בפתיחת הזמן: הר"מ ממיר סיפר על השליח מהנובר

כמו רבים מראשי הישיבות והר"מים נשא הגאון הרב יצחק מאיר שטרנבוך, מג"ש וראש החבורה בישיבת מיר, דברי פתיחה לתלמידיו באמצעות הטלפון, אלא שזו לא היתה שיחה רגילה.

לפני שצלל לדברי הדרכה והכוונה לקראת זמן קיץ, פתח הגרי"ל ואמר, "מורי ורבותי, לפני שנתחיל את היסוד, לבאר את הנושא של 'קנין כסף' ו'קידושי כסף', אני מרגיש חובה לומר כמה מילים לחזק את הציבור, במחשבות של ימים אלו".

ההקלטה של רבי יצחק מאיר. באדיבות קו "קול בחצרות הקודש"

הוא החל לספר, "לפני מספר ימים, נפטר אברך בשם רבי בנימין וולף, השליח של הרבי מליובאוויטש לעיר הנובר במזרח גרמניה. ליהודי הזה אני מרגיש חובת הכרת הטוב מיוחדת! היהודי הזה, באופן מסוים נתן לי להבין את תפקידו וחובתו של האדם בעולמו".

"לפני קצת יותר מ-13 שנה, בתקופת חג הפורים, הייתי בגרמניה, בהנובר, כשעמוד החסד ר' אלימלך פירר שליט"א שלח אותי עם הבחור הצדיק ר' יעקב פרלמוטר ז"ל, שניבדל לחיים טובים וארוכים. שם יש בית חולים מיוחד לניתוחי ראש".

"באחת הפעמים ששוחחתי עם הרב וואלף", מספר מגיד השיעור לתלמידים, "אמרתי לו: "יש לי שאלה בשבילך. תגיד לי ר' בנימין, אתה אברך שבצורה הכי חלקה יכולת להצליח, גם בגשמיות. יש לך כשרונות אדירים, וגם ברוחניות, יש לך כוח ואתה מוכשר ואתה פשוט 'בולדוזר'. כל תחום שאתה נכנס בו – אתה נכנס עד הסוף. אתה מכיר שפות, יודע לקשר בין אנשים, יש לך יכולת ליצור קשרים אישיים עם אנשים בצורה נעימה ובטעם, ואפילו ברוחניות, יכולת להקים ישיבה, או מוסד או 'חדר', אתה ונוות ביתך כאלה אנשי עשייה! איך אתה יכול לחיות פה? בכזה מדבר שממה?! לא פוגש את המשפחה שלך שנה שלימה, חוץ מאולי ב"כינוס השלוחים" בקראון הייטס. אין לך פה כלום: לא אידישקייט, לא גשמיות, לא רוחניות... אתה מתייסר בפרנסה".

עוד הוסיף לשאול את השליח המנוח, "אתה צריך לנסוע עד לאנטוורפן שעתיים וחצי בשביל מקווה, ובשר כשר צריך לטרוח להביא מפריז או מאנטוורפן, או לשחוט לבד... כזה סוג של חיים קשים. לילדים אין 'חיידר' – (היום כבר נהיה קל יותר, וכולם למדו להכיר את אופן הלימוד דרך האינטרנט. היום זה כבר נהיה יותר נורמלי) – אבל לפני 12-13 שנים, היו צריכים לקשר ילד ממדינה בפינה אחת בעולם לילד בפינה אחרת, עם מורה וירטואלי... ואני ממשיך וטוען בפניו: אני לא מבין אותך, יכולת גם בגשמיות וגם ברוחניות להצליח כל-כך חזק?! זה היה ברכב.. בדרך חזרה מהבית חב"ד לבית שלו".

כשעלתה תמיהה בפניו, השבתי "מה כבר שאלתי? לא שאלתי כזו שאלה מוזרה, שאלתי שאלה פשוטה מאוד! אתה אדם עם יכולת של עשייה, גם גשמיות וגם רוחניות, חושים להצליח. יש לך משפחה! אתה מוסר נפש כפשוטו, כפשוטו! לא סתם מסירות נפש שפעם בכמה זמן אתה לוחץ את עצמך עד כדי מסירות נפש. זה כל יום, כל יום! וכל לילה! מבוקר ועד ערב".

"רעב איצ'ה מאייער"! הוא נתן צעקה, הוא ענה לי בחביבות, אבל בצעקה: ר' איצ'ה מאיר, אתה יודע למה אני פה?! ומיד השבתי: "לא, זה הרי מה שאני שואל?!". ואז הוא אמר, את המילים שלא אשכח בחיים: "בגלל שיתגדל ויתקדש שמיה רבא! שיתגדל ויתקדש שמיה רבא!", הוא צעק באוזניי.

והוא הסביר, "יש כאן יהודים בגרמניה, יהודים רחוקים ומנותקים, שלא יודעים שיש ה' אחד ושמו אחד, והתפקיד שלנו בעולם, הוא ליצור מצב שיתגדל ויתקדש שמיה רבא! אני לא יכול להסביר לכם, בחורים אהובים ויקרים, מהו יהודי שבשביל הערכים האמיתיים והקדושים, והאידיאלים הקדושים של הריבונו של עולם, מוסר את נפשו כפשוטו. יתגדל ויתקדש שמיה רבא. עם האמת, והתמימות, והשמחה והחיות", כך סיים הר"מ את הפרק הזה בדרשת פתיחת הזמן.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!