1. עמוד הבית
  2. בריאות ומדע
  3. חדשות בריאות

הפרופסור מתריע: במקום לטפל בחולים פשוט מנעו את ההדבקה

פרופ' אייל לשם, מומחה לזיהומים ומנהל המכון לרפואת מטיילים ומחלות טרופיות במרכז הרפואי שיבא, קורא להאיץ את הליך הבדיקות והחקירות האפידמיולוגיות: "איתור מהיר של חולים, בידודם וזיהוי האנשים איתם היו במגע קרוב, יאפשרו לקטוע את שרשרת ההדבקה"

יוסף קליין, ט' תמוז תש"פ 01/07/2020 17:28
תגיות:

מניעה במקום טיפול מתחם בדיקות קורונה מתחם בדיקות קורונה צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90

סגר? הגבלות? יתכן שהפתרון מצוי בכלל במקום אחר: פרופ' אייל לשם, מומחה לזיהומים ומנהל המכון לרפואת מטיילים ומחלות טרופיות במרכז הרפואי שיבא, קובע שעל מערכת הבריאות להתמקד בהאצת הליכי הבדיקה וזיהוי הנדבקים, כשרק כך ניתן יהיה לעצור את שרשרת ההדבקה ואת המשך ההתפשטות. לדבריו, "עדיף להשקיע במניעת ההדבקה מאשר בטיפול בחולים לאחר שהם כבר נדבקו".

בטור שפורסם היום ב'ישראל היום' הוא אומר כי "בשיעור הראשון בבית הספר לרפואה לימדו אותנו שעדיף למנוע מחלה מאשר לטפל בתסמינים. מגיפת הקורונה מלמדת אותנו שיעור נוסף ברפואה מונעת ובריאות הציבור - ניתן בהשקעה קטנה יחסית למנוע שיעור ניכר מההדבקות בקהילה, להפחית תחלואה ותמותה ולייתר את צעדי הסגירה והריחוק החברתי".

מהו הפתרון? ובכן, הוא מבהיר כי "ידוע לנו שאיתור מהיר של חולים, בידודם וזיהוי האנשים איתם היו במגע קרוב, מאפשרים לזהות את מרבית החולי, לקטוע את שרשרת ההדבקה, ולעצור את התפשטות המגיפה. עלינו לעשות אם כן ככל האפשר כדי להאיץ את פרק הזמן בין התפתחות תסמינים של חום ושיעול, ביצוע בדיקה וקבלת תשובה". לדבריו, ההליך אמור להיות מהיר ונטול בירוקרוטיה. "מרגע קבלת תשובה חיובית, יש לבצע חקירה אפידמיולוגית מיידית הכוללת תשאול החולה על המקומות בהם שהה והאנשים אותם פגש בימים טרם הופעת התסמינים, והודעה מהירה לכל אותם אנשים עימם היה במגע".

בנוסף לכך, הוא קובע כי יש להרחיב מיידית את מערך הבודקים. "אנשי שירותי בריאות הציבור, הרופאים והאחיות האפידמיולוגיות, הם הנושאים בעיקר נטל החקירות האפידמיולוגיות. אנשי המעבדות הווירולוגיות עוסקים בביצוע הבדיקות. "מספר צעדי חירום נדרשים באופן מיידי על מנת לחזק את מערך הבדיקות והחקירות: יש לחזק את מערך הבדיקות הנמצא כעת באחריות הקופות בצורה שאישור לבדיקת חולה (כרגע באחריות רופא מטפל) והבדיקה עצמה יבוצעו 24 שעות ביממה, כולל בסופי שבוע, והתשובות יינתנו בצורה מהירה ואמינה.

פרופסור לשם\\צילום: באדיבות המצלם

יש לגייס ולהכשיר חוקרים אפידמיולוגים אשר יחלקו בנטל החקירות ולהכין מערך תגבור ומילואים אותו ניתן יהיה להפעיל בשיא החורף, אז צפויות אלפי חקירות ביממה".

הוא מזהיר, שאם התוכנית הזו לא תבוצע מיידית, אנו עשויים לשלם את המחיר בהקדם. "לא ניתן לדחות את תגבור מערך הבדיקות והחקירות האפידמיולוגיות עוד. אם לא יושקעו המשאבים הנדרשים כעת, העלות לציבור ולמשק בחורף הקרוב תהיה כבדה עשרות מונים על ההשקעה הנדרשת עכשיו".

פרט לכך, המדינה אמורה להצטייד באמצעים מתקדמים יותר שיתווספו לארסנל של הבודקים, הוא אומר, ומצביע על העובדה התמוהה שבעוד פיתוחים ישראלים נרכשים בידי מדינות רבות בעולם, דווקא בישראל מוותרים על מוצרים כחול לבן. "ישראל היא מעצמה טכנולוגית ומן הראוי שיפותחו אמצעים טכנולוגיים משלימים לזיהוי אנשים שהיו בקרבת חולים מאומתים. אמצעים אלה נמצאים בשימוש מדינות רבות, ויכולים לשפר את יכולת זיהוי הנחשפים למחלה, אשר לא אותרו באמצעות חקירה אפידמיולוגית. לחלק מכלי הניטור האלקטרוני חסרונות משמעותיים אותם למדנו להכיר בשבועות האחרונים. בין החסרונות האלה נכללים חדירה לפרטיות, היעדר שקיפות, חוסר דיוק, וקושי בקבלת מידע נוסף מעבר למיקום החשיפה".

"אנו שומעים על אנשים רבים שקיבלו הודעה על חשיפה לחולה, אשר בדיעבד הייתה שגויה או לא מדויקת. לכן אסור להשליך את יהבנו על אמצעים אלה בלבד ויש להשקיע בחיזוק מערך הבדיקות והחקירות, במקביל להכנת תגבור טכנולוגי בטוח אמין ומדויק" הוא אומר.

לסיום, הוא מספר כי "בחודשים האחרונים טיפלנו בשיבא בעשרות חולי קורונה קשים, חלקם צעירים ובריאים. ניתן לטעון שבתחילת ההתפרצות קשה היה לזהות ולמנוע את הדבקתם של מטופלינו. כעת, חצי שנה לאחר פרוץ המגיפה בסין, אנו יודעים רבות על דרכי ההדבקה ויש ברשותנו בדיקות מתאימות.

"כיוון שרוב האוכלוסייה בארץ לא נדבקה, הסיכון להתפרצות מחודשת בשבועות הקרובים או בחורף משמעותי. אסור לקוות שהמחלה תיעלם או תיחלש מעצמה. עלינו להכין את האמצעים להילחם במגיפה, ומניעת הדבקה לעולם תהיה זולה ויעילה יותר מטיפול בחולים".





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
;