1. עמוד הבית
  2. דעות
  3. טור אורח

האישה התקשרה מוטרדת: בעלי צופה בסרטים; הילדים שואלים שאלות

בדור כל כך פרוץ וקשה אדם יכול לתת את הדוגמה האישית הכי גדולה והשם ישמור בניו יכולים לנשור מהדרך, אבל זה בטוח שאם אדם הוא עצמו מראה דוגמה לא הכי טובה לילדים שלו אז זה כמעט בטוח שיש הרבה יותר סיכוי שהילדים שלו ינשרו מהדרך // טורו השבועי של מרדכי רוט

מרדכי רוט, ד' תמוז תש"פ 26/06/2020 07:30

מה שאתה, הבנים שלך יהיו חצי סמארטפון. אילוסטרציה סמארטפון. אילוסטרציה צילום: unsplash

היה זה לפני תקופה, קיבלתי טלפון, על הקו הייתה אישה וכך היא סיפרה לי: "יש לי בעל טוב ומקסים אין לי עליו שום תלונות חוץ מדבר אחד שמאוד מפריע לי".

"חשוב לי להדגיש לפני זה", אומרת האישה, "בעלי מקפיד על תפילות במניין ועל שיעור דף היומי בכל יום. רק לצערי הרב יש עוד משהו אחד שהוא עושה כמעט בכל יום - הוא יושב ורואה סרטים ולפעמים עד שעות מאוחרות של הלילה".

"וזהו בדיוק העניין שהוא רואה סרטים, איך נאמר בעדינות, לא של האחים גרובייס. כל עוד הילדים שלנו היו קטנים אז לא הערתי לו מילה על כך".

"זה לא תפקידי לחנך את בעלי, זה מה שאני יודעת, יש לו את בורא עולם שלו ושיסתדר איתו".

"אבל הכול התחיל כאשר הילדים התחילו לגדול. בעלי תמיד רואה את הסרטים במשרדו שבתוך הבית שלנו".

"אבל כבר קרה לא פעם ולא פעמיים שהילדים שלנו ניגשו אליי ושאלו בתמימות מה אבא עושה עד מאוחר במחשב? אז תמיד הייתי עונה שהוא עובד! אבל כאשר הם גדלו עוד קצת - הם גם היו שומעים את הקולות של הסרטים".

"וכך התירוץ המוכר נמוג לו והייתי צריכה לחשוב על משהו אחר", מספרת האישה בכאב.

"עד שהחלטתי להגיד לבעלי שלא מפריע לי שהוא רואה סרטים במחשב, שיתמודד עם שמירת העיניים שלו עם בורא עולם, זה לא קשור אליי. אבל אמרתי לו יש לנו כבר ילדים שגדלו והילדים מתחילים לשאול שאלות מה אבא רואה וכו'."

"טוב, אני מבטיח לך, אמר לי בעלי: אני אסגור את הדלת על מפתח כאשר אני רואה ואשים אוזניות".

"בעלי הוא איש טוב מטבעו הוא התנצל והכול המשיך הלאה כרגיל".

"הכול היה ממשיך על מי מנוחות עד שקרה מה שקרה. היה זה לילה אחד כאשר בעלי שכח לסגור את הדלת של המשרד שלו וכנראה הוא נרדם תוך כדי צפייה, הילד קם באמצע הלילה נכנס למשרד וראה את מה שאבא שלו רואה".

"למחרת הילד שלי ניגש אליי ושאל אותי: אמא, למה אבא רואה אנשים שרבים מכות במחשב?!"

"אני ישר נבהלתי ושוב הייתי צריכה להמציא תירוץ ושקר נוסף, כדי שהילד ישכח מהעניין ולא ישאל עוד שאלות מביכות בנושא".

"ניגשתי לבעלי בלילה ואמרתי לו שאנחנו חייבים לדבר. תשמע, אמרתי לו, בחיים לא אמרתי לך הערה על חייך הרוחניים. אבל פה זה ממש נוגע לחיים הרוחניים של ילדינו, אני ממש מבקשת שתדבר על זה עם מישהו, עם רב, יועץ, מטפל. מי שזה לא יהיה – רק לא שרלטן כמובן. אני לא מוכנה יותר לדבר הזה".

"בעלי הסתכל לתוך עיניי ואמר לי: את צודקת, באמת כבר בגיל 37 הגיע הזמן שאני אשתחרר מהשטויות האלו. ביררתי עליך ואני אשמח שתדבר עם בעלי".

מרדכי רוט.

