1. עמוד הבית
  2. בחצרות
  3. בחצרות חסידים

חג השבועות בחצרות: ברכת 'הגומל' והכניסה למקווה עם כרטיסים

כמה קדישים אמר הרבי מגור? כמה ספרי תורה הכניסו בבעלזא? הפתרון שמצאו ל'יזכור' בויז'ניץ, ההתרגשות הגדולה בצאנז, מי הרבי שהזהיר לא לנסוע למלונות וטיולים בחו"ל, והרבי שהורה לומר 'הגומל' על החסדים שראינו במגיפת הקורונה | משה ויסברג מסכם את החג והשבת בחצרות

משה ויסברג, ח' סיון תש"פ 31/05/2020 19:28

החידושים והשינויים בצל הקורונה נעילת חג השבועות במכנובקא-בעלזא נעילת חג השבועות במכנובקא-בעלזא צילום: שוקי לרר

בחצר הקודש גור שם נערכו התפילות באופן מצומצם רק לבני משפחת 'המלוכה' כש'הנסיעה' המסורתית בוטלה השנה, לראשונה במהלך התפילות הרבי מגור אמר 'קדיש' במעריב של ליל שבועות ובמנחה ביו"ט אחרי 'עלינו', לרגל הילולת הרבי בעל ה'אמרי אמת' זי"ע. בשחרית ביו"ט ובשבת התפללו בשעה 7:20 וביו"ט היתה הפסקה של 5 דקות. אחרי התפילות נכנס הרבי קצת למתחמים של הנכדים ואמר גוט יום טוב וגוט שבת לכולם כל הנכדים היו לבושים במסכות. הנכדים אכלו את הסעודות בדרום בית המדרש ובסיום הסעודות יצא הרבי לברכם בגוט יו"ט.

בחצר חסידות בעלזא חגגו עם כניסת החג במעמד גדול של הכנסת שלושה ספרי תורה חדשים, שני ספרי תורה שהורה האדמו"ר לכתוב, אחד לטובת נשמת אדמו"רי בית בעלזא זי"ע, ולטובת נשמת החסידים הקדושים ז"ל, שהסתופפו בצל האדמו"רים, הספר השני נכתב לזכות כל החסידים שיחיו המסתופפים בחצר הקודש בעלזא, ונטלו חלק בבניית בנין ביהמ"ד הגדול בקרית בעלזא בירושלים. ס"ת השלישי נכתב ע"י כלל חסידי בעלזא בארץ ובעולם ביוזמת 'מרכז מוסדות בעלזא' לזכות האדמו"ר שליט"א.

תהלוכת הכנסת ספרי התורה יצאו מבית התפילה במעונו של האדמו"ר בערב החג, בשירת ניגון הקפה כנהוג, האדמו"ר אחז בספר תורה שנכתב לזכות החסידים המסתופפים בצל הקודש ונטלו חלק בבניית בנין ביהמ"ד, בנו הרה"צ רבי אהרן מרדכי רוקח אחז את ספר התורה השני, והרב הרשל פרקש מנכ"ל המרכז, אחז את ספר התורה השלישי, וכך נכנסו להיכל ביהמ"ד הגדול, שם המתינו אלפי החסידים ששהו בימי החג. 

בדלת הכניסה לבית המדרש אמר האדמו"ר את פרק 'מזמור לדוד' פסוק בפסוק כנהוג, לאחר הכנסת ספרי התורה לארון הקודש הורה הרבי לשמש ביהמ"ד הגדול ר' אהרן קלמן פריד, שיקראו בשלושת הספרים במשך החג והשבת.

בליל החג בעת עריכת הטיש שנערך לראשונה ב'גרויסע שטיב', הוכתר הגאון הצדיק רבי חיים צבי שפירא כראש בית דין של בד"צ קהל מחזיקי הדת במלאת השלושים לפטירתו של ראש הישיבה וחבר הבד"צ הגאון רבי שמואל רוזנגרטן זצ"ל.

בחג אחר הצהריים לפני שקיעת החמה נערך הטיש הידוע 'ובאו כולם טיש', אשר בו נהגו אדמו"רי בית בעלזא לשיר את הניגון "ובאו כולם בברית יחד נעשה ונשמע אמרו כאחד", לדברי החסידים "אשרי עין ראתה את המעמד המרטיט והמרומם במעמד אלפי חסידים".

