1. עמוד הבית
  2. חדשות
  3. קורונה

החזון של העיתונאית החרדית: יוקמו מוזיאונים לזכר הקורונה

בטור בעיתון 'ידיעות אחרונות', כותבת העיתונאית סיוון רהב מאיר, כי "בעתיד יוקמו מוזיאונים לזכר הקורונה. בסין, בארצות הברית, באיטליה. יש כל כך הרבה מה להנציח וללמוד מהרוח האנושית המתגלה כעת"

קובי בורנשטיין, כ"ה ניסן תש"פ 19/04/2020 15:07

ניצול השואה שנפטר מהנגיף קברי האחים בניו יורק קברי האחים בניו יורק צילום: מתוך הטוויטר

הקורונה מכה ללא רחם ברחבי העולם, והקהילה היהודית שספגה את המכה הקשה ביותר היא ללא ספק הקהילה היהודית בארה"ב. עם מאות ואולי אלפי מתים רק בשבוע האחרון, מאות בתים שעולמם חרב עליהם בין לילה, ועשרות אלפי חולים שרבים מהם במצב קשה.

המצב הוביל לקשיים מהותיים בקבורה, ואף לבלבול בין הנפטרים. אולם, לפחות פעם אחת - הבלבול היה לטובה.

בטורה האישי ב'ידיעות אחרונות', סיפרה סיון רהב מאיר את הסיפור הבא:

"בעתיד יוקמו מוזיאונים לזכר הקורונה. בסין, בארצות הברית, באיטליה. יש כל כך הרבה מה להנציח וללמוד מהרוח האנושית המתגלה כעת. בטח גם מוזיאון יהודי יוקם. הוא יתעד שמירה על הגחלת לא מול נאצים או קומוניסטים, אלא מול וירוס. יסופר שם על חופות ובריתות מילה עם עשרה אנשים, על שיעורי תורה המוניים ב"זום", על מיליונים שיצאו לשיר יחד "מה נשתנה" במרפסות.

ואולי גם הסיפור הזה מארצות הברית ייכנס לשם: משה גרונוולד, ניצול שואה ששרד את אושוויץ ואת צעדות המוות, נפטר בברוקלין מנגיף הקורונה. למשפחתו נאמר שההלוויה תתקיים בעשר בבוקר, וקומץ קרוביו אכן הגיע. בעודם אומרים פרק תהילים ליד הקבר הטרי, ניגש קברן ואמר להם: "אני מצטער, הוצאנו את הארון הלא נכון. חכו כאן בזמן שאני מביא את הנפטר גרונוולד".

נכדתו, חיה מימון, סיכמה את החוויה כך: "התעצבנתי נורא. לסבא היקר הגיע הרבה יותר. עצוב שהוא נקבר כמעט לבד, בלי הלוויה מכובדת ושבעה הולמת. הייתי כל כך נסערת כששמענו על הטעות, שהתחלתי לצחוק ולבכות בו זמנית. לא האמנתי שאני חיה בתקופה שבה יש כל כך הרבה גופות, שהקברנים מתבלבלים.

אבל אז גילינו את המשך הסיפור: הנפטר השני היה 'מת מצווה'. אדם שלא הותיר שום קרובים. החובה לקבור אותו, על פי ההלכה, היא של הקהילה כולה. הוא נפטר בדירתו, ונמצא רק כמה ימים לאחר מכן. והנה, בניגוד לכל היגיון, הוא סיים את חייו בהלוויה יפה עם מניין. סבא הרי תמיד ברח מהכבוד ולא רצה את אור הזרקורים וההוקרה הציבורית. החסד שלו והיחס שלו כלפי הזולת לא ידעו גבולות. אני יכולה ממש לדמיין את סבא צוחק בשמיים כשהוא רואה איך לחסד שלו באמת אין גבולות. כאילו הוא אומר לנו: גם במותי הצלחתי לתת כבוד למישהו אחר".





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. בבני ברק לא יוקם מוזיאון.שכן אסרו להקים מוזיאון לשואה.  (ל”ת)

    שריר

;