קבעתי עמו פגישה והוא הגיע. יהודי נחמד חליפה וכובע לראשו, עשינו קצת היכרות בינינו והתחלנו לדבר.

"תשמע הרב רוט", הוא אומר לי, "אני הבנתי מאשתי שהיא כבר דיברה איתך. אני לא אנסה להגן על עצמי או משהו כזה אני יודע שאשתי צודקת.

ואני גם יודע שאם אני אומר על עצמי שאני יהודי מאמין בהשם ובתורת משה עבדו אז זה לא יכול ללכת יחד שאני יושב וצופה בסרטים וסדרות ובדרך כלל בתשעים ותשעה אחוז יש פריצות בסרטים ודברים לא צנועים שזה ממש איסור מהתורה לעבור ולראות את אותם דברים.

אני יודע שזה לא יכול להסתדר יחד - לשבת וללמוד דף היומי, להתפלל מעריב, ולהגיד עם הבן שלי קריאת שמע שעל המיטה ואחרי זה לצפות ולהסתכל בסרטים. אי אפשר לפסוח על שני הסעיפים.

זה ממש בסיס של כל יהודי מאמין".

שאלתי את אותו יהודי כנה שישב מולי: "תגיד לי מה הכי חשוב לך בחיים? תחשוב ואל תענה לי ישר. תחשוב על זה עכשיו מספר דקות ואז תענה לי".

הוא ישב וחשב מספר דקות ואז אמר לי: "התשובה שלי ברורה, הדבר שהכי חשוב לי בעולם הזה זה הילדים שלי".

"ואיך אתה מדמיין שהם ייראו כשהם יהיו גדולים? איך אתה רואה את הנכדים שלך את הנינים שלך?

תנסה קצת לדמיין את זה, איך אתה רוצה שהם ייראו?  איך הם ייראו רוחנית?

האם אתה רוצה שגם הם יצפו כמוך בסרטים? האם ככה אתה מדמיין את זה?"

הוא ישר אמר: "חס וחלילה. החלום שלי שהם יגדלו ויהיו אנשים יראי שמים עובדי השם. אני הייתי בחוץ מספיק שנים", אמר, "אין כלום בחוץ".

אמרתי לו: "תקשיב, אתה בטח שמעת על הרבי מלוּבָּבִיץ' אין יהודי שלא מכיר אותו ואת פועלו למען העם היהודי.

יש סיפור מעניין ממנו: פעם היה יהודי ששאל את הרבי מלוּבָּבִיץ' מכיוון שיש לו טלוויזיה בבית והוא חושש בגלל הילדים, מה לעשות בגלל זה מבחינה רוחנית?

ענה לו הרבי כך - אם אתה תהיה 200 אחוז רוחני הילדים שלך יהיו 100 אחוז רוחניים, אם אתה תהיה 100 אחוז יהודי רוחני הילדים שלך יהיו חמישים אחוז רוחניים, אם אתה תהיה חמישים אחוז רוחני הבנים שלך יהיו עשרים וחמש אחוז רוחניים, ואם אתה תהיה עשרים וחמש אחוז רוחני אז הבנים שלך יהיו קרוב מאוד לאפס.

מה שאתה תהיה הבנים שלך יהיו חצי ממך".

אמרתי לאותו יהודי, "תקשיב אני מבין את הקושי שלך שבא לך לראות את הסרטים שאתה רואה התרגלת לזה, זה כנראה מעניין אותך ומשחרר אותך.

אבל אתה אמרת לי שהדבר הכי חשוב לך בחיים זה הילדים שלך, ושהם יגדלו לתורה לחופה ומעשים טובים.

אז זהו - שיהיה לך ברור - שאם אתה יושב וצופה בסרטים אל תצפה מהבנים ומהנכדים שלך שלא יצפו בדברים יותר גרועים מזה. מה שאתה תהיה הבנים שלך יהיו חצי ממך.

מה שהם יראו דוגמה אישית כך הם יתנהגו. אתה לא יכול לעשות מה שאתה רוצה ולצפות שהבנים שלך יגדלו עובדי השם וצדיקים.

ולא יעזור לך שתסגור את המשרד שלך עם מפתח ותשים אוזניות או כל טכניקה אחרת, לילדים יש חושים מאוד חזקים הם יודעים טוב טוב מה אבא שלהם עושה, רואה, ומסתבר גם חושב.

אם היית אומר לי: תשמע, לא אכפת לי שהבנים והנכדים שלי גם יראו סרטים, אז הייתי אומר לך: 'אין לי מה להגיד לך'. אבל כשהדבר שאתה יודע שהכי חשוב לך זה הילדים שלך ושהם יגדלו יהודים צדיקים.