האדמו"ר מבעלזא בהבדלה במוצאי שבת. צילום: א.מ.ש

במהלך חג השבועות והשבת בחצר הקודש ויז'ניץ, ישב הרבי על במה כך שלא ניתן היה לגשת אליו בכלל. בספירה האחרונה הרבי הזהיר את הקהל, שאם לא ישמעו בחג לקול הסדרנים הוא יתפלל ביחידות בביתו. כמו כן, אברכים שמתגוררים בשאר חלקי הארץ ולא בשיכון, שנכנסו לקוויטלא'ך בימים שקודם החג, הופתעו לשמוע מהרבי, ששאל אותם, איפה הם שוהים בחג, כשענו בביתם, ענה הרבי, "שמח לשמוע שאתם בבית".

כל החג, לא הורשו אברכים ובחורים וילדים להיות ללא מסכה על הפנים, השומרים שעמדו בכניסות בית המדרש, אחזו שקיות עם מסכות, וכל אחד שהגיע ללא מסכה נאלץ לעטות מסכה, אחרת לא היה ניתן להיכנס.

דבר מעניין היה בעת 'יזכור' בשביל שאלו שצריכים להישאר בפנים ובכדי שהמתפללים לא יצטרכו לצאת החוצה נקראו כל בעלי ה'יזכור' לאמצע בית המדרש שם שמו להם מתחם מיוחד מניילונים בכדי שהקהל לא יישאר על מקומם ולא יצאו וכך יבואו במגע עם עוד אנשים.

בליל שבת, כנהוג הרבי חילק "שיריים" לכלל החתנים - מעל 35 במספר, פערפל - פתיתים, חתנים שהתארסו בחודשיים האחרונים, על כל צלחת שמו את שם הבחורים, וכך העבירו עם קרטונים לכל הקפסולות, והגלריות. בטיש נעילת החג שהתקיים לאחר מוצאי החג בתזמורת בשילוב שמחת הפאר-שפיל רק לחסידים המתגוררים מחוץ  לעיר. הרבי אמר את ה'תורה' של נעילת החג, בין הדברים הוא ביקש לחזק את נושא "על שלשה דברים העולם עומד על התורה - עבודה - וגמילת חסדים".

הרבי ביקש להקפיד על לימוד כל ערב של "שיעורי תורה ברבים", שאביו הרבי תיקן לפני שנים רבות. כמו"כ ביקש והזהיר שלא לשוחח כלל בתפילות חס וחלילה. הרבי דיבר על הסבל הגדול שעברו כלל ישראל, כמה אנשים עברו בחיים, וכמה ב"ה החלימו בנס, ביניהם הנגיד רבי חיים משה פלדמן.

האדמו"ר מויז'ניץ בטיש נעילת החג. צילום: באדיבות המצלם

בחצר הקודש צאנז בליל יום טוב לאחר מנחה התאספו החסידים ליד ביתו של הרבי ברחוב סעדיה גאון בקריה בנתניה, וכאשר הרבי יצא למרפסת ביתו פצחו החסידים בשירה מרגשת של "חסדי ה' כי לא תמנו" לאור מצבו הרפואי של הרבי.

ההתרגשות הייתה בשיאה, לאחר שבכל התקופה בה כולם היו סגורים בביתם ולא ראו את האדמו"ר ובמיוחד לאחר כל מה שעבר לאחרונה גם בלב גם בעיניים וגם בשבוע האחרון שסבל משושנה ברגלו. אחד החסידים שתיאר על גבי הכתב אמר שהתקיים באדמו"ר: "כי חלצת נפשי ממות (הצנתור בלב) את עיני מדמעה (הייסורים והניתוח בעיניים) את רגלי מדחי (השושנה שקבל ברגליים).

לאחר מעריב התיישב האדמו"ר והורה שישירו כל הקהל יחד כמה ניגוני שבועות. לאחר מכן עברו כל הקהל לברכת גוט יום טוב וגוט שבת. וכן בירכו את האדמו"ר במזל טוב להולדת הנין, בן לנכדו הרב דוד, נכד הרב הצעיר מצאנז חתן הגה"צ רבי משה הלפרין, רב 'קהל בית שמואל' בלונדון.

