ווסטהיים בניגוד לכל המפקפקים, נתן את בית המדרש שלו לישיבה, בית המדרש 'אגודת ישראל' במאנצ'סטר. הבחורים היו מכל העולם, מאמריקה, דרום אפריקה, אירופה, וישראל.

הרב ווסטהיים קיבל אותי בביתו לראיון, אך זה לא באמת היה ראיון, זה היה שיחה של כמו אבא ובן, וכך גם עם כל הבחורים החדשים שהגיעו. לאחר שהישיבה קמה, הרב ווסטהיים העביר את שרביט הניהול לרבנים מקומיים, מאחר והוא היה עסוק עם גוף הכשרות שאותו הקים.

אני זוכר שבחג פורים הראשון של הישיבה, הסתובבנו לאסוף כסף מגבירים לישיבה, והם תרמו סכומים אדירים, הם כל כך שמחו שמישהו לקח על עצמו את העבודה הפחות נעימה, ותרמו בלב רחב. וכך קמה הישיבה. הבחורים אהבו את הרב ווסטהיים, העריצו אותו, וכיבדו אותו עם אהבה אין סוף. הוא הציל מאות בחורים מרדת שחת. אהבנו אותו כל כך, ועכשיו הוא אינו כי לקח אותו האלוקים.

הקהילה החרדית במאנצ'סטר שבורה לרסיסים, כמה עצב ודמעות יש בשבועות האחרונים עם מאות נפטרים, הכל כל כך עצוב, במיוחד שהנפטר הדגול לא יקבל לוויה מכובדת כפי שמגיע לו. כואב וקשה לנו.





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. יהודי נדיר