אז גם אתה צריך להתנהג בהתאם לרצון האמיתי שלך.

אני לא יכול לתאר לך כמה סבל וצער ועגמת נפש ענקית עוברים הורים שהבן שלהם מידרדר ברוחניות ונושר.

אדם שיש לו מטרה ברורה בחיים קל לו יותר להתגבר על כל קושי שיש לו בחיים, אך כאשר המטרה לא ברורה וחזקה מספיק אז אפשר לעשות ח"ו מעשים שנוגדים את..."

אותו יהודי לא היה מכור לסרטים פשוט הוא התרגל ואהב לראות וכבר היה לו קשה להפסיק ולראות. למרות שהוא ידע את האמת.

אז תמיד נזכור שאיך שאנחנו רוצים שהילדים שלנו ייראו אנחנו צריכים להתנהג בכפליים מזה.

אני לא יכול לתאר לכם עם כמה אנשים בגלאי חמישים ומעלה דברתי על הנושא, אנשים שהחליטו להיות מודרניים כאשר התחתנו.

הם אמרו לי: היינו אומנם מודרניים אבל היו לנו גבולות של תפילות במניין, שיעור, וכו'.

הם מספרים איך הם שבורים איך נראה הדור הבא של הילדים שלהם איזו רמה רוחנית רדודה יש להם. אם היינו יודעים שככה ייראו הילדים והנכדים שלנו היינו נשארים להיות בכולל כל חיינו.

גם כך, בדור כל כך פרוץ וקשה אדם יכול לתת את הדוגמה האישית הכי גדולה והשם ישמור בניו יכולים לנשור מהדרך, אבל זה בטוח שאם אדם הוא עצמו מראה דוגמה לא הכי טובה לילדים שלו אז זה כמעט בטוח שיש הרבה יותר סיכוי שהילדים שלו ינשרו מהדרך.

פעם הגיע אליי יהודי ואמר לי שהוא לא יודע מה יש לבן שלו כל פעם שהוא חוזר מבין הזמנים הבן שלו לא לומד ורוצה לעזוב את הישיבה.

בסוף אותה שיחה התברר שאותו יהודי היה לוקח את הילדים לכל מיני טיולים במסגרות לא כל כך תורניות וגם היה מסתובב עם הילדים בכל מיני מקומות לא הכי... אז איך אותו יהודי ירצה שיהיה לבן שלו חשק ללמוד בישיבה אחרי כל מה שראה בבין הזמנים!

כאשר האדם נעשה מבוגר יותר ומזדקן ויצרו נרגע הוא רואה שהעולם הזה הוא עובר וחולף ומה שנשאר זה רק יראת השם.

הבל הבלים הכול הבל, רק יראת השם, כי זה כל האדם.

שבת שלום לכל עם ישראל היקרים. 

לתגובות: machon.rot@gmail.com





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. בשנה יש למעלה. מ-15 מיליארדד כניסות לצפיה בסרטים. פי 2 מאוכלוסיית העולם.  

    צביקי

    • זה לא נתון גרוע 


    • אתה טמבל? לא מבין שמדובר בסרטי תועבה?! (ל”ת)


  2. לפחות רואה סרטים צנועים..  (ל”ת)

    אריאל

    • אין פה הכוונה לסרטים צנועים אלא להיפך. והמבין יבין. (ל”ת)

      אוריה

  3. מאמר יפה עם תובנות אמיתיות לחיים.... יישר כח !  (ל”ת)


  4. רחל  


    • לא לא.. 


    • קורה הרבה 


  5. בעל שמחפש בשדות זרים  


    • הפרדה 


    • שמירת עיניים 

      יהודי בן של הבורא

    • את עושה טעות 


  6. לזרוק את הטלויזיה מהבית  


  7. צריךאלטרנטיבה! כל מה שאסרה תורה התירה במקום אחר  (ל”ת)


  8. סרטים  


  9. לא תמיד  


  10. 2 סוגי צפיות יש. 1. כל יום. 2. לפעמים. כשאדם צופה כל יום הוא חי בסרט, אין יר"ש אין תורה ואין מצוות ואין גם מציאות. כשאדם רואה לפעמים זה גם לא לכתחילה, אבל זה לא מנתק ולא מוציא מן העולם. ובכל זאת כדאי להיזהר  (ל”ת)

    ידידיה

  11. סרטים  


  12. כל מילה פנינה  


;