האדמו"ר אמר תורה לקהל בחוץ גם בליל יום טוב וכן בליל שבת. בליל יום טוב החל האדמו"ר בדברי שבח והודיה לבורא יתברך על כל מה שעבר עליו לאחרונה ורק בזכות הציבור שהתפללו עבורו זכה לרפואה שלימה. ובירך את כל הציבור בברכות לרוב. במוצאי שבת יצא האדמו"ר לקידוש לבנה יחד עם כל הקהל.

הרבי מצאנז בקידוש לבנה במוצאי שבת. צילום: א.פ.

בחצר חסידות סאטמר בארה"ב, בליל התקדש החג התפלל האדמו"ר תפילת מנחה לפני התיבה כבכל שנה במיוחד התעכב האדמו"ר בחזרת הש"ץ בברכת "מודים אנחנו לך, על חיינו המסורים בידיך", אחרי תפילת מנחה עלה האדמו"ר ליד ארון הקודש ונשא דרשה לרגל פתיחת שערי בית הכנסת מחדש.

האדמו"ר דיבר בהתרגשות על חסדי הקב"ה בכל התקופה הקשה שעברו בחודשים באחרונים והאדמו"ר ביקש במיוחד שכל אחד יקבל על עצמו לרגל פתיחת שערי בתי הכנסת, להתפלל בכל יום בציבור במנין מתחילת התפילה ועד סופה, וללכת בכל יום לפני התפילה לטבול במקווה טהרה.

כמו כן דיבר האדמו"ר לציבור הנשים להתחזק בענייני צניעות ובעיקר בכל מה שקשור באיפור הפנים. אחרי הדרשה התחילו החסידים לשיר שירי הודאה "חסדי השם", על החסד הגדול שזכו לחזור לבית הכנסת בבוקרו של החג ביום הראשון לפני פתיחת ארון הקודש לקריאת התורה דיבר האדמו"ר עוד פעם לציבור על חובת ההודאה להשי"ת בימים אלו.

האדמו"ר אמר, "באמת כל אחד חייב להביא קרבן תודה להקב"ה אבל בגלל שאין בית המקדש קיים ולכן צריך לברך 'הגומל' כמו שהיה בזמן המגפה בפרשבורג ש'החתם סופר' אמר אז שכל אחד ואחד חייב לברך ברכת הגומל בשם ומלכות גם אלו שלא חלו".

"ולכן גם היום" אמר האדמו"ר שאחד יברך להוציא את כולם, ואכן לפני התחלת ה'אקדמות' קרא האדמו"ר לאחד מחשובי הקהילה הרב פורגס לברך בשם כולם "הגומל". טיש נעילת החג נערך מוקדם יותר מכל שנה כדי למנוע מעיני בישא בכדי שלו יוכלו לצלם ולהפיץ את הטיש, ואכן סיימו את טיש נעילת החג הרבה זמן לפני צאת החג.

מקומו של הרבי מהר"א מסאטמר בערב החג. צילום: באדיבות המצלם

בחצר חסידות באיאן הודיעו דקות לפני כניסת החג כי האדמו"ר יערוך טיש בחג ובשבת וזאת בכדי שהחסידים משאר חלקי הארץ לא יגיעו וזאת לאחר שהחסידים נשארו בכל הערים בבתי ה'קלויז'. ההודעה נשמרה בהפתעה ובמוצאי החג נמסרה הודעה על ידי הגבאי ר' אשר פריזנד, שנתן פירוט מלא באורח נדיר, איך עבר החג בכל שלב במחיצת האדמו"ר. בערב החג הודיעו לבחורים שהשנה לא הולכים למקווה לפנות בוקר ובערב החג שיכוונו גם לליל שבועות וגם לשבת קודש, גם לאברכים ביקשו שלא לחכות לעלות וללכת מוקדם בכדי שלא לגרום ללחץ ולנהוג כפי ההנחיות. 

בחצר חסידות סלונים הגיעו מאות חסידים לשהות בצל האדמו"ר, לראשונה מאז התפרצות הנגיף, בחצר החסידות נערכו התפילות והטישים תוך שמירת כל ההנחיות בצורה מיוחדת ומעוררת השתאות.

בדברי פרידה שנשא במוצאי שבת אמר האדמו"ר מסלונים: "הפעם אודה את ה', עברה עלינו כזו תקופה קשה, וב"ה כולנו חיים, זכינו לכזו השגחה פרטית, ולשמירה עליונה מיוחדת, ואיני יודע כיצד ניתן להודות על חסד גדול כזה שעבר על הציבור שלנו. ונוסף על כך החסדים שכל אלו שלמדו מקודם המשיכו ללמוד גם בכל התקופה, וככל ששמעתי וראיתי קצת שהיו בחורים שישבו ולמדו כל הזמן, מבלי הבדל אם היתה מסגרת של ישיבה ואם לא הייתה, ב"ה שנתברכנו בכאלו פירות יפים. ונוסף על כך חג השבועות הנפלא שעבר עלינו. ב"ה כאלו חסדים גדולים, וכזו שמירה עליונה".

עוד אמר הרבי מסלונים במוצאי שבת: "וכאשר זוכים לכזו השגחה, לכזו שמירה עליונה, רבותי! מוכרחים לשלם משהו עבור זה. צריך להיות 'בעסער', צריך להיות יותר יראי שמים. היצר הרע סוגר את העיניים שלא יראו, אבל כזה דבר בשנים קדמוניות היה עושה רעידת אדמה, ולא יתכן שזה לא יחולל שינוי, צריכים מעתה להשתנות, וצריך להתחיל כבר להתכונן לראש השנה. ובפרט עתה כאשר מגיע ימי הקיץ, ותקופת הקיץ צריכה שמירה עליונה, ואמנם אני מקווה שאין במחננו כאלו שנוסעים למלונות וטיולים בחו"ל וכיו"ב, אבל איך שהרחוב נראה בקיץ הרי אי אפשר לעבור אותו בלי שמירה מיוחדת. ואני מקווה שהרבש"ע ישלם לנו עבור זה רק דברים טובים, הקב"ה אף פעם לא נשאר בעל חוב".

בחצר חסידות נדבורנה חג השבועות עבר על החסידים ברגשי התעלות גדולה, כשלראשונה נרשמו כמה חידושים להפתעת החסידים, קהל החסידים תושבי חוץ לעיר, התבקשו שלא להגיע עקב המצב השורר בארץ, כשהתפילות והטישים התקיימו אך ורק עבור תושבי העיר ובחורי הישיבות של החסידות,

בהיכל בית המדרש הכינו את המקומות לפני כל ההנחיות של גורמי הרפואה, ולהיכל בית המדרש הורשו להיכנס רק אברכי החסידות, כשלבחורים פתחו את קומת 'עזרת הנשים' והגלריות שמעל, עריכת הטישים התקיימה לראשונה ללא פרנצ'עס, שהציבור יושב על המקומות כמו בשעת התפילות.

במהלך הטיש החל הרבי לשיר לראשונה את השיר 'הוא יפתח ליבנו בתורתו' כשהרבי שר קטע ולאחריו כל החסידים, כמו"כ במהלך כל התפילו החג, עם סיום התפילה הסתובב הרבי ממקומו כשפני כלפי החסידים והחלו לשיר משירי החג במשך דקות ארוכות כשהרבי מעודד את השירה בכל כוחו, מציינים החסידים שהחג עבר הרוממות מיוחדת ובהתרגשות מרובה שלא זכורה זה זמן רב.

טיש נעילת החג בנדבורנה. צילום: שוקי לרר

בחצר הקודש דאראג: התפילות והטישים התקיימו בביהמ"ד הגדול (כולל היכל הטישים) שהיה מחולק למתחמים ובחורי הישיבה קטנה היו בעזרת נשים והרבי עמד על בימה. בערב יום טוב התקיים מעמד ה'שטריימל לייגען' לנכד האדמו"ר בן לחתנו הרה"צ רבי ישראל פאנעט וניגנו ניגוני שמחה בהתרגשות. אף האדמו"ר עצמו חידש שטריימל חדש לרגל החג. בנוסף גולת הכורת היה חידוש ארון קודש החדש והמפואר אשר נמצא בשלבי גמר כשלוחות הברית מגיעים מעיירה דאראג בהונגריה.

בשבת בבוקר התקיים קידוש לרגל האופרוף כאשר מנות מזונות וקוגל אישיות חולקו לכל הקהל במוצש"ק בס"ג לפני ברכהמ"ז התקיים המשך נעילת החג ושמחת הפאר-שפיל בכלי זמר ולאחר הבדלה התקיים מעמד ה'באגלייטן' הנהוג בכל מוצאי חג בתוך ביהמ"ד הגדול.

ארון הקודש החדש בדאראג. צילום: שוקי לרר

בחצר הקודש ערלוי: 300 חסידים השתתפו בתפילות וטישים והיו מחולקים לחמישה מתחמים בביהמ"ד הגדול, כמו"כ קיבל כל אחד כרטיס לאיזה שעה הוא יכול להיכנס למקווה בליל שבועות בין השעות 2 ל-5 לפנות בוקר בשביל למנוע עומס.

בחצר הקודש ביאלא בני ברק: על פי הוראת האדמו"ר, לא הותר לחסידים להגיע מהערים השונות, והחג התקיים במתכונת מצומצמת לקהל החסידים בבני ברק, כמו כן הותרו להשתתף בחג קבוצת בחורים מבני החבורות חברי חברת "לאור באור החסידות" אשר למדו ונבחנו בע"פ ספרי חסידות, התפילות והטישים התקיימו תוך כדי שמירה על כללי הזהירות המרבית, וכמו כן בני האדמו"ר נשארו בערים השונות לחזק את הקהילות ולהנהיג אותם בחג.

האדמו"ר ערך את טיש נעילת החג במשך שש שעות רצופות אשר בתוכה הפליג האדמו"ר בדברי תורה על תורת הבעש"ט ותלמידיו לאחר מכן במוצאי החג נסע האדמו"ר בפתאומיות עם חברי החבורה לקבר דוד המלך בהר ציון בירושלים ולאחר מכן התקיים סעודת מלווה מלכה בבית המדרש דחסידי ביאלא ברחוב אבינדב בירושלים סעודה שנמשכה עד אור הבוקר. 

הרבי מביאלא ב"ב בציון דוד המלך הלילה. צילום: באדיבות המצלם

בחצר חסידות קרעטשניף קרית גת נערך החג לראשונה לאחר הסתלקותו של האדמו"ר זצ"ל. האדמו"ר ערך את שולחנו החל מהשעה 1:20 ועד לשעה 3:20. התרגשות גדולה הייתה בעת אמירת ה'אקדמות' ע"י הרבי שנאמרו בהשתפכות הנפש ובהתרוממות הרוח, לדברי המשתתפים: "חסידים רבים זלגו עיניהם דמעות מהתרגשות, זה החג הראשון בצל הרב'ה, לאחר שבשנה שעברה עוד זכינו לשמוע אקדמות מפי הרבי זצ"ל, כן היה גם בעת קריאת התורה 'עשרת הדברות'".

בליל שבת בעת עריכת הטיש החל הרבי לתאר את חג השבועות בצל אביו האדמו"ר זצ"ל וכן את יום כיפור עוד מימי נערותו, הרבי סיפר כי לאביו לא היה אז אף אחד חוץ מבעלי בתים פשוטים, והם עמדו בבית המדרש ושוחחו משך כל התפילה בקול רעש גדול, ולא כמו שנוהגים כיום לדבר בביהמ"ד, אלא זה היה ממש כמו שוק, והרבי לא חש בכלום הוא התרפק לפני קונו עם ה'אקדמות' וכל התפילה עד כלות כל הנפש, וכשמישהו ההין לעשות שקט... להשקיט הקהל רבינו עצר בעדו, באמרו אחר כך "אתם עם הששש.... שלכם מבלבלים אותי יותר מהדיבורים שלהם'".

בשבת בבוקר עלה הרבי לבקר את מקורבו המשב"ק של האדמו"ר זצ"ל, ר' נטע בלעדי, שם הוא כיבד את הרבי לקדש על גביע כסף של רבי מרדכל'ה מנדבורנה זיע"א הנמצא באמתחתו.

הרבי מקרעטשניף קרית גת בהבדלה במוצאי החג. צילום: באדיבות המצלם

בטיש בליל שבת של הרבי החדש מאמשינוב ארה"ב שהוכתר לאחר פטירת אביו האדמו"ר זצ"ל, השתתף ש"ב הרבי מאפעלע, גיסו הגה"צ ר' אברהם שמעון מרילוס ואחייניו בני גיסיו האדמו"רים מזוטשקא. הטיש נערך בחצר בניין ברחוב בן יעקב בבני ברק.





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. הערה של חבדניק  


  2. דברי האדמור מסלונים מחזקים מאוד  (ל”ת)

    משה

;