הצוואה שהשאיר לי ר' זלמן

• דבריו האחרונים - זכרונו • וידאו ותמונות

• זעקת 11 היתומים • גלריה מצמררת

יום קשה הוא לעם ישראל בכלל ולציבור יראי ה' בפרט. למי שהכיר את הרב זלמן פישמן זצ"ל ולמי שלא הכירו.

לא מדובר בראש כולל שמנהל את הכולל שלו באופן המוכר והרגיל, הנהנה מקבוצת תומכים או המחזר על פתחי נדיבים ותקציבים ממשלתיים.

מדובר בראש כולל שניחון בכשרון מיוחד היודע לייצר את כספי התמיכה במקום לאסוף אותם מנדיבים.

את כשרונו זה הוא ניצל עד תום לטובת מאות אברכים ובני משפחותיהם, אותם הוא החזיק למען ילמדו תורה לשמה. הקריטריון היחידי שהציב בפני מי שחפץ להימנות בין יושבי ספסל ה'כולל' היה רצון ללמוד, לא משנה מאיזה חוג הוא בא ולאיזה עדה הוא משתייך, לא משנה היכן למד ומה תוכניותיו העתידיות, מה שמשנה הוא אך ורק רצינותו בלימוד התורה הק'.

מחלוקות ושנאת חינם לא בבית ספרו, חוסר פרגון וקנאה פסחו על מפתן דלתו, הוא נהנה שלשני טוב יותר מאשר היה לו עצמו.

לראיין איש שכזה, היה בשבילי חוויה מזעזעת במיוחד, להציב בפניו שאלות, כמו איך מרגיש אדם שיודע שימיו ספורים, זו משימה בלתי אפשרית. אך כששאלתי אותו, בכדי לקבל את התשובות ודברי החיזוק, הוא ענה ללא התרגשות טבעית של מי שהולך למות, פשוטו כמשמעו. התרכז במסר, באהבת הבורא, במוסריות שליוותה אותו כל חייו.

ביום שהגענו לראיין אותו, ראיון שתואם איתו אישית, חסמה את דרכנו הרבנית תחי', "היום הוא יום קשה לו במיוחד", הסבירה לנו במאור פנים ובאופן שלא משתמע לשני פנים.

הגענו במיוחד מירושלים לחיפה, התגוננתי. אך קולו החלוש אך הנחוש נשמע מעבר לדלת: "אנא תנו להם להיכנס, אני רוצה לדבר איתם, זה חשוב", הוא אמר בגבורה השייכת לזן של אנשים המונעים מיראת שמים צרופה.

בעוד אני חוכך בדעתי, האם ראוי להקשות על האיש ולראיין אותו. האם זה באמת יפעל ויעשה את החיזוק הרוחני הנכון. האם זה מותר או אסור שיקרה לשכיב מרע, הוא כבר קידם את פנינו במאור פנים חיוורות ומיוסרות.

והתחלנו את הראיון.

הרב זכרונו לברכה, שפע במאמרי חז"ל וחיזוק, כאילו באנו מירושלים לחיפה רק בכדי לשמוע דברי חיזוק. הוא הקפיד שלא נראה ביסוריו - יסורי איוב, ויסורי משפחתו, למרות שאלו ניכרו על פניו הדווים.

הוא לא נפל לא רק בשל יסוריו הגשמיים והמגבלות שבצידם, אלא אף בשל המגבלות הרוחניים שחלו עליו בשל מחלתו הקשה. כשהוא מסביר, אם אני לא מצליח ללמוד, או לברך את הברכה כמו שצריך, זהו רצון ה', ואם אני עושה או לא עושה דבר כי זהו רצון ה' אז אני שמח על כך.

מתוך דבריו בראיון ומתוך השיחה שניהלנו לפני ואחרי, שמתי לב ל 3 דברים עיקריים שעליהם עמד הרב, אותם אני מבקש לאמץ לליבי ולחקת אותם כצוואה לכולנו ולי באופן אישי.

• אמונה ללא פשרות בקב"ה, מתוך הבנה מעמיקה של 'ובחרת בחיים',

• לא להפלות יהודי באשר הוא.

• לאהוב את הזולת, לפרגן לו ולשמוח באשר טוב לו.

קולו הרך והברור, עומק אמונתו ונתינת כל כולו לזולת מהדהדים בליבי מאותו יום ולא עוזבות אותי.

אין לי מושג איך ימשיך הכולל אותו ייסד, איך יתפרנסו מאות האברכים, אך סמוך ובטוח עפ"י צוואתו להאמין ולשמוח בקיום רצון ה', כי הקב"ה לא יעזוב נחלתו ויתן מרפא לכל הסמוכים על שולחנו, כולל הרבנית האלמנה ושאר בני משפחתו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!