י"ב ניסן התשפ"ד
20.04.2024
נזקי הקורונה

במערכת הבריאות הנפשית מעריכים: כמיליון איש יזדקקו לטיפול נפשי

"כמיליון אזרחים יחוו תופעות של חרדה בשנה-שנתיים הקרובות, ויזדקקו לשירותים של טיפול נפשי ופסיכיאטרי כתוצאה מהסטרס המתמשך. בואו נקדים תרופה למכה ונרגיע כמה שיותר את האזרחים עכשיו", כך מתריע ודורש יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בישראל

במערכת הבריאות הנפשית מעריכים: כמיליון איש יזדקקו לטיפול נפשי
אילוסטרציה צילום: unsplash

בכירי מערכת הבריאות הנפשית הופיעו בתחילת השבוע בפני וועדת הכנסת לטיפול בקורונה בראשות יו"ר הוועדה ח"כ עופר שלח והציגו תמונת מצב מדאאיגה לפיו כמיליון איש יזדקקו לטיפול נפשי, כך להערכתם.

יו"ר איגוד הפסיכיאטריה, ד"ר צבי פישל, אמר כי "כמיליון אזרחים יחוו תופעות של חרדה בשנה-שנתיים הקרובות,
ויזדקקו לשירותים של טיפול נפשי ופסיכיאטרי כתוצאה מהסטרס המתמשך. בואו נקדים תרופה למכה ונרגיע כמה שיותר את האזרחים עכשיו, כדי שאחר כך יהיו כמה שפחות אנשים שיצטרכו טיפול. מה שאני אומר הוא לא פוליטי אלא רפואי, ויהיו לו גם השלכות כלכליות נרחבות".

פישל הסביר בדיון כי התחום הפסיכיאטרי מתחלק לשלושה מעגלים. כלל החברה, הצוותים הרפואיים והחולים הפסיכיאטריים. לדבריו, "החרדה היא דבר טבעי, אך במהלך החיים אנחנו לומדים לשלוט בה ולהתמודד איתה.
לפעמים יש מצבי קיצון או אנשים שפחות יודעים להתמודד, ואז זה הופך ליותר מידי עבורם. במצבים כאלה
אנחנו צריכים גורם שמסתכל עלינו ויכול לתת לנו מענה".

יו"ר המועצה למניעת אובדנות ומנכ"ל גהה, גיל זלצמן שגם הופיע בוועדה אמר כי "יש לשים לב למצב אנשי הצוות ועובדי מד"א", בדבריו ביקר את התנהלות מקבלי ההחלטות בנושא. "חלק מהחרדה שאנחנו רואים מלובה מלמעלה למטה,
ומחוזקת על ידי התקשורת", אמר. "לא צריך ללבות את החרדה, אלא לשים אותה בפרופורציה הנכונה, ובסופו של דבר להביא אנשים למצב שיוכלו לפעול כמו שצריך. אם חושבים על מלחמת המפרץ, כולנו נזכרים וחושבים על נחמן שי.
צריך דמות כזאת גם למשבר הזה - שתרכז את נושא ההסברה. אנחנו לא יודעים להגיד מה יהיה יותר חמור בשלב הזה, הבידוד או הקורונה".

בתשובה לשאלתו של יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח, אמר יו"ר המועצה למניעת אובדנות ומנכ"ל גהה, פרופ' גיל זלצמן כי הוא צופה גל התאבדויות של אזרחים קשישים. "הם אוכלוסייה שמתאבדת בשיעורים גבוהים יותר לא רק בתקופה כמו של משבר הקורונה", אמר. "אוכלוסייה נוספת שיש לשים עליה את הזרקור היא הצוותים הרפואיים ושירותי מד"א ואנשי בריאות נוספים. לסגר יש השפעות נפשיות קשות, גם למשך שלוש השנים שיבואו אחריו. המגפה של אחרי המגפה תעבור לשדה שלנו. בהסתכלות על ההיסטוריה, בזמן המשבר ישנה ירידה באובדנות, אבל מיד אחריו נראית חזרה למספרים הרגילים - וכנראה גם עלייה".

פרופ' זלצמן הציע כי "צריך להקים ועדת היגוי בראשות פסיכיאטר עם פסיכולוג ועובד סוציאלי לתכלול התכנית להתמודדות, הגדלת התקציב לשירותי הבריאות נפש, שיחות וידאו להערכת אובדנות. ועדה מקצועית מטעמנו עם מסרים לציבור ולתקשורת ולמי שמדבר מטעם הממשלה". כמו כן, לדבריו, "יש להפסיק להשתמש מונח 'ריחוק חברתי' ולעבור ל'ריחוק פיזי'".

במהלך הדיון תהה ח"כ שלח תהה אם ישנה עלייה בביקוש לשירותי בריאות הנפש וכיצד הם משפיעים על המערכת. "יש לנו קווים חמים שאנחנו מפעילים עבור פניות לציבור", ענתה ד"ר ברגמן. "נכון להיום יש כ-1,400 פניות למוקדים של ער"ן (מדי יום, לעומת 500 בתקופה רגילה - ב"א). כרגע לא רואים הצפה, אנשים יותר נוטים לעסוק במצבם הבריאותי,
כולם עסוקים במשבר הרפואי. אך בדרך כלל רואים את הריקושטים בעיקר בחלוף הסערה. אני חושבת שצריך להיערך לתגובה ציבורית רחבה בהמשך".

קורונה פסיכולוגים התקף פסיכוטי טיפול פסיכולוגי

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד